עמוס כהן חלה בסרטן אלים. הוא משותק למיטה בגלל טיפולים אונקולוגיים, אבל בעוד כחודש הוא צפוי להיות מפונה מבית ילדותו בירושלים, שבו התגורר ושם סעד את אימו במשך 13 שנה, עד פטירתה ב-2018. עמידר, החברה המשכנת, טוענת שכהן אינו זכאי להיחשב ״דייר ממשיך״ של אימו, ולכן מגדירה אותו "פולש" בביתו – ודורשת לפנותו.
בטענתה, עמידר מתבססת על דוחות "ביקורי מעגל" המתקיימים אחת לשנה, במסגרתם נציגי החברה מגיעים לבקר ולבחון את מצב הנכס, את המתגוררים בו ואת זיקתם לנכס.
בעזרת ביקורים אלה בוחנות חברות הדיור הציבורי את טענותיהם של יורשים או קרובי משפחה כי הם "דיירים ממשיכים", המבקשים להמשיך ולגור בנכס בו חיו עם קרוביהם. קריטריון מרכזי להכרה במעמד זה כולל מגורים במשך לפחות ארבע שנים לצד הדייר המקורי לפני שנפטר או עזב את הדירה למוסד סיעודי למשל.
ב-2020 הגישה עמידר תביעה לפינוי כהן בן ה-62 מהדירה, וביססה את תביעתה על ״דוחות מעגל״ שנערכו ב-2010, 2012 ו-2017. מהדוחות עלה שכהן לא התגורר בדירה בשנים אלו באופן רציף, ולכן אינו זכאי להחשב דייר ממשיך.
״לפני חמישה חודשים, כאשר גיליתי שאבא שלי חולה בסרטן, התחלתי לעבור על המסמכים שלו״, אומרת בתו, מור כהן. ״גיליתי שמגדירים אותו פולש, וטוענים שהוא לא גר בבית בארבע השנים לפני שאמו נפטרה. מדובר בטענה שקל להפריך".
לחשוד בדוחות
לאחרונה יצאה מבית המשפט העליון פסיקה תקדימית, שלפיה ״יש לבחון בחשדנות״ את הדוחות שעורכות החברות המשכנות בדיור הציבורי. הפסיקה התקבלה בתיק שבו בדומה למקרה של כהן, דייר שאביו השתכן בדירת עמידר ביפו ונפטר, ביקש הכרה כדייר ממשיך.
"המציאות המורכבת בנוגע לאופן שבו דוחות אלה נערכים, ובפרט עמדת הנחיתות שבה מצויים דיירי הדיור הציבורי בעת ביקורי המעגל, מחייבים את בית המשפט לבחון ראיות אלה ב'חשדנות' מסוימת, בפרט בנסיבות שבהן מתעורר חשש שהדוחות אינם משקפים את המצב העובדתי המדויק", כתבה השופטת ענת ברון.
במכתב שנשלח לשר השיכון יצחק גולדקנופף ולשר המשפטים יריב לוין בחודש שעבר מטעם ״פורום הדיור הציבורי ו״הפקולטה המשפטית במכללה למנהל״, טענו כי "הפסיקה קבעה קביעות חשובות מאוד ביחס לצורך לחשוד ולהעמיק חקור בראיה העיקרית בה משתמשות חברות הדיור הציבורי בתביעות הפינוי״. במכתב דרשו לטפל מיידית בנושא פינויי הדיירים מהדיור הציבורי, אך לדבריהם לא זכו למענה.
״דיירי הדיור הציבורי הבלתי-מיוצגים אינם מסוגלים בכוחות עצמם לעמוד על קבלת מסמכים אלו (דוחות מעגל, א"ר) לבחון אותם בחינה מעמיקה ולגלות את הבעיות הפורמליות והמהותיות שבהם, לבצע חקירה נגדית של נציגי חברות הדיור הציבורי שערכו אותם, ולטעון טענות משפטיות ביחס לקבילותם או המשקל שיש להעניק להם״, הבהירו במכתב.
כמו כן הדגישו את פערי הכוחות בין החברות המשכנות לבין הדיירים: "עורכי הדין של חברות הדיור הציבורי משתמשים בכללי הפרוצדורה המשפטית כדי לקבל פסקי דין בהיעדר הגנה נגד דיירים שאינם יודעים כיצד להתגונן ואינם מיוצגים; הם אינם ממציאים לידי הדיירים את מלוא המסמכים שבידי חברות הדיור הציבורי, שחלקם עשויים לסייע בידי הדיירים להגנתם; וכמובן מנצלים היטב את העובדה שהדיירים הבלתי מיוצגים אינם יודעים ואינם יכולים לנהל חקירה נגדית ממצה של נציגי חברות הדיור הציבורי".
