בסוף החודש שעבר, בתוך שעות ספורות נרצחו ביריות שלושה אנשים: גבר נורה בחולון על ידי רוכבי אופנוע; צעיר תושב אלעד נורה על רקע סכסוך פלילי; גבר נורה למוות בכפר יאסיף ובמקביל בוצע ירי לעבר חנות ביפו, שגרם לפציעתם של שניים.
אם זה תלוי בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הרי שגל האלימות הזה צפוי רק להתרחב על רקע הרפורמה שאותה הוא מבקש להחיל, שתגדיל את מספר האנשים שנושאים נשק ברישיון.
נכון להיום, כ-150 אלף ישראלים מחזיקים ברישיון לנשק, מתוכם 40 אלף אנשי כוחות הביטחון. הרפורמה שמבקש בן גביר להחיל אמורה "לשחרר את הפקק", לדבריו שעמד על 17 אלף בקשות ולאשר אלפי רישיונות בחודש בלי שיהיה צורך להגיע לראיון פיזי בלשכות כלי הירייה. כל שיידרש הוא אישור של משטרת ישראל (על היעדר עבר פלילי) ושל משרד הבריאות (על כשירות נפשית). לפטור יהיו זכאים לוחמים משוחררים, משרתי מילואים, כבאים ושוטרים.
מדוח של פרויקט "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום תפוצת נשק קל ולפירוקו במרחב האזרחי עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים במספר פסילות הרישיונות על רקע אי כשירות נפשית: מ-58 פסילות ב-2019 ל-217 פסילות ב-2021. באותן שנים חלה עלייה של כ-35 אחוזים בהמלצות המשטרה לביטול רישיון נשק בגין מסוכנות פלילית.
״המציאות שבה אנשים לא כשירים משיגים נשק בעייתית, ומעידה על ליקויים של המנגנונים המפקחים״, אומרת עו״ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח שפעילה בנושא בשנים האחרונות. לדבריה, הרפורמה שהוביל גלעד ארדן ב-2018, שלפיה כל מי ששירת בצבא ובמשטרה ועבר הכשרה קרבית של רובאי 07, זכאי לקבל כלי ירייה בתנאי שקיבל אישור בריאותי ומשטרתי, היא שהובילה לכך שאנשים בעלי מסוכנות פלילית ואי כשירות נפשית קיבלו לידיהם נשק.
יש חורים בחוק, אתם יודעים
בדוח של הוועדה לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה בראשות ניצב בדימוס דני רונן מ-2019 נעשתה התייחסות לבעיות הפיקוח והזיהוי של אנשים לא כשירים המבקשים להוציא רישיון ירייה. ״תמונת המצב של הכשירות הנפשית במאגרי משרד הבריאות אינה מלאה״, נכתב בדוח. הסיבה לכך היא ש"קופות החולים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי מנהלים מאגרים עצמאיים, ואלה לא מועברים למשרד הבריאות. כמו כן קיים אי-דיווח של רופאים פרטיים".
"המציאות שבה אנשים לא כשירים משיגים נשק בעייתית, ומעידה על ליקויים של המנגנונים המפקחים״
הדוח הוסיף המלצות בהן גיבוש נוהל של שיתוף פעולה בין אגף כלי ירייה למשרד הרווחה, ונוהל נוסף לצירופו של הביטוח הלאומי להליך הרישוי, על ידי העברת מאגר על הערכת מסוכנת נפשית למשרד הבריאות או באופן ישיר אל אגף כלי ירייה.
נושא אי הכשירות הנפשית עלה גם בישיבת הוועדה לביטחון לאומי בפברואר. ח"כ פנינה תמנו-שטה עסקה בו בכשל המובנה במנגנוני הפיקוח של משרד הבריאות על בעלי רישיון לנשק, ועל האופן שבו המעקב החסר על אי כשירות נפשית עלול להיות מתורגם בתורו לפגיעה בנשים.
