״בעלי תלה את עצמו במטבח. מי שמצא אותו היה הילד שלי, בן השבע, אשר קרא לאחותו, אחר כך הגיעו כל הילדים וראו את המחזה", אומרת א׳. "כעבור זמן, את הבן הגדול שלי מצאתי מנסה לתלות את עצמו בדיוק איפה שבעלי תלה את עצמו״. במשך שש שנים, מאז המקרה, ניסתה א' להשיג טיפול נפשי לילדיה, המוכרים כנפגעי טראומה – אך ללא הצלחה.
"היינו מטופלים בבית חולים, אבל היה לי קשה להגיע לשם והטיפול הופסק", אומרת א', בעצמה נפגעת פעולות איבה הסובלת מנכות. "אחר כך בקופת חולים אמרו לי שאין תורים זמינים. יותר מאוחר השגתי טיפול דרך ארגון פרטי. בינתיים המצב של הילדים הידרדר כי לא היה רצף של טיפולים.
"בהמשך, בבית הספר נתנו להם טיפול, אבל הוא לא היה מותאם לטראומה. הילדים עברו הרבה מסגרות, עד שמצאנו את עצמנו בבית, בלי מסגרת ובלי מעטפת, עם פסיכיאטר שרושם כדורים אבל בלי טיפול פסיכולוגי, וכבר לא היה לי כוח להילחם". רק השבוע הצליחה א' להכניס את הילד עם המחשבות האובדניות למסגרת פוסט אשפוזית, והיא מייחלת שהוא יצליח להשתקם. שכל ילדיה יצליחו להשתקם.
לפי המועצה לשלום הילד, מספר ניסיונות ההתאבדות המתועדים בקרב קטינים ב-2021 עומד על 1,042 מקרים, עלייה של כ-27 אחוזים ממספר הניסיונות ב-2020. 40 אחוז ממקרים אלה בקרב ילדים מתחת לגיל 14.
"מדי שנה עולה מספר ניסיונות האובדנות בקרב בני נוער וילדים", אמרה נועם וילדר נציגת המועצה לשלום הילד בדיון בכנסת שנערך בחודש שעבר. "מערך השירות הפסיכולוגי-החינוכי נמצא במצוקת כוח אדם, ואין מספיק גורמי מקצוע שיפגשו את התלמידים והתלמידות במסגרות החינוכיות ויסייעו להם באופן מיידי".
בפברואר 2022 הציג שר הבריאות דאז, ניצן הורוביץ, תוכנית חירום בין-משרדית לבריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער בעלות של מיליארד שקל, אשר הייתה אמורה להיפרס על גבי חמש שנים.
מטרת התוכנית הייתה ליצור מנגנון חשיבה ותכנון משותף של משרד הבריאות, הרווחה והחינוך למתן מענה לילדים ובני נוער. זאת, כדי להרחיב את מערך היועצים החינוכיים והעו״סים בבתי הספר, לייצר סלי תגבור לטיפול פסיכולוגי, להרחיב את מערך מרפאות בריאות הנפש, להקים מרכזים להתערבות דחופה ולהוסיף בתים מאזנים וצוותי ביקור בית. אלא שהתוכנית לא תוקצבה ומאז קפאה על שמריה.
מוזנחים לנפשם
בדוח מבקר המדינה שפורסם החודש הוצגו נתוני האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר: באפריל 2022, 553 ילדים המתינו למסגרות אשפוז או לטיפול פסיכיאטרי, חלקם מאושפזים במחלקות ילדים כלליות וחלקם בביתם. 258 מתוכם המתינו לאשפוז 3-7 חודשים. לטענת האיגוד, מדובר במקרים הממתינים לטיפול דחוף ונמצאים בסכנת חיים מיידית. וילדר מוסיפה כי "גם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, אין די מסגרות פוסט-אשפוזיות שביכולתן לתת מענה הולם ואז הם נשארים 8 חודשים במחלקה סגורה".
את המצב מגדירה עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, כ״קטסטרופה חברתית שקטה״, אשר לדבריה צפויה להתפוצץ בפני החברה הישראלית בפנים במידה והממשלה לא תתעורר ותקדם את תוכנית החירום.
״נתוני השנתיים האחרונות מספרים על עליות חדות בהגעות של ילדים לחדרי מיון בעקבות נסיון אובדני, בפניות של ילדים לחדרי מיון פסיכיאטריים, בשיעורי בני הנוער שאובחנו עם חרדה, עם דיכאון, עם הפרעות אכילה, עם לחץ והפרעות רגשיות״, היא אומרת. ״המספרים הם סיפורם של ילדים אמיתיים, בשר ודם, שלא רק סובלים ממצבם אלא גם מקריסתן המתמשכת של המערכות הציבוריות שאמורות לספק מזור לכאבם״.
