בתחילת פברואר נהרג בתאונת דרכים ליאור חי סחראי ז"ל, פראמדיק שעשה דרכו מביתו שבבית שמש למשמרת במד"א מודיעין. שותפיו לתחנה מספרים שלאחר משמרת ערב שהסתיימה מאוחר, הוא לא התעורר בזמן למשמרת הבוקר העוקבת ורק שיחה מנהג האמבולנס שלו, כחצי שעה לפני התאונה הקטלנית, העירה אותו.
"בשעה שבע ורבע אני מקבל קריאה של תאונת דרכים קשה, מדווחים על פצוע אחד מחוסר הכרה ולא נושם", כתב בעמוד הפייסבוק שלו גיא בובליל, נהג האמבולנס שבו היה אמור להיות סרחאי. "הגעתי לתאונה, רואה רכב שתקוע בתוך עץ, תאונה עצמית, מגיע למושב הנהג ורואה את הדבר הנורא מכל, אותך, החבר שחיכיתי לעשות איתו את המשמרת…
"זיהיתי אותך בשנייה, ראיתי את המדים מלאי הדם… לא יכולתי להוציא אותך מהרכב אבל לקח כמה דקות עד שחילצו אותך ואני הייתי הראשון שנכנס לרכב להוציא אותך כשכל הידיים שלי מלאות בדם שלך".
סחראי בן ה-22, שהשתחרר מספר חודשים לפני התאונה משירות צבאי כפראמדיק ושהתנדב במד"א מגיל 15, נלחם על חייו כמעט עשרה ימים בטרם נפטר מפצעיו. למרות שהסיבות שהובילו לתאונה העצמית הקטלנית טרם פורסמו באופן רשמי, לחברים ממד"א הסיבה לתאונה ברורה לגמרי: מדיניות משמרות אינטנסיבית וחסרת התחשבות, שמנצלת את העובדה שרבים מהפראמדיקים בארגון הם צעירים משוחררים שזקוקים לכסף, ומתישה אותם עד כדי סכנת חיים להם ולמטופלים.
ארבע שעות שינה
עובדי מד"א בהווה ובעבר שאיתם שוחחנו, טוענים שהכתובת הייתה על הקיר. "זו קריאת השכמה לנו", כתב אחד מהם בעמוד הפייסבוק של ארגון הפראמדיקים הישראלי. "ליאור נהרג לאחר שסיים ערב, קם לבוקר ותקנו אותי אם אני טועה כנראה שלא נגמר בזמן. כמה פעמים נרדמתם על ההגה/לא יכולתם לחזור הביתה כי הייתם עייפים אחרי שבוע של 8-8 (שמונה שעות עבודה, שמונה שעות בבית ואז שוב שמונה שעות עבודה; ל.ב.ס). כמה פעמים הרגשתם שהמטופל לא קיבל טיפול ראוי בגלל עייפות? זו סיטואציה שאני בטוח שלא מעט מאיתנו מכירים".
התגובות לפוסט חיזקו את דבריו, ובשיחות וואטסאפ פנימיות התנהלו דיונים רבים על כך. המגיבים בחרו לא להיחשף בשמם כאן מחשש כי יפגעו.
"תחנות מד"א של אזור המרכז הן התחנות הכי עמוסות בישראל, כך שבהתאמה המשמרות עמוסות. מאוד שכיח שמסיימים משמרת באיחור בגלל שכמה דקות לפני הסוף מקבלים קריאה ואז עד שחוזרים ממנה עוברת שעה", מספרת ג', בת 25, פראמדיקית לשעבר שעבדה במד"א במשך שלוש שנים ועזבה לפני מספר חודשים.
"משמרות כאלה של 8-8 הן דבר מאוד נפוץ, אפשר להגיד שהן הבייסיק. אם לא זה, אז לפעמים אנחנו עושים משמרות כפולות של 16 שעות, פשוט כדי שתהיה הפסקה יותר ארוכה. זה מאוד אינטנסיבי, משלוש בצהריים עד שבע בבוקר בלי מנוחה. הסידור הזה בעייתי כי אצלנו כל קריאה היא להצלת חיים, אבל איזו הצלת חיים וערך יש לפראמדיק כשהוא אחרי שבוע של 8-8 או אחרי משמרת של 16 שעות?".