לפי הדוח של "האקדח על שולחן המטבח" בין 2019-2021 הוכפל מספר הנשים שנרצחו ביריות (מ-6 ל-12 בהתאמה). תמנו-שטה הביאה לדיון נתון נוסף, שלפיו בין 2020-2022, שליש מהנשים שנרצחו, נרצחו על ידי בן זוגן, שהיה לו נשק ברישיון. "יש חורים בחוק, ואתם יודעים זאת טוב מאוד", אמר חברת הכנסת. "אישה שמטופלת ברווחה על אלימות במשפחה אבל לא התלוננה במשטרה – הנתון הזה לא עובר למשטרה".
"מרבית מבקשי רישיון לנשק ומחזיקי הנשק הם גברים, ולהימצאות הנשק בידם יש השפעה על הנשים שנמצאות בסביבתם הקרובה", אמרה תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית בדיון על אלימות נגד נשים שהתקיים בינואר. "יש למסד מנגנונים של העברת מידע בין הרשויות, כך שהמשטרה תדע בזמן אמת על מסוכנות של גבר מסוים ולא תאפשר לו לקבל רישיון לנשק".
"מרבית מבקשי הרישיון ומחזיקי הנשק הם גברים. להימצאותו יש השפעה על הנשים שנמצאות בסביבתם הקרובה"
"ככל שיגיעו עוד 'רפורמות' כאלו, אנחנו נראה יותר ויותר אנשים שלא אמורים להחזיק נשק מנסים ולפעמים גם מצליחים להשיג אותו״, אומרת סוציו. "לבטל את הראיונות האישיים בדרך להוצאת רישיון נשק זה לא פחות מביזיון. אדם שמבקש להחזיק נשק חייב לעבור במינימום סינון פנים מול פנים. איך תדע שהמסמכים שהגיש אמינים? שהוא באמת דובר עברית כמו שהוא מצהיר בטופס. העובדה שאתה יכול להזמין רישיון לנשק דרך האינטרנט בלי לצאת מהבית באותה קלות שאתה מזמין חולצה באינטרנט היא קלות דעת מחרידה של הדרג המדיני".
רופאים מסרבים לחתום
בין השנים 2020 ל-2022, לאחר מבצע "שומר חומות" ואירועי האלימות בערים המעורבות, עלה מספר מבקשי רישיון נשק מ-8,000 ל-42 אלף. פוליטיקאים רבים, ביניהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, קראו אז לאזרחים להסתובב חמושים על מנת להוות ״מכפיל כוח״ לכוחות הביטחון.
זו גם מטרתו המוצהרת של בן גביר: "אנחנו רואים שוב ושוב שבאירועי טרור רבים שיש משמעות גדולה מאוד לנושאי נשק אישי שנמצאים בסביבה", אמר. בן גביר הפעיל מה שכינה "מתכונת חירום" למתן מענה לבקשות לרישיונות, כך שבמסגרת הרפורמה תוגברו שעות הפעילות של 6 לשכות כלי הירייה, גדל כוח האדם, וקוצרו זמני ההמתנה לתורים בלשכה מחצי שנה ל-45 ימים. על כן, מהחלת מתכונת החירום, בין פברואר לאפריל, מתוך 17 אלף בקשות לרישיון נשק – 12 אלף כבר נענו.
כיום, על מנת להוציא רישיון נשק על המבקש לענות על חמש דרישות סף: קריטריון מגורים בישראל ב-3 שנים אחרונות, קריטריון גיל (החל מגיל 18 ולפי שירות צבאי או לאומי), שליטה בעברית, דרישות הכשרה מעשיות לשימוש בנשק, שליטה בשפה העברית לפי חוות דעת פקיד הרישוי, ועל פי דרישת סף חמישית – על כל מבקש לספק הצהרת בריאות חתומה על ידיו ועל ידי רופא המשפחה שלו.
