"תמיד תזכרו שבכל רגע נתון יש ילד או ילדה שבאמת זקוקים לגיוס שיציל את חייהם וכל כתבה ביקורתית יכולה לפגוע בתרומות שמנסים לגייס לילדים האלו שחייהם בסכנה ושחייבים טיפול מציל חיים", אמרה לנו השבוע שולי (שולמית) סגל זולטוסקי, בעלת משרד הפרסום טורבו, שלדבריה אחראי לגיוסים בהיקף של כ-40 מיליון שקל בשנה לטובת חולים שנזקקים לטיפולים.
זולטוסקי צודקת במידה מסוימת. לעשות תחקיר על גיוסי כספים ברשת לחולים סופניים זה לא דבר קל. קשה לבקר את המשפחות שעושות הכל למען יקיריהן בשעת משבר. קשה לבקר את העמותות שיש בהן אנשים טובים רבים שעובדים לעיתים בהתנדבות ולמען מטרה טובה.
ובכל זאת, אין דרך להימנע מכך, שכן תופעת גיוסי התרומות ברשת למען חולים מגלגלת בשנים האחרונות סכומי עתק ומעלה כמה סימני שאלה לאור התרחבותה המאסיבית ברשת. על פי הערכת מומחים, מדובר בתחום שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, לכל הפחות. אחרים טוענים כי מדובר בהערכת חסר.
אל אלו צריך לצרף גם את הגיוסים לעמותות שפועלות בתחום התיווך רפואי כמו למשל "עזרה למרפא", העמותה של הרב אלימלך פירר, שרק באחרונה גייסה בתוך זמן קצר מאוד כ-10 מיליון שקל לאחר סערת ביטול המופע שהיה מיועד לגברים בלבד. לשם השוואה, תקציב סל התרופות ל-2020 עומד על כ-500 מיליון שקל.
את היקף התרומות המדויק אף אחד לא יודע, ופה למעשה טמונה הבעיה המרכזית. גיוסי התרומות לחולים ברשת הוא תחום שאינו מפוקח על ידי גוף ציבורי. אמנם חלק גדול מהם נעשה באמצעות עמותות שאמורות להיות מפוקחות על ידי רשם העמותות ועדיין לרשם אין שום כללים מסודרים לגבי הגיוסים הייעודיים האלו.
בעוד הקמפיינים לגיוס תרומות ברשת נהיים מושכים ויעילים יותר, עולות לא מעט שאלות. למשל, לאן הולך הכסף שמגויס. האם כולו עובר לחולה או שהכסף מועבר לו באמצעות העמותה ועל פי שיקוליה? מה קורה לכסף שנתרם אם החולה חלילה לא מגיע לניתוח מציל החיים ונפטר? האם מערכת הבריאות כה כושלת ומפקירה את הזקוקים לטיפולים קריטיים ומציל חיים, או שהגיוסים מראש מיועדים לטיפולים חסרי סיכוי שהקופות מסרבות לממן?
"הכסף נשפך לריק"
"היה לי חולה שגייס יותר מ-700 אלף שקל בשביל לטוס לארה"ב", מספר אונקולוג בכיר מאחד בבתי החולים הגדולים בארץ, שביקש להישאר בעילום שם. "מה שהוא פרסם לא היה קשור בכלל לעובדות בשטח: התמונות שהעלה היו מהשלב שלפני הטיפול שקיבל בארץ, והוא לא כתב שהוא רוצה לעבור פיזיותרפיה בארה"ב, טיפול שאפשר לקבל אותו בארץ. אני לא אומר שהמגייסים משקרים. רוב האנשים מספרים סיפורים אמיתיים, כלומר יש בהם גרעין של אמת. אבל גם הרבה הגזמה". (יש לציין כי אין בהצגת הסרטונים בכתבה זו כדי להטיל דופי באותם מגייסים, ואין הם קשורים באופן ישיר לכתבה) .
לדעה זו שותפים גם בכירה במשרד הבריאות, בעל פלטפורמה לגיוס המונים ופרופסורית בבית חולים שעמם שוחחנו על הנושא. כולם מביאים סיפורים של גיוסים בעייתיים שבהם נתקלו בשנה האחרונה. לדבריהם, רוב המקרים מתבסיים על חולה קיים ומחלה אמיתית – אבל יש בהם לא פעם הגזמה בתיאור המקרה או הסתרת הטיפול הנדרש או העובדה שלמעשה החולה קיבל כבר מימון מהמדינה, מחברת הביטוח או מקופות החולים לניתוח שלו, כך שמדובר למעשה בגיוס כפול.
