"חדש ומהפכני" – כך הציגו משרד עורכי הדין לירום סנדה וחברת "כארד-דיל" את כרטיסי האשראי שהשיקו עבור אנשים המוגבלים בבנקים. אלא שכרטיסים נטענים דומים נמכרים בדואר ישראל מזה יותר משנה. אם כך השירות כלל לא חדש ומהפכני – מה הוא כן? מנוגד לכללי האתיקה כנראה.
"כרטיס האשראי המהפכני לחייבים שמשגע את המדינה יוצא לדרך", נכתב במספר פרסומים של משרד עורכי הדין לירום סנדה, ובכלי התקשורת, בתחילת יוני. "עם צורה, נוכחות וצבע של כרטיס אשראי פלטיניום אצלכם בכיס …אלפי לקוחות פירמת עורכי הדין L.S יוכלו להנות מהכרטיס החדש במשרדנו". בפרסום נוסף הובהר כי מדובר ב"פתרון המושלם ללקוחות פירמת L.S שרוצים כרטיס אשראי רגיל לגהץ בארץ ובעולם עם הוראות קבע ותשלומים".
עשרות אנשים, רובם לקוחות המשרד או חייבים המוגבלים באשראי כנראה, הגיבו לפרסום בבקשה לקבלת פרטים – האם זה כולל אשראי, תשלומים, הוראת קבע, והאם זה מיועד רק ללקוחות הפירמה. מענה פומבי על השאלות לא ניתן, וחלק מהשואלים קיבלו הודעה מהמשרד על כך שנשלחה להם הודעה בפרטי. לאחד מהם ענה לירום סנדה, כי הכרטיס יינתן לכולם בימים הקרובים. הפרסום לווה בלא מעט עמימות.
על פי הפרסומים, חברת כארד-דיל ומשרד עורכי הדין לירום סנדה, הם שמשיקים את הכרטיס, המתואר כמהפכני, של בנק הדואר. אך מה באמת מעניק הכרטיס ללקוחותיו, ועד כמה הוא אכן מהפכני? המהפכה, כך מסתבר, התרחשה כבר לכל המאוחר במרץ 2018, אז השיק בנק הדואר בעצמו את הכרטיס הנטען האמור בשיתוף עם מאסטר כארד, ופרסם כי הוא נטען בסכום של 20 אלף שקל. כבר אז נאמר כי הכרטיס אינו מחייב חשבון בנק והוא מיועד בין היתר עבור כמיליון תושבי ישראל המסורבים בפתיחת חשבון.
אבל מעבר לכרטיסים שבנק הדואר כבר השיק בעבר ומוצגים כעת כחדשים, זוהי גם אינה הפעם הראשונה שבה משרד סנדה מפרסם בדף הבית שלו על כרטיס אשראי. כבר בתחילת מרץ פרסם המשרד על מיזם סטארט אפ נוסף, שבמסגרתו יושק כרטיס המיועד גם לאנשים שאין ברשותם חשבון בנק, או שמוגבלים בבנקים.
הכרטיס ההוא לא היה של בנק הדואר, אלא של חברה בשם וורלדקום פייננס, המתמחה בכרטיסים נטענים מראש, המאפשרים העברת כספים. גם כאן, כמו בכרטיס של בנק הדואר שהושק לאחר מכן, מדובר בכרטיס קיים שכבר הושק בספטמבר 2018 יחד עם לאומי קארד. גם במקרה הזה הציג סנדה, בווידאו עם מוזיקה קצבית שלקוחה מעולמות הגנגנסטר סטייל, את הפירמה שלו כזו שיכולה להנפיק עבור לקוחתיו את הכרטיס, שמגיע בצבע "שחור ופלטינום, ועליו שם הלקוח המלא". לא ברור מה עלה בגורל הכרטיס ההוא והאם הושק בסופו של דבר. מה שבטוח, שעבור הלקוחות החייבים והחלשים ביותר הוא משדר ניחוח של הצלחה.
"הכרטיס כבר קיים שנים וניתן לכולם"
מאחר שחלק מלקוחותיו של סנדה הינם אנשים המוגבלים בבנקים ומכירים את האופציות הקיימות עבורם בשוק, הם הגיבו בדף הפייסבוק של המשרד כי מדובר בכרטיס שכל אחד יכול להוציא כבר היום בדואר ישראל. על טענות הללו הגיבו מטעם המשרד: "יש לכרטיס תשלומים והוראות קבע, והוא מגהץ בארץ ובעולם ביורו ודולר".
