אחת מכוכבות כנס לשכת עורכי הדין השנתי שנפתח היום באילת הייתה אמורה להיות שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. אלא שאתמול התברר שמסמר האירוע לא תגיע אחרי הכל, ואפשר להבין אותה: אלה ימים עמוסים עבור שקד, לשון המאזניים האמיתית במערכת הפוליטית, ועבור שותפה לימינה, נפתלי בנט, שעשוי להיות ראש הממשלה הקרוב של ישראל.
לא רק שקד תחסר בכנס. מי שעוד צפוי לבלוט שם בהעדרו ככל הנראה הוא אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר. גורמים בלשכה טוענים כי נוה וחימי, שהיו מקורבים עד למינויו של חימי ליו"ר החדש, אינם מדברים כבר יותר משנה.
מאז החלטת הפרקליטות לא להגיש כתב אישום נגד נוה בפרשת מין תמורת מינויים (הוא עדיין מואשם בפרשת נתב"ג) – החלו אופפות את הלשכה שמועות אודות כוונתו לחזור לזירה הפוליטית ולכבוש את ראשות הלשכה מחדש. לאחרונה נטען כי נוה תיווך בין שקד לנתניהו במסגרת מאמציו הנואשים של האחרון להקים ממשלה.
התיווך הזה כשל. אבל דבר אחד ברור. מי שחטפו מהלומה גדולה לפני שנתיים – שקד, כשנמחקה כמעט מהמפה הפוליטית, ונוה, כשהתמודד עם כתב אישום חמור – חזרו ובגדול, והם שוב משלבים ידיים. ומי שיכול להיות מאוד מרוצה משילוב הידיים הזה הוא מי שגדל בחסות נוה ושקד לממדים עצומים – משרד עורכי הדין של לירום סנדה ושל מנכ"ל המשרד זיו להב.
המשרד של סנדה ולהב – מי שייסד את המשרד, אחראי על האסטרטגיה ומשמש כמנכ"ל שלו – מציע ללקוחותיו ייצוג בהליכים הנוגעים לטיפול בחובות מול ההוצאה לפועל, צו כינוס, הסרת מגבלות ופשיטות רגל. המשרד הוקם ב-2012 ומהר מאוד הפך לאחד המשרדים המובילים בתחום, כשהוא נהנה גם מסדרת כתבות מפרגנות של הכתב לשעבר דורון הרמן בערוץ 13.
ב"המקום" דיווחנו בעבר כי תלונות שהוגשו לוועדת האתיקה נגד סנדה, נגמרו בלא כלום. ביוני 2019 פורסם בכלכליסט כי תלונה שהוגשה לוועדת האתיקה נגד סנדה ב-2015 על הפרת כללי הפרסומות, גולגלה לעורך דין אחר, אף שהוא כלל לא הוזכר בתלונה. בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין שדן בנושא, קבע בהחלטתו כי ועדת האתיקה המחוזית נקטה "אכיפה בררנית".
במאי 2019 הוציאה ועדת האתיקה הארצית מסמך שבו היא מבהירה כי עורכי הדין לא יורשו לציין בפרסומיהם את ההסדרים שהושגו בהוצאה לפועל או בהליכים של חדלות פירעון "ללא מידע ענייני". למרות ההודעה שאינה משתמעת לשתי פנים של הלשכה, סנדה ולהב המשיכו בכך באופן בוטה, גם בדף הפייבסוק שלהם – שם הם מצטלמים עם לקוחותיהם, מספרים את סיפורם האישי וטוענים כי מחקו בעבורם חובות בסכומים גדולים.
על חלק מהפרסומים שמוציא משרד סנדה אחראי צוות פנימי. כל נושאי יחסי הציבור הופקדו בידו של יבגני זרובינסקי, אושיית רשת שעבדה עם צוות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבר. בינואר 2020 הוא הפך גם ליועץ התקשורת של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה.
