אופס, עשינו זאת שוב: מאות עצים בוגרים נכרתים ב"טעות" מדי שנה בהיעדר הרתעה ואכיפה מספקת 

"דמיינו את זה רגע", מבקש חבר הכנסת יוראי להב הרצנו בסרטון שהעלה לאחרונה. "בוקר אחד אתם מתעוררים מרעש של דחפור ומגלים שהעץ שאהבתם עומד להיכרת וכל הטבע והירוק שמסביבכם הולך להיעלם". את הסרטון הכין חבר הכנסת לקראת הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), שאושרה השבוע בקריאה טרומית (הרחבה בהמשך). 

אבל לא צריך לדמיין. התסריט המדובר התרחש רק אתמול בלילה ברחוב מלצ'ט בתל אביב. במסגרת עבודות עפר לפרויקט תמ"א ברחוב, נפגעו שורשי עץ פיקוס בוגר והוא קרס על הכביש והביא לחסימתו. "עם תחילת העבודות זיהינו שנגרם נזק לעץ הוותיק", אומרת בעלת דירה בבניין. "דרשנו מחברת הבניה ייעוץ אגרונומי. האגרונום הוציא מכתב עם המלצותיו אשר כללו הנחיות מפורשות לתמיכת העץ, גיזום על מנת למנוע קריסה והגנה. רק שהפועלים לא מילאו את ההנחיות ואיבדנו עץ יקר". 

מקרה דומה קרה בתחילת החודש בבית הספר בלוך בתל אביב. התלמידים והוריהם, שהגיעו לבית הספר, הופתעו לגלות שהברוש האהוב נכרת למרות שלא הוצא לו רישיון כריתה ולמרות שהיה עטוף כדי להגן עליו מעבודות הפיתוח שהתבצעו במקום. העירייה טענה שטרקטוריסט פגע בשורשי העץ בטעות. אגרונום מטעם העירייה קבע כי הפגיעה הפכה את העץ למסוכן ודרש לכרות אותו כדי למנוע את נפילתו. 

פעילים להגנה על עצים מספרים כי "טעויות" כאלה קורות בשנים האחרונות בכל הארץ, לרוב במזיד. בחלק מהמקרים כפועל יוצא של עבודות בנייה רשלניות באופן כללי, היעדר פיקוח ונהלים, שבגינם מוצאים את מותם עשרות עובדי בניין מדי שנה. 

---

פעולת כריתה ללא רישיון היא עבירה פלילית שהקנס עליה נע בין 7,500 ל-15 אלף שקל או חלופת מאסר של חצי שנה. "יזמים יעדיפו לכרות עץ מאשר להגיש רישיון כריתה", אומר ישראל גלון, לשעבר פקיד היערות הארצי. "הסיכוי שיקבלו את הקנס המקסימלי של 15 אלף שקל הוא קטן. וגם אם יקבלו, זו לא בעיה עבורם, כי במחיר הפעוט הזה הם הרוויחו עוד שטח". 

  "להרוג את העץ בצורה קלה ונוחה"

מי שאחראי על הענקת רישיונות כריתה לעצים בוגרים או מוגנים הוא פקיד היערות ברשות המקומית. לפני שהוא מעניק את הרישיון, פקיד היערות אמור לפרסם את המידע לציבור על הבקשה. אם החליט פקיד היערות לאשר את כריתת העץ, הוא יקבע "ערך חליפי", כלומר הסכום שישקף את שווי העץ המיועד לנטיעות עצים חלופיות או להיטל כספי. ערך חליפי של עץ בוגר יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. 

"גם אם משלמים קנסות, הקנס יהיה נמוך יותר מהערך החליפי של העץ", אומר הגיאוגרף שי הרשקו. "אז הקבלן יעדיף לכרות ולשלם קנס, מאשר לשלם את שווי העץ". 

ערעור על החלטת הכריתה אפשר להגיש לפקיד היערות הארצי תוך 14 יום מפרסום ההחלטה. אבל מעט מאוד עררים מוגשים. לפי עמותת מעירים, ב-2021 הוגשו 268 עררים לפקיד היערות הראשי. ב-2020 הוגשו 210 וב-2019 162. שאלנו את משרד החקלאות כמה מהערעורים התקבלו, אך לא קיבלנו תשובה. עוד שאלה שלא זכתה לתשובה היא כמה מקרים של כריתות עצים ללא רישיון נעשו בשנים האחרונות. בדיקה מהירה ברשת מגלה את היקף התופעה – כאלפי עצים בשנה.