"אני לא אומר שהמגייסים משקרים. רוב האנשים מספרים סיפורים אמיתיים. כלומר יש בהם גרעין של אמת אבל גם הרבה הגזמה"
"אני מכיר ילד שאחרי הטיפול הכימותרפי הראשון שעבר סירב לקבל עוד טיפולים והצליח לשכנע את ההורים שלו לעבור טיפול אחר שכולו הבל הבלים", ממשיך הרופא לתאר. "הם גייסו עבור הטיפול המון כסף, אבל הוא כמובן לא עזר לילד שנפטר. זה מקרה שבו המשפחה מקבלת החלטות בניגוד לכל העצות הרפואיות ויוצרת אצל הציבור מצג שבו הם לא מקבלים מהמדינה פתרונות והם נאלצים לקושש כסף. והכסף הזה נשפך לריק".
לדברי אותו אונקולוג, רוחב הלב של הציבור הישראלי אף חצה את גבולות המדינה. הוא מספר על מקרה של ילד חולה סרטן, תושב אוקראינה, שהגיע לארץ כדי לקבל טיפול ויצר קשר עם עמותה שפתחה עבורו קמפיין גיוס כספים. לא רק שהעמותה לא גילתה לציבור שמדובר בילד שאינו ישראלי, היא אף שינתה את שמו לדוד. "בסרטון ראו את אמא שלו, הנוצרייה, מדליקה נרות שבת", הוא אומר. "ואז רואים טוקבקים ששואלים למה המדינה לא עוזרת לילדים. אבל החולים בארץ מקבלים מענה מצוין, במיוחד ילדים. רק שהמדינה לא אמורה לסייע לילדים לא מקומיים".
מבחן ההמלצה
"הרבה פעמים אנחנו מדברים ביננו, הרופאים, על קמפיינים שמגייסים כספים לטיפולים שלא יעזרו", אומרת פרופ' מרים בן הרוש, ראש אגף לרפואת ילדים, מנהלת המערך להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלות מח עצם לילדים, בית חולים רות רפפורט לילדים, המרכז הרפואי רמב"ם. "קשה לבוא להגיד את זה למשפחה בגלל הספק הקטן של ההורים שאולי יקרה נס. אנחנו לא מפריעים ולא מונעים, אבל לא כותבים מכתב המלצה לנסיעה".
לדבריה, מכתב המלצה מרופא לגבי טיפול בחו"ל הוא הדבר החשוב ביותר שעל הציבור לבדוק בבואו לתרום כסף לחולים. "הרבה פעמים עמותות פונות לציבור ומבקשות כסף בלי שהן מציגות המלצה רפואית, ואת זה אני לא מבינה. אפשר לראות את זה הרבה בגיוס עבור ילדים, כשההורים מגיעים למצב של ייאוש ורוצים להגיע לטיפול ניסיוני בחו"ל שאין בו תועלת לילד. יש לי כרגע מטופלת שחוזרת לארץ אחרי שמשפחתה גייסה כסף לנסיעה, כי הטיפול לא הצליח".
פרופ' בן הרוש מבינה את רחשי הלב של הציבור, שפותח את הכיס כשלנגד עיניו עומדים ילדים חולי סרטן. "לפעמים אני מרגישה שמטעים את הציבור", היא אומרת. "רואים ילד חולה סרטן וזה עצוב ותורמים כסף, אבל מנגד יש מבוגר שאין לו כסף לקנות תרופה שיכולה להציל אותו והסיפור שלו פחות מדבר לציבור. אני חושבת שיש להקים גוף שיכוון את ההתרמות הללו ויחליט לאן להפנות את הכסף. אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לעסוק בזה, למרות שלא מדובר בתחום האחריות שלו. לפחות לזמן וועדה שבה ידונו בנושא".
"משרד הבריאות לא מטפל במקרים הללו", אומרת בכירה במשרד הבריאות. "אני מעריכה שיש הונאות בתחום, אולי אנשים שרוכבים על הגל. אבל אנחנו נטפל רק אם יהיו זיופים של חוות דעת רפואיות או התחזות לרופא. זה בתחום אחריותנו".
