סערת רפי פרץ: "התלמידים לא הבינו איך אדם במשרה כמו שלו מדבר ככה"

"תלמידים דיברו איתי היום על זה כל הזמן, אני ההומו הייצוגי של בית הספר וכשיש משהו בנושא באים לדבר איתי. הם אמרו לי שהם לא מבינים איך אדם במשרה שלו מרשה לעצמו לדבר ככה. חלקם נפגעו באופן אישי".

ניב סוניס, מורה לתנ"ך בבית ספר עירוני ט' בתל אביב, הפעיל בקבוצה אקטיביסטית של מורים להט"בים במערכת החינוך, חזר מיום אינטנסיבי בבית ספר. הכל התחיל כבר ביום שישי כשמנהל בית הספר שלח לכלל המורים תגובה על הדברים שאמר שר החינוך רפי פרץ בראיון ב"ידיעות אחרונות" על קהילת הלהט"ב ומיעוטים אחרים. "קיבלנו הנחיה – לא הצעה – שכל המורים חייבים להתייחס לכך בבוקר יום ראשון".

כשנשאל בראיון עמו מה יקרה אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה, השיב פרץ, כי אין חשש כזה: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה". האמירות הללו מצטרפות לדברים שאמר שר החינוך הזמני ביולי על כך שאפשר לבצע טיפולי המרה בהומואים ובלסביות. על ההסכם שחתמה לפני שלושה שבועות מפלגתו הבית היהודי עם "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר אמר: “בן גביר עבר כברת דרך ארוכה מאז תקופת כהנא, הוא כבר לא כהניסט במובן הפשוט של המילה… יש לו לגיטימציה בחוק”. לגבי הפלסטינים אמר פרץ: "הם יוכלו לחיות חיים טובים ונורמליים ולהצביע בבחירות המוניציפליות שלהם". על הזרים המתגוררים בישראל הכריז כי "מקומם בארצם" וטען כי  יש לגרש מסתננים "גם אם נשקפת להם סכנה במדינתם".

"התיכון שלנו מאכלס הרבה קבוצות שהאמירות שלו היו רלוונטיות לגביהם: ערבים מיפו, ילדים של מהגרי עבודה ושל פליטים וגם ילדים להט"בים", אומר עידו גידלי מורה מתיכון גאולה בתל אביב שמעניק הזדמנות שנייה לבני נוער. "היו פנים לדמויות ששר החינוך תקף. אלו התלמידים שלי, הילדים שלי, לא משהו תיאורטי".

---

במפגש הבוקר הציג גידלי בפני תלמידו את הכתבה המדוברת. "הם שיתפו תחושות של פחד וחוסר אונים מול אנשים שיש להם כוח", הוא מעיד. "אחד התלמידים אמר אם שר החינוך היה אומר משהו דומה על יהודים הוא היה מפוטר היום. תלמידה פיליפינית אחת אמרה שזה גורם לה להרגיש לא שייכת. תלמיד יפואי אמר 'אני שם עליו זין. לא סופר אותו'. הדברים שלו נאמרו מתוך עלבון מאוד גדול. אמרתי להם: 'אני רוצה שתדעו שאני וכל בית הספר אוהבים אתכם כמו שאתם, וזה לא מעניין אותנו אם אתם יהודים או ערבים, אם אתם סטרייטים או להט"בים, אם נולדתם כאן או במקום אחר – אתם אנשים שלמים ושאף אחד לא יערער אתכם".

דניאל באומגרטן, מורה לספרות מחטיבת הראשונים בגני תקווה, סיפר כי במהלך השיעור היום הקריא לתלמידיו את חוק החינוך הממלכתי, שמטרתו בין היתר "לחנך אדם להיות אוהב אדם". 

"הראיתי להם שהדברים של שר החינוך לא תואמים את מה שכתוב במטרות החוק והצעתי להם להציב סימני שאלה על כל אדם ולא לקבל את הדברים שהוא אומר כמובן מאליו, כולל את הדברים שלי. זו המלצה לחשיבה והם מוזמנים לגבש עמדה. התלמידים מכירים אותי כמורה מחוץ לארון. הם היו מופתעים מהדברים שהשר אמר ולא מזדהים עם הדברים".

"כבוד האדם הוא הבסיס"

מהרגע שבו התפרסם הראיון המדובר בשישי, התעוררה תגובה ציבורית חריפה לדבריו של פרץ. עשרות ערים, מועצות אזוריות ומקומיות, מחלקות חינוך, הנהלות בתי"ס, הנהגות הורים ומועצות תלמידים – החליטו להרים את נס המחאה באופן חד וברור. היום התקיימו במוסדות חינוך ברחבי הארץ , בהתאם להוראת הרשויות המקומיות, שעות חינוך המותאמות לכל שכבת גיל ושעוסקות בשוויון, ובקבלה של השונה, כתגובת נגד לדבריו של פרץ.

הורים לתלמידי בית הספר היסודי גבריאלי הכרמל בתל אביב קיבלו בצאת השבת את ההודעה הבאה: "בהמשך להנחיה שיצאה ממינהל החינוך בעירייה להנהלות בתי הספר בעיר לפתוח את יום הלימודים מחר בשיחה על שוויון, קבלה, שוני בין אנשים ודמוקרטיה, בחרה הנהגת ההורים להצטרף לגל המחאה הארצי בנושא, ולקרוא תלמידים להגיע מחר עם חולצה לבנה כאות מחאה על הדברים ולמען הנאורות".

