בחודש מרץ האחרון חזר תושב קרית גת בן ה-37 לביתו מעט לפני חצות, נטל סכין מטבח גדולה ודקר למוות את בנו בן ה-14 לעיני אשתו וילדיו. הוא נעצר, נחקר, נשפט – ושוחרר. זאת, לאחר שבצעד חריג החליטה הפרקליטות לעכב את ההליכים "נוכח נסיבותיו החריגות, הייחודיות ויוצאות הדופן של המקרה".
הנסיבות יוצאות הדופן הללו הן טיפול אלטרנטיבי שעבר האב, אשר במסגרתו קיבל חומרים פסיכואקטיביים, שהובילו אותו, כך לפי חוות דעת פסיכיאטרית, להתקף פסיכוטי שגרם לו לרצוח את בנו.
"הבן אדם היה קצת בחרדה ובדיכאון כתוצאה ממשפט אזרחי שנמשך נגדו", מסביר עורך דינו יהודה פריד. "חבר שלו, שהוא עובד סוציאלי, אמר לו: 'אני יכול להמליץ לך על מטפל אלטרנטיבי שיעשה לך מסע בנפש, ואחרי זה תרגיש את השלווה'. הוא סמך על החבר שלו והלך לאותו בן אדם'".
אותו אדם, אליעד לנדאו, שהגדיר עצמו כמטפל, נתן לאב "כדור טבעי" שהיה למעשה MDMA – חומר פסיכואקטיבי שכלול בפקודת הסמים המסוכנים בישראל.
הפרקליטות ציינה בכתב האישום כי ה"טיפול" של לנדאו כלל כמה פגישות מקדימות, שבהן הסביר למטופליו שהוא אינו ערב להצלחת הטיפול ותפקידו הוא "ללוותם במסע".
"הכדור הזה גרם לו למצבים פסיכוטיים וקולות. הוא דיווח למטפל, שאמר לו: 'אל תדאג זה חלק מהמסע, חלק מהתהליך, הכל יהיה בסדר'", מספר עו"ד פריד. "באחד הקולות שהוא שמע אמרו לו שהוא משיח בן דוד והבן שלו משיח בן יוסף, וכדי שהגאולה תגיע, משיח בן יוסף צריך למות. אז הוא הלך ופגע בבן שלו".
כוח, כסף, סמים
בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר והולך בחומרים פסיכדליים בטיפולים נפשיים – מטיפול בדיכאון עמיד בעזרת פטריות הזייה וקטמין, ועד שימוש ב-MDMA לסובלים מפוסט טראומה קשה. חלק קטן מאוד של הטיפולים נעשים במסגרת מחקר רפואי בחסות המדינה והחלק הגדול הרבה יותר נעשה בחשאי. "יש אלפי אנשים שמקבלים טיפולים כאלה בשנה", אומר מטפל בתחום. "זה תחום אפור שבמידה והוא לא נעשה כמו שצריך, הוא בקלות יכול להפוך לשחור".
ב-2019, אישר משרד הבריאות פסיכותרפיה נתמכת MDMA למטופלים הסובלים מפוסט־טראומה קשה במסגרת מחקר. הטיפולים מתבצעים בתוך מרכזים לבריאות הנפש, לפי פרוטוקול מובנה ועל ידי מטפלים מוסמכים בלבד (עובדים סוציאליים בעלי תואר שני טיפולי, פסיכולוגים קליניים, מטפלים באמנות בעלי תואר שני). בנוסף, נדרשים הכשרה שאושרה על ידי ה-FDA בתחום פסיכותרפיה נתמכת MDMA, ופרקטיקום תחת הדרכה צמודה.
"נטילה של MDMA בצורה מפוקחת ומדודה במקביל לטיפול פסיכותרפי מכיל, מאפשרת להעלות את האירועים הטראומטיים ולעבד אותם", נכתב באתר של בית החולים באר יעקב, שבו מתבצע הטיפול במסגרת מחקר שנעשה בשיתוף מאפ"ס (האגודה המולטי-דיסציפלינרית ללימודים פסיכדליים), ארגון ללא מטרות רווח.
