תשע בערב, חניון בפאתי באר שבע. טימור, יעקב ותמיר, לבושים בחולצת "סיירת בראל", נשענים על ניידת שעליה כיתוב זהה. מלכה מגיח על אופנוע של איחוד הצלה. מתחת למדים הוא לובש חולצה של הסיירת. על זרוע אחת דגל ישראל, על הזרוע השנייה לוגו הסיירת. לכולם אקדחים.
מלכה מעדכן שיפטרל על האופנוע. ״נתעדכן בקשר״ הוא אומר וסוחט את הגז. אנחנו נכנסים לניידת. ״סיור למוקד מדווח יציאה״. ״הקניונים היום עמוסים", עונה המוקד. "תראו נוכחות בשטח ותהיו עירניים״. "יש נקודות חמות?״, שואל טימור. ״תעברו בנקודות פרוטקשן, תבדקו שהכל בסדר״. אנחנו נוסעים.
במשך שעתיים אנחנו מסתובבים ברחבי העיר המנומנמת. ״אנחנו מכפיל כוח עבור המשטרה״, הם מסבירים. ״עצם העובדה שאנחנו מסתובבים עם הניידת ואנשים רואים אותנו. זה נותן להם ביטחון". ״יש אנשים שמתקשרים למוקד שלנו לפני שהם מתקשרים למשטרה״, אומר מלכה. במשך כל הסיור פגשנו רק ניידת משטרה אחת. "אין מספיק כוחות", הם אומרים לי. אחרי שעתיים אנחנו מתקפלים. המשמרת עברה בלי אירועים מיוחדים.
ככל שתחושת חוסר הביטחון במרחב הציבורי גברה בשנים האחרונות, החלו לקום סיירות אזרחיות בתוך ערים, שמבקשות לעשות את מה שהמשטרה לא מצליחה לעשות: להגן על האזרחים. אלא שבהיעדר גוף שמפקח על הפעולות שלהן, עורך תהליך גיוס שבודק מיהם המתנדבים שמעוניינים לקחת בהן חלק ועורך הכשרות מתאימות – עולה החשש שנראה קבוצות בעלות אינטרסים לאומניים וגזעניים שלוקחים את החוק לידיים.
הסיירת, הקרויה על שמו של לוחם מג"ב בראל חדריה, היא מיזם שהקים חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית), כחלק מ"הוועד להצלת הנגב". כעת, בחלוקת התיקים לפני הקמת הממשלה, ביקש ראש התנועה, ח"כ איתמר בן גביר את התיק לביטחון פנים. לפי הפרסומים האחרונים, הליכוד ועוצמה יהודית סיכמו שהמשטרה תפעל בהתאם למדיניותו של בן גביר, שככל הנראה רואה עין בעין עם חברו לסיעה.
לקראת התמודדותו כהן מחק את חשבונותיו בפייסבוק ובטוויטר, שבהן בין היתר קרא לאזרחים לקחת את החוק לידיים, "ליל הבדולח גרסת הנגב", כתב בזמן אירועי שומר חומות. "במידה והערב לא יוסרו הכפפות כפי שהצהיר המפכ"ל – אנו נסיר את הכפפות".
״הסיירת הוקמה לאחר מבצע 'שומר חומות', אז הבדואים שגרים סביבנו החליטו לקום עלינו", אומר מלכה. "שם נפלה ההבנה שאנחנו צריכים לטפל בתופעה הזאת, שלבדואים יש חוקים משלהם, ולדאוג בעצמנו לביטחון שלנו״.
החברים בארגון השמירה לוקחים את עצמם ברצינות. בסרטון ערוך היטב שמופיע באתר האינטרנט של הסיירת, מופיעים חבריה כשהם מתרגלים ירי מטווחים, פריצות טקטיות וגם סיורים בניידת החדשה שקיבלו בתרומה. נראה שמדובר בקבוצה עם גאוות יחידה מיליטנטית, שלוקחת את עצמה ואת הפעילות שלה מאוד ברצינות.