בבתי ספר אחרים הגיעו ילדים עם חולצות שחורות, אחרים שלחו את התלמידים עם סרטים שחורים על הילקוט. דגלים שחורים נתלו בשערי מוסדות חינוכיים וברשתות התפרסמו מערכי שיעור שמתאימים לשכבות גיל, מגילאי גן ועד סיום התיכון. 

רק בשתי ערים גדולות לא התייחסו לנושא: ירושלים וחיפה. פנינו בבקשה להבין מה עמדת העיריות בנושא והאם יצאה הנחייה למחלקות החינוך לקדם את העיסוק בסוגייה בבתי הספר, אך לא קיבלנו תשובה. 

"כבוד האדם אינו שיח של ימין או שמאל, זה אינו שיח של פוליטיקה, לא המקומית ולא הארצית", כתב שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה בדף הפייסבוק שלו. "כבוד האדם הוא הבסיס. הוא הקרקע המצמיחה אותנו להיות אזרחים בחברה אליה אנו שואפים. לפעמים מרגיש שהקרקע הזו נשמטת תחת רגלינו….הנחתי את אגף החינוך להקדיש מחר את הבוקר לשיח פתוח בנושא חופש הבחירה, כל בחירה".

"את היום פתחנו בשעה של שיח עם התלמידים בהנחיה של אגף החינוך שלנו על מנת להעביר את המסר לגבי דעתנו על סובלנות", הוסיף עידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן. "בשנה שעברה ערכנו בפעם הראשונה את שבוע הגאווה בעמק. כששאלו אותי למה זה טוב, אמרתי שאם נער או נערה שחושבים שהם לבד בעולם, יראו את דגל הגאווה מונף ויחשבו שאולי הם לא לבד – אנחנו את שלנו עשינו". 

מרימים דגל שחור

מי שיזמה את המחאה המתגלגלת היא תמי יקירה מתל אביב, והיא מספרת שהכל התחיל לפני כשלושה שבועות, כשהתפרסם לראשונה החיבור של פרץ עם עוצמה יהודית. או אז התחילה מחאת "דגל שחור" ברשתות החברתיות, שבמהלכה אנשים החליפו תמונת פרופיל והצטלמו עם שלטים.

"כשראיתי את התמונה של רפי פרץ מתחבק עם איתמר בן גביר כשבסלון ביתו תלויה תמונה של ברוך גולדשטיין הטרוריסט, אמרתי שאי אפשר לשתוק מול הדבר הזה. מדובר באחד מהרגעים בהיסטוריה שחייבים לקום ולהגיד עד כאן. מיד עלה לי הצורך לתלות דגל שחור". 

לדבריה, כבר למחרת הקמפיין זלג לחיים האמיתיים, כשדגלים שחורים נתלו בבתי ספר רבים עם ההאשטאג "כהניזם לא בבית ספרנו – מאוחדים נגד גזענות". 

"זו מחאת הורים שקמו להגן על הילדים שלהם וזה הלך והתפשט", היא מסבירה. "ביום שישי, כשהתפרסם הראיון המבהיל של שר החינוך שבו הוא הציג את תפיסת העולם השלמה שמראה בצורה מובהקת איך הגזענות, הכהניזם, ההומופוביה והרצון לספח בלי לתת זכויות אזרח מתחברים בצורה שלמה – זה הצית מחדש את גל המחאה והצטרפו אלינו מנהלי בית ספר, ראשי רשויות ואנשי חינוך".

"זו מחאת הורים שקמו להגן על הילדים שלהם וזה הלך והתפשט"

יקירה מספרת שמדובר בקמפיין אורגני מהשטח שהתגלגל מעצמו, בלי גוף מארגן. "כנראה שהלחץ מהשטח, שאליו הצטרפו גם ארגוני להט"ב עשה את שלו. זה תפס כאש בשדה קוצים ויצר גל שהביא לתהודה ציבורית מאוד גדולה". 

כשהיא רואה את המחאה המתרחבת, יקירה מלאה בתקווה. "ברור ששר החינוך הבא לא יכול להיות אדם שמחזיק בתפיסות כאלה", היא אומרת ומכוונת לבחירות השלישיות בשנה האחרונה שיתקיימו במרץ. "השר שמופקד על החינוך של ילדינו חייב להיות אדם שמכוון לערכי דמוקרטיה, שוויון, סובלנות וקבלת ואהבת כל אדם באשר הוא". 

גם המשורר אילן שיינפלד, אב גאה לתאומים בכיתה ב' מתל אביב נושא את עינו אל הבחירות המתקרבות. "אני חושב שאחרי שהיטלטלנו בין מערכת בחירות אחת לשניה והותקפנו שוב ושוב בידי שר החינוך, אנשים מבינים כמה חשוב לתרגם את הכוח העצום שיש לקהילה – כפי שהוא בא לידי ביטוי כיום – לרמה הפוליטית. במידה וחלילה ממשלת הימין תישאר, מה שנקבל פה זה ימין כהניסיטי שיעשה נזקים איומים לקהילה ולילדים שלנו".

שיינפלד מביט על המחאה ולא יכול להישאר אדיש. "אני חושב שהמחאה במערכת החינוך היא מדהימה ומה שקורה ברמה המוניציפלית זה נפלא – אבל אם לא מחובר לזה מעשה פוליטי זה לא מספיק. אם אני צריך לגייר את ילדי הפונדקאות שלי ואם אני צריך לעצור את השאיפה שלי להביא עוד ילדים לעולם כי אני עדיין משלם על הפונדקאות מלפני שמונה שנים – אז יש על מה להיאבק וזה צריך להיעשות ברמה החוקתית".