המחאה נגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה כבר לא תופסת כותרות ראשיות. לא רואים אותה בצמתים הראשיים, בכבישים ובכיכרות – אבל היא לא נעלמה לחלוטין. בשבועות האחרונים היא משנה צורה: מהפגנות שמשתקות את המדינה לפעילות ממוקדת מול גורמי הכוח ומקבלי ההחלטות.
ביום רביעי למשל, סיים שר המשפטים אמיר אוחנה מפגש עם פעילי ליכוד בקריית מלאכי, נכנס לרכבו – אך לא הצליח לצלוח את המפגינים שחסמו את דרכו. בתגובה הוא נטש את רכב השרד, חזר לבית שבו נערך המפגש ועזב רק מאוחר יותר מיציאה שונה וברכב אחר. אתמול בלילה התקיימו הפגנות מול בתי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, ראש מח"ש קרן בר מנחם ושר המשפטים אמיר אוחנה.
פנטה נתקל בבן זוגו של אוחנה הבוקר – לחצו על התמונה לניגון הסרטון
"הרעיון הוא להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי שלא יפספסו את דרישותינו", אומר עומר טיאצ'או, מהמפגינים העקביים מול ביתו אוחנה, "אנחנו ממררים את חייהם וזה מהכלים הדמוקרטיים היחידים שעומדים לרשותנו. אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית שתתייחס לכל 16 המקרים ותבדוק כיצד נחקרו בזמנו. אני מקווה ורוצה מאוד שיבדקו האם למח"ש יש בכלל זכות קיום, ושהמעורבים בתיקים הללו יעמדו לדין, עד האחרון שבהם. אבל דרישתנו העיקרית כרגע היא לשחרר את סרטון הירי בסולומון טקה – המשפחה רוצה לראותו, העם רוצה לראותו, מה יש להם להסתיר?"
סגנון המחאה הנוכחי הוא שלב ביניים, כפי שמתאר סיסאט פנטה, מהמפגינים הבולטים. "אחרי ההפגנות בצמתים חישבנו מסלול מחדש. מחינו מחוץ לבית של ארדן, אבל לבקר אצלו ואצל היועמ"ש חוזר בכל מאבק ומאבק. החלטנו לפנות דווקא למקבלי החלטות אחרים שרגילים פחות ללחץ ציבורי. יש לנו קבוצה שבודקת מי מהבכירים יהיה היעד הבא".
"אחרי ההפגנות בצמתים חישבנו מסלול מחדש. החלטנו לפנות דווקא למקבלי החלטות אחרים שרגילים פחות ללחץ ציבורי"
"יש לנו קבוצה נוספת שבודקת דרכי פעולה חוקיות ולא חוקיות", מעיר פנטה. "כרגע הגענו למסקנה שהחוק מאפשר לנו מספיק דרכים להשמיע בהן את הזעקה שלנו. רק הזמן יגיד אם נחזור לצמתים או ננקוט צעדים חריפים יותר. בינתיים נבקר גם בכנסי בחירות של המפלגות השונות ונגיע לכל מי שלא נלחם עלינו משמאל ומימין. אנחנו יודעים שאנחנו קהילה קטנה וחסרת כוח פוליטי ממשי – אז ניקח את המושכות לידיים ונדרוש התייחסות".
"אמיר מוטרד מאוד מעוגמת הנפש"
בהפגנות מחוץ לבתי הבכירים נוכחים כמה עשרות אנשים, רובם בשנות ה-30 לחייהם. הכללים מתנוססים על ההזמנות שמתפרסמות בצהריים: "הצלחה זה אפס עצורים. ללא חסימות צירים. מתנהלים על פי החוק, מתפזרים ב-22:50".
