"יש טייפ קאסט מובהק בטלוויזיה ואי אפשר להסתיר אותו", אומרת אשת טלוויזיה בכירה לשעבר. "מי שנמצאת על הגלגל אותה לא מורידים, אבל מגיל מסוים מי שירדה לרגע מהדרך, החזרה לפרונט היא דרך חתחתים ולא תמיד אפשרית".
קחו רגע לבדוק מי מככב על המסך בשלושת הערוצים המרכזיים ותגלו שהדמות השולטת היא של הגבר היהודי. נשים? תהיו יפות ובעיקר תגישו מבזקים. "לוחות השידורים הם תור בקופות חולים של מפא"י", אומרת גל גבאי, שתוכניתה "עושים סדר" אשר שודרה בחינוכית ירדה מהרקע לפני כחצי שנה ומאז לא נמצאה לה אכסניה אחרת. "גברים מכסיפים מקומם מובטח, הם מקרינים סמכות. בעוד הנשים הולכות יותר לכיוון של פג תוקף".
לפני כשלושה שבועות פרסם רון נשיאל, בן זוגה של המגישה אורית לביא-נשיאל את הציוץ הזועם הבא: "תגידו, נראה לכם הגיוני שאשתי, המגישה עם הכי הרבה קילומטראז' בהגשת משדרים פוליטיים בטלוויזיה, יושבת בבית בתקופת בחירות? למה?! כי המנהלים מעדיפים את המגישות שלהן צעירות ולעזאזל הניסיון והמיומנות? כמה עלוב המקצוע הזה שבו כל שנה שחולפת ומחדדת את יכולתך נזקפת לחובתך, במיוחד אם את אישה".
ואולי העניין הוא לא אפליה גילנית אלא שאין מקום לנשים דעתניות ובעלת אג'נדה על המסך? "השאלה היא מהי אג'נדה?", תוהה גבאי. "כי בסוף מה שאנחנו רואים זה שיח מיינסטרימי מונוליטי ששומר על מבנה הכוח כמו שהוא וכל מה שמאתגר ומטלטל נקרא אג'נדה. לטלטול יש טרנדים ויש אופנות אבל אם את לא מנהלת את הקריירה לפי אופנה ולפי הרוח, אם את לא עיתונאית שבשבת אלא מצפן, סביר להניח שלא תמיד תבואי טוב. ובעוד גברים נחשבים לפרשנים, אנחנו לא פרשניות, אנחנו דעתניות. מקסימום מחוות דעה על המציאות ובדרך כלל כשאנחנו עושות זאת אנחנו מעצבנות".
"כמו שזה נראה לי זו הגמוניה גברית שוביניסטית לבנה. נשים דעתניות שלא נופלת מגברים מבחינה מקצועית מהוות איום על ההגמוניה. הן מלחיצות אותם", אומרת מירית הושמנד, לשעבר ראש דסק החדשות בתאגיד השידור. "גברים לצערי מעדיפים לראות נשים שמדברות בנושאי לייף סטייל, הורות וזוגיות. הרבה יותר נוח להם בפוזיציה הזו, שמשרתת את הסטריאוטיפים שנשים צריכות להיות זוהרות, רגישות, מיניות וכדומה. ישראל עסוקה כל הזמן בנושאים מיליטנטיים והתוכניות עוסקות בביטחון, בנושאים מדיניים ומעט בכלכלה, נושאים שבהם לצערי הציבור עדיין מעדיף דמויות שהם אוטוריטה וסמכות, ומה לעשות שגברים נתפסים כך ויותר קל לציבור לתת בהם אמון מאשר בנשים".
לגברים אין תודעה של אפליה
עורכת הדין קרן גרינבלט, משפטנית פמיניסטית מציעה שלוש נקודות מבט שבאמצעותן אפשר להסתכל על התופעה: "אפשרות אחת שהפער מקרי ויתוקן עם הזמן ושהנסיבות כלל לא קשורות לאלמנט זהותי. זו האופציה הפחות סבירה. הכיוון השני לא ייחודי לתקשורת. הוא תופעה של כלכלה פטריארכלית קפיטליסטית, שבמסגרתה אנחנו רואות שוב ושוב שבכל פעם שיש צורך לעשות שינוי דרמטי של מבנה התעסוקה, הראשונים לשלם את המחיר יהיו העובדים שבשוליים הנשים והמיעוטים שפחות נתפסים כמרכזיים. הכיוון השלישי הוא הסטטוס של התקשורת.