הארגון פועל מתרומות של אזרחים וחברות פרטיות. היעד, כך לפי האתר – 1.4 מיליון שקל שישמשו לאימונים וציוד. "יש לנו אימוני ירי, קרב מגע ועזרה ראשונה", אומר טימור. "אבל בעיקר יש לנו אנשים טובים שרוצים לתרום לקהילה".
ומיהם אותם האנשים? לפי מלכה, לארגון אין מערך גיוס של מתנדבים שבוחן את הכשירות של מי שרוצה להצטרף לסיירת. "אם אתה לוחם ויש לך רישיון נשק – אתה כשיר מכל הבחינות ויכול להתנדב אצלנו".
כפי שפרסמנו כאן בעבר, רישיון נשק אינו ערובה לכשירות נפשית. ב-2018 העלה חיים הר-זהב כתבה שבה הראה איך למרות שעשה את כל המאמצים כדי לעורר את חשדם של פקידי אגף רישוי כלי ירייה, קיבל אישור להחזיק כלי רצח, בלי שנשאל ולו שאלה אחת על מצבו האישי.
המבנה של הארגון מורכב משלושה חלקים: "פלוגת התערבות" שהיא "הפלוגה המוברחת ביחידה, שתעבור הכשרת לוט״ר (לוחמה בטרור) והכשרות מתקדמות". "פלוגת סיור" שמתנדביה יעברו הכשרת ירי ותפקידה "להוות נוכחות וביטחון כללי". ועוד "פלוגה טכנית" שתפקידה ״לנהל את הכל מלמעלה״.
הקמת ״סיירת בראל״ נעשתה תחילה בתיאום ובתמיכת המשטרה, אך לפני ערב ההשקה פסקה היועצת המשפטית של המחוז על ההשתתפות משום שהסיירת מגייסת כספים, ולפי חוק שירות המדינה אסורה התרמה למטרה זו. ב-YNET ציטטו את אלמוג כהן שאמר: "אנחנו יוצאים למלחמה במחוז הדרום, המטרה היא להחליף את מפקד המחוז. נצא לרחובות, לכבישים, עם הנשקים האישיים שלנו. אנחנו נגן על תושבי הנגב, מה שהמשטרה לא יכולה לעשות".
"אמרנו שאין לנו בעיה לוותר על הכסף", אומר טימור. "ידענו שברגע שנהיה במשטרה אין לנו צורך בכסף, כי יהיה לנו את הציוד וההכשרות והמעטפת המשטרתית, ועדיין זה לא סיפק אותם. כנראה מישהו רצה להוריד את העניין ודאגו להמציא מניעה משפטית". כעת הם מקווים שכאשר אלמוג כהן יכהן בכנסת, הוא ידאג לאינטרסים שלהם.
"השלב הבא", מגלה טימור "הוא שילוב שלנו ביחידת המתנדבים של מג״ב, שנכנסה לבאר שבע לאחרונה. זה בתהליך, עוד לא סופי, אבל יש סיכוי. אני מעדיף לא להרחיב על זה עכשיו״. הדברים שלו מקבלים משמעות רחבה יותר כעת, אחרי שנודע כי בן גביר יקבל לסמכותו כשר לביטחון פנים את פלוגות מג"ב איו"ש.
טימור טוען שהוכן מתווה ברור שאושר על ידי המשטרה. "התכנון היה שנהיה יחידה חצי עצמאית, שיהיה לנו מטה שממנו נרכז את הפעילות, נוכל לבחור את המשימות שאנחנו רוצים לבצע ובמקביל נקבל סמכויות, ציוד ואימונים". ״מזל שהעירייה נתנה לנו גב״, אומר מלכה.
בין היתר המתנדבים של סיירת בראל רשומים לסיורים ב"משמר השכונה", מיזם של עיריית באר שבע, שהחל לפעול ביולי 2021. "אנחנו משתמשים במשאבים של העירייה כמו הרכבים, מכשירי קשר וגישה לרשת המצלמות, זה חוסך למתנדבים כסף על דלק״, אומר מלכה. "העירייה ביקשה שלא נבוא עם חולצות של הסיירת ולא נזכיר את זה שאנחנו מהסיירת, אבל זה לא יקרה כי סיירת בראל חזקה יותר".
