המאבק למניעת התפשטות הקורונה עלה מדרגה בשבוע האחרון, כשמשרד הבריאות הוציא הנחיות מחמירות על התכנסויות והרחיב את מספר השוהים בבידוד. במקביל השמיים הפתוחים נסגרו ואי הוודאות הכלכלית גדלה. נראה שבמקביל לצעדים הדרסטיים שבהם נוקטת המדינה כדי למנוע הידבקות המונית – המשק הישראלי הולך ושוקע. "זה המצב הכי חמור שהיה בענף התיירות מאז קום המדינה", אומר בכיר באחת מחברות התיירות הגדולות. "ויש סיבה לדאגה".
ענף התיירות אמנם קיבל את המכה המיידית והקשה ביותר, אבל כבר אפשר להרגיש בהשפעות המתרחבות של הנגיף – ולא רק במספר הנדבקים. בימים האחרונים מדווחים בעולם התרבות הישראלי על עצירת אירועים והפקות מתוכננות, בהם שבוע האופנה שהיה אמור להתקיים בשבוע הבא. "מדובר בהפסדים של עשרות מיליוני שקלים", אומרת אחת מבכירות הענף. "כשחברות ביטלו אחת אחרי השנייה את אירועי הפורים שלהם, למשל, לא קיבלנו דמי ביטול. המצב חמור ואפילו עוד לא הגענו לשיא".
כשהרחובות ומרכזי הקניות מתרוקנים, העסקים הקטנים הם הראשונים להרגיש את את אפקט הקורונה, בעיקר העצמאים שלהם איש אינו דואג, לא רק בימים של מגפות עולמיות. "היומן שלי הרבה יותר מדולדל", אומרת מרצה שביחד עם שותפתה מעבירות הרצאות לנשים. "הרבה ארגונים ביטלו אירועים ואחרים דחו אותם למועד לא ידוע".
צעדים ראשוניים להקלה
בינתיים, נשמעת הדרישה כלפי המדינה לגלות גם אחריות כלכלית כלפי העסקים שמצויים במשבר, העובדים שפוטרו ומי שיפוטרו בתקופה הקרובה עקב משבר הקורונה. בשלב זה, מציע ביטוח לאומי דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום אחרי 30 ימים וקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה הלוואה של עד 500 אלף שקל או 8% מהמחזור השנתי האחרון בפרישה לחמש שנים.
במקביל, הודיעה עיריית באר שבע על דחיית תשלומי ארנונה, קנסות ואגרות לעסקים קטנים ובינוניים עד לראשון למאי, הנהלת רשות שדות התעופה הודיע לבעלי העסקים בדיוטי-פרי שבמקום דמי שכירות תגבה מהם אחוזים המבוססים על מכירות וברשת עזריאלי הודיעו על האפשרות לפרוש את דמי השכירות של אפריל על פני מאי, יוני ויולי. ככל הנראה מדובר בצעדים ראשונים שמנסים להקל על בעלי העסקים, אולם רבים מהם יגידו שמדובר בכוסות רוח למת וכי דרושה התערבות משמעותית יותר שבצידה סיוע ממשי.
בשבוע האחרון שוחחנו עם עשרות אנשים שסיפרו לנו על פיטורי עובדים בבתי קפה אנשי הפקה וצלמים שמקבלים בזה אחר זה הודעות ביטול, אנשי שירות שפוטרו ועוד. הקורונה, מעבר לנגיף המשתולל ומספר החולים העולה, היא קודם כל משבר כלכלי ותעסוקתי שהולך וגדל. מאחורי הכותרות על הנפילות בבורסות, עומדים האנשים שתוהים איך יסגרו את החודש וחוששים שהמשבר שצפוי להימשך עוד תקופה ארוכה. אלו חלק מהקולות שלהם.
איילת הראל, מנהלת ומנכ"לית שותפה בטוקהאוס, בית להרצאות ומסעדה בנמל תל אביב – "כרטיסים הפסיקו להימכר לחלוטין"
"המצב הזה התחיל עוד לפני הבחירות. לקוחות עסקיים ופרטיים שהיו אמורים לקיים אצלנו אירועים החלו לבטל עקב משבר הקורונה. חלק מהאנשים היו בבידוד, חלק החליטו להימנע מהתכנסויות כי הדבר מועבר כמסר של אחריות ציבורית על ידי השלטון. כשהחלה חובת הבידוד לאנשים שחזרו מאירופה, כרטיסים הפסיקו להימכר לחלוטין.
