כמעט שלוש שנים אחרי העתירה לבג"ץ של קואליציית ״האקדח על שולחן המטבח״ נגד הרפורמה המתוכננת בכלי ירייה, שביקשה להביא להרחבה מסיבית של הזכאות לרישיון נשק אזרחי, הודיע ביולי האחרון השר לביטחון פנים עומר בר-לב לבית המשפט – אני מתנגד לעמדת קודמיי בתפקיד, אמיר אוחנה וגלעד ארדן. 

על פי ההודעה שמסרה הפרקליטות לבית המשפט, השר בר-לב קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה יש לקבוע בחקיקת משנה תבחינים למתן רישיון נשיאת נשק פרטי. בהודעה נמסר ש"גורמי המקצוע במשרד לביטחון פנים יחלו בזמן הקרוב להכין טיוטת תבחינים (קריטריונים) שאפשר יהיה להעלות בפני הוועדה לביטחון פנים של הכנסת".

מאז חלפו כמעט חמישה חודשים, ולפי בדיקת המקום, הטיוטה עדיין נמצאת בעבודה וכלל לא נקבע מועד לדיון בנושא בוועדה לביטחון פנים.

את התבחינים גיבש השר דאז גלעד ארדן ב-2018, ללא עבודת מטה מסודרת. לפי הרפורמה של ארדן – שזכתה לתמיכה של השר שהתמנה לתפקיד אחריו, אמיר אוחנה – כל אדם ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית, זכאי לקבל לרשותו כלי ירייה, בכפוף לאישור בריאותי ומשטרתי ובהתאם לתנאי סף. כלומר, במקום להראות שיש צורך בכלי ירייה, כל אדם שמבקש נשק יכול לקבל אותו אם יש לו הכשרה מינימלית, שאין לה קשר לצורך בכלי נשק.

---

בעקבות העתירה של קואליציית האקדח על השולחן, שהוגשה בנובמבר 2018, קבע בג"ץ כי יש למדינה כחצי שנה לשלוח הודעה מעודכנת על הקריטריונים ולהסדיר את התנאים לקבלת רישיון בחקיקת משנה. דבר מזה לא קרה. כיום תובעת הקואליציה לחזור לכל הפחות למצב שהיה טרום 2018. "בשביל זה לא צריך חמישה חודשים", הם אומרים.

המבקשים להשאיר את המצב על כנו, פועלים כדי להוכיח שיש צורך בהרחבת הקריטריונים לא בשל המצב הביטחוני, אלא בשל הפשיעה החקלאית. רק שהמקרה של אריה שיף, שירה למוות באדם שניסה לגנוב את רכבו וקיבל שבעה חודשי עבודות שירות – מראה כי הקלות שבה ניתנים כלי ירייה עלולה לעלות בחיי אדם. 

"המדינה חייבת לחזור למדיניות כלי ירייה שפויה", אומרת רלה מזלי, רכזת קואליציית ״האקדח על שולחן המטבח״. "ישראל היא לא אמריקה, אבל בנסיבות הנוכחיות היא עלולה להידמות לה. ההיקף הנוכחי של תפוצת נשק אזרחי מאפשר לשר לביטחון פנים ולוועדת הכנסת לחזור למדיניות של אישור רישיונות על סמך צורך מוכח. קו זה ננקט במשך עשרות שנים ושמר על צמצום יחסי במספר בעלי הרישיון ומספר כלי הנשק בבתים וברחובות. התרת הרסן ב-2018 לוותה כבר בעלייה חדה במספר מקרי הרצח של נשים בנשק ברישיון ב-2020. לממשלה ולכנסת יש הזדמנות לעצור את החימוש הסיטונאי של אזרחים לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיאבד לגמרי הביטחון האישי". 

דוח הוועדה נקבר 

את הרפורמה וההקלות לנשיאת נשק הציג ארדן באוגוסט 2018, חודש אחר כך, בעקבות לחץ ציבורי והאיום של הקואליציה להגיש בג"ץ, הקים השר ועדה לבדיקת הליך רישיון לכלי ירייה. ועדת רונן הגישה את המלצותיה בפברואר 2019. ארדן קיבל את ההמלצות. רק ביוני האחרון, לאחר הקמת הממשלה החדשה ובקשות חוזרות ונשנות, עלה הדוח לאתר המשרד לביטחון פנים.  

בוועדה לקחו חלק קציני משטרה בדימוס פרופ' בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי ותמר שוורץ, מנכ"לית עמותת "רוח נשית", הנציגה היחידה של ארגוני הנשים בוועדה. שוורץ מספרת כי עבודת הוועדה ארכה כחצי שנה, התקיימו עשרות דיונים והופיעו בפני חבריה ארגונים ממשלתיים וגם עמותות אזרחיות. 