כדי לממן את מיזם משמר השכונה, להקים סיירות ביטחון נוספות ולהגדיל את מערך המתנדבים, העירייה החלה לגבות בספטמבר היטל שמירה. לאחרונה הציעה העירייה, בשיתוף עם החברה העירונית "כיוונים" מלגות שמממן מפעל הפיס בסך 10 אלפים שקל למי שיצטרף לסיירת בראל.
מחברת כיוונים נמסר: "סיירת בראל עומדת בתנאי הסף וקיבלה 2 מלגות מתוך 10 שביקשה. המלגה נועדה לגייס סטודנטים שייטלו חלק בפעילות הסיירת להגברת תחושת הביטחון האישי בעיר. חשוב לציין שחלק מאותם מתנדבים נוטלים חלק גם בפרויקט משמר השכונה של עיריית באר שבע והם חלק ממערך שלם לחיזוק הביטחון האישי בעיר. מקים הסיירת, ח"כ המיועד אלמוג כהן לא נושא שום תפקיד בסיירת, לא חבר בה ולא קשור בבקשה לקבלת מלגות.
הסיירת על פי הגדרתה איננה פוליטית ועמדותיהם הפוליטיות של חבריה אינן ידועות או רלוונטיות, כפי שעמדותיהם הפוליטיות של כל הסטודנטים מכל הארגונים והעמותות לא רלוונטיות. מדובר על מתנדבים, יוצאי יחידות מובחרות בצה"ל, הנותנים ממרצם ומזמנם לטובת הקהילה.
כמובן שאם מישהו מהמלגאים יפעל בניגוד לחוק או לנהלים במסגרת פעילותם, הנושא יטופל כפי שיטופל מול כל מלגאי בכל אחד מהארגונים והעמותות וכי עד כה לא דווח על שום אירוע חריג".
״כל הסיפור של סיירת בראל התחיל מהסתה פרועה ברשת ושיתוף פעולה מלא של התקשורת. החשש שלי הוא ממקרים של טעויות בזיהוי, שימוש חריג בנשק, טרור יהודי כלפי הבדואים", אומר עו״ד שחאדה איבן בארי מבאר שבע.
נשאר מקום לפרשנות
קשה להעריך כמה התארגנויות אזרחיות קיימות כיום. הסאקלה רחבה ומתחילה מקבוצות וואטסאפ שכונתיות ועד ארגונים מסודרים גדולים כמו ״השומר החדש״.
"השומר החדש", שהוקם לפני כ-15 שנה, הוא ארגון המתנדבים הוותיק והגדול ביותר. מתנדביו עוברים הכשרה רשמית של מג"ב ועובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה בכל הקשור לפשיעה חקלאית עם תקציבי ענק. בכתבה שפורסמה השנה ב"הארץ" על הארגון, צוטט השר לביטחון פנים עמר בר לב שאמר: "במדינת ישראל לא יכולות לקום היום התארגנויות שיתנהלו כמו מיליציות. מצב של סמי־הפרטה הוא פוטנציאל לכאוס ומצב מסוכן מאוד למדינת ישראל. אני לא מוכן לזה והמשטרה לא מוכנה לזה. אנחנו רוצים שיהיה סדר ולא מערב פרוע".
למרות דבריו של השר, שסיפר כי הוא מעוניין להקים משמר לאומי שיפעל תחת מג"ב – התארגנויות פרטיות ממשיכות לקום ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה.
השר בר-לב: "בישראל לא יכולות לקום היום התארגנויות שיתנהלו כמו מיליציות. מצב של סמי־הפרטה הוא פוטנציאל לכאוס"
גם במודיעין עילית פועל ארגון שמירה אזרחי – "ארגון השומרים". הוא הוקם ביוני 2021 וכלל כמאה מתנדבים, רובם אברכים ללא עבר קרבי שגרים בעיר השוכנת על גדר ההפרדה הפרוצה.
