א' בן 14. כשהיה ילד, בן הזוג של אמו נהג לאנוס אותו בידיעתה. המעשים צילקו את נפשו וגרמו לו לשלל בעיות התנהגותיות ונפשיות. הוא אושפז במחלקה פסיכיאטרית והגיע לאחר האשפוז לפנימיית קצה, שם נהג באלימות קשה והועבר למעון אחר, שבו הוא שוהה עד היום. אין ל-א' לאן לחזור, הפנימייה היא כל עולמו וכך היא תהיה בשנים הבאות, עד שיתגייס לצבא, אם יבחר לעשות זאת. היא אמורה לספק לו מסגרת תומכת, להכין אותו לחיים, להיות לו בית. בהיעדר טיפול תומך, אפשר רק לשער מה יהא גורלו של א'.
כ-6,500 ילדים ובני נוער בסיכון בני 6 עד 21, המתמודדים עם קשיים מסוגים שונים, מטופלים בלמעלה מ-200 פנימיות טיפוליות ופוסט-אשפוזיות. רובן מנוהלות באמצעות מפעילים פרטיים – חברות למטרות רווח. יש פנימיות המכילות מאות ילדים, יש מעונות שבהם ילדים נמצאים בקבוצות גדולות בלי הפרדה מגדרית, יש מקומות שאת מקום המדריכים מחליפים בני ובנות שירות, יש מפעילים שבוחנים את שורת הרווח במקום את איכות השירות.
עוד ב-2015 פרסם משרד הרווחה מכרז להפעלת פנימיות ברחבי הארץ עבור ילדים ובני נוער מכל המגזרים, שאמור היה לשפר את איכות הטיפול שיקבלו הילדים. שורה של ביטולים, דחיות וערעורים של החברות המפעילות הובילו לעצירת המכרז. היום, שבע שנים מאוחר יותר, היוזמה כולה תקועה ושיפור השירות בעזרת מכרזים מעודכנים לא נראה באופק.
"המכרז תקוע חד משמעית כי המפעילים מתבקשים להקטין את גודל הקבוצות, זה כל הסיפור", אומר אדם המכיר היטב את המערכת. "כל הטענות שנשמעו בערעור הן בגדר זריית חול בעיני הציבור. המפעילים הגדולים יכולים להגיד שמדובר בתקצוב בחסר, אבל במכרז הזה כל ילד מקבל יותר כסף – בין 13-15 אלף שקל בחודש. למה הם לא חתמו? כי כפרים שיש בהם 140 ילדים, יצטרכו להתפצל ולתת יותר תשומות על כל ילד, וזה לא רווחי להם".
"תעריף אחזקה הפסדי"
כבר כשהמכרז יצא לדרך במאי 2015, עתרו מספר מפעילים, הן עמותות והן חברות למטרות רווח, לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בטענה שתעריף האחזקה במכרז הוא הפסדי, כלומר אינו מכסה את העלות הנדרשת בפועל לאספקת השירותים שבהם מחויב מפעיל פנימייה.
בית המשפט קיבל את העתירה והורה על ביטול המכרז וכתיבת חדש. בנובמבר 2017 הוקמה במשרד הרווחה ועדת פנימיות, שגיבשה מסמך מדיניות המסדיר את פעילות המערך ועל בסיס המסקנות שלה פורסם השלב הראשון של המכרז המתנהל בימים אלו. לפני שלוש שנים הוציא משרד הרווחה מודעה על השלב השני של התכנית. מציעים שעברו את שלב המיון, שהתקיים שנה קודם לכן, הוזמנו להציע הצעות עד מרץ 2021, מועד הרחוק שנה וחצי מהפרסום.
היתה סיבה טובה לכך שניתן משך זמן כה ארוך להגשת ההצעות: המכרז החדש נועד לשנות מהותית את מודל הפעלת הפנימיות לילדים ובני נוער, והמפעילים נדרשו להיערך לקראת השינוי הגדול: לא יהיו יותר מ-250 ילדים בכל המסגרות שברשותם, במקום 400 כיום; במסגרת בודדת יהיו מקסימום עשרה ילדים, ולא עד 20 כמו היום; יצירת הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות בפנימיות; והפסקה של שימוש בש"שנים, צעירים מתנדבים לפני שירות צבאי ללא ניסיון, שנכנסים באופן שיטתי לתפקיד מדריכים כדי לחסוך בהוצאות ההפעלה.
קשה להפריז בחשיבות המכרז החדש. רק לאחרונה, בפנימייה מעורבת, נער תקף מינית נערה והורחק מהמקום. בפנימייה עם הפרדה מגדרית זה לא היה קורה.
