מדי יום מתפרסם באתר משרד הבריאות מדד העומס היומי ב-12 בתי החולים הפסיכיאטריים במדינה. הנתונים מספרים את הסיפור: אלימות, שחיקה, עומס וצפיפות. סיפור של הזנחה ארוכת שנים.
ביום שני השבוע היתה בכל המחלקות באברבנל תפוסה של 115 אחוז בממוצע, ובאיתנים 104 אחוז. 109 אחוזי תפוסה נרשמו בשער מנשה, 106 אחוז בשיבא וכ-100 אחוז בשלוותה, לב השרון (פרדסיה) ומעלה הכרמל. כתוצאה מכך, בחדרים המיועדים לשני מטופלים ישנים חמישה, בחלק מהמחלקות ישנן מיטות בלובי, במקומות אחרים מטופלים, שנמצאים במצב הקשה בחייהם, ישנים על מיטה מתקפלת.
במשרד הבריאות מסכימים שזה נושא חשוב: "חייבים להוריד את הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שאם אתה דוחס הרבה אנשים עם בעיות נפשיות בחלל קטן ובתנאים לא טובים, אז לא יהיה שם טוב", אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ בוועידת "חוסן נפשי", שיזם "ישראל היום" בדצמבר שעבר. "חייבים להביא כסף למערכת לטובת הגדלת מספר המיטות, וצריך לשים על סדר היום הלאומי את המערכת הפסיכיאטרית במקום גבוה יותר".
ואכן, השר הורוביץ (מרצ) הוכיח כי הוא מעביר את תחום בריאות הנפש לקדמת הבמה. באוקטובר 2021 הציג את התוכנית של המשרד בתחום, באותו חודש קיים את הסיור המקצועי הראשון שלו כשר באברבנל, ובהמשך גם קידם קמפיין בשיתוף מתמודדי נפש.
מומחי בריאות הנפש שעימם שוחחנו טוענים כי משרד הבריאות בראשותו של הורוביץ היה הטוב ביותר לתחום מזה שנים רבות, אבל במאבק מול האוצר על התקציבים ובצורך לקבוע תקנות לגבי הצפיפות בבתי החולים, הוא כשל.
מחצית מכמות המיטות
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אפרת גלר ניצן מהקליניקה לקידום הזכות לבריאות באוניברסיטת רייכמן, ביקש האיגוד ממשרד הבריאות לקבוע סטנדרט של 8 מ"ר למטופל, ללא שטח השירותים והמקלחת.
"ההתערבות השיפוטית הנדרשת כאן אינה בוטה ולא מהווה תקדים", אומרת עו"ד גלר ניצן. "היא מתבססת על מודלים קיימים שמשרד הבריאות מבצע במחלקות אחרות". בעתירה הובאו הנחיות של משרד הבריאות מ-2007 לגבי מרחב המחייה המינימלי של מטופלים במחלקות בריאות אחרות, המתייחסות לגודל החדרים ולמרחק בין המיטות.
לדברי עו"ד גלר, "מדובר בהנחיות חשובות אשר מציגות את המינימום ההכרחי למימוש זכות הבריאות של מטופל אך למרבה הצער והאבסורד אין להן תחולה על מחלקות לבריאות הנפש בהם מדובר באשפוזים ארוכים באופן יחסי ומורכבים נפשית וטיפולית".
במחלקות פנימיות עומד האשפוז הממוצע על כ-3-4 ימים, לעומת שלושה וחצי-ארבעה שבועות במחלקות הפסיכיאטריות.
העתירה הזו מזכירה עתירה אחרת, שהגישה התנועה לזכויות האזרח ב-2014 נגד השרים לביטחון פנים ומשפטים ונציב בתי הסוהר בעניין הצפיפות בבתי הסוהר. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע ב-2017 כי על המדינה להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.
"העתירה של האסירים עוררה מחשבה אצל כולנו", אומר פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית. "החולים שלנו הם לא אנשים שעשו עבירה, הם לא אשמים במצב שלהם, אבל הם חלשים. אין להם לובי, הם לא חוסמים כבישים, לא עושים הפגנות. המשפחות לא הולכות לטלוויזיה כי הן מתביישות. עדיין יש עליהם סטיגמה. זו הסיבה שאנחנו, מנהלי בתי החולים, חייבים להיות הפה שלהם".
כיום בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים יש כ-3,600 מיטות – 0.4 מיטות לכל אלף איש, לעומת ממוצע של 0.7 מיטות במדינות ה-OECD. "אני משרת אזור של כ-900 אלף איש, ויש לי מחצית מכמות המיטות שצריכה להיות לי", אומר פרופ' זלצמן. "זו הסיבה שבאופן קבוע התפוסה במחלקות הסגורות היא מעל 100 אחוז".