משרד הבריאות מבהיר שבמסגרת המחקר על MDMA, שנמצא בשלב האחרון שלו, עברו את הטיפול 16 מטופלים (בבאר יעקב ובבית החולים שיבא תל השומר). "ישנן תוצאות מצוינות של שיפור משמעותי במצבם הנפשי של כ-68 אחוז מהמטופלים הכרוניים. הטיפול הוכרז על ידי ה-FDA כטיפול פורץ דרך בתחום הטיפול בפוסט טראומה", נמסר לנו. "משרד הבריאות מוביל את המחקר בנושא ורואה בו פריצת דרך חשובה".
במקביל, פסיכותרפיה נתמכת פסילוסיבין (פטריות) היא נושא למחקר חדש בבית חולים באר יעקב לטיפול בדיכאון עמיד. המחקרים בתחום הולכים ותופסים תאוצה, והוגדרו פורצי דרך על ידי מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA). אולם בדרך לאישור הנכסף שיגיע, כך מקווים החוקרים, ב-2023 – בישראל הולך ופורח שוק של טיפולים שנעשים מתחת לרדאר וללא פיקוח. טיפולים אלו, המשלבים מתן חומרים פסיכואקטיביים כמו LSD, קטמין, פטריות הזייה ו-MDMA עלולים, כמו במקרה של האב מקריית גת, לגרום לטרגדיות.
"אנחנו נמצאים במצב מאוד בעייתי שבו אנשים מחפשים את האפיק הזה אבל אין להם דרך לגשת אליו בצורה רשמית, חוקית, ואז הם מחפשים כל מיני אפיקים אחרים", אומר ד"ר עידו הרטוגזון, היסטוריון וסוציולוג של חומרים משני תודעה. לדבריו, באפיקים אלו נמצאים אנשים שמציגים את עצמם כתרפיסטים. "חלקם טובים וחלקם אנשים שהתגלגלו לתחום הזה מכל מני סיבות אחרות. הם לאו דווקא מאוד מוכשרים ולחלקם אולי יש כל מיני בעיות אישיותיות משל עצמם. אולי זה מה שהוביל אותם להימשך לעמדה הזאת, המאוד רבת כוח, לתת לאדם אחר חומרים כאלה. אז צריך להיות מאוד זהירים. תרפיית אנדרגראונד, זה פותח פתח להרבה סכנות".
תהליך סינון ממושך
"עברתי תקופה לא קלה בשנתיים האחרונות ועשיתי לא מעט טיפולים אלטרנטיביים", מספר ג'. "אחת המטפלות שהיו לי המליצה לי על טיפול בחומרים פסיכדליים אצל מטפל שהיא מכירה, היא אמרה שזה יעשה לי טוב. התקשרתי למטפל, הייתה שיחה נחמדה. קבענו להיפגש. הפגישה הראשונה ארכה כשעתיים. היא יכולה להזכיר טיפול פסיכולוגי אם כי היא הייתה פחות פורמלית ויותר חברית ורוחנית. המטפל, אדם בשנות ה-50 לחייו, הסביר איך עובד התהליך וסיפר על עצמו. הוא לא מטפל מוסמך, לא קשור לתחום. הוא עצמו עבר טיפול כזה בעבר ששינה את חייו והחליט להקדיש את זמנו לטפל באנשים ולצורך כך עבר איזושהי הכשרה. אני לא יודע מה. לא שאלתי. הוא מגדיר את עצמו כמלווה, לא מטפל. בעיני זו הבחנה נכונה.