המוחים מול בתי הבכירים מעוניינים בהפגנות שבהן ישתתפו מעט מפגינים. עדיף שהם יהיו בוגרים. "האסטרטגיה היא לא לסכן איש", אומר בנימין אקלום, איש חינוך שמפגין מדי ערב בשבועות האחרונים. "אם אחד הצעירים שנעצרו בימי המחאה הראשונים מגיע למחות, הוא מתבקש ללכת. כי אם המשטרה תוציא את המצב משליטה, הוא עלול להיפגע יותר מאיתנו. אנחנו משתדלים להיות פחות מ-50 איש כדי לא לחצות ולו בסנטימטר את גבולות החוק. הבאנו להם מחאה אזרחית ודמוקרטית למופת".
גם המשטרה בשלב זה שומרת על השקט. בהפגנה שהתקיימה בסמוך לביתו של אוחנה ביום חמישי האחרון, כמדי יום בשבועיים האחרונים, ניסו שוטרים להחרים את המגאפונים. המפגינים הניחו אותם בצד ובמקומם שרקו במשרוקיות, שהרעש מהם חזק עשרות מונים. כך, כשחזרו לקרוא במגאפונים, השוטרים עמדו והשגיחו מהצד עד תום ההפגנה.
"אנחנו משתדלים להיות פחות מ-50 איש כדי לא לחצות ולו בסנטימטר את גבולות החוק. הבאנו להם מחאה אזרחית ודמוקרטית למופת"
במגדל שבו מתגורר אוחנה המחאה הזו כבר יצרה סערה זוטא, כשאלון חדד, בן זוגו של אוחנה נחלץ להגנתו מול השכנים בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, תוך התנצלות נמרצת על עוגמת הנפש, והסברת פעולותיו של בן זוגו כשר משפטים. "אמיר מוטרד מאוד מעוגמת הנפש שנגרמת לשכנים ועושה מאמצים רבים להפסיק את זה", כתב חדד והוסיף, "אין שום סיכוי שאמיר יפגוש אותם, גם בגלל שזה דיי בוודאות יביא להפגנות נוספות בעתיד, גם בגלל שלא ברור את מי החבר'ה האלה מייצגים בכלל וגם בגלל שההפגנות שלהם דיי מכוערות (בלשון המעטה)".
עם זאת, לא כולם התרשמו מההתנצלות. "זה יפה שאמיר מוטרד מעוגמת הנפש, אלא שחשיבות הנושא שעליו מוחים המפגינים עולה על חשיבות הנוחות שלנו", כתב בתגובה אחד השכנים. "אבל כח"כ ושר בישראל שקבוצת מפגינים מפגינה לו מתחת לבית כבר שבועיים הוא מפגין את אותה אטימות שכלל המערכת מפגינה כלפי הציבור האתיופי…..זה לא מקומך לחלק ציונים למפגינים".
עבור המוחים ההגעה לשכונות המבוססות שבהן מתגוררים בעלי הכוח, לא רק חוסכת מהם את האלימות המשטרתית שבה היו נתקלים בכל מקום אחר – היא גם מייצרת שיח שונה שמרחיב את גבולות קהילתם. "רובם חיים במגדל שן", אומר אקלום, "זה מושג שנכון לא רק לאקדמיה, גם למדרג החברתי בכלל. רבים לא פוגשים אותנו במרחב הציבורי ומכירים אותנו רק מדיווחי התקשורת".
"בהתחלה השכנים היו אגוז קשה לפיצוח", מוסיף אקלום. "הם לא הבינו את הצורך העמוק שלנו במענה מידי, אמיתי וצודק. לצד כמה ביצים שנזרקו עלינו בתל אביב ובנתניה, יש גם מי שיורדים לעמוד איתנו, נשארים למחות".
"קישוטים אתניים, מוזיקה ואינג'רה"
"אני לא זוכרת דבר כזה", אומרת שולה מולה, יו"ר אגודת יהודי אתיופיה לשעבר, "האווירה היא שכל אחד אקטיביסט, גם אם הוא לא נמצא בחוץ. קיבלנו מכה שגרמה להתפכחות כללית. אפילו דור ההורים תומך בנו. לא היתה כזאת תמימות דעים ביחס לעובדה שמוטלת עלינו החובה לשנות – וזה משמח למרות הכאב".