"כוח במשרד המשפטים"
המשרד של סנדה ולהב עושה מה שהוא עושה היישר מהמקפצה: המשרד ביצע התפקדות גדולה עבור איילת שקד למפלגת הבית היהודי – ולהב נימק את חשיבות ההתפקדות למפלגה בצורך ש"לפירמה יהיה כוח במשרד המשפטים בראשות שרת המשפטים איילת שקד". שקד מצידה פעלה ביחד עם נוה כדי לקדם חקיקה שתכשיר בדיעבד את מסע הפרסום העצום של המשרד. לשכת עורכי הדין העבירה לשקד את טיוטת התקנות, שקד אישרה, והן נכנסו לתוקף באפריל 2018.
עוד מתברר גם כי הקשר של מפלגת הבית היהודי לסנדה לא נותק מאז. בדצמבר 2020 הגיע נפתלי בנט, שותפה של שקד, למשרדים של "גורו הכושר" שר פיטנס, אחותו של סנדה, כדי לצלם סרטון הזועק את זעקת העצמאים בעיצומו של משבר הקורונה. במרץ 2021 הגיע למשרדי הפירמה אביר קארה, מייסד השולמנים ומועמד מפלגת ימינה לכנסת, "להבהיר את משנתו לגבי כלכלת מדינת ישראל ועתיד העצמאים בארץ".
כתוצאה מכל ההתנהלות הבעייתית הזו, ל"המקום" נודע אף כי צוות שיוקם בקרוב מטעם משרד המשפטים יבדוק את הבעיות והכשלים בתהליך האתי של עבודתה של לשכת עורכי הדין, ויציע המלצות שיוכלו לייעל את עבודת ועדות האתיקה של הלשכה; זאת בין השאר בעקבות השאלות סביב הטיפול בתלונות החוזרות כנגד משרד עורכי הדין של סנדה. לידי המקום הכי חם הגיעו לפחות שש תלונות נגד משרדו של סנדה, כשהאחרונה ביניהן היא מינואר 2021.
״לידי המקום הכי חם הגיעו לפחות שש תלונות נגד משרדו של סנדה, כשהאחרונה ביניהן היא מינואר 2021״
המחוקק העניק לוועדת האתיקה עצמאות רבה באכיפת הדין המשמעתי על חבריה, מאחר שכנראה לא שיער שבחלק מהמקרים – כמו במקרה של סנדה – הלשכה לא תמהר לחרוץ דינם של עורכי דין שהתנהלותם לא עולה בקנה אחד עם הקוד האתי. גם הקמת צוות הבדיקה המיוחד לא תשנה את התמונה, כל עוד לא יינתנו לה סמכויות אכיפה וכל עוד היא לא תנחה את שר המשפטים להוציא את ועדת האתיקה אל מחוץ ללשכה.
הצל הכבד של סנדה
וכך, למרות החשיפות הרבות יחסית, הן ב"המקום הכי חם" והן ב-TheMarker, אודות טענות של לקוחות שונים כלפי המשרד של סנדה, דבר לא השתנה בהתנהלותו. על כך אפשר ללמוד מתלונה חריגה בהיקפה שהוגשה כבר לפני כמה חודשים ללשכת עורכי הדין – וגם כעת, תחת הנהגתו של עורך הדין אבי חימי, ממשיכה הלשכה על מוסדות האתיקה שלה למסמס אותה.
מאיר אלמקייס, לקוח של עו"ד סנדה, מנסה להשתחרר מצלו הכבד כבר חמש שנים, ללא הצלחה. לאחרונה איגד כמה עשרות אנשים שטוענים שנפגעו גם הם מהתנהלות המשרד של סנדה. חלקם בחרו לקחת את ההתאגדות צעד אחד קדימה, אחרים עדיין יושבים על הגדר.
בינואר הם הוציאו מכתב התראה מעורך דין בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, אבל אחרי זמן מה החליט אותו עורך דין לעשות אחורה פנה. במקום זאת, בסוף אפריל הגיש אלמקייס מכתב תלונה משותף בשמם של עשרה לקוחות לשעבר של סנדה לוועדת האתיקה בלשכה. למוד ניסיון, הוא לא מאמין שזה יעזור, אבל ממשיך לנסות.
בשנים האחרונות חשפנו במקום שורה של עדויות שהראו דפוס קבוע של התנהלות של עורכי דין ממשרדו של סנדה כלפי החייבים: מסמכים שהלכו לאיבוד, תיקים שלא טופלו, ביקורות ותלונות שנמחקו ובקשת שכר טרחה נוסף על זה שנקבע.