"הקהל שלנו גם מבוגר יחסית, אז אני מבינה את החשש לשלומו, אבל החשש הזה מלובה בהרבה לחץ – גם הפמפום בתקשורת וגם מסיבות העיתונאים היומיות של ההנהגה. זה יוצר אווירת חירום.
"אנחנו נמצאים בלימבו. מדובר בעסק בלי כיסים. אנחנו בית תרבות, אבל ללא תמיכה או סבסוד וקשה ממילא להחזיק מקום כזה בישראל. בינתיים אני צריכה להמשיך לשלם ארנונה, חשמל ושכר דירה לנמל תל אביב. מציעים לי לקחת הלוואה אבל אין לי מושג מהיכן אחזיר אותה מבחינה תזרימית.
"אנחנו נמצאים בלימבו. מדובר בעסק בלי כיסים. ללא תמיכה או סבסוד וקשה ממילא להחזיק מקום כזה בישראל"
"אם לא יהיה איזשהו שינוי, כלומר, שנמצא דרך להכניס כסף או שיחול שינוי בפסיכולוגיה של הציבור שיחזיר את כולנו לתפקוד, נאלץ לסגור מאוד מהר. יש לי אחריות גם כלפי העובדים שלי. קשה לעמוד במצב הזה לפי החוק. הם יכולים לטעון שפיטרתי אותם, ובצדק. אני מעוניינת לשמור אותם, אבל אם ארצה להוציא אותם לחופשה, הם יוכלו לקבל אבטלה רק אחרי שלושים יום".
דניאלה גינזבורג, התחילה קורס דיילות באל על, 21, ראשון לציון – "כרגע כולנו בבית"
"בתחילת פברואר, כשהתחלתי קורס דיילות קרקע באל על, אמרו לנו שהקורונה לא תשפיע עלינו. אחרי שלושה ימים כינסו את כולנו בכיתות, אני מעריכה שמדובר ביותר ממאה איש ואישה, ואמרו לנו שאנחנו מפוטרים עקב המצב וכשיצטרכו אותנו יפנו אלינו. האנשים קיבלו את הבשורה באופן קשה. מאמצע דצמבר הקדשתי את רוב זמני להתקבל לעבודה וציפיתי לעבוד בעל אל. כרגע כולנו בבית.
"אני מחפשת עבודה חדשה, אבל נראה שאין עבודה כרגע. הייתי בקשר עם בנק לאומי כדי להתחיל קורס לעבודה בשירות הלקוחות הטלפוני. אתמול הודיעו שמבטלים את קורסי ההכשרה בבנק בגלל המצב. אני מודאגת מהיעדרו של מקור פרנסה ומהעובדה שזה יהרוס לי תוכניות לעתיד".
ערן בן יצחק, איש סאונד מתל אביב – "אכלתי אותה בגדול"
"חזרתי מסיני, ספרתי את מספר האנשים שפגשתי שם – שישה בדיוק, כולל שני נהגי מוניות. יום אחרי חזרתי הגיעה הוראת הבידוד. לפניה עוד הספקתי לנסוע באוטובוס, ברכבת ולטוס. בעקבות הבידוד נאלצתי לבטל כמה ימי עבודה. אני עצמאי וההפסד שלי הוא בסדר גודל של 8,000 עד עשרת אלפים שקל רק לשבועיים האלו. אכלתי אותה בגדול כי אף אחד לא יפצה אותי על הימים האלה. אין פיצויים לעצמאים ואנחנו לא זכאים לדמי אבטלה או לימי מחלה. אני לא אקרוס בגלל שלא עבדתי שבועיים, אבל מדובר בסכום שלא בא ברגל בכל זאת".
זוהר אלון, עובד בתחום התיירות, 23, תל אביב – "אמרו שינסו למצוא לי עבודה, אני לא בונה על זה"
"התחלתי ואיבדתי עבודה בתחום התיירות באותו יום. התחלתי תפקיד של פקיד קבלה במלון בוטיק בתל אביב שבו 50 חדרים. ביום שבו התחלתי לעבוד בו בוטלו כ-60 אחוז מההזמנות לחודשים מאי ויוני ונהייתה פאניקה במלון. בסוף המשמרת אמרו לי שינסו למצוא לי עבודה במלון אחר, אני כמובן לא בונה על זה. הם העסיקו אותי כי חשבו שתהיה עלייה בהיקף העבודה. בינתיים פניתי לעוד מלון קטן ברחוב הירקון, ונאמר לי שם שהם סגרו את המקום לחודש".