אלא שהתגובה בכל הנוגע לתשלומים שאפשר לבצע בכרטיסים – אינה נכונה. בשיחה שערכנו עם מוקד השירות של כרטיס הוויזה הדולרי שנמכר בבנק הדואר, וגם אותו מציג סנדה ככרטיס שהוא משיק לראשונה יותר מאוחר, נאמר לנו כי מדובר ב"כרטיס חיוב מיידי, כמו דיירקט" – וכי רכישה בתשלומים לא מתאפשרת. הנציגה הבהירה כי "הכרטיס קיים כבר שנים והוא ניתן לכולם, הרבה משתמשים בו ברכישות בארץ ובחו"ל".
בנוסף, הבהירה נציגת מוקד השירות של ויזה כי על הכרטיס חלות שלל מגבלות וכי העמלות כלל לא נמוכות. בעניין אופציית העברת המשכורת לכרטיס, הבהירה: "אפשר לעשות העברה בנקאית, אבל כשהעברה בנקאית נדחית בגלל מגבלת הסכום בכרטיס, לוקח לבנקים עד 14 ימי עסקים להחזיר את הכסף, אז לא הייתי ממליצה על זה".
בשיחה עם נציגת בנק הדואר, הובהר לנו כי אופציית התשלומים בכרטיס הנטען "סמרטקארד" – אחד משני הכרטיסים שאותם מציג סנדה – לא אפשרית. "זה לא אשראי", הסבירה. בעניין הוראת הקבע אמרה: "זה לא כרטיס של בנק, זה כרטיס טעינה".
חלק מהשאלות והתשובות בעניין הכרטיס נמחקו כבר מדף הפייסבוק של משרד סנדה. לחלק מהפונים ענה המשרד בפרסום מספר טלפון שאליו הפנה אותם לקבלת פרטים. אנשים שראו את הפרסומים וניסו השבוע לברר פרטים באמצעות המספר שפורסם, לא הצליחו להגיע למענה אנושי.
יחס חם מוועדת האתיקה?
בפרסומים הללו משרד עורכי הדין לירום סנדה מפר את כללי האתיקה ואת חוק לשכת עורכי הדין, כך קבעו מומחים למשפט שעמם שוחחנו שהעדיפו להישאר בעילום שם. לדבריהם, במקרה שבו משרד עורכי דין מציע הטבה שתינתן ללקוחותיו בלבד – כמו במקרה שבו מוצע ללקוחות מוגבלים בבנקים לקבל כרטיס נטען ללא דמי רכישת כרטיס – הוא יכול להיחשב כמי שמפר את סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין שאומר כך: "לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית".
גם הנתונים אודות הכרטיס שפורסמו בדף הפייסבוק של משרד עורכי הדין לירום סנדה ומתבררים כעת כלא מדויקים או נכונים – אינם עומדים בקנה אחד עם כללי האתיקה. המומחים טוענים שמדובר במה שנראה לכאורה כהפרה של כללי הפרסומת האסורה, אשר בסעיף 2 א' שלה נאמר כי: "עורך דין לא יפרסם פרסומת אף אם היא עומדת בכללים… אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע".
הפרות אלו לכאורה אינן מפתיעות אם נזכרים בקשר החברי הקרוב בין משרד עורכי הדין לבין יו"ר הלשכה לשעבר אפי נוה, והשפעתו על ועדת האתיקה. באחרונה פרסמה העיתונאית ענת רואה ב"כלכליסט", כי תלונות על המשרד זוכות לעתים ליחס מקל וחם מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ואחת מהן אפילו פשוט הפכה לאחרונה לתלונה כלפי עו"ד אחר.
הקשר החם של משרד סנדה עם נוה התחיל ב-2015, אז רץ נוה לראשות הלשכה. לעובדי המשרד לא היתה שאלה לגבי המועמד שהם תומכים בו, והתמיכה בנוה פורסמה בעמוד הפייסבוק והאינסטגרם הפעילים של המשרד. נוה כיו"ר הלשכה קידם תיקון תקנות שיאפשרו פרסום עורכי דין בצורה משמעותית יותר. תקנות אלו, הועילו למשרדו של סנדה, הנוהג להשקיע משאבים רבים בפרסום המשרד ברשתות. כמו כן, פרסמנו כיצד הופעל לחץ על עובדי משרדו של סנדה להתפקד לבית היהודי, מה שהיה אמור להיטיב עם בת בריתו של נוה, שרת המשפטים, לשעבר איילת שקד.
