בשבוע שעבר הכריזה פייסבוק על תחילתו של עידן חדש בתחום מטבעות הקריפטו. מדובר בהשקת המטבע הדיגיטלי ליברה (Libra) מ המטבע יושק במהלך 2020. המדיה התמלאה בכתבות בנושא אבל בעיקר כאלה שגרמו לבלבול בקרב הקוראים. אז לכל המבולבלים ששואלים מה לעזאזל קורה פה, הנה הסבר בשבילכם בגובה העיניים על ליברה בלי להזכיר את המילה בלוקצ'יין פעם אחת
1. נתחיל עם מה שמעניין קודם כל את כולם. מי שפספס את רכבת הביטקוין בדרך לכיבוש וילה בכפר שמריהו וכבר מפנטז להסתער על כל הקופה עם הליברה בשנת 2020 – שישכח מזה. צוקי וחבריו הבינו שאף בית עסק חפץ חיים לא ירצה לגעת במטבע כמו ביטקוין שיום אחד שווה פי ארבע מכל העסק שלו, ויום אחר כך ערכו צונח עד למצב שלא יהיה לו כסף לשלם על החשמל. לכן כדי לגרום לליברה להיות מטבע יציב הוא יוצמד לסל של מטבעות (כמו דולר ואירו) ואגחים ממשלתיים, כלומר ערכו יהיה ממוצע של ערך הנכסים הפיננסים מהיציבים בעולם. מי שישתמש בו יוכל בכל רגע להמיר אותו חזרה לשקל באותו ערך פחות או יותר בו קנה אותו. הסיכוי להרויח מהליברה יהיה כמו הסיכוי להרוויח ממט"ח היום ואפילו עוד פחות מזה.
2. למרות שכלי התקשורת מספרים שמדובר במטבע של פייסבוק, זה לא מדויק. לפייסבוק יהיה רק אחוז אחד מהשליטה בו. סך הכל הכוונה שיהיו 100 חברות גדולות בעולם (ויזה, מאסטרקארד, איביי ופייפאל ועוד..) שינהלו את המטבע תחת ארגון ליברה שישב בז'נבה. פייסבוק תהיה רק אחת מהן. תפקידן של אותן חברות יזכיר קצת את תפקיד הבנק המרכזי. הם ינפיקו מטבעות, יוציאו אותם מהמחזור, ינהלו את המערכת, יפקחו עליה, וגם יספקו את כל כוח המחשוב הדרוש לקיומה. מעניין לגלות בין החברות גם את חברות האשראי שכנראה הבינו שאם הן לא יקפצו על הרכבת ויובילו אותה, המטבעות הדיגיטלים יעשו להם בדיוק מה שעשו הסמארטפונים לנוקיה והתמונות הדיגיטליות לקודאק.
ערכו של הליברה יהיה ממוצע של ערך הנכסים הפיננסיים היציבים בעולם. מי שישתמש בו יוכל בכל רגע להמיר אותו חזרה לשקל באותו ערך פחות או יותר בו קנה אותו
3. אז למה בכל זאת פייסבוק מזוהה עם המטבע? – כי היא זו שתפעיל את האפליקציה (הארנק) שיותקן לכם על הטלפון או המחשב שדרכו תנהלו את כל הפעילות שלכם עם המטבע: המרה, העברה, אחסון – הכל יהיה תחת אותה אפליקציה שיתכן שתשב על אחת מהפלטפורמות של פייסבוק כמו וואטסאפ. לאותו ארנק יקראו "קליברה". המשמעות היא שפייסבוק לא רק שתדע מה קורה בחיים הפרטיים שלכם, היא גם תכנס לכם עמוק עמוק לכיס. פייסבוק טוענת שהיא תשמור מכל משמר את כל הפרטים שלנו ולא תשתמש בהם חלילה. אימרה שאמינה קצת כמו ה"מה פתאום?" שענה נתניהו כשנשאל אם יפעל להסרת חסינותו אחרי הבחירות.
4. למעשה אם לא יהיו תקלות והתקלות, בתחילת 2020 יהיו לנו שתי מערכות בנק ענקיות עם שני מטבעות משלהן: הליברה החדשנית, המהירה, ללא גבולות ופיקוח הדוק של ממשלות, והשקל שפועל תחת מערכת מסורבלת, עם קונספט מיושן אשר גדוש ברגולציות מכבידות. הראשונה תהנה מכמות סוחרים פוטנציאלית (משתמשי פיסבוק) של פי שלושה מממספר האזרחים בארה"ב, האיחוד האירופי וישראל ביחד. השנייה תהנה מחוק שמחייב אותנו לשלם מס רק עם המטבע שלה, מה שמבטיח את השימוש הנרחב במטבע.
5. אז למה זה ביג דיל? אם החלום הרטוב של צוקרברג יתגשם, הליברה תהיה מוכרת לתשלום על ידי רוב בתי העסק. בגלל שהחזון של ליברה הוא שהעברת כספים בין אמא בישראל לבן שלה שנמצא באמצע טרק בהימליה יהיה פשוט, מהיר וזול כמעט כמו שליחת הודעת וואטסאפ ואפילו יתכן שיתבצע דרך וואטסאפ (בלי שנצטרך לפקסס טפסים לבנק, בלי להמתין כמה ימים עד שהכסף יעבור, ובלי עמלות לבנקים המתווכים), ובגלל שבתי העסק יוכלו לקבל ליברה בלי לשלם עמלות פסיכיות לחברות האשראי, ובגלל שבליברה לא יהיו עמלות משיכה וכל עמלה אחרת שהבנקים המציאו – במצב כזה יותר ויותר אנשים עשויים לוותר על הפקדונות שלהם בבנק ויעבירו אותם לליברה של פייסבוק. בנק בלי פיקדונות הוא בערך כמו מכונית בלי דלק.
