עשרות נשים נקלטו בחודשים האחרונים ב"מעגן", המקלט היחיד בארץ לקורבנות סחר בבני אדם בפתח תקווה. כעת התמלא המקלט עד אפס מקום. עם העלייה במספר הקורבנות שמגיעות לישראל – לנשים נוספות שתבקשנה לקבל קורת גג במקלט בקרוב כבר לא יהיה מענה.
הנשים, פליטות שברחו ממלחמת האזרחים בתיגראי שבאתיופיה, שהחלה לפני כשלוש שנים, הגיעו לירדן דרך סוכנות כוח אדם במטרה לעבוד במשק בית, אך בפועל נמכרו למשפחות והוחזקו כשפחות בתנאי עבדות, ונפגעו פיזית ומינית. חלקן נמכרו מחדש לרשות הפלסטינית וקומץ מהן הצליח לברוח מהרשות או מירדן, ומצאו בדרך לא דרך מפלט בישראל.
ישראל משתתפת במאמץ הבינלאומי למאבק בסחר בבני אדם מתוקף החוק לאיסור סחר בבני אדם מ-2006 וכן מהצטרפותה לאמנות וחוקים בינלאומיים מחייבים בנושא.
עוד קודם לכן, ב-2002 קיבלה הממשלה החלטה להקים מקלט ייעודי לקורבנות סחר בבני אדם למטרות זנות ושנתיים מאוחר יותר הוקם המקלט. ב-2006 נכנס לתוקפו חוק איסור סחר בבני אדם. במסגרת תיקון לחוק, נקבע איסור פלילי על החזקתו של אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים ובכלל זה לשירותי מין.
בעקבות תיקוני החקיקה, התקבלה החלטת ממשלה נוספת ב-2007 שבמסגרתה נקבע כי "על שר הרווחה והשירותים החברתיים להקים מסגרות לשכן בהן קורבנות סחר ועבדות שהם גברים ונשים, ולא רק קורבנות סחר למטרות זנות".
החלטת ממשלה אחרונה בנושא התקבלה בספטמבר 2022, והיא ביקשה לתת בין היתר מענה לטיפול ושיקום קורבנות סחר בבני אדם שייעשה בשני שלבים: קליטת הקורבנות ייקלטו במקלט לתקופת קליטה ואבחון ראשונית שלאחריה יועברו למרכז טיפולי בקהילה, "שם יצרכו את כלל השירותים והזכויות עד תום התקופה של שנת השיקום".
על מנת לקיים את האמור בהחלטת הממשלה, פרסם משרד הרווחה בחודש מרץ מכרז להפעלת המקלט. המכרז, שייסגר בחודש יוני, מחפש מפעילים לשני מקלטים, אחד לנשים ואחד לגברים, שמיועד לתקופת שהות של עד חצי שנה במקום שנה כפי שנהוג כעת. על פי הנחיות המכרז, הארכה של תקופה זו תינתן "במקרים חריגים בלבד". המכרז מוסיף עוד 10 מיטות, כך שיהיה מקום לעד 45 נשים ולא 35, כפי שאפשר להכיל כעת.
לפי המכרז, מפעילי המקלטים לא נדרשים לבצע את השיקום אלא "לדאוג כי כל מטופל המסיים שהות במקלט יקושר למרכז טיפולי ייעודי לקורבנות סחר – מסיל"ה (מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה פליטים ומהגרי עבודה). מסיל"ה הוא גוף שהוקם על ידי עיריית תל אביב ב-2013. לפי העירייה, "בימים אלו משרד הרווחה עובד על כתיבת מודל הפעלה חדש ורחב יותר עבור המרכז. ברגע שיסיימו ויעבירו אותו לעירייה, מסיל״ה תפעל להקמת והרחבת השירותים של המרכז הקיים".
לדברי ארגוני זכויות אדם מדובר ב"קטסטרופה". "מסיל"ה מסייעים למבקשי מקלט ולא יכולים לדאוג לקורבנות סחר", אומרת שירה עבו, דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים שמהווה את אחד הגורמים המפנים את הנשים למקלטים. "מדובר באנשים שצריכים מעקב וטיפול צמוד, ואין לארגון יכולת לתת להם את המענה".
״המכרז מבטל לחלוטין את החלק הנוגע להפעלתו של מרכז שיקומי בקהילה, ומתעלם כליל מהעקרונות שעמדו בבסיס החלטת הממשלה ומהמלצות הצוותים", כתבו הארגונים ״רופאים למען זכויות אדם״, ״המוקד לפליטים ולמהגרים״, ״קו לעובד״ ו״א.ס.ף״ למשרד הרווחה. תחת הכותרת "פנייה בהולה למשיכת מכרז פומבי", הם הוסיפו: "כל זאת נעשה בחוסר סמכות ובניגוד למחויבות מדינת ישראל להחלטותיה שלה, כמו גם לחובותייה הבינלאומיות לשיקום וטיפול בקורבנות סחר״.
