ענף הנדל״ן על סף קריסה, ענף הבנייה משותק כמעט לחלוטין ובכל זאת – בחודשים אוקטובר ונובמבר נהרגו תשעה עובדים באתרי בנייה, לעומת עובד אחד מענף הבנייה שנהרג בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 800 אחוז.
לפני נתונים בענף הבנייה, מאז תחילת המלחמה נמנעה כניסתם לישראל של כ-80 אלף עובדי בניין פלסטינים מיהודה ושומרון. במקביל, אלפי עובדים סיניים עזבו את הארץ. ״למרות הירידה הדרסטית בהיקף הפעילות באתרי הבנייה מתחילת המלחמה, שהיינו מצפים שתגרום לבלימת הנפגעים בענף בתקופה זו, אנו עדים לעלייה במספר ההרוגים״, אומרת ד״ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, עמותה הפועלת למיגור התאונות וקידום בטיחות העובדים.
מתחילת השנה נהרגו באתרי בנייה 47 עובדים, עלייה של 52 אחוז לעומת השנה שעברה. מספר ההרוגים הוא הגבוה ביותר בשבע השנים האחרונות.
רק ביום חמישי האחרון נהרג עובד נוסף באתר בנייה בגליל המערבי. "ראינו את הבחור לכוד על במת ההרמה כשהוא מחוסר הכרה ללא דופק וללא נשימה וסובל מחבלה רב מערכתית", סיפר הפרמדיק מוחמד עראקי. "תוך כדי פעולות החילוץ של לוחמי האש ביצענו בדיקות רפואיות אבל הפציעה שלו הייתה קריטית ונאלצנו לקבוע את מותו״. השבוע פועל נפצע קשה באתר בנייה בפרדס חנה, ושני פועלים נפצעו בינוני בשני מוקדים שונים.
מול הזינוק במספר ההרוגים, נרשמה השנה צניחה בפעולות האכיפה שנקט משרד העבודה, האחראי על הבטיחות באתרי הבנייה, נגד קבלנים עברייני בטיחות. את האכיפה מבצעים בסך הכל 80 מפקחים של מינהל הבטיחות. הם אחראים על כ-15 אלף אתרי בנייה וגם על 70 אלף מפעלים ועוד כ-5,000 משקים חקלאיים. במקרה של סכנה בטיחותית, הם מוציאים צווי בטיחות המהווים דרישה מחייבת לטיפול בה.
השנה צנח מספר צווי הבטיחות ב-14 אחוז לעומת השנה שעברה ועמד על כ-1,700 צווים עד סוף חודש ספטמבר. לשם השוואה, ב-2020, שנה שגם בה ענף הבנייה היה שרוי בתקופות קיפאון בשל מגפת הקורונה, הוצאו קרוב ל-4,000 צווים.
״כאשר חלה ירידה דרסטית של 40 אחוז במספר צווי הבטיחות המוטלים באתרי בנייה בתוך שנתיים, בעוד שמספר ההרוגים בענף בתקופה זו רק עלה ועלה – אנחנו מבינים שזו אינה ירידה בהיקף הפרות הבטיחות ושיפור במצב הבטיחות באתרים אלא אך ורק ירידה בהיקף פעילות האכיפה והפקרה הולכת גוברת של עובדי ענף הבנייה״, אומרת תגרי.
לטענתה, התהליך נובע ״מאי תפקודה המתמשך של מחלקת החקירות של מנהל הבטיחות התעסוקתית ופוגע בצורה קשה בהרתעה בגין הפרות בטיחות״.
ממשרד העבודה נמסר כי בחודשים אוקטובר ונובמבר הוטלו עוד כ-800 צווים ובמשך השנה כולה כאלף אתרי בנייה נסגרו לאלתר. "נשוב ונדגיש כי צווי בטיחות אינם המטרה, הם האמצעי להעלאת רמת הבטיחות באתרי בניה״, נמסר במענה לפנייתנו.