"הוא אמר שאפשר לטפל ב-MDMA או בפטריות ושלדעתי טיפול ב-MDMA כול להתאים לי יותר. עשינו שתי פגישות הכנה. הוא שאל אותי על ההיסטוריה הרפואית שלי, אם אני לוקח כדורים פסיכיאטריים. דיברנו על גבולות בטיפול. הכל היה מוגדר, שקוף, ברור ומרגיע. הוא אמר שאני יכול בכל שלב להחליט שזה לא מתאים לי. הרגשתי שיש לי מרחב בטוח להתמסר.
"בפגישה השלישית הקליניקה הייתה ערוכה מאוד נעים לסשן. עשינו שיחה קצרה ואחריה לקחתי את הקפסולה עם החומר במינון שמתאים למשקל הגוף שלי. ישבתי רבע שעה ואחר כך נשכבתי על מזרון. היתה מוזיקה נעימה ברקע. לא דיברנו, אבל הוא היה לידי. הייתי תחת השפעה בערך חמש שעות. אחרי הפגישה הזו היו עוד שתי פגישות אינטגרציה שבהן עיבדנו את החוויה.
"שילמתי על הכל 1,400 שקל, כולל ה-MDMA שהוא הביא לי. נראה לי שמתישהו אעשה זאת שוב. עבורי זו הייתה חוויה משנה חיים – טיפול פסיכולוגי של 15 שנים ביום אחד".
"צריך להבחין בין שני סוגים של טיפולים שנעשים לא באישור", אומרת מטפלת שמכירה היטב את התחום. "ישנם מטפלים, פסיכותרפיסטים מוסמכים, שעושים זאת כי הם יודעים שהטיפול הוכח כאפקטיבי והם רוצים לסייע לאנשים עם טראומות מורכבות שלא הצליחו לקבל טיפול במסגרת המחקר. מצד שני יש את האנשים שמציגים את עצמם כמטפלים, שאין להם הסמכה, שהם לא בקיאים בטיפול הספציפי ועלולים – ואף גרמו – נזקים למטופלים".
הטיפול במסגרת המחקר של מאפ"ס נמשך כמה חודשים: בין 15 ל-20 פגישות שנועדו לטיפול פסיכותרפי ועוד שלוש פגישות שבהן המטופל מקבל MDMA. הפגישות נעשות כשבחדר יש שני מטפלים וכל הטיפולים מצולמים. "המודל שלנו זה לנסות לעבוד עם מה שיוצר את הסימפטומים", אומרת ד"ר קרן צרפתי, חוקרת קלינית במאפ"ס המנהלת את המחקר. "אנחנו מרחב טיפולי שבו אפשר להתבונן לעומק בעולם של הפגיעה".
צרפתי מתארת את תהליך הסינון של מטופלים חדשים כעמוק וממושך. "יש תהליך ארוך של כמה חודשים, של סינון מטופלים, ובסינון הזה אנחנו בודקים את רמת ה-PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית המתאפיינת בסימפטומים קשים כמו קשיי שינה, ניתוקים והתקפי זעם)" מסבירה ד"ר צרפתי. לדבריה, המחקר מוודא שאין למטופלים בעיה פיזיולוגית כמו הפרעות קצב לב או לחץ דם שעשויים להיות מסוכנים עם MDMA, או בעיות פסיכיאטריות. "אנחנו לא עובדים עם אנשים עם סכיזופרניה או פסיכוזות רציניות למשל, כי זה יכול להזיק להם או לעורר דברים", היא מוסיפה.
לדברי צרפתי, המטפלים במחקר הם בעלי תואר שני ועם ניסיון רב בעבודה עם טראומות. "יש לנו מטפלים שהוכשרו, עם תואר שני קליני והרבה ניסיון והכרה של PTSD כי העבודה עצמה עם החומרים היא עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, ובשביל לעבוד בצורה בטוחה ויעילה, לפי מה שאנחנו רואים עד כה מהמחקר, זה מאוד מאוד משמעותי", היא אומרת. "העבודה הזאת חייבת להיות חוקית, היא חייבת להיות באור, חייבת להיות מותאמת למטופלים הנכונים בהתוויות הנכונות. העבודה חייבת לסנן מטופלים והיא חייב להיות מועברת על ידי מטפלים או מטפלות שעברו את ההכשרות המתאימות".