"גם אם משלמים קנסות, הקנס יהיה נמוך יותר מהערך החליפי של העץ", אומר הגיאוגרף שי הרשקו. "אז הקבלן יעדיף לכרות ולשלם קנס, מאשר לשלם את שווי העץ" 

עיריית נס ציונה, למשל, כרתה השנה ללא רישיון 15 עצים במתחם שבו היא מקימה אגף רווחה חדש – כפי שנחשף על ידי אורן שלום באתר "נס ציונה בחדשות". "קבלן הפרויקט החליט להוציא לפועל את כריתת העצים לפני המועד הנקוב", אמר ראש העירייה שמואל בוקסר, שטען כי קיבלו אישור לכך. "פעולה זו נעשתה בניגוד להנחיות". 

בעיר העתיקה בבאר שבע נכרתו ב-2019 שבעה עצים בשני רחובות על ידי קבלן מטעם העירייה במסגרת עבודות פיתוח ושדרוג האזור. "ככל הנראה בשל טעות הקבלן המבצע ומנהל הפרויקט, לא הוגשה בקשה לכריתת עצים כמתבקש, לפני תחילת העבודה", נמסר אז מעיריית באר שבע בתגובה. 

הטעויות הללו כל כך נפוצות עד שב-2019, כשהגיע ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה כהן לפרויקט בנייה בשכונת הראשונים בעיר, לאחר דיווח על עץ בוגר שהופל על ידי הקבלן ואמר: "נגמרו הימים בר"ג שמפילים עצים בטעות וזה עובר בשקט". 

עמוס צ'יוידאלי, פעיל למען העצים בירושלים, מתאר שורה של כריתות בעיר, למשל באזור תיאטרון ירושלים, סמוך לספרייה הלאומית החדש ועוד. "יש נוהל שאומר שבעבודות בנייה ופיתוח יש לשמור מרחק של שלושה מטרים מהעץ כדי לא לפגוע בשורשים שלו. במקרים הללו העבודות נעשו במרחק של חצי מטר מהעץ. הפעולה משולה לכריתה, וללא רישיון כריתה – עבירה פלילית. אלו מקרים של פגיעה שיטתית מתוך כוונה להרוג את העץ בצורה קלה ונוחה". 

לפי הגיאוגרף שי הרשקו, ב-2020 נכרתו כ-230 אלף עצים בוגרים בארץ, לרוב בשל עבודות בנייה ופיתוח תשתיות. לפי הנתונים שהעביר לנו משרד החקלאות, ב-2020 הוענקו כ-3,700 רישיונות כריתה מסיבה של בטיחות.

"כל מי שרוצה לכרות עץ אומר שהוא מסוכן ופקיד היערות חותם בלי לבדוק, מתוך כסת"ח, כדי שלא יבואו אליהם בטענות שהעץ נפל", אומר גלון. "עץ מסוכן יכול לקבל תמיכה מכנית, אלו דברים שנעשים". 

"אנחנו מגישים כל כך הרבה התנגדויות על אישורי כריתה בטענת בטיחות", אומרת אוסי בנימין, פעילה וותיקה ומפעילת הבלוג "צבא ההגנה לעצים. "ואז אנחנו רואים שאין ולא היתה בעיית בטיחות. אז למה לא מענישים את מי שהשחית את העץ? ברישיונות כריתה על בטיחות לא צריך לחכות שבועיים כנהוג לערר, וגם אז עונה פקיד היערות שחייבים לכרות". 

"יש שלושה עמודי נהלים שמבהירים איך אמורים לעבוד ליד עצים לשימור. אבל מי אמור לבדוק שזה קורה? הדבר הכי קל זה להרוג עץ, כל שצריך זו מכה קטנה", אומרת פרופ' יפעת הולצמן גזית, מבית הספר למשפטים במכללה למנהל. "שיתכבד פקיד היערות ויעסוק בעניין, יוציא חוזה לדוגמא שיקבע את הסנקציות במקרה של פגיעה". 