"הרבה פעמים עמותות פונות לציבור ומבקשות כסף בלי שהן מציגות המלצה רפואית, ואת זה אני לא מבינה"
לדבריה, "סל הבריאות בישראל הוא אחד הרחבים ביותר שיש, רוב הדברים מכוסים, גם טיפולים בחו"ל. אנחנו מממנים נסיעה של מלווה אחד לילד. לאחרונה ראינו שעשו קמפיין גיוס אגרסיבי ילד שאישרנו לו טיפול בחו"ל, אפשר היה להבין שההורים לא עובדים או שכל המשפחה רוצה להצטרף לנסיעה לחו"ל. אני לא כופרת בכך שזה הגיוני. אנחנו רואים גם מקרים שבהם קיימים טיפולים בארץ ומשפחות חושבות שטיפול בחו"ל יהיה מוצלח יותר. גם זה קורה".
"העלויות מתנפחות"
סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי בריאות מסוימים הכלולים בסל הבריאות יכולים, במקרים מסוימים, להינתן בחו"ל. עוד קובע החוק כי מבוטחי קופות החולים, הזקוקים לשירותים רפואיים זכאים למימון הוצאות טיפולים רפואיים בחו"ל, עד לסכום בשקלים השווה ל-250 אלף דולר. פטור מהשתתפות עצמית על שירותים העולים מעבר לסכום זה ניתן במקרים שבהם קיימת סכנה מיידית לחייו של המבוטח אם לא יקבל את הטיפול הרפואי וכשקיים סיכוי טוב כי תוצאת הטיפול הרפואי תהיה מוצלחת.
"אני יכול להגיד חד משמעית, גם מתוקף היותי מייעץ שנים ארוכות לחברות הביטוח שרוב הטיפולים ניתנים בארץ בצורה טובה", אומר הרופא האונקולוג. "ואם יש משהו שלא ניתן בארץ, אז קופות החולים או חברות הביטוח ממנות את זה. גם כשמדובר בטיפולים בחו"ל. לעומת זאת יש אנשים שאומרים לא מספיק לי הטיפול בארץ אני רוצה לעשות את זה במרכז הטוב בעולם, כי בארץ עשו את זה מעט פעמים ובאותו מרכז עשו את זה הרבה יותר. ואז נשאלת השאלה האם הם מבהירים לציבור שהם לא מסתפקים בסטנדרטים שהמערכת נותנת להם".
בימים אלו מגייסת משפחה כסף לניתוח שאמור להיטיב עם מצבו של הבן הלוקה בשיתוק מוחין. הפרוצדורה הרפואית אמורה להתבצע בסנט לואיס בארה"ב, אלא שאת הניתוח הזה אפשר לבצע גם בארץ. בראיון לבן כספית וינון מגל אמר האב: "בארץ התחילו טיפה להעמיק בזה אבל אין להם באמת ניסיון ואין להם ידע, הם לא ביצעו ניתוחים. אולי ניתחו שניים, שלושה ילדים".
"ראינו שעשו קמפיין גיוס אגרסיבי ילד שאישרנו לו טיפול בחו"ל, אפשר היה להבין שכל המשפחה רוצה להצטרף לנסיעה לחו"ל"
בנוסף, מצאנו ברשת קמפיין של חולה בטרשת נפוצה, שבאוקטובר 2018 ניסתה לגייס כסף תחת הכותרת "מצילים את נעמה" עבור תרופה ביולוגית שהוכנסה לסל הבריאות מוקדם יותר באותה שנה (הקמפיין כבר ירד מהאוויר כך שאין לנו את נתוני הגיוס).עוד מצאנו קמפיין עבור ילד בן שלוש שחולה בסרטן שזקוק לטיפול בהקרנת פרוטוניום בחו"ל, שעלותו מכוסה על ידי המדינה. בקמפיין הזה נאספו 870 אלף שקל ב-56 ימים.
"נכון, הטכנולוגיה של הקרינה לילדים לא קיימת בארץ, אבל הם מקבלים מימון לטיפולים בחו"ל בעלות עצומה", אומר הרופא. "לא צריך לגייס כסף בשביל זה. כיועץ לחברות ביטוח שאמורות לממן טיפולים חריגים, אני אומר לך שהקו הכללי הוא לתת אישורים לטיפולים חריגים. אנשים לא באמת צריכים את התרומות האלו".