מספר המיטות במחלקה עומד על 34 והתפוסה כאמור כ-100 אחוז. זאת לעומת 18-24 מיטות במדינות ה-OECD ותפוסה שעומדת על כ-85 אחוז, על מנת לתת מענה למקרים דחופים.
"מה המשמעות של הצפיפות?", מסביר פרופ' זלצמן, "חולים שחיים בצפיפות הם יותר אלימים. אין שבוע שבו אח או אחות אצלנו לא מקבלים מכות או נפגעים. שמנו לב שבתחילת תקופת הקורונה, כשאנשים פחדו לבוא לבית החולים והתפוסות ירדו ל-70-80 אחוז – האלימות המילולית, האלימות הפיזית והנזק לרכוש ירדו באותו היקף".
דוח מבקר המדינה מ-2018 התייחס לנושא הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים: "צפיפות היתר גורמת להתגברות תופעת האלימות ולמצבים שבהם למטופלים אין מיטה משלהם במחלקה, לפיכך בלילה הם נאלצים לנדוד למחלקות אחרות ובמשך היום אין להם מיטה למנוחה. מצב זה הוא בלתי נסבל, פוגע בסיכויי ההחלמה ואף עלול להחריף את המצב הרפואי, גורם אי נוחות רבה מאוד למטופל ופוגע בכבודו כאדם ובזכויותיו כחולה".
"נושא הצפיפות הוא ביטוי לזלזול של המדינה בבתי חולים הפסיכיאטריים זה עשרות שנים", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים היוצא, שהגיש את העתירה. "אף אחד לא דאג לזכויותיהם המינימליות, ברגעים הקשים בחיים שלהם. אם יש במחלקה 34 מיטות במקום 24, זה אומר שאין לך זמן לדבר עם המטופלים. זה פוגע בהם".
"האוצר שיחק עם השרים"
בתשובה לעתירה, משרד הבריאות לא התחמק והודה כי קיימת בעייה. אולם הוא ביקש מבית המשפט למחוק את העתירה, בטענה כי קיימות תוכניות עבור
פרויקטים שונים של בינוי, שיפור ושיפוץ של מחלקות קיימות, לצד בניית מחלקות חדשות, וכי הוקצו לכך תקציבים: 400 מיליון שקל שיוקצו במסגרת תכנית ארוכת טווח של שבע שנים לטובת שיפוץ ובינוי בתי החולים לבריאות הנפש.
"מדובר במניפולציה של מספרים", אומר אדם המכיר את התחום. "400 מיליון שקל, ל-12 בתי חולים, על פני שבע שנים – זה אומר פחות מחמישה מיליון שקל לשנה. זה בטל בשישים בגלל עומק המחסור. אי אפשר בסכום הזה גם לשפץ את המבנים וגם להרחיב אותם, גם לצמצם את הפערים הנוכחיים וגם לענות על הצרכים העתידיים. זה הישג יפה של הורוביץ, אבך היה ברור שהאוצר שיחק עם השרים הלא מנוסים".
בנוסף, נטען בתשובת משרד הבריאות כי הבנייה החדשה תעשה לפי פרוגרמה שכוללת שטח אישי של לפחות 9 מ"ר למטופל. על אף שמדובר בשטח גדול יותר מזה שביקשו העותרים, הם לא מרוצים. "הפרוגרמה מהווה המלצה לא מחייבת לבנייה חדשה", אומרת עו"ד גלר ניצן. "היא גם לא עונה על הבעיות העכשוויות במחלקות הקיימות. הן עדיין ישארו בצפיפות. בית החולים כפר שאול משופץ יפה, אבל באותו יום שבו התקיים הדיון הקודם בבית המשפט, היו ארבע מיטות בלובי. אז מה עוזרים השיפוצים?"
"אנחנו אומרים להם, השקעתם, זה יפה מאוד. אבל תגדירו את היעד והמשרד לא מוכן להתחייב", אומר ד"ר פישל. "ברור לנו שזה לא יכול לקרות מהרגע להרגע, אבל אנחנו מבקשים שיעשו תוכנית כיצד מתקדמים לעבר היעד".
"מבורך שמשרד הבריאות מתייחס ומתחיל לבנות. מבורך שיש לו תוכנית מפורטת. מעולם לא היה משרד ידידותי כזה לתחום בריאות הנפש, אבל בסוף הכוונות הטובות מסתכמות בצ'ק", אומר פרופ' זלצמן. "כשהיו צריכים מיליארדים לקורונה מצאו את הכסף תוך עשר דקות, ואת הכסף לבריאות הנפש פורסים לשבע שנים. עד שיגמרו לבנות את הדבר שתכננו, המיטות כבר לא יספיקו".
