"בוקר טוב משפחה יקרה. כפי שכולם זוכרים, אנחנו עושים התפקדות לבית היהודי על מנת שלפירמה יהיה כוח במשרד המשפטים שרת המשפטים איילת שקד, ואפי נוה יו"ר לשכת עורכי הדין. המטרות שלנו ברורות". כך כתב מנכ"ל פירמת לירום סנדה, זיו להב, בהודעה וואטסאפ לעובדי המשרד בתחילת 2017, במטרה להסביר את דרישתו שיתפקדו לבית היהודי.
מהן אותן "מטרות ברורות"? בהמשך לפרסום הקודם בנושא, הגיעו למקום הכי חם עדויות המצביעות על מספר חוקים או תקנות שאותם רצה המשרד לקדם או למנוע. כמו כן, נראה כי המשרד שאף להקטין את כוחו של הגוף הממשלתי המסייע לחייבים, שלטענתו, שואב מהמשרד לקוחות פוטנציאליים.
פירוט מטרות ההתפקדות בהודעתו של להב מעיד על משאלת הלב במערכת היחסים ההדוקה של להב ועורך דין סנדה עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נווה. כל הנראה, התפקדות המונית לבית היהודי, נועדה גם לשאת חן בעיני השרה לשעבר איילת שקד, בת בריתו של נוה.
במטרה לגרום לעובדי המשרד להתפקד לבית היהודי, הבהיר המשרד לעובדיו כי מי שלא יתפקד, לא ייסע לכנס לחדלות הפירעון באילת. כך נכתב לעובדים בקבוצת הוואטסאפ של המשרד: "השהות בסופ"ש ממומנת במלואה על ידי המשרד. כל מי שמביע נכונות להגיע לאילת, מתבקש להתחייב על טופס התפקדות לבית היהודי בעלות של 50 שקלים, תשלום חד פעמי. הרעיון הוא ליצור כוח פוליטי משפיע בתחומי החקיקה בכנסת לטובת המטרות שלמענם הפירמה פועלת. לכן, כולכם מתבקשים להיכנס לאתר הבית היהודי להוריד את טופסי ההתפקדות, להתפקד ולפקוד לפחות אדם נוסף. הנסיעה לאילת מיועדת לכלל עובדי הפירמה".
"פשיטת רגל – רק דרך משרד פרטי"
המטרה המעניינת ביותר שצוינה ברשימה ששלח להב לעובדיו, נוגעת לעמדת המשרד כלפי הסיוע המשפטי – גוף במשרד המשפטים המעניק סיוע משפטי בהליכים אזרחיים ללא תמורה, למי שאין ידו משגת. "אנחנו רוצים שהפיקוח בתיקי סיוע משפטי יהיה נוקשה יותר. שחייב שמרוויח כסף יעשה פשיטת רגל רק במשרד פרטי, ולא כפי שהפרטייה מתנהלת היום …", כתב להב לעובדיו.
עורכי דין העוסקים בתחום ציינו כי במקרים שבהם חייבים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם את שכר הטרחה, מופנים על ידם לסיוע המשפטי המוענק על ידי המדינה. "חיייבים שמגיעים למשרדי ואני רואה שנתוניהם עומדים בקריטריונים לקבלת ייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי – אני מפנה אותם לשם", אומר עו"ד צביקה וישנגרד, סגן יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין.
הסיוע המשפטי מייצג חייבים בתחום החובות, לרבות בהליכי פשיטת רגל וקבלת הפטרים בהוצאה לפועל. הסיוע לחייבים בהליכי פש"ר (פשיטת רגל) ניתן לאחר בחינת זכאותם הכלכלית וקיומו של סיכוי משפטי בהליך, כמו גם התאמת ההליך לנסיבותיהם האישיות. קריטריון הזכאות הכלכלית מתעדכן מדי שנה בהתאם לשינוי במדד. ב-2018 הוגשו כ- 8,200 בקשות לפש"ר בייצוג מטעם הסיוע המשפטי, המהוות יותר מ-50% מכלל הבקשות לפשיטת רגל המוגשות לכנ"ר.
