תקציב למערכת החינוך – יש ועוד איך, 78 מיליארד שקל ליתר דיוק. התקציב הגבוה מבין כל משרדי הממשלה. שעות הוראה – יש ויש, יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות. אז למה ההישגים של תלמידי ישראל כל כך נמוכים?
"איכות החינוך היסודי והעל-יסודי בארץ נמצאת בתחתית דירוג העולם המפותח – עם כל ההשלכות שיש לכך על יכולתה העתידית של המדינה להביא לשינוי בפריון, בעוני ובאי השוויון", אומר פרופ' דן בן דוד, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, ולשעבר מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.
לדבריו, הבעיות העיקריות לא נובעות ממספרי ימי הלימוד או ממספר המורים, אלא ממה שמתרחש בפועל בזמן ההוראה: מה מלמדים ומהי הרמה.
הנושא הזה לא חדש למשרד החינוך. כבר לפני ארבע שנים כתב על כך מבקר המדינה בדוח שהוציא על איכות המורים: "קיים פער גדול בין הדרישות והכישורים הנדרשים ממורה – ובהם ניהול כיתה, היכולת לפתור בעיות שאין להן פתרון מן המוכן, והיחס אל ההורים – לבין התוצרים״. בפועל, המצב רק הלך והדרדר.
רבות דובר על ההקבלה בין השכר שמציע משרד החינוך לעובדי ההוראה, לבין איכות המורים. אולם תשלום משכורת גבוהה יותר לא יפתור את הבעיה. כך אומר פרופ' בן דוד: "השיח הציבורי נוטה להדגיש השוואות של שכר מורים במונחים חודשיים. השוואות אלו יכולות להטעות בגלל התמקדותן בצד אחד בלבד של המשוואה – מה שהמורים מקבלים – תוך התעלמות מהצד השני, מה שהמורים מספקים בתמורה״.
"יש תלמידים שהיו מתקנים את השגיאות של המורה לאנגלית", אומרת מ', תלמידת כיתה ט' באחד התיכונים הנחשבים במרכז הארץ. "המורה לפיזיקה היחיד שיש בבית הספר הוא כבר מבוגר וחסר סבלנות. כשהתלוננו שאנחנו לא מבינים את החומר אמרו לנו שאין מי שיחליף אותו, ושזה לא ממש משנה, כי גם ככה בשנה הבאה רובנו לא נלמד פיזיקה. אז ישבנו במשך שעתיים בשבוע בכיתה ולא למדנו כלום".
"לא למדנו כלום": המשבר המתמשך בחינוך – כתבות נוספות בסדרה
פרויקט "לא למדנו כלום" שאנו מעלות ב"המקום הכי חם" עם סיום שנת הלימודים, מציין את הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך, שנמצאת בנקודת שפל. בחלק זה נעסוק באחת הבעיות המרכזיות: השחיקה במעמד המורה, שמובילים לנטישה של מקצועות ההוראה ולפגיעה באיכות ההוראה.
דרוש: שקט תעשייתי
ההערכות של משרד החינוך כיום הן שחסרים כ-4,500 עובדי הוראה, בכלל שלבי החינוך והמקצועות. בשנה שעברה דיווחו 85 אחוז ממנהלי בתי הספר על מחסור במורים, רובם העריכו כי המחסור גדול משנים קודמות. אולם מנתונים שעולים מהשטח, עולה כי המשרות הפתוחות הן בעיקר במרכז הארץ.
אחת הדרכים של המשרד להתמודד עם המחסור במורים היא באמצעות תוכניות הסבה כל כך מקוצרות, שנראה כאילו הן מציעות לכל מי שיש לו דופק להפוך למורה. הגדילה לעשות עיריית הרצליה, שיחד עם משרד החינוך הגו תוכנית שתאפשר לתלמידי כיתה י' להשתלב בלימודי תואר ראשון בהוראה, תוך כדי לימודיהם בתיכון, כדי לשלב אותם כמורים בבתי הספר בעיר. אין אלא לתהות מה עובר בראש של המשרד כשהוא חושב שהעיקר זה לגייס כוח אדם, לא משנה מה איכותו.
בינתיים, המנהלים הם אלו שנדרשים להתמודד בשטח עם המצב הבלתי אפשרי שבו אין מורים שיאיישו את הכיתות, שלא לדבר על ללמד את החומרים הנדרשים. כך, יותר ממחציתם בוחרים לשבץ מורים ללא הכשרה מתאימה.
