חיזרו בערך חודשיים אחורה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרצד על מסך הטלויזיה בדירה התל אביבית של מאיה קליין, ומתחתיו רצות כתוביות שמדווחות שישראל אוטוטו נכנסת לסגר. במרפסת הדירה, כמו כמעט בכל יום, מתפרקדות מאיה קליין וחברתה הטובה, ליאור אבישר. הן שתי סטודנטיות במרכז הבינתחומי למינהל עסקים ועיצוב, שהסיפור הזה אמור היה לבאס אותן בעיקר כי אלוהים יודע אם הסמסטר הבא יפתח.
מבחינה תעסוקתית הן מסודרות – שתיהן הצליחו להתמקם בגיל 24 בסטארטאפים שמאפשרים להן להישאר עם הלפטופ בבית. אבל השיחה מתגלגלת, "ניסינו לדמיין מה יקרה אם יהיה סגר מוחלט ולא נוכל להגיע לסבתות שלנו", מספרת ליאור. " ואז אמרנו 'כשאני הולכת לקנות חלב, למה שלא אקנה לשכן?'", מאיה משלימה.
העניין עם בני העשרים ומשהו האלה, הוא המהירות שבה שיחה רנדומלית ותחושת בטן מתפתחות לפרויקט המונים. בתוך דקות הן הגו קונספט של התנדבות מבוססת מיקום – צריך עזרה ואסור לך לצאת מהבית? תרים טלפון/שלח הודעה באפליקציה/באינבוקס ונמצא בננו-שניה מישהו במרחק 200 מטר ממך שפנוי לעזור. קהל היעד: בעיקר קשישים וחולים בסיכון.
תוך דקות הן גייסו את החברים שלהן, תוך שעה כבר היו להן מסמכי מתנדבים בגוגל דוקס וביום למחרת כבר התחילו לפנות אליהן המוני מתכנתים, מפתחים, מעצבים ואנשי סושיאל. תוך שלושה ימים בנתה החבורה את האלגוריתם שממפה את המתנדבים ומבקשי העזרה ומשדך ביניהם ברגע.
ליאור: "ביום הרביעי כבר היו לנו כל כך הרבה בקשות לעזור ולהיעזר, אז היינו צריכים לארגן מערך מתנדבים שמתאם בין הקשישים למתנדבים ומתדרך אותם. השגנו 70 כאלה תוך שעות". כיום מונה המיזם עשרת אלפים מתנדבים בפריסה ארצית.
אפס כסף, רק רצון לתרום
השם שנבחר לפרוייקט, "דור2דור", הצליח לתמצת היטב את העניין: דור צעיר עוזר לדור המבוגר שכלוא מעבר לדלת. יש כיום עוד פרויקטים של מתנדבים בעקבות הקורונוה, אבל מה שמייחד את דור2דור הוא העובדה שמדובר במיזם התנדבותי שבנוי אחד לאחד כמו חברת הייטק. היעילות הזאת הביאה את המיזם לעזור לעשרת אלפים קשישים בזמן הסגר, בפריסה של כ-14 רשויות מקומיות.
"אנחנו עובדים כמו שהתרגלנו ממקומות העבודה שלנו בהייטק: יש מחלקת פרודקט, מחלקת פיתוח, מחלקת מרקטינג, מחלקת גלובל", מסבירה ליאור, "כל המחלקות יודעות לעבוד זו עם זו וכל אחד יודע מה הוא עושה. אנחנו הרי כולנו מדברים באותה שפה, אנחנו אנשים די דומים עם מטרה זהה לחלוטין". העבודה בין כל אנשי הצוות, הכוללים כ-190 מתנדבים מתחומי מומחיות שונים – נעשתה כולה בזום.
עידן סופר, חבר בן 44 שמסייע במיזם מסביר: "זה בנוי בדיוק כמו הדור הזה – דגש טכנולוגי, זריזות ויעילות, אבל זה לא בא על חשבון הרוח. יש בסיפור הזה הייטקיסטים שמסיימים יום עבודה ארוך בחברות שמכניסות הרבה כסף, ואז נותנים שעות לתוך הלילה לפיתוח של משהו שכל המוטיבציה מאחוריו היא אפס כסף, רק רצון לתרום".
בין המתנדבים בשטח, המכונים במיזם "מתנדבי קצה", לבין הקשישים נולדו גם קשרים שהרחיקו לכת מעבר להבאת מזון ותרופות. יש מתנדבים ש"אימצו" קשישים ומספקים להם מאז חברה. לפעמים המתנדבים גם מגלים בדרך מקרה שמבקש הסיוע הוא מישהו שמוכר להם.
סשה פודאלוב, למשל, נסעה להביא תרופות לקשישה בהרצליה. "לא זיהיתי את השם, כי יש כל כך הרבה אנשים שצריכים עזרה והוואטסאפ שלי מוצף. אבל כשהגעתי היא קראה לי בשמי והזכירה לי שהיא היתה המורה שלי ביסודי. שמחתי לעזור לה והיא אמרה לי שהיא מרגישה גאווה אישית שזה מה שאני עושה".