גם במכתב ההתראה שנשלח מאותו עורך דין שנסוג בו מהייצוג של המתלוננים, הועלו הטענות הללו. בין היתר נאמר במכתב, שאיגד 17 מתוך נפגעי סנדה: "למרשיי טענות רבות בכל הנוגע להתנהלות משרדך בקשר לייצוגם בהליכי פשיטת רגל ו/או בהליכי חדלות פירעון כאשר חרף העובדה כי נחתמו עם מרשיי הסכמי שכ"ט… בחרת אצל מרבית ממרשיי לדרוש סכומי כסף נוספים ולטעון כי ככל שמרשיי לא ישלמו סכומים נוספים, תחדל מלייצג את מרשיי…".
״חרף העובדה כי נחתמו עם מרשיי הסכמי שכ"ט… בחרת אצל מרבית ממרשיי לדרוש סכומי כסף נוספים ולטעון כי ככל שמרשיי לא ישלמו סכומים נוספים, תחדל מלייצג את מרשיי…"
כך גם אירע לאלמקייס. "ב-2017 הייתי עם חוב של כ-80 אלף שקל אחרי ריביות למס הכנסה ולבנק הפועלים", הוא מספר. "ראיתי בחדשות כתבה של דורון הרמן ששיבח את המשרד של סנדה והגעתי לשם. זה היה אחרי שכמה עורכי דין אמרו לי שהתיק שלי קטן ואני לא צריך אותם, שאני יכול לסדר את העניינים לבד. עורכת דין מהמשרד של סנדה הסתכלה על התיק ואמרה לי לעשות פריסת תשלומים של החוב וביקשה 3,000 שקל. זה לא נראה לי בשמיים אז הסכמתי וחתמתי על חוזה. אחר כך הזמינו אותי לפגישה שנייה עם עורכת דין אחרת. היא אמרה שעורכת הדין הקודמת כבר לא עובדת שם, עשתה קרוס על החוזה ואמרה ששכר הטרחה הוא 12 אלף שקל.
"אמרתי לה 'איך אשלם את זה, לא חשבתי שיעלה פי ארבע'. היא אמרה שיש חוק חדלות פירעון חדש לטובת החייבים, שלא גובים את כל הסכום. מה שהיא לא אמרה לי זה שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף, רק בדיעבד הבנתי את זה. אני רק רציתי לסיים עם החובות שהלכו ותפחו, עם המכתבים, וצווי העיקול והדפיקות בדלת של גובים מהוצאה לפועל והסכמתי לחתום. היא אמרה שתסיר את כל העיקולים ורק בדיעבד הבנתי שהיא הכניסה אותי להליך של פשיטת רגל. אחר כך, כשהתקשרתי למנהל המיוחד של כונס הנכסים, הוא אמר לי: למה אתה בפשיטת רגל, אדם בגילך ובמצב שלך? אף אחד לא הבין למה הוא עשה את זה. הייתי בן 37-36, עובד ומשתכר מעל הממוצע.
"לאט לאט הבנתי איזו טעות עשיתי. היו קובעים לי פגישות ומבטלים, מחליפים לי עורכי דין ובכל פעם הייתי צריך לספר את הסיפור שלי מחדש. פעם אחת מנהלת המשרד של סנדה אישרה לי להתעכב עם התשלום החודשי. הייתי בסופר, עשיתי קניות בחמישים שקל והכרטיס לא עבר. הלכתי לבנק והפקידה אמרה שאני במינוס כי מהמשרד של סנדה משכו כסף. הם אמרו שנתתי הרשאה, זה לא נכון. הגשתי תלונה במשטרה, אמרו לי שזה סכסוך עסקי והם לא מתערבים.
"הסיפור הזה השפיע עלי מכל הבחינות, לא עבדתי בצורה סדירה, נכנסתי לדיכאון התחלתי טיפול בכדורים. אחרי שנה החלטתי לפטר את סנדה. שילמתי לו 8,500 שקל בסך הכל. לקחתי עורך דין אחר. עכשיו אני עדיין בהליך, משלם 250 שקל בחודש".