זה לא חדש: דוח מבקר המדינה מ-2018 התריע לגבי מידת ההכשרה של מורים ללמד את לימודי הליבה בחינוך העל יסודי. הוא ציין למשל שלשליש מהמורים לאנגלית, ל-64 אחוז מהמורים לעברית ולכ-61 אחוז מורים למתמטיקה אין הכשרה מתאימה.
"אחרי שסיימתי את ההכשרה להיסטוריה ותנ"ך, נאלצתי ללמד גם אזרחות, כישורי שפה, ספרות וגיאוגרפיה״, מספרת ט׳, מורה בתיכון במרכז הארץ .״ישבתי לפני כל שיעור ולמדתי את הנושא, אבל כמובן שלא ידעתי ללמד אותו כמו שמורה צריכה לדעת ללמד״. "אחרי שמנהלת בית הספר נאלצה לקחת ילד בן 21 בלי תואר ראשון אפילו ללמד כיתה ב', היא התפטרה מהתפקיד", אומרת מורה ממרכז הארץ. "היא הבינה שהיא לא יכולה למלא את תפקידה כמו שצריך".
"אחרי שמנהלת בית הספר נאלצה לקחת ילד בן 21, בלי תואר ראשון אפילו ללמד כיתה ב' – היא התפטרה"
חלק מהמנהלים בחרו לגייס מורים בפרופיל שאינו מתאים לבית הספר וחלקם בחרו בפתרון הפשוט: להפחית שעות הוראה בחלק מהמקצועות. ״המערכת מוציאה תוצרים פחות ופחות טובים ומוכנה להתפשר על כמעט הכל", אומר ר', מורה ותיק מצפון הארץ. "שקט תעשייתי הפך למוצר הכי חשוב למערכת החינוך״.
מלבד מורים, ישנו מחסור חמור גם במנהלים. על כן משרד החינוך הוציא הנחיה על הקלה בדרישות הקבלה, כך שכל אדם עם ניסיון של חמש שנות הוראה, תעודת הוראה ותואר שני יוכל להגיש מועמדות לתפקיד. כמה חמור המחסור? ניסיונות לקבל נתונים ממשרד החינוך לא נענו עד כה.
בנוסף, הודיע משרד החינוך על קיצור תקופת ההכשרה הדרושה למנהלי בתי הספר טרם הכניסה לתפקיד לשבוע בלבד במקום שנה. קורס ההכשרה המרכזי יתמקד בליווי מנהלים תוך כדי עבודתם בשנה הראשונה ולא בהכשרתם טרם הכניסה לתפקיד.
"בתור אדם שמלמד 15 שנים קורס מנהלים, אני יכול להעיד שאם בעבר מנהלת מחוז הייתה יכולה לבחור מנהל למשרת ניהול בבית ספר מתוך עשרה מועמדים, היום על עשר משרות יש מנהל מועמד אחד", אומר פרופ' אלוני.
מגמת פרישה
בשנת הלימודים הקודמת הצטרפו למערכת החינוך כ-11 אלף מורים, מהם כ-9,400 בחינוך העברי. מדובר במספר נמוך ביחס לשנים קודמות. נתוני הפרישה המעודכנים הינם ל-2018-2019, אז פרשו כ-8,600 מורים, מהם 7,000 בחינוך העברי. אלו הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים של משרד החינוך שונים, וקשה להבין מהם מי נכלל כפורש מהמערכת.
המגמה הגוברת של הפורשים היא בקרב מורים שהוותק שלהם נע בין שנתיים לחמש שנים: 21 אחוז מהם פרשו ב-2021, עלייה גדולה לעומת שנים קודמות.
״נטישת מקצועות ההוראה מוגדרת כקטסטרופה לכל דבר: אין מנהלים ואין מורים, ואין סטודנטים שרוצים ללמוד את המקצוע", אומר נמרוד אלוני, פרופ' לפילוסופיה של החינוך. "מי שיבקר היום בקמפוסים ללימודי מקצועות החינוך ימצא אותם ריקים, זה עצוב מאוד.
״נטישת מקצועות ההוראה מוגדרת כקטסטרופה: אין מנהלים ואין מורים, ואין סטודנטים שרוצים ללמוד את המקצוע"
"היעדר סטודנטים גורם להקלה בתנאי הקבלה, ואין הדחה מהלימודים של מי שלא מתאים. בעקבות התחרות הגדולה בין המכללות, הן נכנסות למצב הישרדותי, דבר שגורם לפגיעה באיכות ההכשרה".