כשקופת חולים כללית התקשרה
לפרויקט של "דור2דור" נחשפתי כשהצטברו ב"יהיה בסדר", התוכנית שאני אחת המגישות שלה בגלי צה"ל, ואצלי עוד ועוד טענות של חולים שקופת החולים שבה הם חברים שלחה אותם לרכוש תרופות ולקבלן במשלוח דרך אתר הסופר פארם. זה היה כמעט בלתי אפשרי בימים הראשונים. האתר של סופרפארם "זרק" חלק מהמשתמשים החוצה, השליחויות בוששו להגיע ובנקודה מסוימת נמאס לחכות שגופים גדולים וכבדים יעברו למוד של איילות שלוחות, אז פשוט הפניתי אותם ל"דור2דור" שתקתקו עבודה.
כעבור כמה ימים גם קופת חולים כללית הבינה שהילדים האלה עם האלגוריתם והאנרגיות של דור שלא מבין מה לעזאזל הבעיה לתת פתרונות למאסות ברגע, הם התשובה. הקופה פנתה לליאור ושותפיה ותוך יום הם התאימו את עצמם לתנאים שנדרשים בעבודה מול מוסד רפואי ענק – שמירה על סודיות רפואית, למשל, שדורשת מהחבילות להיות אטומות ומהמתנדב אפילו לא לדעת איזו תרופה הוא מביא ולמי בדיוק.
איך בעצם "ניצחתן" את הגדולים?
מאיה: לתמצת במילה? בירוקרטיה. הגופים האלה כבר כל כך ממוסדים ותהליכיים שקשה להם לזוז מהר. אנחנו מגיעים מתחום אחר, שחייב אותנו ללמוד לפעול מהר, להקים דברים מאפס ואז רצים ומשאירים אבק ולפעמים גם שוברים דברים בדרך. המטרה של דור2דור היא לעזור לכמה שיותר אנשים, לכל הגופים שציינת יש מטרות שונות לפני כן. הערכים המרכזיים שלנו ברורים לכל מי שאיתנו: לעזור לכל מבקש סיוע, זה ערך הבסיס שלנו וכל קבלת ההחלטות כפופה לזה".
אל תקחו את הציטוט האחרון כשחצנות. זה לא זה. "הם פשוט דור שלא יודע מה זה 'לא'", עידן מתגייס לתרגם לי, "והן יטריפו את כל העולם עד שהם ישיגו את מה שהם רוצים".
ומאיה מדגימה: "היינו חייבים אישור לפעול בסגר המלא של פסח אז עשרה חבר'ה התאבדו מהבוקר עד הערב על טלפונים כדי להשיג אישורים. הגענו לפיקוד העורף, הגענו לבנט – פשוט ירינו לכל הכיוונים עד שפגענו".
"אנחנו מגיעים מתחום אחר, שחייב אותנו ללמוד לפעול מהר, להקים דברים מאפס ואז רצים ומשאירים אבק ולפעמים גם שוברים דברים בדרך"
"לפחות קופת חולים כללית עזרה לממן את העלויות?", שאלתי את ליאור ומאיה. מסתבר שהם לא זרקו שקל. גם לא 14 הרשויות המקומיות שהשתמשו בשירותי המיזם כדי לחלק חבילות סיוע לאלפי תושבים. ליאור ומאיה לא מתלוננות. הן אפילו לא חשבו לבקש עזרה כספית. למעשה, הן דחו כל ארגון שפנה אליהן והן הריחו שמטרתו היא לבדוק איך אפשר לתרגם את המפעל הזה לרווח כלכלי.
פרויקט "תגלית אקסל", שמאיה וליאור נמנות על בוגרות תכנית המנהיגות שלו ואף הכירו שם, סייע עד כה במימון, אבל עכשיו הכסף עומד להיגמר וחייבים לגייס עוד 180 אלף שקל כדי להמשיך לפעול בשבועות הקרובים לכל הפחות (לינק לגיוס התרומות של דור2דור). "הציבור באווירה שהסיפור כבר מאחורינו, אבל הקשישים ישארו בבתים עוד הרבה זמן. אנחנו גם חושבות על ההמשך – איך למשל לסייע לקשישים שהמשפחות שלהן לא חיות בארץ ועדיין רוצות שמישהו ידאג להן", אומרת ליאור.
ומה יהיה עם הלימודים והעבודה שלכן? איך תסתדרו עם הכל?
"יש לנו חברים", אומרת ליאור, "הם כבר יעזרו ונסתדר".
מאיה: "אנחנו דור שלא ממש יודע מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול. הייתי עכשיו בשנה שחיפשתי את עצמי קצת ופתאום הבנתי לילה אחד שזה בעצם מה שחיפשתי. זה מה שאני רוצה לעשות, לפחות עכשיו".