לפי נתוני המועצה לשלום הילד, כ-100 אלף ילדים ובני נוער מתמודדים עם קושי נפשי משמעותי ונאלצים לחכות במשך שנה לטיפול פסיכולוגי. כתוצאה מכך, חלה עלייה של 19 אחוז במספר ביקורי הילדים במיון הפסיכיאטרי ועלייה של 40 אחוז בפניות של ילדים ובני נוער שנזקקו לטיפול נפשי עקב מצוקה קשה ממשבר הקורונה.
״ילדים ונוער במצבי מצוקה נאלצים להתמודד לעיתים שנה ויותר לטיפול נפשי בקהילה, באופן שמסכן את שלומם הנפשי והגופני" אומרת וילדר. "המתנה ממושכת זו מביאה להחמרה במצבם ולעיתים לאשפוזם, אשפוז אשר היה יכול להימנע אילו היו מצליחים לקבל מענה טיפולי בזמן".
״ילדים ונוער במצבי מצוקה נאלצים להתמודד לעיתים שנה ויותר לטיפול נפשי בקהילה, באופן שמסכן את שלומם הנפשי והגופני"
"הם לא עומדים בלחץ, אין מענה בתוך הקהילה מטעם הרווחה", מרחיבה אפרת וינשטיין, דוברת ארגון ״בזכות״ לזכויות אנשים עם מוגבלויות. "זה מצב שבעקבותיו הילדים שזקוקים לטיפול בקהילה ישר מופנים לאשפוז, שגם בשבילו צריך לחכות שנה, ובינתיים הם יושבים בבית והמצב שלהם מדרדר״.
אין פסיכולוגים לרפואה
מ׳, נערה בת 17 מרגישה במשך שלוש שנים שהיא "הולכת ונעלמת". היא חסרת אנרגיות, במצב נפשי קשה, סובלת מהפרעות אכילה ומפגינה התנהגויות מסוכנות. ההורים של מ׳ ניסו לקבוע תור לטיפול פסיכולוגי אך התורים ארוכים ועומדים על כשנה של המתנה. גם בשוק הפרטי קשה למצוא מטפלים פנויים.
"בישראל של שנת 2023 מענה פסיכולוגי הולם הפך להיות רק של בעלי ממון. המדינה מועלת בתפקידה – ישראל נמצאת במצב חירום נפשי״, אמר ראש הפורום ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר, בכנס חירום שהתקיים בחודש פברואר האחרון. ״שירותי הפסיכולוגיה הציבורית מיובשים. ציבור העובדים וציבור המטופלים פשוט מוזנחים".
הפורום מעריך שכיום ישנם כ-675 תקנים בלבד לפסיכולוגיות קליניות בשירות הציבורי, למרות שנכון לסוף 2020 היו בישראל אלף תקנים. זאת, לצד מחסור של 5,000 משרות של פסיכולוגים חינוכיים לילדים ונוער, ו-1,500 משרות של פסיכולוגים בשירות הציבורי. הסיבה לכך היא שפסיכולוגים עזבו את השירות הציבורי ועברו למגזר הפרטי, בין היתר, לאור הביקוש ההולך וגובר לפסיכולוגים.
גם במשרד החינוך המצב לא מזהיר: בתי הספר סובלים מהיעדר תקנים ליועצות חינוכיות, מצב שיוצר מציאות שישנה יועצת חינוכית אחת על כל 1000 תלמידים.
לפי הנתונים שהוצגו בועדה לזכויות הילד בדיון שהתקיים בחודש שעבר, ישנו מחסור ב-700 תקנים ליועצות חינוכיות.
עזרה ראשונה בהמתנה
אמא של ג׳, נערה בת 15 עם היסטוריה של פגיעות עצמיות מעידה שביתה סובלת מדיכאון שלא עוזב. היא ממתינה לתור במסגרת אשפוז יום, שכרגע מלא עד אפס מקום. בינתיים, המצב של ביתה מדרדר. ש׳ סובלת מהתקפי חרדה. היא עברה אבחון פסיכיאטרי לפני שלושה חודשים ומאז ממתינה לקבל עזרה.