חציית גבולות
אל הטיפולים שאינם חוקיים, מגיעים המטופלים בהמלצות מפה לאוזן, בשולי פורומים מקצועיים שונים וברמיזות מקודדות בקבוצות ברשתות החברתיות.
"אנחנו ממליצים להימנע כמו מאש ממטפלים שיוזמים פניות אליך אחרי שקוראים פוסט שכתבת בנושא ואומרים 'אני יכול לעזור לך'", אומר יגאל טרטקובסקי, פסיכותרפיסט ומייסד-שותף (ביחד עם ניר תדמור) של פרויקט חוף מבטחים – קהילה תומכת תודעה אשר מקימה מרחבים בטוחים לתמיכה במשברים נפשיים ורגשיים במסיבות טבע ופסטיבלים.
"בנוסף", הוא אומר. "יש להתרחק ממטפלים שמבטיחים הבטחות – נרפא לך את הפוסט טראומה, את הדיכאון, את החרדה. אף מטפל לא יכול להבטיח שום דבר, בטח סביב חומרים משני תודעה".
"יש להתרחק ממטפלים שמבטיחים הבטחות – נרפא לך את הפוסט טראומה, את הדיכאון, את החרדה"
חלק מאותם מטפלים לא מוסמכים מגדלים את הפטריות בבית, בלי שיש מעקב אחרי איכות החומר, אחרים רוכשים MDMA וקטמין בטלגרם, כפי שעשה, לפי כתב האישום, המטפל שסיפק כדורים לאב שרצח את בנו. חלקם רוכשים צמחים שגדלים בחוות חוקיות וממצים מהם את החומרים הפעילים בהתאם לצורכיהם. אחת החוות הפיראטיות הללו קיימת בגינה של בית פרטי במרכז הארץ ובה ניתן למצוא לצד צמחי מרפא שונים גם צמחים המכילים חומרים פסיכואקטיביים כמו גפן איוואסקה, עצי שיטה אוסטרליים המכילים DMT או קקטוסים המכונים "סן פדרו" ומכילים מסקלין. החווה מפעילה חשבונות ברשתות החברתיות ומציעה בהם את הצמחים למכירה באופן חוקי, לצד הוראות גידול.
לדברי טרטקובסקי, בעוד החומרים שניתנים בפיקוח למטופלים מגיעים בצורתם הטהורה, למטופלים שמגיעים למטפלים הלא מורשים אין יכולת לדעת איזה חומר הם מקבלים ומה הוא מכיל. האם זו מולקולת ה-MDMA או שהיא מעורבת עם חומרים אחרים ואז קיימות מגוון סכנות פיזיולוגיות ונפשיות. עוד הוא מספר כי מגיעות אליהם פניות מצד גברים ונשים שנפגעו על ידי מטפלים, גם פגיעות מיניות, גם אלימות מילולית ומקרים נוספים של חציית גבולות. "אנשים מגיעים לטיפול רגישים ומוצפים, והסכנה היא שהם יפגשו במטפלים שרלטנים, שיודעים שיש לסוג הטיפול הזה ביקוש, אבל הם לא יודעים מה הם עושים – או שיפגשו במטפלים שיעשו את הטיפול ממקום של כוח או של ניצול מיני".