בגלל שבליברה לא יהיו עמלות משיכה וכל עמלה אחרת שהבנקים המציאו – במצב כזה יותר ויותר אנשים עשויים לוותר על הפקדונות שלהם בבנק ויעבירו אותם לליברה של פייסבוק
במצב כזה בנק שילחם על הישרדותו יהיה חייב לשלם לנו יותר ריבית על הכסף כדי שנפקיד אצלו, אבל גם יגבה יותר ריבית על ההלוואות כדי להרוויח. ייקור ההלוואות בתקופה רגישה כזו שבה העולם מכור לריבית אפס לכשעצמו עלול לסכן את יציבות הבנקים והמשק. מה עוד שלא ירחק היום שיקומו בתי השקעות שיתנו לנו הלוואות וריביות על הליברה ויתחרו בפקדונות הבנקים.
ועוד לא דיברנו על מצב של משבר כלכלי בו כולם ירוצו למשוך את הכסף מהבנק – עם הליברה אפשר יהיה לעשות את זה בלחיצת כפתור ולהעביר בבת אחת את הכסף מהבנקים לליברה במקום לעמוד בתור לכספומטים. זה בדיוק אותו תרחיש יום הדין למערכת הבנקאית ממנו הזהיר בנק ישראל בדוח שהוציא רק השנה בהתייחסו למצב שבו יהיה מטבע דיגיטלי נפוץ ומקובל במקביל לשקל.
6. בעולם חוששים מתרחיש כזה. אז מה עושים? שר הכלכלה הצרפתי כבר הזהיר מפני המטבע ואיים ש "זה לא בא בחשבון שליברה יוכר כמטבע עצמאי". מקסין ווטרס, יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים בארה"ב דרשה להקפיא את הפרויקט עד אשר ידונו על כך גורמי ממשל. הרפובליקנים והדמוקרטים בקונגרס קוראים לקיים דיון חירום, וטוענים שאסור להתקדם עם ההמצאה הזו לפני שהמחוקקים יבינו מה המשמעויות שלה. בקרמלין כבר נשמעים קולות שרוסיה לא תאפשר לסחור בליברה ותחסום את השימוש בו, בסין האפליקציות של פייסבוק חסומות גם כך. אפילו בפרלמנט הגרמני הביעו חשש שפייסבוק תהפוך לבנק צללים.
שר הכלכלה הצרפתי כבר הזהיר מפני המטבע ואיים ש "זה לא בא בחשבון שליברה יוכר כמטבע עצמאי"
7…. אז זה טוב או רע?
זו פעם ראשונה שמדינות עשויות להתמודד עם מטבע שהוא לא טרטוריאלי, שנשלט על ידי תאגידים בעלי עוצמה שאינם ממשלות, ושהוא נפוץ ומוכר לתשלום בעולם. מעולם לא עמדנו במצב כזה שבו יש תחרות ראש בראש בין מטבעות, כשמצד אחד הממשלה מצד שני תאגידים, ולכן קשה לחזות מה ההשלכות של מהלך כזה.
מצד שני כשחושבים על זה גם היום הכסף נשלט על ידי תאגידים פרטיים תחת מסווה של דמוקרטיה בכאילו.
זו פעם ראשונה שמדינות עשויות להתמודד עם מטבע שהוא לא טרטוריאלי, שנשלט על ידי תאגידים בעלי עוצמה שאינם ממשלות
הרי רוב הכסף היום הוא אשראי שמיוצר על ידי תאגידים בנקאיים פרטיים, ששולטים בממשלות וברגולציה על ידי בנק מרכזי שעסוק רוב הזמן בשמירה על המונופול שלהם, על ידי לוביזם מפלצתי שהם מפעילים מול המחוקקים ושליטה בכלי התקשורת המרכזיים, לכן לא ברור אם הליברה תגרום ליותר נזק מתועלת ביחס למצב הקיים.
החזון של צוקברג הוא שארגון הליברה שמנהל את המטבע יפתח את שעריו אחרי תקופת הרצה לציבור המשתמשים הרחב (אשרי המאמינים) – אז נוכל אולי להכריז לראשונה שהכסף בידינו על משקל כיבוש ירושלים. בכל מקרה אם גם ענקיות כמו אפל, מיקרוסופט גוגל או אמזון יכנסו לתחום ויתחרו בליברה או יצטרפו אליו אנחנו צפויים לתקופה שבה הבנקים והממשלות יצטרכו לחשב מסלול מחדש, הבנק המרכזי עלול לאבד מהרלבנטיות שלו, ואנחנו נוכל לשבת על הספה ולאחל בהצלחה לכל הצדדים.
אבל עד שכל זה יקרה אם בכלל, יחלפו עוד הרבה כימיקלים בירקון וחוקים בפרלמנטים. מה שבטוח – עצם ההכרזה בלבד על הליברה שמה רגל בדלת המונופול הבנקאי על הכסף ומבטיחה שמה שהיה כבר כנראה לא יהיה עוד.
הפוסט פורסם בבלוג "כלכלה אמיתית" של ערן הילדסהיים