"אם אתה לא גר במרחק הליכה מהתחנה ומסיים את המשמרת בדיוק על הדקה כמה כבר נשאר לך לישון? אפילו שש שעות שינה אין לך בין משמרת למשמרת", מספר ד', פראמדיק וותיק שמתנדב במד"א מגיל 15. גם הוא חזר לארגון כפראמדיק אחרי שרכש את המקצוע בצבא. "אף פעם לא מסיימים בזמן ותמיד צריך להגיע לפני שהמשמרת מתחילה להכין את האמבולנס. זה משאיר בקושי 4-5 שעות לישון. אני משוכנע שלליאור לא היו את השעות האלה"
המשכורת של הפארמדיקים היא שעתית, בדרך כלל 35 שקל לשעה. עם בונוסים ותוספות, שעות נוספות, שבתות ולילות, השכר יכול להגיע ל-70-80 שקל לשעה. את השיבוצים למשמרות מבצע אחראי הסידור של התחנה, בלי שיש הגבלה חוקית כלשהי, למעט מגבלת השעות שמותר לנהגי האמבולנסים לנהוג – 12 שעות ברציפות. כך, המשמרות של 8-8 יכולות להימשך גם מספר ימים ברצף.
"לא תמיד מתחשבים באילוצים ובבקשות", מספר ט', בן 24, פראמדיק ממרכז הארץ, "זה בעיקר תלוי ביחסים האישיים עם אחראי הסידור והיו מקרים שהם מתנקמים בעובדים שלא זורמים איתם".
לדוגמה?
"יצא שאחרי שביקשתי התחשבות בשבוע מסוים, מצאתי את עצמי חודש בלי משמרות בסופי שבוע. עבור חיילים משוחררים שחוסכים ללימודים ולטיול זה הפסד של המון כסף. לא שיש לי בעיה עם 8-8 או עם עבודה בלילות ובשבתות, זה חלק מהמקצוע וכסף טוב. הבעיה היא שעושים משמרות כאלה ברצף שגורמות לתשישות.
"היו מקרים שאחראי סידור התנקם בעובדים שלא זרמו איתו. אחרי שביקשתי התחשבות בשבוע מסוים, מצאתי את עצמי חודש בלי משמרות בסופי שבוע"
"כשעבדתי בתחנת תל אביב הייתה פעם ישיבת צוות שבה עלו טענות על השיבוצים והמשמרות. אחד העובדים אמר שמשבצים אותו הרבה פעמים לילה-ערב. 'אני עייף, זה קשה ובעייתי', הוא אמר ובתגובה האחראים הודיעו לו שהם לא ישבצו אותו יותר לילות. יש פה איום ופגיעה בשכר כי במשמרות לילה מקבלים 150 אחוז מהשכר. זו הסיבה שאנשים לא מתלוננים, הם מפחדים שלא ישבצו אותם למשמרות לילה והמשכורת שלהם תפגע".
שלושה רמזורים אדומים
"בסוף כולם טוענים שזה לא בסדר וממשיכים לעשות משמרות כאלה", אומר ט'. "אולי עכשיו סוף סוף מישהו יתעורר. מאז התאונה של ליאור חי כולנו כועסים, כי ידענו שמשהו כזה יקרה, שמישהו ימות על הכביש או יהרוג מטופל מרוב עייפות. אבל כולם מפחדים. כנראה שחיי אדם לא מספיק מעניינים את מד"א".
"הייתי פעם בשיעור נהיגה מיד אחרי משמרת 8-8. אחרי כמה דקות המורה אמר לי 'את בסדר? עברת שלושה רמזורים אדומים'" מספרת ג'. "פחדתי לעלות על ההגה אחרי משמרת אז עברתי לתל אביב, במרחק כמה דקות הליכה מהתחנה. אחרי משמרת אי אפשר לשבת בלי להירדם. כשאת מתעוררת מרגישה כמו עם האנגאובר נוראי, צריכה לקחת שני אדווילים איך שאת פותחת עיניים".
את מרגישה שהתפקוד שלך במשמרת נפגע?
"בזמן אירוע כשהאדרנלין דופק אני פועלת כמו רובוט, אבל אחרי האירוע, כשצריך למלא את הדוח יוצא שאני מתבלבלת המון ולא זוכרת מה כתבתי בכלל. זה מאוד בעייתי כי מדובר בחיי אדם. אם דוח אירוע לא מסכם כמו שצריך את מה קרה, זה עלול לגרור השלכות לא רצויות בהמשך".
"אחרי האירוע, כשצריך למלא את הדוח יוצא שאני מתבלבלת המון. זה מאוד בעייתי ועלול לגרור השלכות לא רצויות בהמשך"
"בקורסים במד"א מלמדים על אירוע שבו פראמדיקית נתנה למטופל את התרופה הלא נכונה מרוב עייפות", מספר ד'. "אומרים לנו לשים לב, אבל מתישים אותנו במשמרות לא הגיוניות. עייפות יכולה להרוג".
למרות פניות חוזרות ונשנות למד"א, מהארגון לא נמסרה תגובה לטענות שהובאו כאן.