בהצהרה, על המבקש לענות על שאלות הכוללות דיווח עצמי, המהוות תמרורי אזהרה למתן רישיון, שעוסקות בצריכת אלכוהול או סמים, נטילת תרופות פסיכיאטריות, בעיות נפשיות והיסטוריית אשפוזים פסיכיאטריים. בחלקה השני של ההצהרה חותם רופא המשפחה על היבטים רפואיים וכן על חוות דעת על רקע פסיכיאטרי.
גם על היבט זה נמתחה ביקורת בדוח ועדת רונן: "רופאים מסרבים לחתום על השאלות הנוגעות להיבטים פסיכיאטריים בטופס, לטענתם, מחוסר מידע", נכתב שם. זאת, מאחר שישנם מטופלים הפונים לטיפול נפשי באופן פרטי. רופאים המטפלים באופן פרטי לא מדווחים על מידת מסוכנותם של מטופלים על רקע נפשי, והמידע לא מגיע למאגרי המידע הרלוונטיים במשרד הבריאות לרישוי נשק.
"רופאים מסרבים לחתום על השאלות הנוגעות להיבטים פסיכיאטריים בטופס, לטענתם, מחוסר מידע"
חרף זאת, חוק כלי ירייה מטיל אחריות על רופאים, פסיכולוגים, קציני בריאות הנפש או עובדים סוציאליים במערכת הבריאות המטפלים באדם שנשקפת מסוכנות בהחזקת נשק על רקע נפשי, באחריותם לדווח למנהל משרד הבריאות.
משנת 2016 קיים נוהל משותף בין האגף לרישוי כלי ירייה למשרד הבריאות, כך שלאחרון יש גישה למאגר המציין אם יש ברשות אדם נשק. במשרד הבריאות מנוהל מאגר נתונים ארצי על אנשים עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי, אלא שמ-2015 עם כניסת רפורמה בבריאות הנפש, עברה האחריות לקופות החולים, אשר גם בהן המידע אינו שלם. זאת, לאור העובדה כי מטופלים רבים מעדיפים לפנות לרפואה הפרטית, ואז אין רישום במאגרי המידע, המתעדכנים רק אחת לחודשיים, שכן העדכון לא נעשה באופן מקוון.
היעדר הממשק בין גופי הבריאות השונים כמו גם פערי המידע הרבים הקיימים בתיקו הרפואי של אדם מהווים פרצה בגילוי ואיתור מסוכנותו הנפשית של אדם כבר בשלב הצהרת הבריאות.
איתמר ישחרר את הפקק
מלבד דרישות הסף, קבלת רישיון נשק מותנת בעמידה בתבחינים שנקבעים על ידי השר לביטחון פנים. כל שר לביטחון פנים ביצע במהלך השנים, כפי שהראנו בסדרת כתבות ב"המקום הכי חם", עבודת מטה לבחינת התבחינים, ברוח המרחיבה או המצמצמת שהנהיג.
כיום התבחינים להחזקת כלי ירייה כוללים בין היתר מגורים ביישוב זכאי (עליהם נמנים יהודה ושומרון, עוטף עזה, ישובים תחת פשיעה כלכלית ואזורי ספר) או עבודה ביישוב מוכר. מורה דרך, חקלאי מוכר, הובלת חומרי נפץ, שירות בכוחות הביטחון, שירות במשטרת ישראל, הכשרה ייחודית, המלצה פרטנית של משטרת ישראל, קצין ביטחון בגוף מוכר, כבאי, עובדים ומתנדבים בגופי הצלה, מדריך ירי, ספורטאי-יורה פעיל, ציד, צרכים וטרינריים, מדביר וכלי ירייה שהינם מזכרת.
כך למשל ב-2018, השר גלעד ארדן ביקש להנהיג רפורמה בתבחינים, לפיה כל אדם ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית, זכאי לקבל לרשותו כלי ירייה, בכפוף לאישור בריאותי ומשטרתי ובהתאם לתנאי סף. כלומר, במקום להראות שיש צורך בכלי ירייה, כל אדם שמבקש נשק יכול לקבל אותו אם יש לו הכשרה מינימלית, שאין לה קשר לצורך בכלי נשק.