"ברגע שהשלטון מנסה לשמר את עצמו ובדרך מוציא את הלגיטימיות מהתקשורת, התופעות האלו משולבות הרבה פעמים בסקסיזם. וברגע שיש עיתונאיות בכירות שמעוררות אמון בציבור והן גם ידועות כמי שלא מצייתות להנחיות בין אם מפורשות או שנלמדות מהאמירה הציבורית, לא מפתיע שהן ישלמו את המחיר ראשונות".
גרינבלט מציינת בהקשר הזה את המחקר של פרופ' שרון רבין-מרגליות על שלושה דורות של אפליה תעסוקתית. "הדור הראשון היא אפליה בוטה שגאה בעצמה, בדור השני יש אפליה אבל היא מוסתרת כי המפלה יודע שהיא לא תקינה ומעמיד פנים כאילו יש סיבות אחרות לאפליה. הדור השלישי היא אפליה לא מודעת, לא ישבו וספרו כמה נשים יש על המרקע וכמה קבוצות של מיעוטים. ובגלל שלא טורחים לספור ואין מודעות זו אפליה תוצאתית, גם אם אין כוונה מפורשת ובוטה לבצע אותה".
ואולי הבעיה היא שבעמדות הניהול אין מספיק נשים. "במקומות המשפיעים והאסטרטגיים אין מספיק נשים וזה מה שעצוב", אומרת בכירה באחד הערוצים. "כשהניהול הוא גברי הם לא שמים לב לפערים בעוד אנחנו, הנשים, נהיה רגישות לסוגיה ונדע תמיד לחפש איפה קיים הפער ואיך אפשר למלא אותו".
"לגברים שנמצאים בעמדות ניהול יש זווית מאוד מסוימת לגבי מה צריך להיות על המסך: גברים מבוגרים שנמצאים כסמכותיים. נשים, מה לעשות, לא נראות ככה בעיניהם", אומרת לביא נשיאל. "נשים מביאות איתן לעמדות ניהוליות סט יכולות שלם וגם התבוננות הרבה יותר פתוחה ועניינית לגבי העסקת נשים".
"למרבה הצער", מוסיפה לביא נשיאל, "גברים לא חיים תודעה של אפליה, זה לא נמצא בסיסטם שלהם ולכן הם לא רואים בפערי הייצוג על המסך בעיה. הם עיוורים לנתון הזה. נשים מיד מבחינות בפער, כשאני למשל רואה פאנל מיד אספור את מספר הנשים לעומת הגברים".
לדברי גרינלבט הכוונה היא לא להעניק תוכניות לנשים רק משום המגדר שלהן ובשם הגיוון. "הן צריכות לקבל הזדמנות שווה מתוך ניטרול והסרה של שורשי הדעה הקדומה הלא מודעת שיש למקבלי החלטות. אין ספק שלכולנו יש דעות קודמות לא מודעות והעבודה של האנשים שיש להם את הכוח להחליט היא לנמק בכל פעם שהם נותנים לעוד גבר תוכנית".
גבאי מספרת שבתוכניתה "עושים סדר" ששודרה במשך 13 שנה כך הם נהגו. "הייתה אג'נדה מובהקת להביא מרואיינות נשים גם בנושאים ביטחוניים וגם מדיניים שהם לכאורה נושאים גבריים. אתיופים אצלנו לא התראינו רק על אתיופים וערבים לא רק על ערבים. התאמצנו במחשבה על דייברסיטי. זה לא קורה מאליו ולא מסתדר פתאום, צריך לעבוד בזה ולחפש מחוץ למה שמקובל ברשימה הרפלקטיבית".
