כתבת המקום, מאשה אברבוך הוזמנה בשבוע שעבר (שלישי) לכנסת לדבר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי על התחקירים הרבים שערכה בשנתיים האחרונות על ההפצה והסחר בתכנים מיניים בטלגרם של מאות נשים ונערות ישראליות. את הדיון יזמו חברות הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב מישראל ביתנו ונעמה לזימי מהעבודה. בדיון, שכלל נציגים ממשטרת ישראל ומהפרקליטות, סיפרה אברבוך על הפניות הרבות שהיא מקבלת, את היעדר הטיפול המתאים מצד המשטרה, את חוסר האונים של חלק מהנשים והנערות שתמונותיהן נגנבו – ואת האופן שבו ההפקרות הזאת הולכת וגדלה. .
"כשאני פתחתי את הקבוצות האלה בפעם ראשונה לפני שנתיים וחצי מה שראיתי היה 5,000 משתמשים בקבוצה, 7,000. היום סך המשתמשים מגיע לכמעט רבע מיליון אזרחים במדינה הזאת", סיפרה אברבוך בדיון ופירטה איזה סוג של תכנים מופצים ונסחרים שם. "אפשר לראות שם דברים שמישהי שולחת או מצלמת עם בן זוג שלה, או לעיניו בלבד ואז הדבר הזה מופץ על ידי פגיעה באמון שלה. הרבה פעמים אנחנו רואים חומרים שמגיעים מגניבה. זאת אומרת שגנבו לבן הזוג את הטלפון או פרצו לה לחשבון או מישהו צילם אותה בסתר, היא לא ידעה שמצלמים אותה.
"ויש גם את הסיפור של זיוף, של נשים, גם כאלה שלא מצטלמות וגם שהיה להן מזל כל החיים ואף אחד לא צילם אותן בסתר. עדיין זה לא אומר שהן לא יגיעו לטלגרם עם גוף של אישה אחרת והפנים שלהן מולבשות והפרופיל שלהן. האווירה בקבוצות היא – הנה תראו אותה, דברו איתה, תפנו אליה, תגידו לה מה אתם חושבים עליה, על איך שהיא נראית, על איך שהיא עושה אקטים מיניים. ואנשים באמת עושים את זה.
מוזמנים לצפות בסרטון, לקרוא את התחקירים המצורפים, ולתמוך קבוע במקום הכי חם – כדי שנוכל להמשיך לחקור, להיאבק ולשנות.
"אני רואה מי האנשים בקבוצות האלה. זה הרבה פעמים בני נוער, ילדים בני 13. ראיתי גם מקורות שלי בתחומי חינוך, דיור, רווחה, אושיות רשת, ראיתי דובר של ארגון ציבורי מאוד גדול מחובר לאחת הקבוצות האלה מהטלפון של העבודה, באמת, כולם שם.
המשטרה טענה בדיון כי יש מגמת עליה בפתיחת תיקי חקירה הנוגעים לחוק הסרטונים. אם ב-2020 נפתחו בסך הכל 401 תיקים מסוג זה ו-86 תיקים נסגרו, בשנה הנוכחית נפתחו עד כה כבר 437 תיקים כאשר 44 תיקים נסגרו. מתוך 838 התיקים שנפתחו בשנתיים האחרונות, זהות החשוד התבררה ב-716 מהתיקים, וב-625 מהם היה מדובר בחשוד בודד.
כשנשאלה נציגת המשטרה, שירן חנינה, על ידי יו"ר הועדה, בכמה מהתיקים האנשים שהועמדו לדין היו בגדר מפיצים ראשוניים של החומר , הסתבר כי הנתונים לא היו בידה, אף שהוועדה ביקשה אותם מבעוד מועד. עם זאת, נציג הפרקליטות, עו"ד איתי גוהר, סיפר כי בשנתיים האחרונות הגישו בפרקליטות הסייבר תשעה כתבי אישום נגד מנהלי קבוצות בכירים בטלגרם. לדבריו, בסך הכל נכללו בכתבי האישום כ-600 תיקי חקירה בעניינן של כ-300 נפגעות עבירה, שכן ישנן נפגעות שנמצאו בכמה כתבי אישום. ככל הנראה משטרת ישראל כמעט ולא מפענחת את זהותם של מפיצים "ראשוניים".