"הקו הכללי הוא לתת אישורים לטיפולים חריגים. אנשים לא באמת צריכים את התרומות האלו"
"היה אצלנו חולה שאמור לעבור טיפול אורתופדי שכמוהו אנחנו מבצעים בשגרה ובהצלחה גדולה", הוא ממשיך לספר. "אבל המשפחה החליטה שאם הוא יעבור את הטיפול במיאמי, הסיכוי שיצלע לאחריו יהיה יותר נמוך. הם אספו סכומי כסף עצומים פשוט בלי סיבה. עם הכסף הזה שלחו את החולה לניתוח מיותר והוא חזר צולע. בדיוק כמו שהיה עלול לקרות אם היה עובר הטיפול בישראל. צריך לזכור כמובן שלכל הוצאה כזו על ניתוח יש הוצאות נלוות של הטסת החולה, המשפחה שלו, הוצאות על בתי מלון. העלויות מתנפחות".
לעבור מסך בקמפיין
הסרטונים שמציפים את הרשתות לגיוסי התרומות פורטים על נימי הרגש. הם כוללים תמונות קשות מבתי החולים, הרבה דמעות ותועפות של צער ומוזיקה נוגעת ללב. כל הדרכים כשרות כדי להשיג את המימון הנדרש מהציבור. "יש משפחות שלא אסכים לקבל אותן כי הן לא יעברו מספיק טוב ברשתות", אומר אדם שעובד באחד ממשרדי הפרסום בתחום. "בשורה התחתונה, אני רוצה להביא 98.7% אחוזי הגעה ליעד בקמפיינים".
לדבריו, ישנם מקרים שבהם הוא נאלץ לסרב לאנשים חולים. "פנה אלי בחור שבשיחה איתו התרשמתי שהרמה התקשורתית שלו נמוכה, ידעתי שבסרטון הוא לא יצליח לבטא את עצמו כמו שצריך", הוא אומר. "לא מזמן התקשר אלי אדם שאשתו חולת סרטן במצב סופני. אמר לי בבכי שהוא מובטל ולא יכול לשלם שכירות. היה לי עצוב בשבילו אבל אני מסתכל על הדברים מבחינה מקצועית ויודע שקמפיין גיוס המונים כזה לא יתפוס".
"לא מזמן התקשר אלי אדם שאשתו חולת סרטן במצב סופני. היה לי עצוב בשבילו אבל מבחינה מקצועית, אני ויודע שקמפיין גיוס המונים כזה לא יתפוס"
"איש פרסום צריך לדעת להפריד לפעמים בין רגש לבין שכל, וזה לא קל. לפעמים אני נתקל במקרה באמת כואב, אבל אני יודע שברמת האלגוריתם הוא לא יעבוד טוב אז אני צריך לומר למשפחה ״לא״. שגיוס ההמונים הוא לא המקום שיכול לעזור להם", אומר איש פרסום נוסף. "זה כואב, אבל חלק מהאחריות המקצועית שלי היא לשקף את זה למשפחות".
כשאדם מעוניין לפתוח קמפיין לגיוס תרומות, הוא יכול לעשות זאת באופן פרטי, אלא שזה לא פשוט. "התרומות שנעשות על ידי אנשים פרטיים הם המקום הכי פרוץ, זה כר פורה לבעיות", אומר מומחה בתחום. "יש סיכוי להסתבך בבעיות של מיסים. אין פיקוח ואין חובת דיווח לגורמים רגולטוריים, לכן המקרים האלו חשודים יותר".
ויש עוד סיבה לקושי: "מאוד קשה לאדם פרטי להצליח לבד בקמפיין מימון, הוא צריך להיות מחויב כל כולו לנושא, להפעיל את כל הקרובים, להשקיע כסף במדיה. כדי שהקמפיין יהיה אפקטיבי צריך ידע ברשתות החברתיות, בפייסבוק, באינסטגרם, ביוטיוב. סט של דרישות שאין לאדם שמגיע מהאותנטיות של הרעיון", אומר מומחה בתחום, שפרש לאחרונה. "הפלטפורמה בדרך כלל מאפשרת ללקוחות להקים אצלה את הדף, אבל כשהיא מזהה סיפור בעלי פוטנציאל – משתלם לה לעזור לו עם הקריאייטיב כדי שהקמפיין יצליח וכולם ירוויחו יותר".