רוב גברי בשלושת הערוצים
אתר הבית של חדשות 12 מציג לגאווה את נבחרת הכתבים והפרשנים. בשורה הראשונה מככבות יונית לוי ודנה וייס, בשורה השנייה קרן מרציאנו, רינה מצליח ואחרות. ספרנו 23 נשים מתוך 60 כתבים, פרשנים ומגישים. 35%. גם בחדשות 13 המצב דומה: 35% נשים. אם בודקים את פערי הייצוג לפי רצועות השידור בימי החול (ראשון עד חמישי) ניכר שהרוב הגברי שולט בשלושת הערוצים המרכזיים.
לוח השידורים של רשת בימי חול מציג בארבע את סיון כהן עם "הכל כלול", בחמש יעקב איילון (שהחליף את לוסי אהריש), בשש אמנון לוי, רבע לשבע מציב את אודי סגל על המסך. ב – 19:20 נגה ניר נאמן ואז מהדורת החדשות בהגשה נשית עם תמר איש שלום וטלי מורנו. הרצועות הקבועות ממשיכות ב – 22:45 עם הצינור של גיא לרר ושי לי שינדלר, 23:15 טל ברמן והיום שהיה וסוגר את לוח השידורים בחצות שי גולדן. סך הכול ארבע תוכניות בהגשת נשים מתוך תשע.
קשת הציבה בארבע את אורן ויגנפלד, בחמש את רפי רשף, בשש את עודד בן עמי, בשבע את גיא פינס. קרן מרציאנו מגיעה ב-19:30 והמהדורה המרכזית בהנחיית יונית לוי בשמונה. בעשר אנשים בהגשה משותפת של חיים אתגר וקורין גדעון ואז חי בלילה עם נדב בורשטיין ונקסט עם דרור גובלמן. סך הכול: שלוש לנשים, שש לגברים.
מה קורה בכאן? המצב לא שונה. בחמש דב גליהר, ב-18:15 מואב ורדי, שבע עם קלמן וסגל ובשמונה חדשות בהגשה נשית. אחרי תוכניות הפריים טיים השונות מגיעה רצועת חדשות הלילה, התוכנית השנייה בהגשה נשית עם רומי ניומרק.
בדקנו מה היה המצב ב-1 לנובמבר 2017, ערב הפריים טיים הראשון אחרי הפיצול בין רשת לקשת, והרבה לפני שאושר המיזוג בין ערוץ עשר לרשת. ברשת המצב היה הרבה יותר טוב: שרון כידון הגישה את "אקטואליות" בחמש, לוסי אהריש איישה את משבצת השידור של שבע עם אודי סגל ואת לילה טוב ישראל הגישו דוריה למפל ועמליה דואק. סך הכל יחד עם החדשות ארבע תוכניות מתוך שש קבועות יומיומיות.
גם בערוץ 11 המצב היה טוב יותר. יחד עם דב גילהר הגישו רינת ספיבק וקרן אוזן, גאולה אבן סער עמדה בראש מהדורת החדשות ואת מועדון תרבות הנחו שפרה קורנפלד, אסתר רדא, לוסי איוב ודפנה לוסטיג. בקשת היו שלוש תוכניות לנשים, אך מתוך שבע רצועות שידור קבועות, כך שגם אצל הזכיינית המובילה המצב מבחינת הנשים היה טוב יותר.
גבר יהודי אשכנזי
אז מה השתנה? "אין כאן עניין מכוון", אומרת לינוי בר גפן, שהתוכנית האחרונה בהגשתה, "על המשמר" שודרה ב-2018. "זה כמו מה שקורה כשפורצת מלחמה וממלאים את האולפן בביטחוניסטים. הערוצים נמצאים כיום במלחמת קיום ובמצב כזה יש נטייה לחזור לערכים ישנים שנדמה היה שנגמלים מהם. כשיש תחושת איום היא גורמת לאנשים להתכרבל לתוך העולם הישן, וזה בא לידי ביטוי גם בתקשורת וגם במפלגות, שמחזירות את הביטחוניסטים לתמונה.