״כשראינו את המכרז לאחר הפרסום חשכו עינינו", אומרת עבו. "מיד פנינו למתאמת הבינמשרדית דינה דומיניץ (הפועלת לתיאום בין הממשלה לגורמים לא ממשלתיים בתחום מאבק בסחר בבני אדם – א"ר) והתבשר לנו שהיא שמעה על המכרז בפעם הראשונה מאיתנו. לא הייתה התייעצות עניינית איתנו ולא עבודה רצינית – הרווחה עשתה מה שבא לה״. דומניץ בחרה לא להגיב.
סחר בפליטות
״הורידו אותי בוילה גדולה והציגו לי את המשפחה״, מעידה נ׳ שניסתה לברוח מאתיופיה לאחר שחזתה ברצח כל משפחתה. ״הם סיפרו לי שהם קנו אותי ואצטרך לעשות מה שהם אומרים לי״.
נ׳ נאלצה לעבוד 20 שעות ביום, וכאשר לא עבדה לשביעות רצון המשפחה, אם הבית וביתה היו מכות אותה. היא קיבלה מזון דל וסבלה מתת תזונה קשה. לאחר שנחלשה, הועלתה נ׳ על רכב ונזרקה בצד הכביש. שם אסף אותה גבר, אשר אנס אותה במשך כמה ימים ואז זרק אותה שוב, בצד הדרך, בכביש בירושלים. אדם שמצא אותה הפנה אותה לכנסיה האתיופית בירושלים, שעזרה לה להגיע למוקד לפליטים ולמהגרים שהפנה אותה למקלט.
״כשהגעתי לירדן, לקחו ממני את המסמכים המזהים שהיו ברשותי״, מעידה ש׳ שנקלטה במקלט. בבוקר היא היתה מנקה את הבית הגדול שבו שיכנו אותה, בלילות היתה ישנה בחדר שירותים. "אבי המשפחה היה אונס אותי, לא יכולתי להתנגד", סיפרה לפעילי המקלט. "לא קיבלתי כל תשלום על עבודתי במשך כל הזמן שהוחזקתי אצל המשפחה״.
הנשים שהגיעו בחודשים האחרונים סיפרו סיפורים דומים. "החשש הוא שאנו עדים להתפתחות דפוס חדש ומדאיג של סחר בבני אדם", אמרה דומיניץ לכתבת הדר גיל-עד שחשפה לפני מספר חודשים את התופעה. "מדובר על נשים שעל רקע המצוקה הקשה, גויסו לאותו 'מסלול' והוחזקו כשפחות מין ושפחות עבודה עד שהצליחו להגיע לישראל".
לדברי עבו, הנשים שהגיעו לארץ מהוות רק קצה הקרחון של התופעה ואנו צפויים לקלוט עוד נשים רבות שעברו מסלול דומה.
מקלט "מעגן" נמצא בפתח תקווה, בכתובת חסוייה, ומופעל על ידי עמותת "קש"ת" המסייעת לגברים ונשים שנפלו קורבן לסחר בבני אדם, עבדות ואלימות מינית. במקלט שוהות כעת 40 נשים, על אף שהוא מיועד ל-35 בלבד. "גם כשהמקלט מלא, אנחנו ממשיכים לקלוט נשים ולא נשלח אף אחת לרחוב", מספר גורם מהמקלט. "כשלא היה מקום, אחת הנשים ישנה במשך שבוע על מזרון במועדון שלנו".
אמנם הנשים לא נשלחות לרחוב, אבל לדברי עבו "כל אישה נוספת, מעבר לתפוסה, פוגעת בטיפול בשאר הנשים ובצוותים". ״הצפיפות גורמת לחיכוכים", אומר גורם מהמקלט. "מדובר בנשים רגישות מאוד, מספיק שאחת צועקת מתוך שינה זה מדליק אצל אחרת טראומה ומאלץ אותנו להתמודד עם סיטואציות מורכבות".
"הצפיפות גורמת לחיכוכים. מספיק שאחת צועקת מתוך שינה זה מדליק אצל אחרת טראומה ומאלץ אותנו להתמודד עם סיטואציות מורכבות"
במהלך השהות במקלט, הנשים מקבלות מענה לצרכים הרפואיים והרגשיים, וגם המשפטיים והחברתיים. ״כשהן מגיעות לראשונה, הן נראות כאילו איבדו צלם אנוש, פיזית ונפשית. אין לתאר את מה שהנשים הללו עברו חוץ מטרור״, מספר גורם מהמקלט. "לאט לאט לאפשר לראות את שיקומן בקהילת המקלט״.