איום בחובות
דוגמה לניצול עמדת הנחיתות של הדיירים מול החברה המשכנת, אותה מזכירים בפסיקה, קרתה לכהן עצמו. בתו מספרת כי ״באחד הביקורים הם החתימו את סבתא שלי על כך שאבא שלי לא גר איתה. סבתא בקושי ראתה ולא ידעה על מה מחתימים אותה, היא לא הבינה בדברים האלה ואין סיכוי שהיא הייתה חותמת על דבר כזה".
"החתימו את סבתא שלי על כך שאבא שלי לא גר איתה. סבתא בקושי ראתה ולא ידעה על מה מחתימים אותה"
"המטרה של דוחות המעגל זה להראות שהקרובים לא גרים בדירה", מסביר דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "הם שולחים חוקרים שבודקים אם גר מישהו נוסף בבית, והם יכולים לבחור מה לכתוב בדוח. הם מאיימים בכך שאם מישהו נוסף אכן מתגורר שם, הדייר המקורי יצטרך לשלם יותר. זה מעודד את הדיירים להשמיט את העובדה שגר איתם מישהו בלי שהם מבינים את המשמעות. המערכת מעודדת לא להגיד את האמת. זה ממש לשים מכשול בפני עיוור, ואז זה מילה של עמידר מול מילה של הדייר״.
לאחר פטירתה של אמו, העלתה עמידר את שכר הדירה הנדרש מכהן מ-900 שקל ל-4,000, הסכום הגבוה ביותר שמותר לגבות על פי חוק. "זה סכום שהוא לא יכול לשלם, והם יודעים זאת", אומרת בתו. "כך הם יכולים להגיע לבית המשפט ולהראות שהדייר לא משלם ולהציג אותו באור שלילי".
לטענת גיגי, מדובר בשיטה: "הם מוצאים מישהו שיש לו פוטנציאל להיות פולש, ומעלים את שכר הדירה שלו לגבוה ביותר שמותר להם. כך משתמשים בחוב כדי לגרש את הדיירים, כשהחוב הוא גם אמצעי איום וגם העונש".
מגורים בסימן שאלה
״ההתנהלות של עמידר מעלה הרבה סימני שאלה״, אומר עו"ד מאיר כהן, המייצג את עמוס כהן. ״עמידר בחרו להגיש דוחות מסוימים על מנת להראות שלא היה רצף מגורים, למרות שבידי החברה היו דוחות מכל השנים שאת חלקם היא בחרה לא להגיש. בנוסף, הדוחות שהוגשו הסתמכו על ביקור בביתו של כהן בזמן שהיה בעבודה, ולכן נטען שהוא לא התגורר עם אימו״.
עו"ד כהן: "החברה בחרה לא להגיש חלק מהדוחות. הדוחות שהוגשו הסתמכו על ביקור בביתו של כהן, בזמן שהיה בעבודה"
עו"ד כהן טוען כי בית המשפט התעלם מראיות חשובות, ובחר להסתמך על דוחות המעגל בלבד. הראיות כללו עדויות של שכנים ומתפללים אשר העידו שכהן גר עם אימו מאז שנת 2005 ולא עזב את הבית מעולם.
השבוע הוא יגיש בשם המשפחה ערעור לעליון. "נקווה שבית המשפט ישכיל לראות את הפגמים הרבים בתיק", הוא אומר. "אנו תולים תקוות בפסיקת העליון, שקובעת שהסתמכות על ביקורי המעגל אינה מספקת״.
אם אכן יפונה כהן בחודש הבא כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בתו מתכננת בעזרת פעילים נוספים להתבצר בדירה של אביה. ״זה הבית היחיד שלו. אני לא רואה מצב שאבא שלי ישאר חסר בית כשהוא בטיפולים אונקולוגיים ומרותק למיטה".
מחברת עמידר נמסר: "החברה פועלת על פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון".
ממשרד השיכון נמסר: "כלל הפינויים המתקיימים בדיור הציבורי הינם על פי חוק ובמקרים בהם ניתנה פסיקת בית המשפט. חשוב לזכור כי תפקיד המשרד הוא להשיב דירות אלו ולאכלסן בזכאי הדיור הציבורי הממתינים כחוק להתאכלס בדירות אלו. נדגיש כי, המשרד עושה כל מאמץ להשיב דירות פלושות בהידברות ובהסכמה, ואף מציע סיוע לאלו המתפנים מרצון. לגבי ביקורי המעגל, ישנה עבודת מטה לשיפורם, פסיקת בית המשפט נלמדת והמשרד פועל להטמעת שינויים בהתאם".