"סבלנו ממכת גניבות. זה לא היה עניין של אם יפרצו, אלא למי ומתי", אומר משה מניאס, עיתונאי ומתנדב בארגון. ״בגלל שהפורצים הגיעו מעבר לקו הירוק, החלטנו לפנות לצבא. אמרו לנו שמדובר בפעילות פלילית, וזה באחריות המשטרה. אבל כשהיינו מתקשרים למשטרה, הם היו מגיעים אחרי רבע שעה, כשהגנבים כבר נעלמו מזמן. התברר לנו שמדובר במחסור בכוח אדם. יש שעות בלילה שבכל המרחב יש שתי ניידות סיור, זאת אומרת שאם יש תאונה וגניבה בו זמנית, מאה אחוז מכוח האדם של המשטרה עסוק ואנחנו נשארים ללא מענה״.
התושבים פנו לרבנים ושאלו בעצתם, תשובתם הייתה להקים ארגון שמירה. ארגון השומרים הוקם לראשונה בניו יורק כארגון שיטור קהילתי שפועל בקהילות יהודיות בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפת החוק. בארץ פועל ארגון כזה בבני ברק ובירושלים.
״בליל הפעילות הראשון שלנו עלינו לכמה גגות לעשות מארבים, מצוידים בגז פלפל קטן ומכשיר טלפון שדלק באישור הרבנים", אומר מניאס. "פתאום ראינו שני ערבים יורדים מהגבעות עם תיקים, זה היה ליל שבת, אז היה ברור שמדובר בגנבים, רצנו אליהם ותפסנו אחד מהם. לא ידענו מה לעשות איתו, אז לקחנו אותו לבית של הרב שאמר לנו להתקשר לביטחון".
״בליל הפעילות הראשון שלנו עלינו לכמה גגות לעשות מארבים, מצוידים בגז פלפל קטן ומכשיר טלפון שדלק באישור הרבנים"
סמוך למועד הקמת הארגון, דווח בכלי התקשורת שפלסטיני שפרץ לבית בעיר הוכה ופונה לקבלת טיפול רפואי. מתנדבי הארגון טוענים כי מי שהיכה את הפורץ היו נערים ששהו באזור, בעוד המתנדבים מנסים למנוע מהם לפגוע בו.
כיום השומרים הוא ארגון מסודר, המפעיל מטה בכל שכונה. העירייה התקינה מצלמות בנקודות אסטרטגיות ומתנדבים יושבים לתצפת. "רבים מאיתנו הוציאו רישיונות נשק", אומר מניאס.
"המשטרה נמצאת כיום במצב הקשה ביותר שלה. היא לא השכילה להבין שהפתרון הוא לא צבאי״, אומר ניצב בדימוס עו״ד יעקב בורובסקי. "מליציות הן מסגרות שבסוף מובילות לאסונות. אני חושש ממליציות פרטיות שמתארגנות בלי מידע ובלי תיאום. לחמש אזרחים בלי פיקוח ולא תחת הסמכות של משטרת ישראל, כשבצד אחד של המשטרה יש הרבה ידע ומודיעין שנצבר ובצד השני נשאר מקום לפרשנות – יוצר פתח לבעיות. בסוף עלולים לקרות מקרים של אש על כוחותינו, למשל. ירי דו צדדי". אם כבר להתנדב, אז בצורה מסודרת ולא פרטיזנית, במסגרת המשמר האזרחי של המשטרה".
נמצא תורם לנשק
מודל נוסף של ארגוני שמירה עצמאיים בקהילות חרדיות היא עמותת "נצח יהודה",שמלווה חיילים חרדים לקראת גיוסם, במהלך השירות הצבאי ועם היציאה לחיים האזרחיים. פרוייקט "מגן – כוננות בקהילה" שיזמה העמותה ביולי האחרון נועד להקים כיתות כוננות בערים חרדיות, "בהן מספר נושאי הנשק נמוך מאוד ותחושת הביטחון לקויה״, כך נכתב באתר של העמותה.
היוזמה יצאה לדרך בשיתוף עיריית ירושלים, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. לפי המודל, יוקמו כיתות כוננות אשר יאויישו על ידי המתנדבים, שיעברו הכשרה מטעם המשטרה. ״המשטרה לא ידעה אף פעם לגייס מתנדבים בקהילות החרדיות״, אומר יוסי לוי מנכ״ל נצח יהודה. ״אנחנו כבר רשמנו לפרויקט 1,700 מתנדבים, מתוכם 200 סיימו הכשרות של המשמר האזרחי, וזו רק ההתחלה״.