"רמת הידע של מרבית הפונים להוראה בישראל נמוכה מאוד – גם בהשוואה פנים ארצית וגם בהשוואה למורים בשאר המדינות המפותחות", מתריע פרופ' בן דוד.
"איכותם של בתי ספר לא יכולה להיות גבוהה יותר מאיכות המורים שמלמדים בהם", אומר פרופ' אלוני. "כך הילדים שלנו פוגשים אנשים שאין להם משאבי השכלה, ידע ואישיות. אנשים לא מוכשרים. ואז בית הספר הופך לשממה".
מורה זה לא מקצוע
למה מורים מוכשרים לא מגיעים למערכת? למה מי שמגיע נושר? הסיבה היא לא רק השכר, כפי שמנסים לצייר ארגוני המורים, שנראה שזה הדבר היחיד שמעניין אותם להיאבק עליו – במקום לדאוג למעמד המורה, במקום לזעוק על קריסת המערכת.
"חינוך הוא מקצוע, אבל אף אחד לא מתייחס לזה כמקצוע", אומרת א', שעשתה הסבה להוראה לפני שש שנים ממסעדנות. "בשנים האחרונות לא היה שר חינוך שממש רצה להיות בתפקיד הזה, שבא לתפקיד כדי לקדם את המורים ואת החינוך".
"לאורך מרבית שנות קיומה של המדינה בני מעמד הביניים פנו למקצוע ההוראה מתוך תפיסה של שליחות מקצועית ואחריות חברתית, וגם אפילו פרנסה ראויה", אומר פרופ' עמי וולנסקי, המדען הראשי של משרד החינוך בין השנים 2013-2016. "מאמצע שנות התשעים חל שינוי במבנה התעסוקה במשק. צמחו מקצועות חדשים שמקורות ההכנסה שלהם גבוהים מהמגזר הציבורי, ומקצוע ההוראה הלך ונשחק כשיותר צעירים פנו למדעי הכסף.
"צמחו מקצועות חדשים עם מקורות הכנסה גבוהים, ומקצוע ההוראה הלך ונשחק כשיותר צעירים פנו למדעי הכסף"
"כשמערכת החינוך ביקשה לראות איך שומרים על מעמד המורה בעולם, התברר שיש ארבעה כלים מרכזיים: מהיפנים למדנו שיש להפוך את המקצוע למקצוע מועדף במשק, מסינגפור למדנו על הענקת דיור ציבורי ומשכורות מכובדות למורים, פינלנד הראתה איך מעניקים אוטונומיה לבתי ספר, ובקנדה נקטו בשיטות שונות להעשרה ופיתוח מקצועי. כל אלו שיטות שלוקח זמן להטמיע, אבל בארץ כל שר רוצה הישגים בקדנציה שלו, ולכן זה לא היה באף תוכנית עבודה של שרי החינוך".
ב-2020 פרסם מרכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה השוואתית בנוגע למבנה משרת המורה. שם עלה כי הגורמים המרכזיים ללחץ ולעומס שמוטל על המורים הוא ריבוי תפקידים ומטלות שלא בהלימה לשעות העבודה, צפיפות בשעות ההוראה והיעדר גמישות בניהול הזמן.
"האווירה היא של לחץ ומשימתיות ולא של העמקה", אומרת סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי נופים בתל אביב. "אין הגדרות תפקיד ואין תיאום ציפיות וגבולות גזרה בתפקידי ההוראה. מורים ומנהלים צריכים להיות זמינים בכל שעות היום ולעשות תפקידים שהם לא חשבו בהכרח שהם יצטרכו לעשות. אנשי החינוך הפכו לכולבוניקים של המערכת, ומרוב בירוקרטיה אני לא מגיעה לעשות ניהול פדגוגי ולהתעסק בחינוך".
"אנשי החינוך הפכו לכולבוניקים של המערכת. מרוב בירוקרטיה אני לא מגיעה לעשות ניהול פדגוגי ולהתעסק בחינוך"
העומס הזה מוביל לפגיעה באקלים בית הספר, בשיתופי הפעולה ובעבודת הצוות בין המורים, לצד פגיעה במורים עצמם ובמוטיבציה שלהם ללמד – עד כדי רצונם לפרוש מהוראה.