בתגובה לעתירה, ציין משרד הבריאות כי הוא מעביר סכום של 200 מיליון שקל עבור "קידום מסגרות קהילתיות משקמות, שפתיחתן תסייע בצמצום מספר המטופלים
המאושפזים הממושכים בבתי החולים לבריאות הנפש, ובקידום תכניות טיפול קהילתיות המציעות שירותי טיפול יומיים (טיפולי יום, בתים מאזנים) ומבחן תמיכה לקופות החולים להגדלת הזמינות לטיפולי פסיכותרפיה בקהילה".
"אם הקהילה היתה מסוגלת לטפל מספיק מהר ומספיק טוב, עם מספיק כוח אדם ואמצעים טיפוליים כמו מרפאות, טיפולי יום, אשפוזי בית, טיפולי חירום בבית, זה היה מוריד משהו מתוך העומס הזה", אומר ד"ר פישל. "אבל גם את זה אין".
"אם היו משחררים מחצית מהחולים לקהילה, היו פותרים את הבעיה", מסיפ פרופ' זלצמן. "אבל בפועל זה לא קורה. אין תוספת דרמטית של שירותים בקהילה. אנחנו, מנהלי בתי החולים, נותנים כ-50 אחוז מהשירות בקהילה ויש תורי המתנה ממוצעים של תשעה חודשים, זה לא הגיוני".
קרוואנים למטופלים בצפון
קרן גינת היא מנהלת "מזור", בית החולים הפסיכיאטרי בעכו. במחלקה ט' אצלה יש 50 חולים. הצפיפות גדולה. לאחרונה היא הצליחה להשיג פתרון חלקי לבעייה כפולה – גם של צפיפות וגם של סכסוך קרקעות עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית עכו – ובאמצעות סעיף המאפשר בנייה ללא היתר ותקציב של 14 מיליון שקל ממשרד הבריאות תציב קראוונים בשטח של 700 מ"ר.
"להגיד לך שהקראוונים יפתרו את בעיית הצפיפות בצפון? לא", היא אומרת. "אבל לא יהיו יותר תמונות של 6-8 אנשים בחדר, יהיו ארבעה אנשים בחדר, וזו התקדמות. ועל זה אני אומרת תודה. בריאות הנפש עברה לקדמת הבמה, אבל עם קדמת הבמה לא הולכים למכולת. מה חסר לנו? ביצוע של תוכניות נהדרות שיש לנו".
גינת הייתה חברה בוועדה שהקים ב-2021 מנכ"ל משרד הבריאות דאז חזי לוי, בראשותו של פרופ' יובל מלמד, שגיבשה תכנית רב-שנתית למיפוי הצרכים של מערכת האשפוז בבריאות הנפש בבתי החולים. "בנינו דוח של מאה עמודים", היא אומרת. "עסקנו באסטרטגיה, תקינה, בעצירת האלימות, בחיזוק הצוות. אבל הוועדה תקועה. למה? לא ברור".
"טחנות הצדק טוחנות לאט", אומר ד"ר פישל. "לאט לאט מדברים יותר עלינו, שומעים אותנו יותר, יש יותר הבנה של המצוקה. אני מקווה שבית המשפט יוכל לתת דחיפה יפה לנו ולמטופלים".
משרד הבריאות נמסר: "המשרד מוביל מהלך אסטרטגי כולל בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש ובכלל זה, מודל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, ולצידו מערך המענים בקהילה (בתים מאזנים, אשפוזי בית, טיפול קהילתי אסרטיבי ועוד). כפי שנכתב בדו"ח הוועדה לבחינת מערכת האשפוז במרכזי בריאות הנפש, שהוגש לאחרונה לשר הבריאות ולמנכ״ל המשרד, עולם הפסיכיאטריה הולך ומשתנה, ובהתאם נדרשים שינויים בסטנדרט מערך האשפוז, ובהם שילוב מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים והעמקת רצף השירותים השונים בקהילה. מדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח, המחייב הקצאת משאבים בתקציבי המדינה הבאים, ותכנונו נעשה בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד האוצר.
"במקביל לקידום התהליך האסטרטגי, מוביל כיום משרד הבריאות מספר תכניות פעולה מיידיות, במסגרתן הוקצה תקציב רב שנתי בסך של כחצי מיליארד שקלים לשיפוץ ולבינוי מחלקות אשפוז במרכזי בריאות הנפש. עוד במסגרת המאמץ להרחיב ולשדרג את תנאי המחיה של המאושפזים, נבחרו זוכים במכרז להקמת קהילות משקמות שישמשו מסגרות לכ-420 מאושפזים ממושכים בבתי החולים. זאת ועוד, באחרונה פורסם מבחן תמיכה בסך של כ-90 מיליון שקלים לקופות החולים, בכדי שתפתחנה את שירותי בריאות הנפש שלהן בקהילה. משרד הבריאות ימשיך לפעול בכדי לשפר ולהיטיב את תנאי האשפוז עבור המטופלים במערך בריאות הנפש".