עד 20 אחוז עמלה לקמפיין
הרוב המוחלט של הפניות לגיוס כספים מהציבור נעשות באמצעות עמותות. בישראל פועלות 40 אלף עמותות, ל-12 אלף מתוכן יש אישור ניהול תקין ול-6,000 מהן יש אישור לפי סעיף 46 (שמאפשר את הכרת התרומה לצרכי מס). "עמותות שיש להן את סעיף 46, שקשה להשגה, מפוקחות פעמיים: גם על ידי רשם העמותות שזה משרד המשפטים וגם על ידי רשות המיסים שזה משרד האוצר. אלו עמותות שמפחדות על הסטטוס שלהן ולא יקחו יד בהונאות".
"ניסיתי לגייס לבד והיה לי קשה, אז אנשים הפנו אותי לעמותה", אומרת אישה שקמפיין הגיוס שלה הסתיים לא מכבר. "הכסף שאספנו לא נמצא אצלנו בחשבון. הוא בחשבון של העמותה והיא מעבירה את הכסף לכל מה שצריך, לטיפולים ולתרופות. את היעד של הקמפיין עשינו לפי שקלול של מה שאנחנו צריכים, ולקחנו בחשבון שחלק מהכסף הולך למימון עצמו".
ואכן, לא כל הכסף שנאסף בקמפיין מגיע ישירות למשפחה. בדרך יש הרבה גופים שגוזרים עליו קופון. "יש עמותות שלוקחות שלושה אחוז עמלה, אבל יש כאלה שגובות גם עשרה ו-20 אחוז", אומר בכיר בתחום. אבל זה לא הכל: ישנן גם עמלות סליקה, עמלות אשראי, עמלה שגובות הרשתות החברתיות על קידום ממומן ועמלה של הפלטפורמות, שיכולה להגיע עד עשרה אחוזים. "הפלטפורמות הן המתווכים החדשים", הוא אומר. "יש פלטפורמות שמעבירות על גבן עשרות מיליונים בשנה".
ועוד לא דיברנו על התשלום עבור משרד הפרסום שמפיק את הסרטונים וגם אחראי על הקמפיין הדיגיטלי. "העלות של משרד הפרסום יכולה להגיע גם ל-100 אלף שקל", אומר אדם שיצא בקמפיין לאחרונה. "צריך את הכסף הזה כדי להגיע לחשיפה לכמה שיותר אנשים".
"על קמפיין של 750 אלף שקל אנחנו לוקחים כ-30 אלף שקל", אומר בכיר במשרד פרסום בתחום. "זה כולל עלות הפקה של הסרטון, ניהול אופטימיזציה, קידום ועוד. לפעמים יש עלויות נוספות של תאורה או סאונד, תרגומים. אז המחיר יכול לעלות בעוד 25-40 אלף שקל".
"העלות של משרד הפרסום יכולה להגיע גם ל-100 אלף שקל. צריך את הכסף הזה כדי להגיע לחשיפה לכמה שיותר אנשים לקמפיין"
ומה קורה אם הקמפיין לא מגיע ליעד הגיוס? לפי חוקי הפורמט אם הקמפיין לא השיג את כל הסכום שהוגדר מראש הכסף חוזר לתורמים. כך יוצא שלא פעם, נאלצות המשפחות של החולים לקחת הלוואות כדי להגיע לסכום היעד. עוד בירוקרטיה מיותרת בחיים של משפחה שנאבקת על ההחלמה של יקירה.
חברים לרפואה, עמותה שמקבלת תקציב ממשרד הבריאות, החליטו לעקוף את מנגנון העמותות בדרך אחרת. "אנחנו נותנים לאדם את הצינור הטכני לעשות דרכנו את הגיוס, ולא משתתפים בחגיגת הקמפיינים של גיוס לחולים – זה לא מרגיש לי מכבד את החולה", אומרת יעל הלר, שאחראית על הקרנות בעמותה. "הרבה פעמים התקשורת פונה אלי ומבקשת לצלם את החולה כדי לפרסם את הסיפור, ואני בודקת בעדינות עם החולה. לפעמים הדרך פוגעת במשפחה בסופו של דבר. תופסים אותם ברגע הקשה שלהם".