"הדבר הכי יעיל שבחורה יכולה לעשות באותו רגע שהיא מגלה את התמונות שלה שם, זה לפנות למי שמפיץ את הדברים האלה ולהתחנן על החיים שלה. ככה היא מגיעה למצב של סחיטה ואחר כך אולי למשטרה", אמרה אברבוך. "צריך להיות מענה בדמות טלפון, או פניה למספר משטרתי באפליקציה. כמו שנשים כותבות לי בחמש בבוקר ומקוות שאענה, שולחות לי את מה ששלחו עליהן ולפעמים יודעות גם מי הבנאדם. אפשר לטפל בזה בצורה מיידית בכל כך הרבה מקרים. צריכה להיות דרך לפנות בכתב, כמו שיש את התלונה המקוונת, רק שיהיה מענה בצד השני".יו"ר הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אמרה בתגובה כי " ההצעה שמאשה מעלה היא שיהיה איזשהו אפשרות של וואטספ או טלגרם משטרתי שפועל 24 שעות שבהן נשים יוכלו לדווח ולהתלונן. אני מבינה שזה הכיוון שהמשטרה חושבת עליו? כמו שהם יודעים שהם שולחים לה הודעה הם יקבלו מענה באותו רגע. שיהיה משהו כזה במשטרה".
נציג המשטרה הגיב ש"יש אפשרות כיום להגיש תלונה מקוונת", אך סולימאן לא ההתרצתה ואמרה שאינה מתכוונת לכך. "מבחינת פנייה למשטרה, בשלב זה יש לנו את מוקד 100 שמקבל תלונות 24/7 שזה בכל הנושאים וגם בנושא הזה".
סלימאן: "אתה יודע מה קורה במוקד 100. אני מדברת על משהו יותר יעיל, על זה אני שואלת. כנראה ההצעה הזו עוד לא עלתה אצלכם".
נציג המשטרה: " עוד לא עלתה".
סלימאן: "אז נעביר אותה אליכם, תודה".
בסיכום דבריה קראה אברבוך להתמקד בעת האכיפה בחוויה של הנפגעת: "יש בקבוצות אווירה של אונס קבוצתי, כי זה גם "תראו", גם "בואו" וגם "תביאו את כולם", ואני חושבת שהיחס לנשים שעוברות את הדברים האלה צריך להיות בהתאם. צריך לשרטט את מעגלי הפגיעה סביב כל אישה שעוברת משהו כזה. כי יש את מנהל הקבוצה, אבל יש גם את הבנאדם ששלח לו, ויש את כל האנשים שזה עבר בדרך, ויש את הבנאדם הראשון שגנב או פרץ או זייף או פגע באמון של המתלוננת. אם אתם פותחים את האינבוקס של הנשים האלה אתם רואים עשרות ולפעמים מאות של הודעות, הצעות למין בתשלום ועוד.
"צריך לחקור כל אירוע של הפצה כאירוע עם מספר עצום של פוגעים. זה לא רק אחד שנמצא בטופ. זה לתת מענה לכל מה שהאישה עוברת כי מדובר במאות פגיעות מיניות באישה בטווח של כמה שעות. בלי זה נשים לא ירגישו בטוחות והאנשים האלה ימשיכו לעשות את מה שהם עושים"..
חברת הכנסת ברדיץ' יאלוב אמרה כי היא מרגישה שלא קיבלה תשובות בדיון. "לא קיבלתי תשובה למה קורה עם הבנאדם הראשון שפירסם תמונה של מישהי ללא הסכמתה. אל מנהלי הקבוצות המשטרה בסוף מגיעה ונפתחים נגדו הליכים. גם הפרקליטות וגם המשטרה התחמקו מהשאלות על כך. צריך להקל על הפנייה לרשויות אכיפת החוק עבור נשים שנפגעות מינית ברשת. במקביל עלינו לייעל את אכיפת החוק".
בתגובה לשאלתנו, סיפרה ח"כ לזימי מהעבודה מה לדעתה אפשר לעשות מבחינת חקיקה בנושא. "אני חושבת שהרבדים פה של חקיקה מתפרסים פה על כמה כיוונים", אמרה לזימי. "כיוון אחד שדיברנו עליו עם מרכזי הסיוע וגם איתך הוא באמת להגדיר מפיץ שפוגע בפרטיות, אם הוא פועל בפעולות שהן פגיעה של תמונות וסרטונים עם תכנים מיניים, אז להפוך אותו גם לעבריין מין. כי הוא לא רק פוגע בפרטיות".