אלו רק חלק מהמקרים שהגיעו למוקד ער״ן, עזרה ראשונה נפשית, בשבועיים האחרונים. ״אנשים שמגיעים אלינו משתפים אותנו בתחושה שאין להם למי לפנות, לא במגזר הציבורי והקהילתי, וגם בפרטי", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארציתמארגון ער״ן.
״אנשים שמגיעים אלינו משתפים אותנו בתחושה שאין להם למי לפנות, לא במגזר הציבורי והקהילתי, וגם בפרטי"
"אם בעבר היינו צריכים להשקיע מאמץ בשכנוע שטיפול לבני נוער הוא חשוב ויכול לעזור, כיום המצב הוא שרוצים טיפול, אבל הוא לא נגיש, לא זמין ולא מותאם. אצל ילדים ונוער שרוצים עזרה כאן ועכשיו, המצב חמור בהרבה. רק בסוף השבוע האחרון היו לנו שש פניות עם תוכן אובדני״.
תעצומת נפש
בדיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בחודש מרץ, התייחס ד"ר יובל רווה, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במשרד הבריאות, לחשיבות תקצוב התוכנית: "התוכנית אמורה לתת רצף מענים טיפוליים לילדים ולבני משפחותיהם, החל משלב המניעה והאיתור. התכנית הוצגה למשרד האוצר, שם נאמר למשרדים כי הם צריכים לממן אותה לחלוטין מתוך תקציבם הקיים". לטענתו, בלי תוספת תקציב משמעותית לא יוכלו המשרדים להוציא אותה לפועל.
״המשרדים הבינו את המצב וגיבשו תוכנית, אבל היא לא תוקצבה והמצב ממשיך להידרדר״, אומרת ד"ר עדית סרגוסטי, מנהלת תחום יישום מדיניות של עמותת "בזכות". מכתב ששלחו בחודש מרץ ארגונים לבריאות הנפש לשר החינוך יואב קיש, לשר הרווחה יעקב מרגי ולמ״מ שר הבריאות, יואב בן צור, הם קראו לממן בתקציב הנוכחי את תוכנית החירום. המכתב נשלח. לדבריהם, הם לא זכו לתגובה.
במקביל, שלח ח"כ אלי דלל, יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבו הוא מבקש מאגף התקציבים במשרד האוצר ״לבחון לעומק את התכנית ולהשיב לוועדה האם תימחור רכיבי התוכנית ריאלי ומה עלותה הכוללת, כי קיימת אי בהירות בנושא״. ככל הידוע לנו הוא לא זכה למענה.
נוכח מצב החירום ורגע לפני שהחלו הדיונים על תקציב המדינה, התאגדו בשבוע שעבר הארגונים – "בזכות״, ״פורום הארגונים למען בפסיכולוגיה הציבורית״, ״המועצה הלאומית למען שלום הילד״, ״איגוד העובדים והעובדות הסוציאלים״, ״הנהגת ההורים הארצית״ ו״האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר״, ופרסמו עצומה דחופה תחת הכותרת 'דורשים לתקצב את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש של ילדים ונוער". רק 1,200 איש חתמו עליה עד רגע כתיבת שורות אלו. כנראה שמכאן לא תבוא הבשורה.
ממשרד האוצר נמסר: "במסגרת תקציב המדינה תוקצבו בתקציב משרד הבריאות מגוון תכניות בתחום בריאות הנפש".
ממשרד הבריאות נמסר: "תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. בעקבות מגיפת הקורונה חלה עלייה משמעותית במצוקות הנפשיות של ילדים ובני נוער. על כן, בימים אלו מבצע המשרד תעדוף של תקציב המדינה, כך שנושא הטיפול בילדים ונוער הזקוקים למענה מדויק ורגיש יעמוד בליבת העשייה של המשרד בשנה הקרובה.
"המשרד מוביל מהלך אסטרטגי כולל בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש ובכלל זה, מודל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, ולצידו מערך המענים בקהילה. כחלק מזה מקדם המשרד פתרונות בתחום הפסיכיאטריה, ובהם, מבחני תמיכה לקופות החולים שמתגמלים הרחבת שירותים פסיכיאטריים, פתיחת בתים מאזנים שאמורים להוות חלופת אשפוז לילדים ונוער, תימרוץ מסלולי התמחות בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ועוד.
"כמו כן, תקצב המשרד פתיחת מרכזים להתערבות דחופה הכוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים למניעת אשפוז לילדים ונוער ב-11 בתי חולים שיפתחו במהלך השנה".
משרדי הרווחה והחינוך לא מסרו את תגובתם.
עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי לכל מצוקה נפשית, לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן https://www.eran.org.il/