אלמקייס מספר שפנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להתלונן על עורכת הדין שטיפלה בתיק שלו ועל סנדה. "הם לא הגיבו לי", הוא מספר. "אני לא מצליח להבין למה הם לא פועלים נגדו".
במכתב שהוציא כעת לוועדת האתיקה ושעליו חתומים עוד עשרה נפגעים, נכתב כי: "במשך שלוש השנים האחרונות שלחנו כולנו ועוד לקוחות רבים, אינספור מכתבי תלונה על מעשיהם של לירום סנדה וצוות משרדו כלפי לקוחותיו, הן לועדת האתיקה והן ללשכה ולראשיה, אך תלונות אלו לא טופלו על ידכם, ואף נתקלנו בחומה בצורה של הגנה כלפיו מצדכם".
"התלוננתי על סנדה בלשכת עורכי הדין", אומר יאיר שני, אחד הלקוחות של סנדה החתום על המכתב ללשכה. "בסוף חסמו אותי כי כל יום התקשרתי וכל יום אני כותב להם שאני רוצה לדעת מה הסיפור. מה ההתקדמות עם התלונה. שלחתי הוכחות ומסמכים. אני רוצה לדעת שהלשכה מטפלת בזה באופן ראוי. אמרו 'יש לנו תשובה – שלחנו בדואר'. זה היה לפני חודשיים בערך".
״שלחתי הוכחות ומסמכים. אני רוצה לדעת שהלשכה מטפלת בזה באופן ראוי. אמרו 'יש לנו תשובה – שלחנו בדואר'. זה היה לפני חודשיים בערך"
שני, בן 45, מספר כי ב-2017 הגיע למשרדו של סנדה לקבל ייצוג בהליכי פשיטת רגל. לדבריו הוא שילם 25 אלף שקל למשרד ונקבע כי ישלם מדי חודש 1,200 שקל, אלא שלאחר שנה הוא גילה במקרה שהתשלום עלה ל-3,500 שקל. "אחרי שבוע עורכת דין נאותה לענות לי, אמרה לי 'זה תקלה'. המשכתי לשלם את הסכום המקורי עד שקיבלתי טלפון מהמנהל המיוחד שאמר לי שרוצים לזרוק אותי מההליך כי אני לא משלם את כל הסכום.
"כתבתי הודעה אישית לסנדה שאני חושש לתהליך ואני מבקש שייכנס לעובי הקורה. הוא שלח הודעה חזרה שהכל בסדר ואני מתקדם להפטר. שעה אחר כך קיבלתי טלפון מהמשרד שצריך מסמכים דחופים, כאלה שכבר העברתי להם.
"מכל הסיפור הזה לא חידשו לי את הרשיון, ואני איש שטח שצריך את הרכב. מהמשרד של סנדה רצו 1,500 שקל לטפל בזה. התייאשתי. פניתי לעורכי דין אחרים אבל כל אחד רוצה עשרות אלפי שקלים בשביל להתחיל להתדיין. אני נראה עכשיו כמו אדם שנתפס בזירת רצח עם סכין מלאה בדם. אני נראה כמו גנב, שודד הקופה הציבורית, כשבעצם מי שגרם לי להיראות שקרן זה המייצג שלי".
פנינו ללשכת עורכי הדין לתגובה, אך הם בחרו לא להגיב. שמעון כץ, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב, שאליו מגיעות התלונות נגד סנדה, אמר ל"המקום" בתחילה כי הוא לא מכיר תלונות כאלה. לאחר שקיבל שני מסמכים על שתי תלונות שנשלחו אל הוועדה, הוא ציין בהודעת וואטסאפ: "אמרתי לך שאינני עובר על כל התלונות שמגיעות. יש לכך מנגנון. אשמח לראות את התלונה עצמה". משום שהתלונות כבר נמצאות בוועדה, לא ראינו סיבה לשלוח אותן אליו שוב.
ממשרדו של סנדה נמסר כתגובה מכתב הטוען כי מדובר באוסף טענות שקריות וכי נגד משרדם מעולם לא הוגשה תלונה או ניתן פסק דין או קובלנה. המכתב מצורף כאן. עוד ביקשו במשרדו של סנדה לצרף את הנספחים לגבי הלקוחות המדוברים, האסורים בפרסום. בחרנו שלא לעשות כן.
שיחה על זה post