עם זאת, ההפגנות העקביות הללו לא זוכות עדיין להתייחסות מצד מי שמהווים את הכתובת העיקרית להן. בעוד שבן זוגו של אוחנה כותב לדיירי הבניין ששר המשפטים נפגש עם מנהיגי העדה שאינם נמנים עם המוחים – אוחנה לא השיב לשאלות "המקום" עם מי נפגש, מתי, כמה פגישות התקיימו ומה נידון בהן. בשלב זה התוצאה היחידה של המחאה היא הקמת "היחידה לשוויון מגדרי ומגוון תרבותי", ביוזמתם של השר לביטחון פנים גלעד ארדן וממלא מקום מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן. היחידה אמורה לטפל בהטמעת תודעה רב תרבותית בקרב השוטרים ותפקח על טיפול בתלונות על שיטור יתר.
קייס ירגה בלייב מול ביתו של אוחנה בחמישי האחרון – לחצו על התמונה לניגון הסרטון
יום לפני ההכרזה על הקמת היחידה, נפגשה הוועדה המייעצת ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות עם מ"מ המפכ"ל וניצבים מהמשטרה. "לא רק שהם לא אמרו דבר על הקמת היחידה, נציגי המשטרה מרחו אותנו", מספרת מולה, החברה בוועדה. "נציגי המשטרה הקרינו מצגת שמראה שיישמו את המלצות דוח פלמור. המצגת היתה מעוטרת בקישוטים אתניים, עם כיתובים באמהרית. הם סיפרו שהעלו לאחרונה 17 שוטרים יוצאי אתיופיה לדרגת קצינים. טענתי שהם יוצרים מצג שווא ועסוקים ביח"צ, כמו למשל טענתם שמתבצעים פחות מעצרי קטינים. אמרתי שזה משום שהשוטרים לוקחים אותם לתחנה, מפרקים אותם במכות אבל לא פותחים להם תיק.
"נציגי המשטרה אמרו שהם עוברים הכשרות תרבותיות, אבל חברים שלי מעבירים את ההכשרות האלה ואני יודעת כמה התנגדות השוטרים מביעים במהלכן: נעלבים, כועסים, ונהנים רק ממפגשים נחמדים עם מוזיקה ואינג'רה. הם הפצירו בי לחכות לסיום החקירה לפני שאני קוראת למה שאירע רצח, בעוד אנשיהם הדליפו פרטי חקירה כדי להטות את דעת הקהל. סגן מ"מ המפכ"ל אמר שאם אני מדברת ככה, איך הם ישכנעו אחרים בכוונתם להשתנות? אמרתי שזה לא נראה כאילו יש להם כוונות בכלל. אין עם מי לדבר שם כרגע", סיכמה מולה.
"מי אתה ארדן, מכשיר התרבויות הגדול?", קובל אקלום. "כל היחס ליהודי אתיופיה במערכות המדינה נגוע בפטרונות", וטיאצ'או מוסיף: "משטרת ישראל כמו אומרת שהבעיה בנו ולא בהם, כאילו אנחנו אשמים בכך שרוצחים אותנו. למה להחריג אותנו ולא להביט פנימה ולבחון את התנהלותם? יש להם מספיק מקרים לתת עליהם דין וחשבון".
ובעוד הרשויות מתעלמות מהגרעין הקשה של המפגינים, שהולך ומתגבש בשבועות האחרונים, אקלום סבור שהמחאה הנוכחית חשובה לכלל הציבור בישראל. "לא כולם מסוגלים לראות מבעד לשגרה המטורפת של היומיום איך החברה מתפרקת – אנחנו מי שמחזיקים כרגע את דגל השוויון".