העמותה מפקידה בידי החולה לינק של האתר לתרומות ישירות והוא מחליט איפה לפרסם אותו: בפייסבוק, בוואטסאפ או בכל פלטפורמה אחרת. "אנחנו לא קובעים יעד לגיוס ואת הכסף שנאסף לא מעבירים לחשבון הבנק של החולה, אלא להוצאות רפואיות תמורת חשבוניות", אומרת הלר. "העדיפות היא להעביר את הכסף ישירות למרכז הרפואי או לחברת התרופות, ככה כולם בטוחים שהכסף מגיע ליעד שלו".
איפה הכסף?
משרד הפרסום טורבו, שהוזכר בתחילת הכתבה היה אחראי בין היתר לגיוס של כ-1.5 מיליון שקל לטובת הילדה יוטי בת השנתיים, לגיוס של כ-550 אלף שקל לטובת מאיר, החולה בסרטן הלבלב, ולגיוס של יותר מ-800 אלף שקל לילד בן 12 בשם אלי, שבראשו התגלה גידול ממאיר.
בסרטון הקמפיין שלו רואים את אלי מביט למצלמה ואומר: "יש לי גידול מוחי שפוגע לי בראיה וקשה לי לראות. כשאני עוצם את העיניים אני מפחד שאני אפתח את העיניים ואראה גם חושך… הרופאים אומרים שאני צריך לעבור טיפול בחול כדי שיוציאו לי את הגידול… אני מבקש את עזרתכם, מי שיתרום כסף יהיה לו חלק בראיה שלי העתידית".
הציבור נרתם לסייע לאלי לשמור על הראייה ותוך זמן לא רב הוא גייס קצת יותר מהסכום הנדרש. אלא שמשיחה עם אביו עולה שעד היום, חודשים אחרי שהסתיים הגיוס, הוא קיבל רק 24 אלף שקל, שהועברו לו בשלושה תשלומים. שאלנו אותו מה עם שאר הכסף, מתי יועבר אליו והאם חתם על הסכם מול עמותת "מעט מן האור" שפתחה עבורו את הקמפיין, משיב האבא כי הוא מאמין שיקבל את הכסף לקראת הניתוח שצפוי להתקיים בארה"ב בעוד כמה חודשים וכי מעולם לא חתם על הסכם, אבל הוא לא מאמין שיהיו בעיות.
"אנחנו לא יכולים לתת את הכסף לניתוח עד שלא נקבל את החשבוניות", אומר יו"ר עמותת מעט מן האור מנחם יוסף שיינברגר, שמתעקש שהעמותה חתמה על הסכם עם האבא. "בינתיים אנחנו נותנים לו כל חודש 8,000 שקל כי הוא הפסיד עבודה ופיטרו אותו. אני מניח שהניתוח יעלה 450 אלף שקל והוצאות הטיסה והוצאות רפואיות אחרות יגיעו לעוד 200-250 אלף שקל".
כשאנחנו שואלות מה יקרה אם הניתוח לא יצא לפועל, טוען שיינברגר שאין שום סיבה שזה יקרה. הוא מוסיף שהעמותה בודקת את כל הבקשות שמגיעות אליה לגיוסי תרומות וגם את הסיכויים של הניתוחים. אחרי שאנחנו מקשות עליו בשיחה ושואלות האם קיים תקנון של העמותה שמגדיר לאן הולך הכסף במקרה שאין ניתוח, הוא משיב בקצרה: "אנחנו עושים הכל על פי חוק ולפי ייעוץ של רואה החשבון".
חודשים אחרי שהסתיים הגיוס, קיבל האבא של הילד החולה רק 24 אלף שקל שהועברו לו בשלושה תשלומים – מתוך גיוס של 800 אלף שקל
בהמשך מתקשה שיינברגר לענות על שאלות אחרות שאנחנו שואלות אותו לגבי ניהול התרומות. תחילה הוא מבטיח שיענה על חלקן כשיגיע למשרד. אחר כך הוא שולח אותנו לנסות ולדלות מידע שהתקשינו להשיג מדפי הגיוס ובהמשך הוא מתקשר וטוען כי העמותה עובדת על פי חוק ואין לו זמן לענות על שאלות נוספות.