"הפיגוע באלעד בחודש מאי, שהיה פיגוע מתמשך שבו זמן התגובה של כוחות הביטחון היה ארוך – הוא הטריגר להקמת הפרוייקט", אומר גורם מהעמותה שמבקש להישאר בעילום שם. ״יש בנצח יהודה 18 אלף בוגרים, חלקם הגדול מתגורר בשכונות חרדיות. אמרנו בואו נקדם שיהיה להם נשק פרטי. נכשיר אותם ונסייע להם ברכישת נשק. לא מזמן הגשתי קבוצה של 50 איש לקבלת רישיון נשק, אנחנו מזרזים להם את התהליך. כשהם יסיימו אותו, נמצא תורם שיעזור להם לרכוש נשק״.
״השופט מני מזוז אמר: ׳ככל שיש יותר כלי ירייה במרחב, יש יותר סיכוי לשימוש בהם לרעה׳. את זה אפשר לראות כהנחת יסוד״, אומרת רלה מזלי מפרויקט ״האקדח על שולחן המטבח", שפועל לצמצום כלי ירייה במרחב האזרחי. ״נשק בהכרח מגביר אלימות חמושה. רצח נשים בכלי יריה, למשל, הוכפל בשלוש שנים האחרונות".
מזלי מביאה כדוגמא את התקרית שאירעה בצומת רעננה מוקדם יותר החודש, שבה חייל ירה למוות באדם חמוש בסכין בצומת רעננה משום שחשב שהוא מחבל. "זה נהיה הרגל בארץ, שמישהו יורה בחשוד בטענה שהוא הרגיש סכנת חיים", היא אומרת. "אנשים לא מגיעים למשפט ואם כן, הם יקבלו נזיפה קטנה. היד על ההדק קלה, וזה מסוכן״.
בדיון של הוועדה לביטחון פנים שנערך במאי השנה עלה כי בישראל ישנם כ-150 אלף כלי ירייה פרטיים, רובם להגנה עצמית וכי מאז תחילת גל הטרור בחודש מרץ, חלה עלייה של 600 אחוז בבקשה לרישיון נשק. "אנחנו צריכים 200 אלף לוחמים שיעזרו למשטרה להגן על השכונות והמשפחה שלהם במצב החירום הבא, כשנותקף במספר חזיתות", אמר ח"כ ניר ברקת. "עם המערכת הנוכחית לא נגיע למספרים האלו, כי היא לא יכולה לתת מענה".
להחזיר את המשילות והסדר
אחרי מבצע שומר חומות במאי 2021, והפרעות ששטפו את רחובות הערים המעורבות, כתב ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר בשב"כ, מאמר שבו הזהיר מפני ״האיום על הדמוקרטיה מצד פלנגות יהודיות״. הוא הזכיר את תהליך ההתחמשות של המתנחלים להגנה עצמית שהחל בסוף שנות ה-70 והוביל למה שאנחנו רואים כאירועי "תג מחיר" שהפכו כמעט לנורמה. הוא הזהיר מפני הרצון של גורמים מצויידים באמונה דתית, אידיאולוגיה ונשק להביא לסילוקם של ערבים מהערים המעורבות.
"העימותים החמורים ברחבי המדינה חשפו גם מציאות מתמשכת ומסוכנת של נסיגת המדינה מהפעלת סמכותה בתחומים שונים", נכתב בדוח שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי. "מציאות זו השתקפה בין היתר באי-מניעת כניסתן של קבוצות הימין הלאומניות והרדיקליות לערים המעורבות כדי להגן על התושבים היהודים, בהיעדר כוח משטרתי שיעשה זאת״.
באירועי שומר חומות בעיר לוד, על רקע אוזלת היד של המשטרה, הגיעו עשרות פעילי ימין קיצוני לעיר במטרה להגן על התושבים, כשבפועל הם התעמתו על ערבים ופגעו ברכושם.