גורמים המעורים בהתנהלות המשרד סיפרו כי לא אחת הרצה בפניהם להב על מספר התיקים שיש בשוק בתחום פשיטת הרגל, ועל החלק שבו מטפל הסיוע המשפטי. להב טען בפני עובדיו כי הסיוע המשפטי גוזל מהמשרדים הפרטיים יותר מעשרת אלפים תיקי פשיטת רגל בשנה, ולכן צריך לבטל כמה מהם שניתן.
מהסיוע המשפטי נמסר בתגובה: "הסיוע המשפטי מעניק יעוץ משפטי בתחום החובות לרבות בתחום חדלות פירעון לעשרות אלפי פונים מידי שנה. הסיוע ניתן לאחר בחינת זכאותם הכלכלית של הפונים וקיומו של סיכוי משפטי בהליך, כמו גם התאמת ההליך לנסיבותיהם האישיות, זאת בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות. לא נעשו שום שינויים הנוגעים לקריטריונים המאפשרים זכאות לקבלת ייצוג מהסיוע".
מטרה נוספת שאותה ציין להב בהודעתו לעובדים, נגעה למניעת הגבלת שכר הטרחה: "אנחנו לא מוכנים שיעבור חוק שמגביל את שכר הטרחה בתיק פשיטת רגל ל-5,000 שקל כפי שקרה במכר דירה יד שנייה …".
בדצמבר 2014 אכן אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את התקנות המשלימות לחוק לפיו יוגבל שכר טרחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן ל-5,000 שקל או לחצי אחוז ממחיר הדירה. מדובר בשכר הטרחה שגובים הקבלנים מרוכשי הדירות עבור הוצאות משפטיות. את החוק עצמו יזם חבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית, והוא נכנס לתוקפו בינואר 2015. לא ברור מה גרם ללהב לחשוש שהגבלה זו עלולה לקרות גם בתחום חדלות הפירעון. מבדיקה שערך "המקום הכי חם" עולה כי שכר הטרחה של עורכי דין העוסקים בפשיטת רגל וחדלות פירעון, אינו מוסדר בחקיקה, ולא מוכרת יוזמה להגבילו.
עוד דרך להכניס כסף
המטרה השנייה אליה התייחס להב בפנייתו לעובדי המשרד, נגעה לשירות נוסף אשר המשרד שאף שיבוצע רק ע"י עורך דין: "אנחנו רוצים שהליך הגשת הדוחות החודשיים שהחייב מגיש, יבוצע על ידי עורך דין בלבד ולא על ידי החייב עצמו כפי שניתנת האפשרות היום". גורמים המעורים בהתנהלות המשרד אמרו כי מנכ"ל המשרד אף שוחח על הנושא עם העובדים והבהיר כי מדובר בדרך להכניס כסף נוסף למשרד.
נכון להיום, הדוחות החודשיים שמגיש חייב בהליכי פשיטת רגל אינם מעוגנים בחקיקה, ולא מוכרת יוזמת חקיקה המבקשת לטפל בחלוקת האחריות בין החייב לבין בא כוחו בהקשר זה. עו"ד וישנגרד, מסר בהקשר זה כי יש גם מי שהעביר ביקורת על מעורבות עורכי הדין בהגשת הדוחות: " מנהלים מיוחדים, שופטים, וכונסי נכסים התבטאו בנושא בכנסים משפטיים ובבתי המשפט, וציינו כי הכנת הדוחות ע"י באי כוחם של החייבים יוצרת לעיתים מצג שאינו נכון".
מטרה נוספת שאותה ציין להב בפני עובדיו כעילה להתפקדות לבית היהודי, הייתה לאפשר לחייב המוגבל בצו עיכוב מהארץ, לצאת מהארץ באמצעות החתמת ערב אחד בלבד. כיום, מספר הערבים הנדרשים כדי לאפשר יציאתו של חייב בפשיטת רגל מהארץ כשיש לגביו הגבלות מכוח פקודת פשיטת הרגל – אינה מעוגנת בחקיקה, ולא קיימת יוזמת חקיקה בנושא.