גם חנה אמא של יוטי הקטנה, תינוקת בת שנתיים וחצי שסובלת מגידול ממאיר, לא ראתה את כל הכסף שגויס עבורה. קמפיין הגיוס היה מדהים לכל הדעות – יותר מ-1.5 מיליון שקל נאספו בתוך פחות משבועיים. יותר מ-11 אלף אנשים תרמו. ב-12 בנובמבר העלתה חנה פוסט נוסף בפייסבוק וכתבה: ממשיכים לתרום ליוטי. כל הכספים שמעבר ליעד נועדו לשיקום של יוטי הקטנה אחרי הניתוח ולכל הוצאות המשפחה לתקופת הטיפולים בחו"ל. בכתבה ששודרה השבוע בחדשות 12 נשמעה האם משוחחת עם הכתבת וטוענת שקיבלה רק כמחצית מהסכום.
מספר הרמאויות נמוך
"אני פוגש אנשים שרוצים לעקוץ חופשי. הנוכלים הורגים את אמא שלהם. אם אומרים לי יש לי אבא חולה, אמא חולה, ילד חולה – אני אומר תשלחו לי מסמכים מהרופא המטפל, מבית החולים", אומר משה כהן מפלטפורמת "גיוסים", אתר לניהול קמפיינים של מימון המונים. "יש קמפיינים שאני דוחה ורואה אחר כך באתרים אחרים".
עם זאת, זולטוסקי ממשרד הפרסום טורבו, טוענת שמספר הרמאויות בתחום של הגיוסים לטיפולים מצילי חיים הוא מאוד נמוך. היא עצמה חושפת מקרה, ששודר גם הוא השבוע בכתבה בחדשות 12, שבו פנה אליה אדם עם תמונה של ילד וביקש שיעשו ביחד קמפיין לגיוס עבורו. אחרי שחיפשה את תמונת הילד במנוע חיפוש גילתה כי מדובר בילד שנפטר שנתיים קודם לכן, והעבירה את הפרטים למשטרה שפתחה בחקירה.
היא גם מספרת על עמותה נוספת שהתנהלותה נראתה לה חשודה וגם עליה דיווחה לרשם העמותות – והעמותה עוברת כיום הליכי פירוק. יחד עם זאת לדבריה רשם העמותות מאוד נוקשה בדרישותיו מהעמותות ואין להן כל יכולת לבצע הונאות, שכן לדבריה אפשר לעלות עליהן מיד.
"אני פוגש אנשים שרוצים לעקוץ חופשי. יש קמפיינים שאני דוחה ורואה אחר כך באתרים אחרים"
גם אם הכל תקין וחוקי, והכסף מגיע בסופו של דבר ליעד, נשאלת השאלה מה קורה אם חלילה החולה שהתרימו עבורו נפטר או שהניתוח לא יצא לפועל? השבוע נפטרה יוליה, אמא לשני ילדים בני 13 ו-15 בזמן שהתנהל גיוס כספים עבורה. הקמפיין לא הגיע ליעדו והעמותה שמנהלת אותו ממשיכה לגייס את הכסף כדי "לכסות את החובות העצומים שהמשפחה נשארה איתם מזמן המחלה".
הרופא האונקולוג מספר על אבא שגייס כסף עבור הילדה שלו שנפטרה, ובכסף הוא הקים ספרייה לזכרה. "ברור לחלוטין שמי שתרם את הכסף תרם אותו להצלת חיים ולא בשביל להקים ספרייה, אז אני חושב לעצמי שאולי אפשר היה להעביר את הכסף שנשאר למישהו שצריך שיצילו את חייו. בשביל זה צריך רגולציה או הסדרה, כדי שהסכומים האלו לא יתגלגלו בלי פיקוח".
שאלות אלו כולן מובילות למסקנה אחת, והיא שכל נושא גיוס הכספים ברשת לצרכי טיפולים וניתוחים לחולים הוא פרוץ ונטול כל פיקוח ורגולציה – כל עוד יהיה כזה הוא יהווה כר נרחב למניפולציות ושרלטנות, שלציבור הרחב לא יהיה כל יכולת לזהות אותן. "חייב שיהיה גוף רגולטורי שידרוש שקיפות", אומר אחד מבעלי הפלטפורמות הגדולות. "צריכה להיות שקיפות לכל אורך התהליך, גם מצד העמותות וגם מצדנו, הפלטפורמות. בסוף אור השמש מחטא את הכל".