ארגון בצלם שאני עומד בראשו פרסם השבוע נייר עמדה חדש "משטר של עליונות יהודית מהים עד הירדן: זהו אפרטהייד". זו הפעם הראשונה ביותר מ-30 שנות עבודת בצלם, מאז נוסד בזמן האינתיפאדה הראשונה ב-1989, שבה הארגון מפרסם ניתוח המתייחס למציאות בכל השטח בו שולטת ישראל, ולא רק בשטחים הכבושים.
זה לא נעשה בקלות דעת או בחיפזון, אלא לאחר ניתוח מעמיק של העובדות: התפיסה כאילו ישראל היא דמוקרטיה (בגבולות הקו הירוק) שבצמוד אליה מתנהל כיבוש צבאי זמני (מעבר לקו הירוק) היא לא רק תלושה מהמציאות, אלא היא גם מנרמלת את השקר כאילו מדובר בשני משטרים מקבילים ולא במשטר אחד. יש רגע בו חייבים להקיץ אל העובדות ולהודות שהזמני הפך כבר לקבוע. הרגע הזה הגיע.
אנחנו יכולים להמשיך להעמיד פנים כאילו אין קשר בין הפקעת האדמות הפלסטיניות בגליל כדי להקים את כרמיאל, לבין הפקעת האדמות הפלסטיניות ממזרח לירושלים כדי להקים את מעלה אדומים. להעמיד פנים כאילו "הוראת השעה" של חוק האזרחות היא זמנית בדיוק כמו שהכיבוש הוא "זמני", ושאנחנו באמת מאמינים שהשיקול לחקיקתה הוא "ביטחוני" ולא דמוגרפי.
אנחנו יכולים להעמיד פנים כאילו אלוף פיקוד מרכז ביצע הפיכה צבאית בגדה והוא מנהל שם משטר עצמאי, במנותק ממדיניותן של כל ממשלות ישראל כבר יותר מחצי מאה. להעמיד פנים כאילו אין משמעות לעובדה שמרשמי האוכלוסין בין הירדן והים מנוהלים בידי גורם אחד – ישראל. להעמיד פנים כאילו הבחירה להתחיל את חוק יסוד הלאום במילים "ארץ ישראל" היא רק רטוריקה ריקה. להעמיד פנים כאילו אנחנו לא מבינים מה המשמעות האמיתית של "ייהוד" או "שמירה על הציביון היהודי".
אנחנו יכולים להעמיד פנים כאילו אלוף פיקוד מרכז ביצע הפיכה צבאית בגדה והוא מנהל שם משטר עצמאי, במנותק ממדיניותן של כל ממשלות ישראל כבר יותר מחצי מאה
אנחנו יכולים להעמיד פנים שאין קשר בין הרס אום אל-חיראן בנגב לטובת חירן היהודית, לבין הרס סוסיא בדרום הר חברון לטובת סוסיא היהודית. להעמיד פנים שישראל מסתיימת בקו הירוק כשנוח לנו, ומשתרעת מזרחה מעבר לו כשנוח לנו. להעמיד פנים שאיננו מבינים את המשמעות העמוקה של הצו הצבאי הקובע שכל יהודי בעולם יכול להיכנס למרחב התפר בכל עת שיחפוץ, אבל שנתינים פלסטינים יכולים רק בכפוף להיתר. להעמיד פנים שגם לעובדה שכל יהודי בעולם יכול לבוא לכאן ולקבל אזרחות, אבל שפלסטיני לא – אפילו משפחתו מכאן – אין משמעות כזו. אנחנו יכולים להעמיד פנים שלא שמנו לב כמה זה ציני לכנות את מעמדם של הפלסטינים במזרח ירושלים "תושבי קבע", שהרי הדבר היחיד הקבוע במעמד זה הוא שתמיד ניתן לשלול אותו.
אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו חרדים לזכות להפגין ולדרוש מהמדינה להגן עליה, אבל לשתוק כשאותה מדינה שוללת זכות זו ממיליוני הנתינים הפלסטינים. להעמיד פנים שהניהול הדמוגרפי המוכרז של ירושלים מנותק מהניהול הדמוגרפי של עזה. להעמיד פנים שאין שום קשר בין הפלסטינים שגרשנו בשנות החמישים מהנגב אל הגדה, לבין נכדיהם שאנחנו ממשיכים לגרש כל הזמן מחלק אחד של הגדה לחלק אחר שלה. להעמיד פנים שאין קשר בין הצלפים שירו למוות במפגינים פלסטינים באום אל-פחם באוקטובר 2000 לבין הצלפים שירו למוות במאות מפגינים פלסטינים על גדר עזה במארס 2018, במלאת 42 שנים ליום האדמה הראשון של 1976.
אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו חרדים לזכות להפגין ולדרוש מהמדינה להגן עליה, אבל לשתוק כשאותה מדינה שוללת זכות זו ממיליוני הנתינים הפלסטינים
להעמיד פנים כאילו אין קשר בין ההפקעות מפלסטינים של 1976 לטובת הרחבת כרמיאל – שהיו הרקע ליום האדמה ההוא – לבין חוק נכסי נפקדים של 1950. להעמיד פנים כאילו רק במקרה בכל מקום בו שולטת ישראל בין הים והנהר תנועת הבעלות על אדמות היא בכיוון אחד, מפלסטינים ליהודים. להעמיד פנים כאילו זו חגיגה לדמוקרטיה שבבחירות לכנסת ה-23 הצביעו בקרני שומרון 75% מבעלי זכות הבחירה אבל בשכם – כמה קילומטרים מזרחה – אין בכלל בעלי זכות בחירה.
להעמיד פנים ששכחנו שלמעט חודשים ספורים, ישראל תמיד החזיקה פלסטינים תחת ממשל צבאי – פעם מצדו האחד של הקו הירוק, פעם מצדו השני. להעמיד פנים שזה רק מקרי שהפיתוח של כל היישובים הפלסטינים, בכל מקום בו שולטת ישראל, מוגבל תמיד באמצעות תמהיל של אי-תכנון, הפקעות, תשתיות חוסמות ויישובים ליהודים. להעמיד פנים שאין קשר בין צווי הריסה בקלנסווה לבין צווי הריסה בח'אן אל-אחמר. להעמיד פנים שלא שמנו לב לכך שפלסטיני משכם לא יכול לגור עם בת זוגו בחיפה אבל שיהודי מתל אביב יכול גם יכול בקדומים.
להעמיד פנים שמימוש השיבה שלנו לסילוואן תוך חסימת השיבה שלהם לטלביה הוא לא רק הוגן אלא ביטוי של צדק היסטורי נאצל. להעמיד פנים שאין קשר בין האופן בו מח"ש סוגרת את התיק כששוטר הורג פלסטיני לבין האופן בו מצ"ח סוגרת את התיק כשחייל הורג פלסטיני. להעמיד פנים שזה מתקבל על הדעת – ואפילו דמוקרטי! – שבין הים לירדן מחציתנו יהודים ומחציתנו פלסטינים, אבל שלמרות השוויון הדמוגרפי הזה אין שום שוויון בשום היבט של החיים כאן.
כן, בהחלט אפשר להמשיך ולהעמיד פנים. להתחכם ולבחון כל משפט בנפרד, ואז כל פסוקית שלו במנותק מרעותה, ואז כל אות בנפרד כדי שהמילים עצמן תהיינה חסרות משמעות. להקטין, להדחיק, לשקר, לעצום עיניים.
אבל אפשר גם, פשוט, להפסיק.