אבל גם הפעם זה קרה: במכתב שהוציא לאחרונה אגף רכש, מכרזים והתקשרויות של משרד הרווחה נכתב כי שוב הוגשו השגות ועתירות לבית המשפט, הפעם מצד מפעילים שלא זכו במכרז ונוגעת למגזר החרדי ולמגזר המוסלמי-נוצרי, בשל "אי אחידות במדיניות הוועדה".
על פי המסמך, ועדת המכרזים תבדוק את העניין ובינתיים יוקפאו ההליכים במכרז "עד להשלמת הבדיקה נוספת". בהיעדר תאריך יעד במסמך, לא ברור מתי זה יקרה, והובטח רק כי "הוועדה תפעל ככל יכולתה לסיים בדיקה זו בהקדם האפשרי".
לפני כשבועיים שלח משרד הרווחה מכתב נוסף לכל הגופים שהגישו הצעות למסגרות במגזר החילוני ובו הודגש כי לאור לוחות הזמנים, "אנו נערכים לקבלת אישורים להארכת ההסכמים הנוכחיים עד להחלת תוצאות המכרז".
המשמעות היא שהמפעילים ימשיכו להפעיל את הפנימיות במתכונת הנוכחית, בלי השינויים עליהם הוחלט, וזאת למרות שחלק מהזוכים כבר ביצעו את ההתאמות הנדרשות. הילדים ימשיכו לשלם את המחיר. כלומר, אלה מהם שעדיין נמצאים במסגרות ולא בגרו בינתיים או נשרו.
מיליארד וחצי שקל בשנה
האגף החוץ ביתי של משרד הרווחה, הרגולטור והאחראי על הליווי המקצועי שנוהל עד לאחרונה בידי רקפת בן גיא וכעת אחראית עליו יעל וויס, עומד כעת מול החברות והתהליכים המשפטיים האינסופיים. האגף מעביר כמיליארד וחצי שקל בשנה עבור הפעלת המסגרות והטיפול בילדים.
בשורה של כתבות בהמקום הכי חם הדגמנו בשנים האחרונות כיצד ההפרטה פגעה באיכות השירות הניתן לילדים. בן גיא הודתה כי ״בשנה שעברה סגרנו את השנה עם 1,481 אירועים חריגים״, ותלונות ילדים שלא טופלו רק הולכות ומצטברות. העובדים בשטח דיווחו על מציאות בלתי אפשרית של עומס רגשי, רשימות המתנה ארוכות, תחלופה גבוהה ואלימות.
עובדת בכירה לשעבר במשרד הרווחה מספרת כי מדובר בהתנהלות מוכרת: במקרים רבים לאחר פרסום מכרזים מוגשות התנגדויות מצד מפעילים שלא קיבלו הודעת זכייה. אם הן לא מצליחות להיפתר בדרך של משא ומתן, היא אומרת, פונים לבית המשפט ושם המשרד מנמק מדוע בחר במפעיל אחד על פני האחר.
בספטמבר 2019 דחה השופט עודד גרוסקופף עתירה נוספת שהגישו 31 מפעילים שגם בה טענו נגד התעריפים. בפסק דינו כתב השופט: "הטענות הקונקרטיות המרכזיות של המערערות אינן מגלות הצדקה להתערבות שיפוטית במכרז בנקודת הזמן הנוכחית. בוודאי שאין בהן כדי להצדיק עיכוב נוסף בקידום המכרז, אשר נועד לשפר את מערך השירותים החיוניים המסופקים לילדים ולבני נוער בסיכון, ולאפשר להם לקיים אורח חיים תקין ונורמטיבי".
"המקרה הזה מסובך יותר כי הוא מרובה משתתפים", היא אומרת. "יש שתי אפשרויות לפתור מצב מסובך כזה של השגות משפטיות רבות: להקפיא את המכרז ולהיכנס לדיון עומק או לבטל את המכרז ולפתוח מכרז חדש. ביטול כזה יעכב את התהליך בחודשים ארוכים וזה לא פשוט אבל לא בלתי פתיר. המשרד צריך למצוא פתרון במערכת המשפטית והמקצועית".
"יש יותר מדי אינטרסים בהתנגדויות שהוגשו לבית המשפט", אומר האיש שצוטט קודם, ומכיר את המערכת על כל מורכבותה. "מרבית המפעילים של המסגרות החוץ ביתיות הן חברות למטרות רווח. הן לא היו נכנסים לתחום שמתומחר בחסר. אז אם המכרזים הפסדיים, למה יש כל כך הרבה חברות שנלחמות על כל מכסה? איך יש מפעילים שהפכו למיליונרים? כל יום שעובר והמכרז לא בתוקף הוא עוד יום שהם מרוויחים כסף".