לא ממהרים לגבות קנסות

לבקשתנו, העביר משרד החקלאות את הנתונים על אירועי האכיפה נגד כריתת עצים שנפתחו בשנים הקרובות: "בין 2019 ל-2020 חלה עלייה של כמעט 60 אחוז במספר אירועי האכיפה שנפתחו ביחס לכריתת עצים ללא רישיון; ב-2020 נפתחו כ-250 אירועים, במסגרתם הוטלו קנסות בשווי של יותר ממיליון שקל, לעומת כ-155 אירועים ב-2019 במסגרתם הוטלו קנסות בסך של כ-972 אלף שקל". 

מה שבמשרד החקלאות לא אומרים זה שבדיון בוועדת הפנים והסביבה באוגוסט 2020 עלה כי 56 אחוז מהקנסות על כריתת עצים כלל לא נגבו. ומה היה לפקיד היערות הראשי ארז ברקאי לומר אז על כך? "כשנשלח קנס בדואר רשום, המערכת אומרת במקרים רבים שהכתובת לא נכונה, ואז אין לנו אפשרות לגבות". הפעילים אומרים שבכל מקרה רוב הקנסות נגבים מאנשים פרטיים. "צריך הרתעה חמורה יותר ליזמים, לקבלנים, לרשויות", אומר גלון. "שיסבירו למה לא קורה כלום למהנדס העיר במקרה שהעירייה פוגעת בעצים". 

בדיון בוועדת הפנים והסביבה באוגוסט 2020 עלה כי 56 אחוז מהקנסות על כריתת עצים כלל לא נגבו

כל הפעילים שאיתם דיברנו מפנים אצבע מאשימה כלפי פקיד היערות, ארז ברקאי. "היד שלו קלה על רישיונות הכריתה", הם אומרים. "אחרי ששר החקלאות אורי אריאל מינה אותו לתפקיד, מה שקורה הוא שפקיד היערות מאשר כמעט כל בקשה לכריתה ומבטל את החוק, שלב אחרי שלב", אומרת בנימין. 

אוריאל בעצמו, כפי שעלה בכתבה בכלכליסט, לא ראה את טובת העצים לנגד עיניו: "מדוע המדינה צריכה להגן על עצים?", אמר ב־2016, וטען שצריך להגן רק על "אלף־אלפיים עצים עתיקים והיסטוריים בארץ, על שאר העצים אין סיבה שהמדינה תגן בחוק. זה עניין של התושבים מול נבחרי הציבור, ראשי הערים וראשי המועצות". 

ישראל גלון: "צריך הרתעה חמורה יותר ליזמים, לקבלנים, לרשויות. שיסבירו למה לא קורה כלום למהנדס העיר במקרה שהעירייה פוגעת בעצים" 

"כשארז נכנס לתמונה הוא הבהיר שמבחינתו התפקיד של פקיד היערות הוא לאזן בין שמירה על העצים לבנייה", אומרת טניה דדון צור ומספרת את הסיפור של פרויקט הבנייה ביהודה הימית ביפו, שבו הוגש באוקטובר ערר על עצים לכריתה אבל היזם כרת לפני שהתקבלה תשובה. "ברקאי כתב לנו בתגובה כי הוא בכל מקרה היה נותן להם היתר – אז איפה האכיפה על ביצוע עבירה פלילית?" 

לדברי הפעילים למען העצים, קבלנים מביאים למותו של העץ גם על ידי גזימה מאסיבית של העלים והענפים. "החוק מסביר מתי זו גזימה תקינה, מתי השחתה ומתי כריתה", אומרת מורן ברגר, פעילה למען עצים מרחובות. "אם משאירים גזע בלי ענפי שלד או שמשאירים ענפי שלד בלי עלווה, זה נחשב כריתה. גם אם העץ מתחדש, הענפים חלשים וזה גורם לעץ להיות יותר מסוכן. 

