אין מי שילמד: "אנחנו מקבלים מורים שבעבר לא היינו מראיינים אותם. אוטמים את האוזניים והעיניים"

"השבוע פגשתי מנהלת בית ספר יסודי, מוכשרת כמו שד. עמדנו לדבר קצת. היא על המצוקה שלה בבית הספר היסודי אותו היא מנהלת ואני על התיכון שלי. מהר מאוד הבנו שאנחנו מהדהדים בעצם את הפחדים שלנו, את התסכול; האכזבה; חוסר האונים; הבושה; החידלון. שנינו חווים תחושת סכנה", כתב רם כהן, מנהל "תיכונט" התל אביבי בפוסט בפייסבוק שנראה כאילו נגע בעצב חשוף.

כהן תיאר באריכות ובפתיחות את המחסור החמור במורים ואת הדרכים היצירתיות והעצובות שבהם נוקטים המנהלים כדי להתמודד עם המצוקה: "כיתה ו' חונכת את כיתה א', ילדי ה' חונכים את ב', פה רואים סרט, שם שולחים לספריה לשחק… מורחים פעילות למידה חסרת כל משמעות עם סייעת. הישרדות משעה לשעה. כלום ושום דבר קורה בכיתה". 

דבריו לא נעלמו מהעין. הפוסט קיבל אלפי שיתופים ותגובות ממנהלים ומורים ששיתפו במצוקה שלהם. "אצלי שש מורות בחופשת לידה", כתבה מנהלת תיכון אשל הנשיא בת-חן פלד כהן. "מורים חולים… ותלמידים אומללים שהחלפנו להם ארבע פעמים מורה למתמטיקה מתחילת השנה". 

"הביאו לנו השנה שני ממלאי מקום וגם זה לא מספיק", אומרת לנו ד', מורה לאנגלית מחטיבת ביניים בפריפריה החברתית. "כל יום אחראית המערכת צריכה לשנות את המערכת. לשחרר כיתות מוקדם, להזיז מורים מכיתה לכיתה, לפצל שעות. כל בוקר בשבע אנחנו מגלים מה עלה בגורלנו". 

---

אנגלית הוא אחד המקצועות שלגביו עולות הטענות הרבות ביותר על מחסור. "יש לנו תקן אחד מתחילת השנה שלא מילאנו ויש עוד מורה שאמורה לצאת לחופשת לידה בקרוב", מוסיפה ד'. "אנחנו מחפשים חודשים מי שימלא את מקומה ולא מצאנו. היחידה שהגיעה לראיון שוקלת בין מספר בתי ספר, ואפשר לשער שבית הספר המוזנח שלנו לא יזכה בה. היא תעדיף בית ספר עם אינטרנט, דשא במקום עפר ומכונת צילום. במקום שהמפקחת של המחוז תיקח את העתודה של המורים החדשים ותחלק אותם בין בתי הספר, אין מי שינתב את התעבורה".

"לאחרונה פירסמה מודעת דרושים", כתב כהן על המנהלת שאיתה שוחח. "לא פנה אפילו לא מורה אחד. למה שיגיעו? אם אין מורים ב-1 בספטמבר, למה שיהיו בינואר? אמרה לי שהבינה שתכתוב בפעם הבאה 'דרוש מדריך'". 

"אי אפשר לדעת את הנתונים"

דוח מבקר המדינה שפורסם במאי חשף שורה של כשלים בתחום כוח האדם במערכת החינוך. בין היתר, הוא העלה את סוגיית המחסור במורים שהוכשרו להוראה. מהדו"ח עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית חסרים במגזר היהודי 3,065 מורים, בהם 626 מורים לאנגלית, 383 מורים למתמטיקה ו-239 מורים ללשון והבעה. במשך שנים סירב משרד החינוך לחשוף את מספר המורים החסרים במערכת, ואף בחר לא להגיב לשאלות שהפנו אליו בנושא.  

"מערכת החינוך לא שקופה, אז אי אפשר לדעת את הנתונים", אומר יואב פרידן, ממייסדי ארגון "מנהיגים" למנהלי בתי ספר ומנהל בית ספר עירוני א' בתל אביב. "יש שונות עצומה בין אזורים בישראל. הרבה איים לא ידועים כי הם לא בעין התקשורת. אנחנו בתיכונים המובילים של תל אביב מרשים לעצמנו להתבלט ולדבר על זה, אבל במקומות אחרים בישראל יש מחסור חריף ואין מענה". 

"יש מחסור משווע במורים. המצב ממש חמור", אומרת גם פרופ' אביבה קליגר, ראש יחידת מוסמך בהוראה במכללת בית ברל. "אני לא חושבת שמשרד החינוך יודע לכמת את מספר המורים החסרים, לדעתי אין לו את המידע המדויק או בכלל מידע. מדי פעם הוא אומר שלא חסרים מורים בתחומים שאנחנו מרגישים שחסר. איך אנחנו מרגישים את זה? פונים אלינו מנהלים ורכזי מקצוע ושואלים יש לנו מורים. רק עכשיו פנו אלינו ושאלו אם יש לנו מורים למדעים לחטיבות הביניים ואין לנו. מעט פונים כיום להוראה, אין בכלל עתודות". 