"מרבית המפעילים של המסגרות החוץ ביתיות הן חברות למטרות רווח. הן לא היו נכנסים לתחום שמתומחר בחסר"
אחת השיטות של אותם מפעילים להוזיל עלויות היא, כאמור, הפעלת ש״שנים, שמחליפים לעיתים את המדריכים. הם עוסקים בחינוך ובהדרכה בלתי פורמלית, בעבודה עם נוער בסיכון או נוער עולה, בסיוע לימודי, בהדרכה בבתי ספר ובפרויקטים קהילתיים.
כפי שהראנו כאן בעבר, להסדר הזה יש מחיר טיפולי ונפשי גם עבור הנערים והנערות וגם עבור המתנדבים והמתנדבות.
חסרים בגדים לבי"ס
גם אם היה המכרז מתקדם – ישנם בו מספר סעיפים שראוי להתעכב עליהם, טוענת עו"ד שירן רייכנברג מהקליניקה לזכויות נוער וצעירים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שהצטרפה לעתירה כידידת בית המשפט עם עמותת "מקום": "אחת הטענות שלנו היו שלא פרסמו תעריף ספציפי, וכך כל מפעיל יכול לבחור איך הוא יחלק את הכסף לחניכים מבלי שתהיה אפשרות לפקח על הגופים. הגיעו אלינו סיפורים מנערות שהיו צריכות לכבס כל יום את אותה חולצה, כי לא היו להן בגדים לבית הספר, למרות שהפנימיה אמורה לספק להן בגדים".
לטענתה, גם לאחר השינויים במכרז, מדובר בתמחור חסר של שכר המדריכים: "ברגע שיש שכר נמוך מגיעים לתפקיד עובדים לא מוכשרים או שהתחלופה גבוהה והדבר גורם לפגיעה ביציבות וברצף הטיפולי".
בבית המשפט נחשף כי במענה לשלב א' של המכרז התקבלו במשרד הרווחה 800 שאלות הבהרה. "אם יש 800 שאלות למכרז – המכרז לא טוב", אומרת עו"ד רייכנברג. במאמר שהוציאה השבוע יחד עם רועי מצר תחת הכותרת "המכרז כחזות הכול? חוק חובת המכרזים ומסגרות השמה חוץ ביתיות לבני נוער במצבי סיכון", הם כותבים: "אחד העקרונות העומדים בבסיס ההפרטה הוא עקרון התחרות ככלי מהותי לשיפור איכות השירותים המסופקים לאוכלוסייה הצורכת אותם. עם זאת, השימוש בחוק חובת המכרזים, בהקשר הייחודי שבו לצרכנים אין אפשרות בחירה בין הגופים המפעילים, גרם לכך שהתחרות בין המפעילים השונים היא לא על איכות השירות אלא על עצם הזכייה במכרז, מכיוון שלאחריה לא קיימים מנגנונים שיעודדו תחרות על שיפור השירות, אלא נדרשת רק עמידה בדרישות המכרז.
"כלומר, למרות שהמטרה היא תחרות לשיפור השירות, בפועל אין תחרות בין הגופים המפעילים בזמן מתן השירות אלא כל התחרות מתקיימת רק בשלב המכרז… לאור הקושי לכמת מדדים טיפוליים, התחרות בשלב זה היא רק על רכיבים הניתנים לכימות כיום. ניתן לראות זאת לאור הניקוד הנמוך הניתן במכרזים למקצועיות. כך למשל, בהתייחסות לצוות המוביל במסגרת המכרז, לא ניתן לבדוק את יכולותיו בעבודה עם האוכלוסייה מקבלת השירות, אלא רק מדדים כגון שנות לימוד או שנות ניסיון.
"למרות שהמטרה היא תחרות לשיפור השירות, בפועל אין תחרות בין המפעילים בזמן מתן השירות אלא רק בשלב המכרז"
"מצב זה מייצר עדיפות לגופים בעלי מיומנות בהכנה וזכייה במכרזים, ולאו דווקא לגופים בעלי מיומנות להפעלת מסגרות אלו. כמו כן, הוא שומט את הקרקע מהעקרונות שעמדו בבסיס הכנסת התחרות באמצעות מיקור חוץ לאספקת שירותי רווחה".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: משרד הרווחה והביטחון החברתי מוביל לראשונה רפורמה רחבת היקף במערך הפנימיות שנועדה להרחיב ולשפר את השירותים לבני הנוער בפנימיות אלו. הרפורמה כוללת בין היתר הקטנת מספר החניכים בקבוצה וקביעת מספר חניכים מקסימלי בפנימייה וכן תוספות של כוח אדם ממקצועות מגוונים – כל זאת לרווחתם של חניכי הפנימיות. מטבע הדברים השינויים המתבקשים במסגרת הרפורמה מורכבים ויוצרים גם התנגדויות בקרב גורמים שונים ויישומם לוקח זמן. אנו נמשיך לפעול בנחישות להמשך יישומה של הרפורמה ובטוחים שבסיום התהליך היא תביא לשיפור ושדרוג איכות המענים לחניכי הפנימיות.