ובעוד צווי הבטיחות הם צעד מנהלי באמצעותו מפקחי הבטיחות של משרד העבודה מחייבים את המעסיק לטפל בסכנה בטיחותית שאיתרו ואוסרים על העבודה באתר הבנייה עד שתטופל, כתבי אישום מוגשים נגד עבירות פליליות על חוק תקנות הבטיחות בעבודה.
על פי נתונים של מינהל הבטיחות עצמו, משנת 2018 ועד ל-2022 חלה ירידה של 86 אחוז במספר כתבי האישום שהוגשו. ההחלטה על הגשת כתב אישום מתקבלת על ידי מפקחי מינהל הבטיחות וחוקרי יחידת פלס של המשטרה, האחראית על חקירת תאונות עבודה.
משחקים בנתונים
השנה, לראשונה מזה שלוש שנים, לא פרסם מינהל הבטיחות במשרד העבודה דוח חצי שנתי על אודות מצב הבטיחות והאכיפה באתרי הבנייה ומקומות העבודה בישראל. ״יש היעדר שקיפות הולך וגובר ביחס לנתוני תאונות עבודה קטלניות ונתוני פעילות המינהל״, אומרת תגרי. "המינהל מעוות את הנתונים, זאת במטרה ליצור מראית עין משופרת של מצב בטיחות העובדים״.
כך לדוגמא, נתוני הקבוצה למאבק בתאונות בנייה ותעשייה מצביעים על 36 הרוגים בענף הבנייה ב-2022. לעומת זאת, נתוני מינהל הבטיחות מדווחים על 23 הרוגים.
לטענת משרד העבודה ״מינהל הבטיחות מנהל את מאגר הנתונים הממלכתי בתיאום עם משטרת ישראל וגופים נוספים, ובסוף שנת 2023 יפורסם דוח הנתונים המלא כפי שמפורסם מדי שנה לציבור. בנתונים ישנה התייחסות לכלל האירועים באתרי בנייה, לרבות אירועים שמקורם בתאונת דרכים ו/או מפאת סיבה רפואית״.
אלא שלטענת הארגונים האזרחיים, מאגר זה, אם קיים, איננו שקוף ולמרות שמדובר במידע שאמור להיות נגיש לציבור, הוא נותר חסוי באופן תמוה.
״הפערים מול נתוני המדינה הולכים וגדלים מדי שנה, כשבשנים האחרונות ישנה קפיצה אדירה״, אומרת תגרי. כך למשל, המינהל מסווג תאונות עבודה מובהקות כתאונות דרכים או מקרי מוות כתוצאה ממכת חום או התייבשות בתור ״אירועים רפואיים״, למרות שקרו כתוצאה של הפרת נהלי הבטיחות בעבודה.
כבר לפני עשור התריעה ועדת אדם, שהוקמה על מנת לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל, כי היעדר מסד נתונים לאומי אמין מהווה את אחת הבעיות המרכזיות המונעות שיפור בתחום. גם כיום מסד נתונים כזה לא הוקם.
עדות למניפולציות בנתונים על הפרות בטיחות בעבודה של המינהל נמצאת גם בכתב התביעה שהגיש אריק שמילוביץ, לשעבר סגן ראש מינהל הבטיחות נגד ראש המינהל חזי שוורצמן בתחילת השנה, בהליך שעודנו מתנהל בבית המשפט.
על פי כתב התביעה, שוורצמן – המשמש כמפקח הראשי של המשרד – ביצע מניפולציות על הנתונים כדי ליצור מראית עין של ירידה במספר תאונות העבודה. הוא ביקש לשנות את אופן סיווג תאונות העבודה בחקלאות, בצורה כזו שתאונות בחוות חקלאיות או ברפתות פרטיות לא יחשבו כתאונות עבודה. שוורצמן גם הורה לסווג נפילה מגגות או תאונות כתוצאה מפגיעת רכב חקלאי כתאונות דרכים ולא תאונות עבודה.
