בתחילת ינואר, כאשר שר המשפטים יריב לוין הודיע על הצעדים שבהם הוא מתכוון לנקוט בדרך לשינוי פניה של המדינה, יצאו המונים לרחובות במחאה ולא ידעו כי במשך שבעה חודשים הם יהפכו למפגינים במשרה מלאה. המקום הכי חם מביא את עשר התמונות שמספרות את סיפורם של המפגינים בזמן השלב הראשון של ההפיכה המשפטית
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
ב-4 בינואר הציג יריב לוין, שר המשפטים, את השלב הראשון במה שהוא קרא לו "הרפורמה המשפטית". הנושא השלישי שהיה על הפרק, אחרי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ופסקת ההתגברות היה "ביטול עילת הסבירות". הנושא הרביעי והאחרון היה סוגיית היועצים המשפטיים. שלושה ימים אחר כך יצאו כמה אלפי אנשים בפעם הראשונה לרחובות למחות על המהפכה המשפטית.כתבי המקום הכי חם בוחרים את עשר התמונות הטובות מחודשי המחאה.
ב-14 בינואר, שבוע המחאה השני, הגיעו רבבות לכיכר הבימה ועמדו שם בגשם שוטף, בצפיפות גדולה, במה שזכה לכינוי "מחאת המטריות". כעבור שבוע הבינו המארגנים שהכיכר קטנה מדי עבור התנגדים להפיכה וההפגנה עברה לקפלן | צילום: איתי רון בסוף חודש ינואר עדכנה המשטרה כי מספר המפגינים ברחוב קפלן בתל אביב עמד על כמאה אלף. משה מירון, פעיל הימין, התייצב במקום יחד עם עוד כחמישה פעילים והשלט "שמאלנים בוגדים", שמלווה אותו ממחאת בלפור. זה היה האות לגל של שנאה ואלימות נגד מתנגדי ההפיכה המשפטית. חודשים אחר כך נראה מירון בדיונים על ההפיכה המשפטית בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת | צילום: עינת פישביין
ב-1 במרץ הכריזו ארגוני המחאה על "יום שיבוש" ברחבי הארץ שכלל חסימות כבישים והפגנות. בזמן הפגנה בצומת עזריאלי בתל אביב נראה מאיר סויסה, קצין המבצעים של מרחב תל אביב במשטרת ישראל, משליך רימון הלם לעבר מפגינים. אחד המפגינים נפצע ופונה לבית החולים. זו היתה הפעם הראשונה שבה הופעלה אלימות בסדר גודל כזה נגד מפגינים | צילום: אלכס פרפורי
ב-27 במרץ, על רקע הודעת ראש הממשלה כי שר הביטחון יואב גלנט יפוטר משום שאמר שיש להשהות את הרפורמה המשפטית ולהגיע להסכמות, יצאו מאות אלפי לרחובות להפגנות ספונטניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים והמשיכה לנקוט באלימות קשה כלפי מפגינים. למחרת, המגזר העסקי הודיע על שביתה ובהמשך גם ההסתדרות הצטרפה – ונתניהו חזר בו. השבוע הצביע גלנט עם הממשלה על ביטול עילת הסבירות | צילום: דור זומרבסוף מרץ החלו שיחות ההידברות בבית הנשיא, אבל המחאה המשיכה. מארגניה היו חלוקים בדעתם מה יש לעשות בזמן הזה. חלקם טענו שיש להמתין, אחרים חשבו שהשיחות הן מסך עשן שנועד לתת לקואליציה זמן להמשיך במטרותיה. מדי שבת עדיין יצאו המונים לרחובות, אבל האנרגיות היו נמוכות יחסית לשבועות קודמים. רק באמצע יוני הקפיאה האופוזיציה את השיחות. והזעם חזר לרחובות | צילום: איתי רון ככל שחלפו השבועות, יותר ויותר צעירים הצטרפו למחאה, נאבקים על החיים שלהם במדינה שבה העתיד נראה להם שחור. הם לא פחדו לעמוד מול פרשים, מול מכתזיות, מול האלימות של השוטרים. הם קראו "דור שלם דורש עתיד ורוד" והבטיחו לא לוותר | צילום: איתי רון בסוף יוני הודיע נתניהו בראיון לתקשורת האמריקאית כי פסקת ההתגברות לא תקודם כחלק מההפיכה המשפטית. את כל המרץ הוא העביר לחקיקת ביטול עילת הסבירות. בתגובה, ואחרי הפסקה שלקחו מהכרזה על ימי שיבוש, מובילי המחאה הבהירו שאם החוק יעבור בקריאה ראשונה, יקיימו יום שיבוש נוסף. כך היה. הפגנה גדולה נערכה בנתב"ג, והיא הביאה את היועמ"שית להידרש לעניין ולהבהיר שאין להטיל מגבלות על הזכות להפגין. | צילום: איתי רון בששת חודשי המחאה עצרה המשטרה מאות אנשים. ארגוני המחאה הקימו עבורם מערך עצורים שבמסגרתו עורכי דין הגיעו לבתי המעצר על מנת להביא לשחרורם. רובם השתחררו לאחר שעות ספורות, חלק קטן מהם הובאו בפני שופט להאריך את מעצרם. בתנאי השחרור ביקשה המשטרה להרחיק אותם ממוקדי המחאה ובכך לדכא את ההפגנות | צילום: איתי רון ב-24 ביולי, אחרי שחוק ביטול עילת הסבירות עבר בקריאה שלישית, הרוחות הפכו סוערות אף יותר, הן בירושלים והן בתל אביב. כתבי המקום שמסקרים את ההפגנות במשך שבועות מספרים: ראינו איך שוטרים יושבים על מפגינים, איך הם משליכים מפגינים לרצפה, זורקים לעברם קרשים בוערים, דוחפים אותם, בועטים בהם באכזריות בעוד שוטרים אחרים עומדים ומסתירים במכוון את הפעולות שלהם מעיני המצלמות| צילום: איתי רון חברי הקואליציה כבר הבהירו שחוק עילת הסבירות הוא רק הצעד הראשון, ומתנגדי ההפיכה הבהירו שהם לא מוותרים | צילום: איתי כהן