"כמה פעמים נתקלנו בעיר במקרים שלפי החוק נחשבים כריתה. שלחנו תלונות לפקיד היערות, בחלק מהמקרים לא קיבלנו תשובה ובאחרים אמרו שזו לא כריתה. פעם אחת נפתחה חקירה והגיעה פקחית. היא אמרה שהיא תתחיל בבדיקה אבל יש המון מקרים ואין כוח אדם וזה יכול לקחת שנתיים. בינתיים היא כבר פרשה ולא קיבלנו תשובה לגבי התלונה". 

"הפקחית אמרה שהיא תתחיל בבדיקה אבל יש המון מקרים ואין כוח אדם וזה יכול לקחת שנתיים. בינתיים היא כבר פרשה ולא קיבלנו תשובה לגבי התלונה"

גם הדרישה לטעת במקום עץ שנכרת עץ חליפי מרתיחה את הפעילים. הם מבהירים שאין דין עץ בוגר כעץ צעיר. "עץ בוגר צורך יותר פחמן דו חמצני, נותן כיסוי גדול יותר של צל שמשפיע על הורדת טמפרטורה בשטח גדול ושומר על שטח קרקע יותר גדול", אומר הרשקו. "כשנוטעים עץ צעיר צריך לקחת בחשבון כמה מקום כל עץ מקבל בשביל השורשים, כי הם צריכים להתפתח לרוחב גם לא רק לעומק. משום שכיום שותלים עצים בבורות, אין להם מספיק מקום להתפתח ולא כל העצים נקלטים". 

לפי גלון, כ-40 אחוז מהעצים שנשתלו בירושלים לא נקלטו. ואלו שכן, לעולם לא יגיעו לגודל של העצים הבוגרים שנכרתו.

בשביל מה צריך עוד הצעת חוק?

בסרטון של ח"כ להב הרצנו הוא אומר כי ""עצים הם חלק מפתרון למשבר האקלים, וחייבים לעשות הכל כדי להגן עליהם". אבל לדברי פעילים למען הגנה על העצים, הצעת החוק שלו לא רק שלא תיטיב איתם – היא עלולה להרע לעצים.  

בהצעת החוק שעברה השבוע בקריאה טרומית כאמור נכתב: "מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שהפקדת תוכנית תתבצע רק לאחר בחינת השמירה על העצים הבוגרים לפי חוות דעת פקיד היערות". לדברי גלון, "פקיד היערות ייתן חוות דעת לשלבים מוקדמים, אבל שלב הערר יתקיים בשלב מאוחר יותר, אחרי שהמתכנן כבר תכנן את הפרויקט בהתאם להיתר הכריתה שקיבל. כך הציבור מפסיד את מנגנון הערעור". 

"החוק הקיים מאפשר להגן על העצים רק שיתחילו לעשות אכיפה, שיהיה ערך חליפי ממומש, שידאגו לנהלים, שיעבדו על פיהם"

עוד בעיה בהצעת החוק נמצאת בהקמת קרן "שבין מטרותיה קידום נטיעת עצים חדשים כחלופה לעצים שנכרתו, כספי הקרן יבואו מתשלום כספי היטל הכריתה". "מי ינהל את הקרן? משרד החקלאות שגם ככה לא משתלט על הדברים?" תוהה גלון. "ולאן הכסף יילך? יהיו שם מאות מיליונים. בעבר עלתה הצעה להקים קרן ומשרד האוצר התנגד, בין היתר מהסיבות האלה". 

"החוק לא נכתב על ידי אנשים שמכירים את המצב", מוסיף גלון. "יש להם כוונה טובה אבל לא מכירים את הבעיות האמיתיות. הם מדברים על הקטנת הרגולציה, אבל זו הקטנת הרצון לעבוד. אם המטרה של המחוקק לשפר את ההגנה על עצים, שיפור צריך להיות לנער את פקיד היערות מצורת עבודתם. החוק הקיים מאפשר להגן על העצים רק שיתחילו לעשות אכיפה, שיהיה ערך חליפי ממומש, שידאגו לנהלים, שיעבדו על פיהם. משרד החקלאות לא פועל ברוח החוק ואם זה לא ישתנה, מה זה משנה שיעשו עוד חוק ועוד כמה נהלים אם אף אחד לא יישמור עליהם?" 