"במשפחה שלי היו רוצים לראות אותי עפה מהתפקיד הזה", אומרת ל', מורה למדעים בבית ספר תיכון. "אני משקיעה את נשמתי בהוראה, בית ספר מחייב אותי ללשכת להשתלמויות על חשבון הזמן והכסף שלי, לא משקיעים בנו ובסוף אני מתוגמלת במשכורת מזלזלת".
תגמול מינימלי
חלק גדול מהעומס על המורים נקשר לשינויים שנעשו במבנה שבוע העבודה וההעסקה שלהם במהלך השנים, שינויים שנעשו ללא היוועצות עם המורים עצמם. כפי שהמורים טוענים, שינויים רבים נעשים במנותק מהשטח.
כיום מרבית המורים פועלים במסגרת הסכם ״עוז לתמורה״ והסכם ״אופק חדש״, שנחתם מול ארגון המורים העל-יסודיים ב-2011. על פי הסכם עוז לתמורה, המאוחר מבין השניים, שבוע עבודה במשרה מלאה של מורה כולל 40 שעות שבועיות המורכבות מ-24 שעות הוראה פרונטלית, 6 שעות פרטניות ו- 10 שעות תומכות הוראה שיכללו ישיבות מורים, הכנת חומרים לשיעורים, בדיקות עבודות ומבחנים, שיחות עם הורים, והשתלמויות.
שכרם משתנה בהתאם לקריטריונים רבים: ותק, השכלה, תפקיד ועוד. "אני מורה כבר עשרים שנה ועדיין לא יודעת לקרוא את תלוש המשכורת שלי", אומרת ג', מורה בתיכון ממרכז הארץ. "במרוצת השנים היו אצלי שתי טעויות מהותיות. פעם אחת שלא נתנו לי תשלום עבור גמול השתלמות, ופעם אחרת שנתנו לי יותר מדי והייתי צריכה להחזיר עשרות אלפי שקלים. התוספות שמעניקים על תפקידים נוספים הן לא הגיוניות: 420 שקל על ריכוז מקצוע בתיכון, תוספת קטנה על חינוך כיתה. להיות מחנך זה תפקיד מאוד תובעני, והתגמול מינימלי".
"אני מורה כבר עשרים שנה ועדיין לא יודעת לקרוא את תלוש המשכורת שלי"
המשכורות תלויות באחוזי המשרה, כשמורים חדשים רבים מתלוננים שהיקף המשרה שלהם במקרים רבים אינו מלא. לפי מסמך מדיניות שפרסם מרכז שורש ב-2022, כ-92 אחוזים מהמורים המתחילים מועסקים במתכונת של משרה חלקית וממוצע השכר שלהם עומד על 3,800 שקלים.
גם לאחר עשר שנות וותק, 57 אחוז מהמורים מועסקים במשרה חלקית ולאחר 30 שנות ותק כשליש מהם מועסקים במשרה חלקית. השכר הממוצע למורה עם 30 שנות ותק במשרה חלקית עומד על 9,100 שקל בלבד, כחצי מהשכר הממוצע למורה עם ותק דומה במשרה מלאה. פרופ' בן דוד טוען שלא ברור מדוע כל כך הרבה מורים עובדים במשרה חלקית, האם זו הבחירה של רובם, או שמא מערכת החינוך אינה מאפשרת ליותר עובדים להיות מועסקים במשרה מלאה.
״אני מורה לתנ״ך והיסטוריה, ובנוסף מחנכת, כי זה מוסיף לשכר", מספרת ט', מורה בתיכון, בשנות הארבעים לחייה. "אני עובדת 117 אחוז משרה, ואם היה אפשר לעבוד יותר – הייתי עובדת. בנוסף, אני עובדת פעמיים בשבוע כפקידה בבית מלון, בערבים עושה בייביסיטר ובקיץ עובדת בקייטנות. אני עושה כל מה שצריך כדי להשלים הכנסה, וברור לי שאם הייתי משקיעה רק בהוראה, התלמידים שלי היו מקבלים מורה טובה יותר".