"אנשים מגיעים לטיפול רגישים ומוצפים, והסכנה היא שהם יפגשו במטפלים שרלטנים, שיודעים שיש לסוג הטיפול הזה ביקוש"
המצב הנוכחי מציב גם מטפלים רבים במלכוד – השימוש בחומרים משני תודעה עדיין אינו חוקי, פסיכותרפיסטיים מוסמכים מפחדים לסכן את רישיונם ואת הקריירה שלהם ובכך מותירים חלל המושך אליו "מטפלים" נטולי הכשרה וניסיון. "באים אליי אנשים שאני עושה איתם טיפול חווייתי, מיינדפולנס. אני לא עושה איתם את הפסיכדליה, אבל הם מאוד מעוניינים ושואלים אותי מה דעתי", מספר אראל בן צדוק, פסיכותרפיסט שעבר הכשרה של מאפ"ס וחוקר חוויות של ריפוי בעזרת חומרים פסיכדליים. "אני תמיד אומר – אם אתם כבר הולכים למישהו, הוא חייב להיות מטפל, ומטפל מוסמך עם תעודות".
"אני אומר לאנשים שמתעניינים בטיפול – אם אתם כבר הולכים למישהו, הוא חייב להיות מטפל מוסמך עם תעודות"
בן צדוק הגיע לתחום ממקום אישי. "אני הגעתי לתחום הזה גם בחיפוש מזור אישי, לעצמי. הפסיכותרפיה לא הספיקה לי. הייתי צריך עוד משהו, ומשהו עוצמתי שיעזור לי. הרבה שנים חייתי בקושי ובסבל שאפשר לקרוא לו גם פוסט-טראומה", הוא מספר. "אני לא בנוי לעבוד בצורה לא חוקית", מוסיף בן צדוק. "אבל אני מכבד ולפעמים מעריץ אנשים שלקחו על עצמם לעבוד באנדרגראונד והתגברו על הפחד הזה. אנשים שלוקחים מקרים קשים ביותר שאף אחד לא מוכן לקחת. אם לא היה את העולם של האנדרגראונד, האנשים האלה לא היו מוצאים מזור. העולם של האנדרגראונד עוזר להמון המון המון אנשים. מצד שני, כל אחד יכול להחליט שהוא מטפל ונעשים דברים שהם בעייתיים בעולם הזה".
"יש פה פתח למגלומניה"
שימוש ב-MDMA מוביל להסרה של מגננות, והגבולות יכולים להיטשטש בקלות ומכאן סכנת הניצול הפוטנציאלי. "חשוב שבכל תהליך טיפולי תהיה שיחה ברורה על גבולות", אומר טרטקובסקי. "אני ממליץ למטופל לקרוא פרוטוקולים, ספרות ומחקרים לפני הטיפול על מנת להבין למה הוא נכנס. חשוב להבין מה אנחנו צורכים, באיזה מינונים ומה האינדיקציות אם לוקחים כדורים פסיכאטריים ואחרים".
הטיפול של א' ארך שנה וכלל MDMA, פטריות וקקטוסים, לצד שיחות. הטיפול שלו נערך בשלושה סבבים שבהם לקח חומרים משני תודעה, כשבין הסבבים פגש א' את המטפלת לשיחות בלי שימוש בחומרים. לדבריו, הטיפול שינה את חייו והציל את מערכת היחסים שלו עם משפחתו. "הרווחתי מערכת יחסים עם אבא שלי שלא היתה לי כל החיים. זו היתה מערכת יחסים כואבת מאוד כל החיים והיום אנחנו אשכרה שותים בירה ביחד בחוף הים ומדברים על החיים", מספר א' ומוסיף: "לאורך הטיפול, הצלחתי להתמסר הרבה יותר טוב לעבודה שלי. הצלחתי להתמסר הרבה יותר טוב אליי, לקבל את עצמי ולהרגיש".
למרות זאת א' לא היה ממהר להמליץ לאחרים על הטיפול. "אני יכול להגיד בוודאות שהטיפול הזה עשה לי טוב. אני יכול להגיד בוודאות שאני רואה עוד אנשים שהוא עשה להם טוב, הרבה מאוד. אבל אני יכול גם לראות אצל אנשים מסוימים איך הוא עשה לא טוב, עשה דברים שקשה להם מאוד לעבור אותם".