מהדוח עולה כי אין נוהל עבודה מסודר בין משרד הרווחה והביטוח הלאומי לאגף לרישוי כלי ירייה, כך שאין מעבר מידע על אנשים עם" "מסוכנות לנשיאת כלי ירייה

מהדוח עולה כי אין נוהל עבודה מסודר בין משרד הרווחה והביטוח הלאומי לאגף לרישוי כלי ירייה, כך שאין מעבר מידע על אנשים עם מסוכנות לנשיאת כלי ירייה. לא נדרשות בדיקות רפואיות כמו שנדרשות בחידוש רישיון נהיגה, ונהלי עבודה בסיסיים באגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים לא מעודכנים. בנוסף, ציינו חברי הוועדה כי אין מעבר מידע בין צה"ל למשטרה ואין סמכויות אכיפה למפקחים של המשרד לביטחון פנים בנושא.

המלצות הוועדה נגעו לכל אחד מהסעיפים הללו ובנוסף, הם גם עסקו בהליך הראיון שעובר מי שמבקש לקבל רשיון לכלי נשק. ב-2018 פרסמנו בהמקום כתבה שנשאה את הכותרת "גלעד ארדן ואני הולכים לרצוח את גרושתי". בכתבה ניסה הכתב חיים הר-זהב לעורר את חשדם של פקידי אגף רישוי ירייה ולמרות זאת ובלי שנשאל שאלה אחת על מצבו האישי, קיבל אישור להחזיק כלי רצח. "לדעתנו", נכתב בהמלצות הוועדה, "בהעדר כישורים מתאימים, פקידי הרישוי אינם אמורים לזהות מסוכנות".

"מאז שפורסם הדוח לא שמעתי על יישום ההמלצות", אומרת שוורץ. "לא היתה ועדת מעקב או ועדת יישום. אני מניחה שזה קשור לחילופין התכופים של הממשלות. עכשיו, כשהתייצבה הממשלה הנוכחית ואין בחירות באופק, אני בהחלט רוצה לקוות שהם יישמו את ההמלצות. לא כתבנו את הדוח כדי שיפאר את המדפים".

חותמת גומי של בתי המשפט

מעבר לסחבת שמתנהלת בבדיקת התבחינים וביישום המלצות וועדת רונן, גם הבדיקות לגבי נושא תפוצת נשק האבטחה במרחב הציבורי נעשות בעצלתיים. 

מהנתונים של קואליציית האקדח על השולחן עולה כי 16.5 אלף מאבטחים בישראל מורשים לשאת את הנשק הביתה בסוף יום עבודה וכי 60 אחוז מהם עושים זאת בפועל. עוד עולה מהנתונים כי במחצית הראשונה של 2021 התאבדו שבעה מאבטחים ובשלוש וחצי השנים האחרונות נגנבו כמאה כלי נשק ממאבטחים.  

"העובדה שמרבית המאבטחים לוקחים עמם את הנשק הביתה מייצרת סיכון ברור לבני ביתם ולעצמם, ללא כל בסיס עובדתי שמצדיק זאת"

במסגרת העתירה מ-2018, ביקשה הקואליציה מבית המשפט להורות למדינה להסביר את הבסיס העובדתי שעל פיו החליט המשרד לביטחון פנים לתמוך בהארכת הוראת השעה המחריגה מאבטחים מהחובה להפקיד את הנשק. הוראת השעה האחרונה שניתנה הינה עד סוף השנה האזרחית הזו ובמועד זה, טוענים נציגי הארגונים, היא צפויה להיות מוארכת שוב. "בכל פעם המדינה מבקשת הארכה ובכל פעם בית המשפט נענה לה", אומרת עו"ד נטע לוי מעמותת איתך-מעכי השותפה בקואליציה. "זה לא עניין פרוצדורלי אלא נושא בעל השלכות כבדות משקל". 

"העובדה שמרבית המאבטחים לוקחים עמם את הנשק הביתה מייצרת סיכון ברור לבני ביתם ולעצמם, ללא כל בסיס עובדתי שמצדיק זאת", מוסיפה עו"ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח השותפה בקואליציה. "הנתונים באשר לרצח נשים בנשק אזרחי והתאבדויות בנשק חייבים להדיר שינה מעיני השר לביטחון פנים, ולהוביל לביטול ההיתר הגורף שמאשר את נשיאת הנשק הביתה וצמצום משמעותי של הקריטריונים לרישוי נשק פרטי".

מלשכת השר לביטחון פנים נמסר: "הדברים המובאים בכתבה אינם מדויקים. בחודשיים האחרונים נעשתה עבודת מטה מדוקדקת על רפורמה נרחבת בסוגיית התבחינים ורישוי כלי ירי. במסגרתה גובשה חוות דעת מקצועית, בוצעו תיאומים רבים מול משרדי ממשלה אחרים וטופלו סוגיות משפטיות שיש לסגור. תוצרי עבודת המטה הנ״ל יובאו לבחינת השר ואישורו כשתסתיים העבודה המקצועית.