משרדו של סנדה אינו זר לתלונות בוועדת האתיקה. כפי שפרסמנו, באוגוסט 2018, למשל, הגיש לקוח לשעבר של סנדה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, על טיפול כושל בתיק בעניינו שגרם לדרישת תשלום מופרזת לטענתו. בתשובה שקיבל, נמסר כי הוועדה החליטה לגנוז את תלונתו על הסף.
עוד סוגיה אתית לא פתורה בעניין משרדו של סנדה קשורה למי שנחשב והוצג בתקשורת כמנכ"ל המשרד, או פירמת לירום סנדה אם תרצו – זיו להב. להב אינו ע"ד וחסר השכלה משפטית, אף על פי שלפי סעיף 59 א לחוק לשכת עורכי הדין, מנכ"ל חברת עו"ד ו/או מנהל מחלקה משפטית בחברת עו"ד חייב להיות חבר הלשכה או עו"ד זר.
לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי תלונות על המשרד זוכות לעתים ליחס מקל וחם מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
פנינו ללשכת עורכי הדין לברר האם לא נדרשת בעניין פרסומי כרטיס האשראי בדיקה של ועדת האתיקה. מטעם הלשכה נמסר: "מאחר שפנייתך נוגעת לעניין הנוגע לעבירות אתיות לכאורה, היא תועבר לבדיקה בוועדת האתיקה הארצית. עם זאת, על פי חוק לשכת עורכי הדין כל הדיונים בוועדה חסויים לציבור. יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, עו"ד מנחם מושקוביץ, מבטיח שהנושא ייבדק לעומק אך לא נוכל להתייחס לענייני אתיקה באמצעי התקשורת".
"מחבקים את בנק הדואר"
כאמור, בחלק מהפרסומים הציג סנדה את הכרטיס כשירות שבו מעורבת מנכ"לית חברת כארד-דיל כ.א.ש ניהול מועדוני לקוחות, עו"ד דנה הירשברג. עבורה זו לא היתה הפעם הראשונה שבה לקחה חלק בהנפקת כרטיס המיועד ללקוחות מוגבלים בבנקים. חברת האחזקות שבבעלותה דיווחה על הנפקה כזאת כבר בנובמבר 2017. ביולי 2018 דווח כי חברות בבעלותה יחלו בהנפקה ובשיווק של כרטיס אשראי חוץ בנקאי, המיועד לאנשים שאין ברשותם חשבון בנק ישראלי.
בשיחה שערכנו עם הירשברג, שהציגה את הכרטיס כמיזם ללא מטרות רווח, היא הבהירה שמי שיטעין אותו במינימום 2,000 שקל יקבל את הכרטיס ללא דמי רכישה – אבל רק בתנאי שמדובר בלקוח של משרד עורכי הדין לירום סנדה. גם בדף הפייסבוק של המשרד מתוארת ההטבה המהפכנית הזאת כמיועדת רק ללקוחותיהם. "קיבלנו יותר מ-30 אלף פניות, אך בשלב זה הכרטיס הוא רק ללקוחות משרדנו במטרה לתת להם חיים יותר קלים ופשוטים בזמן הליכי ההפטר מהחובות", נכתב שם.
"הכרטיס הוא כרטיס נטען ולא אשראי", מבהירה הירשברג. "אין מסגרת אשראי מעבר לסכום שנטען בכרטיס על ידי מחזיקו".
מהו חלקם של חברת כארד-דיל ומשרד עורכי הדין לירום סנדה בהנפקת הכרטיס?
"כיום חייבי הוצאה לפועל המיוצגים על ידי עורכי דין מופנים לבנקים ולא זוכים לקבל כרטיס חיוב, המאפשר להם התנהלות פיננסית נכונה ומתקנת מציאותם".
האם ישנה התקשרות רשמית בין הדואר למשרדו של סנדה ולחברת כארד-דיל?
"לא. זהו מהלך חברתי ראשון מסוגו לטובת מסורבי האשראי בישראל".