כיום, בתום תקופת השיקום במקלט, חלק מהנשים משולבות בתוכנית "יציאה מרצון" למדינת המוצא מטעם רשות ההגירה ועמותת CIMI. נשים שאינן ברות הרחקה מופנות למרכז הארצי לשורדי עבדות וסחר, המופעל מטעם משרד הרווחה על ידי מסיל"ה, ולארגוני סיוע אחרים. במקרים חריגים, נשים משולבות בהליך של יישוב מחדש במדינה שלישית, וזאת מטעם נציבות האו"ם לפליטים.
קצה הקרחון
בין 2017-2021, הוכרו בישראל 325 קורבנות סחר בבני אדם, מהם 71 אחוז נשים, 28 אחוז גברים ו-1 אחוז קטינים/ות. 40 אחוז מהם נסחרו למטרות זנות ועברו ניצול מיני ו-44 אחוז הוכרו כקורבנות להחזקה בתנאי עבדות. כך עולה מדוח שפרסמה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם בדצמבר.
לפי הדוח, בתקופה זו נפתחו 789 חקירות בתיקי סחר בבני אדם ועבירות נלוות, והוגשו 155 כתבי אישום בעבירות בקשר לסחר בבני אדם.
הדוח פורסם כחלק מהמאבק הבינלאומי בסחר בבני אדם, לו שותפה ישראל. היא הצטרפה לראשונה למאבק ב-2001, כשחתמה על "פרוטוקול פלרמו", המסמך הבינלאומי המרכזי בנושא. ב-2021 הצטרפה ל"אמנת ורשה" בדבר פעולה נגד סחר בבני אדם, המהווה המסמך המעודכן לפרוטוקול פלרמו. בחתימתה, ישראל הייתה לאחת משתי המדינות היחידות מחוץ לאיחוד האירופי שהצטרפו למאבק.
כל המדינות השותפות למאבק בסחר בבני אדם מגישות מדי שנה דוח למחלקת המדינה האמריקאית, במסגרת "החוק להגנת ניצולי סחר בבני אדם", שהתקבל בארה"ב ב-2000.
הדוח השנתי של מחלקת המדינה של ארה"ב, מדרג מדינות בשלוש דרגות שונות, בהתאם למידת המאמץ שהשקיעו באותה שנה במיגור הסחר, על פי מדדים שנקבעו בחוק: מניעה, אכיפה, שיקום. הדירוג בדוח הוא בעל חשיבות כלכלית ופוליטית, שכן מדינה המופיעה בדירוג השלישי חשופה לסנקציות כלכליות מצד ארה"ב.
מאז 2001 מגישה גם ישראל התייחסות לדוח, שבו היא כוללת דיווח מקיף בנושא הפעולות שהיא נוקטת למיגור התופעה. בדוח הראשון שפורסם באותה שנה דורגה ישראל בדרגה השלישית, יחד עם מדינות שאינן פועלות למיגור הסחר בבני אדם בתחומן, בהן אינדונזיה לקזחסטן.
הביקורת החריפה גרמה לארגוני זכויות אדם ולמשרדי ממשלה לטפל בתופעת הסחר. כתוצאה מכך ב-2012 קיבלה ישראל את הדירוג 1 (הגבוה ביותר) והחזיקה בו עד 2020, אז ירדה לדרגה 2. ההסבר לירידה בדירוג כפי שניתן בדוח היה בשל חוסר משמעותי בתקנים בגופים האחראים על זיהוי קורבנות סחר, החל מ-2015.
״היו מקרים שהגיעו אלינו נשים, ואז בשיחה איתן גילינו שהן היו קודם לכן במשרד הפנים, בבית חולים או במקומות אחרים שבהם נציגים של מדינת ישראל היו אמורים לזהות שמדובר בקורבן סחר", אומרת עבו. "הם פשוט לא מבינים את הסיפור ואין להם כלים לטפל בקורבנות".
בתחילת החודש פנתה ח"כ מירב כהן בשאילתה לשר הרווחה יעקב מרגי בנוגע להורדת הדירוג, ושאלה מה בכוונתו לעשות עם האישה הבאה שתגיע למקלט ולא יהיה לה מקום. ״אני די שבע רצון, די רגוע מההערכות של המשרד", ענה מרגי. "היום יש כבר מקומות פנויים. במקלט מעגן נמצאות 29 נשים, אנו ערוכים להכפיל את היקף ההתקשרות באופן מיידי״.
משיחות שערכנו עם המקלט ועם המוקד לפליטים ולמהגרים, עלה כי בעת שנשא השר את הדברים – המקלט כבר היה בתפוסה מלאה.
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "נפגעות הסחר זוכות לטיפול סוציאלי מקיף ללא קשר למעמדן האזרחי. באחרונה אכן חלה עלייה במספר נפגעות הסחר. בהתאם לכך המשרד נערך להגדלת המקלטים ויכולתם לקלוט קורבנות סחר אשר זקוקות לסיוע ואחראי לכך שכולן יזכו למענה".