"אני עובדת 117 אחוז משרה, פעמיים בשבוע כפקידה בבית מלון, בערבים כבייביסיטר ובקיץ בקייטנות. אם אפשר היה לעבוד יותר – הייתי עובדת"
באוגוסט 2022 נחתמו הסכמי שכר חדשים עם הסתדרות המורים, שבמסגרתם נקבע כי שכר המורים בבתי הספר היסודיים יעלה בשלוש פעימות. ארגון המורים טרם חתם על הסכם וכבר מאיים כי ישבית את הלימודים בפתיחת השנה הבאה. מאבקי הכוחות בין שר החינוך יואב קיש ליו"ר הארגון הוותיק רן ארז נעשים על הגב של התלמידים בלי שאף אחד מהצדדים מתרגש מהפגיעה בתלמידים עצמם.
הזלזול מתחיל מהבית
בשנים האחרונות ההתערבות של ההורים במערכת החינוך הביאה אף היא להיחלשות במעמד המורה: ״הורים ותלמידים חושבים שאנחנו עובדים אצלם, הם מרגישים שהם לקוחות שלנו ושאנחנו צריכים לשרת אותם״, מספרת ש׳, מורה ממרכז הארץ. ״הזלזול של ההורים בנו גורר זלזול של התלמידים, ותחושה של חוסר גבולות שבאה לידי ביטוי גם במקרים של אלימות כלפי מורים. אנחנו לא יכולים להעיף תלמידים, רק להשעות אותם, אבל זה לא עונש מרתיע. בהרבה מובנים כשזה מגיע למשמעת, אין לנו שיניים".
״צריך לשפר את תנאי העבודה של המורים. זה מתחיל בכמות שעות ההוראה הפרונטליות, ממשיך במתן אוטונומיה מקצועית בעבודתם, הכי חשוב זה שינוי השיח כלפי מורים לשיח מכבד ומעריך", אומרת דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, שסיימה את תפקידה בינואר האחרון. "מדובר בפרופסיה שמעצבת את הילדים שלנו בשנים הכי קריטיות בהתפתחות שלהם. צריך שהמורים יפסיקו להיות שק חבטות״.
גם חופש הביטוי של המורים הוגבל. זה קורה בהדרגה מאז 2014, כשהמורה לפילוסופיה ומחשבת ישראל אדם ורטה פוטר לאחר שהביע דעות פוליטיות בשיעור. שר החינוך באותה תקופה, שי פירון, הציג נושאים שיש להימנע משיחות עליהם בבית הספר, בהם צה"ל, השואה ואלוהים – וסייע להפקעת האוטונומיה החינוכית מהמורים.
"בתי ספר כשלו בחינוך לערכים ליברליים", אומרת ל'. "המורים כבר לא מובילים אלא מובלים, הם מפחדים להגיד את המילה 'דמוקרטיה', השיח הפך רדוד עד לא קיים".
"המורים כבר לא מובילים אלא מובלים. הם מפחדים להגיד את המילה 'דמוקרטיה'"
לדברי מורס, בהיעדר אוטונומיה פדגוגית וחופש פעולה, לא יוכלו המורים לבצע את עבודתם. ״התפקיד נהיה ריק מתוכן ומלא בתחושת ריצוי וביקורת״, היא מוסיפה.
"מכשילים את המורים מלכתחילה בזה שלא נותנים להם תנאים להצליח במשימות שלהם", אומרת מורס. "מורים נכשלים בעבודתם ויחד איתם גם התלמידים, ואת זה אנחנו רואים במבחנים הבינלאומיים שמעידים שחזרנו 20 שנה אחורה".
את הכישלון תולה מורס בקיבעון של המערכת שלא מאפשרת למורים להתאים את עצמם לעולם המשתנה. "מסלולי ההכשרה מתמקדים בדידקטיקה ולא בהתפתחות הילד או בתיאוריות של היקשרות, או בתפיסות שקשורות לבניית קשר ומערכות יחסים", אומרת מורס. "מה שצריך קודם כל זה לראות את הילד, ואז אפשר ללמד אותו ולחנך אותו. כל עוד המורה לא יודעת איך לבנות את הקשר היא לא תצליח במשימות שלה".
כל אנשי החינוך שאיתם דיברנו, חזרו פעם אחר פעם על התסכול שהם חווים ממערכת מיושנת, בירוקרטית, שלא רואה את אותם, לא משקיעה בהם, לא מטפחת אצלם את תחושת הערך. בהיעדר הגדרות תפקיד, מערך ציפיות ואסטרטגיה ארוכה וגם קצרת טווח, הבעייה רק תלך ותחמיר.