מה ההבדל בין כרטיס שאפשר לרכוש מסניפי דואר ישראל, לבין הכרטיס של משרד לירום סנדה?
"הכרטיס ניתן ללא עלות בהטענה ראשונית של 2,000 שקל".
כלומר מדובר באותו כרטיס המאסטרקארד וכרטיס הוויזה הדולרי של דואר ישראל – עם כל התנאים הכלולים בו למעט דמי רכישת הכרטיס, בסך 45 שקלים.
"כן. בעתיד ניצוק ערכים נוספים להוזלת יוקר המחיה לטובת חייבי ההוצאה לפועל, במטרה להשיבם להתנהלות פיננסית תקינה".
אם כן, איזו התקשרות קיימת ביניכם לבין דואר ישראל שמאפשרת זאת, וכיצד אפשר לקבל את הכרטיס הזה ללא עלות רכישה?
"פנינו למפקח ולרגולטר שהינו משרד התקשורת, שכן פעילות זו אינה למטרות רווח ובאה לפתוח את התחרות בבנקים שמקשים על לקוחות שהבנקים אינם חפצים ביקרם, דוגמת חייבי ההוצאה לפועל. אנו שמחים ומחבקים את בנק הדואר ואת משרד הכלכלה ומשרד האוצר שמבינים החשיבות והצורך האמיתי. ובנק הדואר נרתם לסייע לטובת העניין". הירשברג הוסיפה כי עם בנק הדואר "אין כל התקשרות בכתב, מדובר במחווה ורצון לסייע של כל הגורמים".
"השירות שלנו הוא מצווה"
כששאלנו את עו"ד הירשברג אם כל אחד יכול לרכוש את הכרטיס הזה ללא עלות? היא ענתה: "בגדול, לא. מדובר באוכלוסיות מוחלשות שמטרת הפעילות לסייע להם לנהל חיי כלכלה ככל תושב אחר בישראל".
אז מי יכול לרכוש אותו ללא עלות בתנאי שיטעין את הכרטיס ב-2,000 שקל? האם מדובר ברכישה המיועדת רק ללקוחות משרד עורכי הדין של לירום סנדה?
"נכון לרגע זה כן. ככל שיהיו אוכלוסיות מוחלשות נוספות שיבקשו זאת, מאמינה שיענו בחיוב גם כן".
על השאלה על מי מושתתת בסופו של דבר עלות הכרטיס של דואר ישראל, הניתן בחינם ללקוחותיו של סנדה, לא ענתה עו"ד הירשברג. ממשרד התקשורת, הרגולטור של הדואר, נמסר: "יש לפנות לקבלת מענה מחברת הדואר. ככל שתעלה שאלה הנוגע לפיקוח על תחום הדואר ובכלל כך על חברת הדואר נשמח לתת מענה".
מדואר ישראל נמסר: "לא התחלנו ולא קיימת פעילות בפועל מול משרד לירום סנדה".
התגובה של סנדה – הפכה לפוסט יח"צני
לאחר שפנינו אל משרד עורכי הדין לירום סנדה לבקשת תגובה, הוא החליט לפרסם את דבר הפנייה שלנו והכתבה הצפויה בדף הפייסבוק שלו, כטקסט שיווקי, המהלל כמובן את – משרדו של סנדה: "היום תעלה באתר 'המקום הכי חם בגיהנום' כתבתה המרתקת של גילה פייסחוב על כרטיסי האשראי החדשים לציבור המוגבלים בישראל. כל הכבוד על הגברת המודעות של האוכלוסיות המוחלשות בנושא".
כשהבהרנו שזו כתבה המציגה את אי הדיוקים בפרסום הכרטיסים הנטענים, וביקשנו תשובות ברורות – נמסרה התגובה הבאה: "כל הפעילות שלנו בנושא כרטיסי האשראי לאזרחים מוגבלים ובחובות נעשית פרו בונו למען אזרחי מדינת ישראל שנאנקים תחת יוקר המחייה ולעולם אינה למטרות רווח או כוללת רווחים. כל שירות שאנחנו יכולים לתת ולסייע בחינם הוא מצווה בשבילנו בפירמה ואנחנו נעשה כל שביכולתנו על מנת להנגיש כמה שיותר שירותים כאלה לאזרח".