תגובת משרד החקלאות: משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות רבה בהגנה על העצים, ופועל למען שמירתם. כריתת עצים היא מצב בלתי הפיך ולכן, היא מותרת כאופציה אחרונה. כל בקשה בגינה נדרשת כריתת עצים, נשקלת בכובד ראש אל מול תכלית הבקשה, תוך איזון בין מכלול שיקולים: הגנה על עצים,  שמירה על בטיחות הציבור וקידום היבטים של תכנון ובנייה. 

עוד נציין כי גובה הקנסות בפקודת היערות הוא מהגבוהים שקיימים ביחס לחומרת העבירה; הקנס בגין עקירת עץ משורשו או שריפתו עומד על 7,500 ₪ ליחיד ו-15,000 ₪ לתאגיד. לעומתו, לדוגמה, הקנס בגין חציית כביש באור אדום על ידי הולך רגל, שהסיכון בצדו גדול מהותית לחיי אדם עומד על 1,000 ₪ בלבד, למרות שמדובר בפעולה שמסכנת את חייו ואת חיי משתמשי הדרך האחרים". 

תגובת עיריית תל אביב: עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות רבה בשימור העצים והצל בעיר ומצרה על כל עץ שנכרת. עם זאת, לפעמים הפיתוח העירוני, כדוגמת עבודות הקמת הרכבת הקלה, דורש כריתה או העתקה של עצים, כאשר במקרים אלו העירייה עושה הכל על מנת להבטיח שימור של רוב העצים ושתילה של עצים חלופיים.

נדגיש כי כל כריתה או העתקה של עץ נעשית בהיתר, לאחר אישור ובדיקה של משרד החקלאות ופרסום לציבור כנדרש. במערכות העירייה לא קיים תיעוד של עצים שנכרתו ב"טעות" ובמקרים של עצים שנגזמו יתר על המידה מגיע אגרונום לבדיקה, בוחן את הסיבות ואת הטיפול הראוי לאותו עץ.

במידה ומדווח על כריתת עצים ברחבי העיר נשלח סייר מהסיירת הירוקה לבדיקת העניין ולוודא כי אכן ישנו היתר כריתה. במקרה בו אין היתר כריתה הסייר מתעד ומעביר את המידע לאגרונום העירוני לטיפול ואכיפה מול המשטרה הירוקה במשרד החקלאות, כאשר אם יש צורך לקנוס הנושא מטופל על ידם.  נציין כי רוב רובם של התושבים והיזמים הם שומרי חוק ולפני כריתה או העתקת עץ הם מבקשים היתר מסודר.

באשר לפיצוי נופי – הוא חל כאשר אדם מבקש לכרות עץ ועליו לתת בתמורה פיצוי על העץ, כשערך הפיצוי יינתן לצורך שיקום ונטיעת עצים. לצורך יישום החוק נקבע נוהל ערך חליפי, המפורסם משרד החקלאות. הנוהל מאפשר שקיפות לגבי אופן החלטת פקיד היערות לגבי מתן רישיון כריתה או דרישה להעתקה וכן מה הערך החליפי שיידרש במקרה של אישור לכריתת העץ.  ולמעשה, מהווה פיצוי כספי עבור כל עץ שנאלצו לכרות מסיבות כאלה ואחרות ואשר מהווה פיצוי חלופי בהתאם לערך הכספי של אותו העץ שנכרת. בכספי הפיצוי הנופי, אנו נוטעים עצים ברחבי העיר.

העצים אשר ניטעו בעקבות פיצוי נופי ברחבי העיר מתחלקים לעצים שהעירייה נטעה מתגמולי הפיצוי הנופי ולעצים שהקבלן נדרש במסגרת הפיצוי הנופי. עצים אלה נבדקים בזמן המסירה ובטרם קבלת טופס 4 ומועברים לטיפול העירייה. שאר העצים הצעירים הניטעים בעיר מתוחזקים דרך מכרז טיפול בעצים צעירים. בימים אלו מבצעת העירייה סקר עצים צעירים ברחבי העיר ופיתוח אפליקציה לשליטה מירבית על התפתחות העצים הצעירים ומצבם בזמן אמת. האפליקציה תשמש את צוותי הטיפול ותיתן מידע מדויק לגבי כל עץ.