לדבריו, סוגיית הסכנה בטיפולים הללו מעסיקה אותו. "אני כל הזמן שואל את עצמי מה הרווח מול ההפסד פה. אם בא בן אדם שרוצה לטפל בסם כי הוא קיבל את השליחות מאללה והוא מאמין שזה יעשה טוב לאנשים אבל הוא לא מבין מספיק טוב, איזה אחוז של אנשים הוא ידפוק? איזה אחוז של אנשים הוא ישפר? האם מספיק בן אדם אחד בשביל להרוס את כל המאה שעשו טוב? אני לא יודע".
אבל א' מעריך את עבודת המטפלים שנעשית במחתרת. "המטפלים כרגע הם פרטיזנים בתחום הזה. לא משנה כמה הם חארות, אני מעריך אותם על עצם זה שהם מקדמים את התחום כי הוא לא היה מתקדם בלי זה, זאת המחאה השקטה שמתחת", הוא אומר.
"גילינו משהו מבטיח שאחוזי ההצלחה שלו גבוהים פי כמה מכל אלטרנטיבה, אבל לוקח זמן לאשר אותו", אומרת מטפלת שמכירה את התחום. "וגם כשיאשרו אותו, זה ייקח זמן ומסיבות טובות. הבעיה היא שהביקוש עצום. אנשים רבים סובלים מפוסט טראומה, מחרדה ממושכת, מדיכאון ממושך. הם רואים שיש טריפ של חמלה ורוצים גם, ויש מתח בין הצורך של המערכת לעשות את זה לאט וטוב לבין הצורך להבין שיש סופה משתוללת וצריך ליצור מקום ביניים בהסדרה".
"יש מתח בין הצורך של המערכת לעשות את זה לאט וטוב לבין הצורך להבין שיש סופה משתוללת וצריך ליצור מקום ביניים בהסדרה"
"אנחנו מדינה של תשעה מיליון אנשים, אם תוציאי מהם את מספר האנשים שהשתתפו בקרבות, אנשים שגדלו בצפון או בעוטף עזה, ילדים ונכדים של ניצולי שואה, אנשים שסבלו מאונס או התעללות בילדות – תקבלי אחוז גבוה של האוכלוסייה שמתמודדת עם טראומה ולא מקבלת את הטיפול הנכון עבורה", אומר שון לייקוב, מטפל באמצעות קאנביס לאנשים שיש ברשותם מרשם.
"גם כשהטיפולים יהיו חוקיים, יהיו המון אנשים שילכו לאנדרגראונד. כי אין סיכוי שהמכונים שיוקמו פה יוכלו לטפל בכולם. משרד הבריאות ישמור את הטיפול למקרים הקשים ביותר. מתי יגיעו לעשרות אלפי מטופלים? ייקח לפחות עוד עשור עד שזה יהפוך לממשי. צריך לברך את משרד הבריאות על המהלך המתקד שלו, אבל הם יצטרכו להרחיב את התחום. לא הייתי מרחיק לכת כמו באורגון, בו משאל העם פירט שתעודת מטפל פסיכדלי לא תהיה מוגבלת לבעלי תואר או מקצוע, אבל צריך לתת מענה גם לאנשים שמתמודדים עם טראומה בלי הצורך באבחון של פוסט-טראומה מורכב או עמיד ולפחות שנה של טיפול לא מוצלח שכולל כדורים שממכרים".
פנינו למשרד הבריאות כדי להבין האם הם מודעים לתהליכים הטיפוליים שמתרחשים במחתרת. "משרד הבריאות אחראי אך ורק על המטפלים ברישיון שעובדים במסגרת משרד הבריאות או מוסדות תחת הרגולציה של המשרד", נמסר בתגובה. "למשרד הבריאות אין מידע על המטפלים שלא ברישיון. משרד הבריאות מתנגד לכל פעילות פירטית בנושא ומזהיר את הציבור מפני מטפלים שאינם בעלי רשיון עיסוק. במצב כזה התהליך לא מפוקח ואיכות החומר לא ידועה".