ע', יועצת אסטרטגית מתל אביב, "שוקלים כרגע לקחת הלוואה לטווח קצר"
" יותר ממחצית הפרוייקטים שלי מתנהלים ברחבי העולם, בעיקר בארה״ב. מאתמול אני למעשה מנועה מטיסות ונאלצת לספוג את ההפסד. כל פרוייקט שלי הוא סכום נאה שמספיק כמעט לחודש. כלומר, כל ביטול הוא חודש נטול שכר מבחינתי. היו לי אירועים שכבר בוטלו. אירוע בשיתוף עם חברה אמריקאית ואירוע עם ארגון קנדי. אין לי עבודה באופק. בדרך כלל אני יודעת חודשיים-שלושה מראש על כל פרויקט, וכרגע אין כלום. אני עצמאית. יש לי שני ילדים ואני גרה במרכז עם משכנתא מכובדת, ולא תהיה לי הכנסה".
"אין לנו מושג איך להמשיך להתנהל במצב הזה, במיוחד לפני ההאטה המתבקשת של אפריל ופסח שתמיד גם ככה מקשה. ברור לי שלא אכניס כסף בין מרץ ליולי, אחר כך, אם הקרונה תהיה מאחורינו יגיע אוגוסט, חודש שבו כולם בחופשות ולא קורה בו דבר. זו תהיה חצי שנה מאוד בעייתית. אנחנו שוקלים כרגע לקחת הלוואה לטווח קצר ולצאת מהעיר לטווח רחוק, בניגוד לרצוננו.
"אין לנו מושג איך להמשיך להתנהל במצב הזה, במיוחד לפני ההאטה המתבקשת של אפריל ופסח שתמיד גם ככה מקשה"
זה נכון שאנחנו יכולים לעבוד מרחוק, לעבור לאונליין, אבל בפועל כשמדובר בפרויקטים גדולים, של פגישות עם המון אנשים שאורכות זמן רב המפגש המרוחק לא מספק. ישנה חשיבות למרחב עצמו, לטיוטות של רעיונות שנתלות ברחבי החדר, לחומר שנמצא מול העיניים של כולם, לעבודה בקבוצות. זו הפקה גדולה ומכיוון שרוב החברות כרגע לא יכולות לארגן אירועים המוניים זה לא יכול לצאת לפועל. יש מקום לסיוע כלכלי לעצמאיים, אבל לאור הגירעון – להבנתי הודיעו כבר שלא יינתן סיוע כזה, זה מטריד ומדאיג".
נטל איגור דובקין, 35, מנחה סדנאות, אמן פרפורמנס – "היה צריך להקדים תרופה למכה הכלכלית"
"אני נמצא בבידוד כבר שבוע וחצי אחרי שחזרתי מגרמניה. עכשיו החרדה שלי היא מה יקרה כשאצא ממנו. הפרנסה שלי תלויה בהופעות בקיץ, בעיקר בגרמניה ובצרפת, שתי מדינות נגועות כרגע. מלבד ההופעות בחו"ל, אני מלמד סדנת פרפורמנס באוניברסיטת בן גוריון ובמכינה לאמנות של פגועי נפש. לשניהם כמובן לא יכולתי ללכת בגלל הבידוד. סדנא חד פעמית בוטלה ולגבי אחרות עדיין אי אפשר לדעת מה יהיה. חוץ מזה הייתי אמור להתחיל ללמד באולפן, אבל רוב הסטודנטים הם תיירים ואם אין תיירים יכול להיות שהקורס לא יפתח. זה נורא. אני חייב את כל העבודות האלה מבחינה כלכלית.
"הייתי אמור להתחיל ללמד באולפן, אבל רוב הסטודנטים הם תיירים ויכול להיות שהקורס לא יפתח. אני חייב את העבודות האלה"
בת הזוג שלי היא אמנית פרפורמנס שחיה בברלין, היא נמצאת איתי בבידוד. אנחנו שלוש וחצי שנים במערכת יחסים ומתכננות את הביקורים מראש כדי שיהיה לנו מספיק זמן ביחד. התוכנית היתה שאסע אליה במאי, אבל זה לא יקרה. הקורונה מייצרת תחושה של אי ודאות קיצונית בקשר. אני מאמין שהבידוד הוא דרך טובה להקדים תרופה למכה, אבל אם ישראל כל כך נוקשה מהבחינה הזאת, היה צריך להקדים גם תרופה למכה הכלכלית".