"ארגון השומרים לוד", שהוקם אחרי אותם אירועים ביוזמת חב"ד גייס תרומות בסך 150 אלף שקל. "כאשר כל תרומה מוכפלת על ידי החפץ בעילום שמו". כנס ההקמה של הארגון שנערך במרץ, כלל תערוכה של אמצעי ביטחון, שבה הוצגו סכינים, אלות, גז פלפל ומצלמות אבטחה, וגם שובר הנחה לאימוני קליעה עבור המשתתפים.
ההזמנה לטקס נשאה את סמל משטרת ישראל. חברת מועצת העיר לוד, פידא שחאדה, טוענת כי "גורמים במשטרה אמרו לי שהלוגו של המשטרה הונח על ההזמנה לכנס ללא ידיעתה״. מ״ארגון שמירה לוד״ לא הסכימו לדבר איתנו, בטענה שהם לא מאמינים בתקשורת ופרסום לא יטיב עמם.
מהמשטרה נמסר: "מדובר בפרסום שגוי וחוטא לאמת בניגוד לעמדת המשטרה. הליך ההתנדבות למשטרה, לרבות מיון, הכשרה והסמכה, מתבצע באופן סדור על סמך נהלי אגף המבצעים ולא ע"י התארגנות פרטית".
ככל שהבעיות של המשטרה יעמיקו ואובדן האמון של הציבור בגוף האכיפה יילך ויחמיר, נראה עוד התארגנויות של קבוצות אזרחים חמושות. בספטמבר הקימו תושבי מועצות אזוריות בדרום משמר אזרחי להגן על העסקים ובתי התושבים מפני פריצות. השבוע הם כבר עלו מדרגה והציבו מחסומי בדיקה בצומת קציעות עד שהמשטרה הגיעה כדי לפנות אותם. "אין אנו יכולים לישון בשקט כשאנשים מחליטים לקחת את החוק לידיים", אמר ראש מועצת רמת נגב ערן דורון. "כל הגורמים הרלוונטיים חייבים להתערב עכשיו בכדי להחזיר את המשילות והסדר לאזור".
״הפרטת השיטור היא תהליך מדאיג", אומרת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "עצם הפעלת סמכויות בידי גורמים פרטיים היא דבר בעייתי שצריך להיות בפיקוח. התפיסה היא שהמונופול להפעלת כוח וסמכויות במדינה נמצא במשטרה, שאמורה להיות גוף שקוף עם מנגנוני ביקורת עצמית כמו מח״ש, שפועל באופן שוויוני כלפי כל האזרחים ועבור כל האזרחים. מאז שומר חומות, אנחנו שומעים עוד ועוד קולות שקוראים להתארגנות של אזרחים יהודים להגן על עצמם מהאיום הערבי, בטענה שהמשטרה לא יכולה לבצע את העבודה, אחת הסכנות לכך היא כניסה של השקפת עולם גזענית לתוך תחומי השיטור והאבטחה״.
פנינו משרד לביטחון פנים לקבל את תגובתם, הם הפנו אותנו לדוברות של השר לביטחון פנים עמר בר לב, שהפנו אותנו בחזרה לדוברות המשרד. עד כה לא התקבלה תגובה מאף אחד מהם.
ממשטרת ישראל נמסר: "ניהול שירותי שמירה ובפרט חמושה, מחייבת לפעול בהתאם לחוק ועפ"י הסמכויות לרישוי נשק כנדרש. ככל ועולה סטייה או פעולה שאינה חוקית משטרת ישראל תפעל לחקור ולטפל בנושא.
"מעבר לאמור נציין כי משטרת ישראל קוראת לציבור המעוניין לקחת חלק, לבוא ולהתנדב למשמר האזרחי. ההתנדבות במשטרה היא האפיק הנכון לשילוב הציבור במאמץ הלאומי לשמירה על הבית ולמעורבות חברתית, היות והיא מוסדרת בחוק, משלבת את המתנדבים בליבת העשייה המשטרתית ביחידות המבצעיות הבולטות כגון סיור, תנועה, בילוש, כיתות כוננות ומשמרי שכונה וישובים. המתנדב עובר הליך גיוס ומיון מוסדר, והכשרה משטרתית מתאימה".