לשאלת המקום הכי חם באשר לטענות בכתב התביעה השיבו ממשרד העבודה: ״לא נוכל להתייחס בתקשורת לטענות עובד לשעבר. אנו מצרים על הדברים שאמר ונתייחס אליהם בבית המשפט״.
לאור הליקוים וההתנהלות הבעייתית, עמותות קו לעובד והקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה דרשו בחודש אוגוסט משר העבודה יואב בן צור שכהונתו של שוורצמן לא תוארך.
"בארבע השנים האחרונות תפקודו של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לקה בחסר בלשון המעטה", נכתב בפנייה של הארגונים לשר הממונה. "הפגיעה בבטיחותם ובריאותם של עובדים האמירה. מספר תאונות העבודה הקטלניות הגיע השנה לשיא לנוכח אוזלת יד הולכת וגוברת בתחום האכיפה, החקירה והתביעה, הרגולציה ואחריות הדיווח הציבורית".
אלא שבעקבות המלחמה, כהונתו של שוורצמן הוארכה במסגרת הארכת כהונת כלל הבכירים בשירות הציבורי עד תום הלחימה.
קיפאון במהלכי הרגולציה
דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה בנושא בטיחות העובדים בענף הבנייה, הצביע על שורת כשלים מערכתיים בענף הבנייה והפיקוח עליו. על פי ממצאי הדוח, לא מתקיימת אכיפה אפקטיבית בנוגע לעבירות הבטיחות הפליליות בענף הבנייה, ופעולותיו של מינהל הבטיחות בנוגע לניתוח הנתונים ולהפקת הלקחים בעקבות תאונות עבודה טעונות שיפור והרחבה.
עוד נמצא כי למינהל הבטיחות לא הוקצו מלוא המשרות לפיקוח על הבטיחות בענף הבנייה, בהתאם לסיכום התקציבי, וכי לא אוישו מלוא המשרות שהוקצו. שיעור ההרוגים בתאונות בנייה בישראל, כך מצא המבקר, גבוה פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי.
"הקמתו של משרד העבודה החדש בתחילת שנה זו יצרה תקווה למפנה חיובי במצב בטיחות העובדים, אולם תקווה זו נכזבה", נכתב בדוח. "במקום זאת אנו עדים להמשך הירידה בהיקף פעולות האכיפה ולקיפאון בקידום מהלכי רגולציה הכרחיים. המשרד נמנע מגיבוש ופרסום מדיניות פיקוח ואכיפה באתרי בנייה, זאת למרות החלטת ממשלה שהורתה לו לעשות כך. מדיניות שבלעדיה לא ניתן לקיים אכיפה אפקטיבית ויעילה״.
תגרי מציינת כי משרד העבודה ומינהל הבטיחות נמנעים מיישום מחוייבותם לקיים הכשרות בטיחות לכל עובד בענף הבנייה, כולל לעובדים הפלסטינים – שמספר ההרוגים מקבוצה זו הוא הגדול מבין כלל ההרוגים בענף הבנייה. ״מחדלים אלה הביאו בשנה החולפת להידרדרות במצב בטיחות העובדים ולעלייה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה״.
ממשרד העבודה נמסר בתגובה: ״במהלך השנים האחרונות חלה ירידה של 30 אחוז בתאונות במשק בישראל בהשוואה לשנים קודמות. מינהל הבטיחות במשרד העבודה הגדיל את פעילות האכיפה בשנת 2023 ב-5 אחוז באופן עקבי משנת 2020 ועד היום".
לגבי מספר המפקחים נמסר: "מדי שנה בדיוני התקציב משרד העבודה מצביע על הפערים בכח אדם ובמשאבים. יחד עם זאת, בשנת 2023 נוספו מפקחים חדשים, המשרד הקים יחידות חקירות חדשה ומערך עיצומים כספיים ארצי. למינהל הבטיחות תוכנית עבודה שנתית סדורה הנשענת של נתוני אתרי בנייה, מסוכנות קבלנים ואתרים, היסטוריה פלילית ומינהלית ונתונים סביבתיים נוספיםֿ״.