"כשמדברים על מי יחליף את ביבי הדיבור הוא על גנרל כלשהו, לא משנה מה עמדתו כי הוא היחיד שיכול לגבור על תחושת האיום הנוכחית שלנו. ואם משליכים לטלוויזיה, אז חוזרים למודל שקראתי לו היי ג.י.א: גבר יהודי אשכנזי".
ומצד שני, אם תשאלו את מיקי חיימוביץ שהצטרפה למפלגתו של בני גנץ, אין כאן אפליה. "צריך לקחת בחשבון שכל המגישות של מהדורות החדשות המרכזיות הן נשים, וזו המהדורה הכי נחשבת. ואם כולן מובלות בידי נשים ולא על ידי גברים לבנים זה אומר משהו. גם מתוך ההיכרות עם הנפשות הפועלות אני לא מזהה איזו אג'נדה אנטי נשית. רואים שנשים כבשו את הבמה הכי נחשבת. מצער אותי בכל פעם שאישה מאבדת משבצת, אבל אני לא רואה תהליך שהולך ומעמיק. אני בטוחה שלינוי, לוסי והשאר ימצאו את עצמן כשהדברים יתייצבו כי יש להן את הקהל שלהן. הן לא יישארו מחוץ למשחק".
"אני בכל מקרה לא חושבת שכדאי וראוי להסתמך רק על עבודה בכלי תקשורת, זו גם לא פרנסה ראויה לרובנו וכל הזמן אנחנו הולכים על חולות נודדים", עונה בר גפן. "לחברותיי שנפלטו מכלי תקשורת אמרתי: תייצרו לעצמכן פרנסות נוספות. אם יהיה לי רעיון טוב ויתקבל – אחלה. אם לא יהיה רעיון שיתקבל – הולכים הלאה, לא חייבים דווקא שם. בינתיים הכל חדש. התאגיד בהרצה שלא נגמרת ושני הערוצים הנוספים בהתארגנות. צריך לחכות עד שהעסק יסיים להתארגן ונראה תמונה יותר ברורה ורק אז אפשר יהיה לבחון את זה מחדש".
גופי השידור בתגובה: יש ייצוג נשים הולם
מחדשות ערוץ 12 נמסר: "בניגוד לחישוב הפשטני המבוסס על האתר הרי שקרוב ל-50% מעובדות חברת החדשות הן נשים המשמשת עורכות תוכן, מפיקות, עורכות וידיאו, גרפיקאיות, נשות מטה ועוד. כולן באות לידי ביטוי במוצרים שלנו על המסך".
מכאן נמסר: "תאגיד השידור הישראלי הוא גוף השידור המגוון ביותר בתקשורת הישראלית. הייצוג השוויוני לכל המגזרים והמגדרים בישראל נמצא בראש סדר העדיפויות של כאן ומיושם מהמערכות אל המסך, גלי האתר ובדיגיטל. בכל הנוגע לייצוג הנשי בכאן 11 החל משעות הבוקר המוקדמות מגישות מובילות כמו קרן נויבך, ליאת רגב, תמר אלמוג, אמילי עמרוסי, נעמה סיקולר ומיכל אסולין את תוכניות הרדיו של התאגיד המשודרות בטלוויזיה בכאן 11. את המהדורה המרכזית תוביל בקרוב דוריה למפל, במקומה של גאולה אבן סער, והמחליפות שלה הן נשים. את מהדורת חדשות השבת מובילה מיכל רבינוביץ. בנוסף, תחומי הסיקור המרכזיים בחדשות מובלים על ידי נשים. טאלנטיות, כתבות ושדרניות הן חלק מרכזי כמעט בכל תוכניות הפריים והחדשות וימשיכו להוביל גם בעתיד את השידור הציבורי. לאחרונה אף מונו חמש נשים לתפקיד ניהול בכירים בהן ארבע בחטיבת הטלוויזיה: טל פרייפלד סמנכ"לית הטלוויזיה, שרון דריקס מנהלת סוגה תרבות ובידור, גילי גאון מנהלת הדוקו, ומנהלת אגף מחקר לילך בנציוני-יואלס".
חדשות 13 לא מסרו תגובה.
שיחה על זה post