עו"ד וישנגרד מבהיר כי "עד לפני כשנתיים, הנוהל של כונס הנכסים הרשמי היה להגיש בקשה לבית המשפט, לצרף שני ערבים שאין נגדם תיקי הוצאה לפועל ומשתכרים יותר מ-7,000 שקל נטו, ואשר יחול עליהם צו עיכוב יציאה מהארץ, כל עוד החייב שוהה בחו"ל. לפני כשנתיים הוגש ערעור לבית המשפט העליון (על ידי משרדו של סנדה; ג"פ) על אי ביטול עיכוב יציאה מהארץ, ובפסק הדין קבע בית המשפט העליון תנאים המקשיחים את ביטול עיכוב היציאה מהארץ. בית המשפט קבע כי רק במקרים מאוד מסוימים יבוטל העיכוב בנוסף קבע בית המשפט שעל החייב להוסיף תרומה משמעותית כספית לקופת הכינוס על מנת שגם הנושים ירוויחו מאותה נסיעה. לאחר מתן פסק דין זה, נאלצו בתי המשפט המחוזיים שדנו במקרים שבהם חייבים בקשו לבטל עיכוב יציאה מהארץ, לישר קו עם ההחלטה של בית המשפט העליון, מאחר וזו הלכה מחייבת".
גורמים המעורים בהתנהלות המשרד יודעים לספר כי במקביל לסגירת מחלקת הגבייה ביקש להב מעורכי הדין לעבור בתדירות על תיקי הלקוחות ולבדוק באילו דרכים ניתן לדרוש מהם שכר טרחה נוסף, בין אם עבור האופציה להמשיך לנהל עסק, או עבור ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ. לעורכי הדין אף נאמר כי הם יכולים לקבל אחוזים מהגבייה הנוספת. מבין עורכי הדין יש מי שמספר כי אף התבקש להציע בעצמו ללקוחות לבדוק אופציה של לאפשר להם לצאת מהארץ. כאשר לקוח ביקש לנצל את האופציה הזאת, והיא לא הייתה מעוגנת באופן ברור ומפורש בחוזה הכללי עליו חתם הלקוח עם המשרד – הוא התבקש לשלם על כך שכר טרחה של אלפי ש"ח נוספים למשרד. ההנחיה שניתנה לעורכי הדין הייתה שאסור לעבוד על תיק, בלי לחפש משימות שיכניסו כסף נוסף למשרד.
המאמץ לשינוי כללי הפרסום נשא פרי
אחת המטרות הנוספות להתפקדות, כפי שפורסמה על ידי עיתונאי דה מרקר גור מגידו, נגעה למטרה נוספת שעמדה בראש מעייניו של להב – שינוי תקנות הפרסום. ע"פ הפרסום, ביקש להב באמצעות נוה, כי שקד תשנה את כללי הפרסום החלים על עורכי דין, כדי להתיר שימוש באמצעי פרסום דיגיטליים שהמשרד עושה בהם שימוש רב. לשכת עורכי הדין העבירה לשקד את טיוטת התקנות, אשר שקד אכן אשרה, והן נכנסו לתקוף באפריל 2018.
כפי שפירסמנו כאן בעבר, נכון לתחילת 2015, עורכי דין הורשו לפרסם באינטרנט תמונות של עורך דין אך לא תמונות של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין, וגם לא מלל קולי. בגיליון אתיקה מקצועית שפורסם במאי 2016, תיאר ראש הלשכה דאז, אפי נוה, את מאמציו לשנות את כללי הפרסום: "כללי הפרסומת הנוכחיים הינם ישנים וארכאיים שאינם מותאמים להתפתחות הטכנולוגית ולמדיה החברתית הקיימת היום ולכן, כך אני מאמין וסבור, יש מקום לבצע רפורמה בכללי הפרסומת ולהתאימם לעידן האינטרנט והרשתות החברתיות".
מאמציו של נוה נשאו פרי וב-2018 השתנו הכללים. המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין התקינה כללים חדשים באישור שרת המשפטים שקד, וועדת חוקה, חוק ומשפט. במסגרת זו, קיבלו עורכי הדין אישור לפרסם תמונות שבהן עוה"ד מופיע עם לקוחותיו וכן של עובדי משרדו אם אלו הצהירו בכתב כי הבינו שהם חופשיים לסרב לכך וכי מתן שירותיו של עורך הדין לא הותנה בפרסום שמם וכל עוד ההסכמה תקפה.
ממשרד לירום סנדה לא נמסרה תגובה.