לפי הרפורמה של ארדן, במקום להראות שיש צורך בכלי ירייה, כל אדם יוכל לקבל נשק אם יש לו הכשרה מינימלית
בכתבה שהתפרסמה ב"המקום" ב-2018, תחת הכותרת "גלעד ארדן ואני הולכים לרצוח ביחד את גרושתי", הראה העיתונאי חיים הר זהב את הקלות הבלתי נסבלת שבה מוענקים רשיונות נשק.
הרפורמה של ארדן זכתה לתמיכה של השר שהתמנה לתפקיד אחריו, אמיר אוחנה, ואת רוחה מיישם כעת השר הנוכחי בן גביר. השר לביטחון פנים במסגרת ממשלת השינוי, עמר בר-לב, הציג עמדה הפוכה לקודמיו בתפקיד, לפיה יש לקבוע תבחינים למתן רישיון נשיאת נשק פרטי בחקיקת משנה.
בלשכת השר לביטחון לאומי מציינים כי בימים אלו נערכת עבודת מטה על מנת להקל בתבחינים, ולאחר סיום עבודת המטה יובאו התבחינים החדשים לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל.
אם להסתמך על מה שאמר ח"כ אלמוג כהן בכנס של "ארגון תורת לחימה" שהתקיים בפברואר, רגע לפני שההקלות הנוכחיות נחשפו – "המטרה היא שגם רובאי 03 יקבל רישיון" – הרי שהכוונה היא להגיע להצפה של כלי נשק ברחובות.
האמירה של כהן זכתה לגיבוי של איילה בן גביר, רעייתו של השר לביטחון לאומי שהשתתפה באירוע: "איתמר ישחרר את הפקק בע"ה, ואחר כך הוא מתכוון לטפל בבעיות התבחינים כמו למשל במצב בו יוצא צבא קרבי לא יכול להוציא רישיון. זה יקח קצת זמן אבל זה יקרה", אמרה.
"דרוש חוק כלי ירייה חדש, שנוקט מראש גישה מניעתית במקום להדגיש ענישה לאחר מעשה פשע או לאחר הפרת תנאי הרישיון", אומרת רלה מזלי מארגון "האקדח על שולחן המטבח". "צריך לכלול התניית רישיון לנשק ביידוע ובהסכמה של אנשים בסביבת חייו של מבקש הרישיון ובקבלת מידע לגבי רמת מסוכנותו, מצבו הבריאותי והנפשי וכן קשיים כלכליים מיוחדים".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: ״האגף לרישוי ופיקוח על כלי ירייה פועל באופן מתמיד לצמצום הסיכונים הכרוכים בנשיאת כלי ירייה הניתן ברישיון, בדגש על שימוש בלתי מושכל ואחראי. בתוך כך מבצע בדיקות עיתיות מול רשויות מוסמכות, מקיים תהליכי פיקוח, בקרה, הדרכה והכשרה לבעלי רישיונות. בנוגע להמלצות הדוח, האגף יישם המלצות שונות לרבות טיוב הליכי הרישוי והפיקוח וממשיך לבחון את הליכי הרגולציה בהתאם למסקנות הדו"ח, לצד קיום ממשק הדוק עם כלל הגורמים השותפים להליכים.
"יובהר כי הפטור מראיון ניתן לקהלי יעד מסויימים הכלולים בתבחין "שירות בכוחות הביטחון" בחירת קהל היעד בוצעה לאחר עבודת מטה מקיפה ותהליך ניהול סיכונים. יובהר כי מבקש בקשה לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה עובר בדיקה משטרתית לבחינת "מסוכנות פלילית" ולכן בדיקה זאת מתכללת מידע רלוונטי מגורמי הרווחה על פי הצורך".