כדי לטפל בבעיה הוציא משרד החינוך לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית חוזרי מנכ"ל שעוסקים בתנאים לקבלת רישיון הוראה במקצועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. לפי החוזרים עלה כי תנאי הסף להוראת המקצוע הנומכו והורחבו אפשרויות הלימוד לקבלת רישיון הוראה במקצועות אלה. אלא שכמו שמתארת פרופ' קליגר הבעיה רחוקה מסיום.

פרופ' קליגר שאחראית על המסלול לתואר שני עם תעודת הוראה במכללה מספרת שהם מקבלים מעט פניות במקצועות ספציפיים, כמו גיאוגרפיה, ספרות, לשון ומקרא. 

"הרבה פעמים בוגרים שלנו נאלצים ללמד מקצועות שהם לא הוכשרו להם בגלל המחסור במורים בבתי הספר", היא מציינת. דבריה מקבלים משנה תוקף בדוח מבקר המדינה שבו נחשף כי 60% מהמורים למתמטיקה לא מחזיקים תואר אקדמי בתחום, וכך גם 40% מהמורים לאנגלית ו-88% מהמורים ללשון.  

"באחד התיכונים שבהם לימדתי המנהלת לא הצליחה למצוא מורה לאנגלית, ובייאושה היא שלחה פנייה להורים. אמא של אחד התלמידים, דוברת אנגלית, הגיעה ללמד", מספר ל', שעובד כמנחה פדגוגי. "במקום אחר גייסנו לתפקיד עורך דין רק בגלל שהיה דובר אנגלית מהבית. הוא עבד אצלנו עד שמצא עבודה בתחום שלו". 

מחסור במורים איכותיים

לפני שהחלה שנת הלימודים הנוכחית מסר משרד החינוך כי "אין מחסור כמותי במורים. עם פתיחת שנת הלימודים בכל כיתה ילמד מורה". רק השאלה היא איזה מורה? פרידן טוען שגם אם בנקודת זמן נתונה המחסור נמוך, הדבר לא מעיד על כך שהמערכת עובדת היטב. "הרבה משרות בתחום החינוך מאוישות על ידי בעלי תפקידים לא אופטימליים", הוא אומר. מה שאולי מסביר את נתוני מבחני פיזה הנמוכים מאוד שהסעירו את המערכת החודש.

"יש מחסור במורים, בעיקר מחסור במורים איכותיים, ובעיקר לכל מה שקשור למקצועות העולם החדש", אומר מנהל מינהל חינוך באחת העיריות הגדולות. "המערכת מתמודדת עם הסוגייה הזו בדרכים שונות, למשל בהסבת אקדמאים להוראה, אבל זה לא מספיק. אנשים לא מעוניינים להיות מורים בגלל השכר, המעמד והשחיקה. בגלל שאם יש לך התמחות במדעי המחשב או בפיזיקה, יש לך אפיקי תעסוקה אחרים ללכת אליהם".  

מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מסביר ש"אם בעבר התפשרנו על האיכות של המורים והיו מספיק מורים שיכולנו להכניס למערכת במקום אלו שפרשו לגמלאות, בשנים האחרונות אנחנו מקבלים לעבודת הוראה גם מורים שבעבר לא היינו מתחילים לראיין אותם. אנחנו לפעמים סוגרים את העיניים, אוטמים את האוזניים ומוכנים להתפשר על מורים בינוניים, ובלבד שיבואו. כל מי שמביע את רצונו ללמד במקצועות שבהם יש מחסור והוא בסדר – נחטף. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתפשר". 

לוי, מנהל תיכון מעיין שחר במועצה האזורית עמק חפר, מודה כי שירותי החינוך שהילדים מקבלים הם ברמה נמוכה מאשר בעבר. "אם הייתי מפצל כיתה של 40 תלמידים לשתי קבוצות ללימוד אנגלית, כיום אדחוס את כל התלמידים מול מורה אחת, כי אין לי אופציה אחרת", הוא מסביר. 

משלימים הכנסה במלצרות

על השאלה "איפה המורים" אפשר לענות בשאלה: "איפה הכסף". "אני עובדת ב-80% משרה ומרוויחה 6,500 שקל, כולל השתלמויות", אומרת ד', המורה לאנגלית. תחום שבו יש מחסור גדול במורים, כאמור. "רוב מי שסיים איתי את מסלול ההוראה לא עוסק במקצוע, חלקם הקימו בתי ספר פרטיים, אחרים מלמדים מבוגרים. למה? כי המערכת בלתי אפשרית, הדרישות שלה גבוהות יחסית למה שהיא נותנת והשכר מזעזע. כשמורים מתלוננים שוב ושוב על התנאים והשכר – מי ירצה להיות חלק מהמקצוע הזה?". 

בסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2018 עלה כי הפער הגדול בין שביעות הרצון הכללית מהעבודה לבין שביעות הרצון מההכנסה נמצא בקרב גננות ומורים בבתי ספר יסודיים: 90% מהמשיבים היו מרוצים מהמקצוע שבחרו, אבל רק 51% מרוצים מהשכר. 

"מורה חדש שיצא מהאוניברסיטה – והיו לי עשרות רבות כאלה בשנים האחרונות – נדרש להשלים הכנסה. הוא לא יכול להתקיים רק מעבודה במערכת החינוך", אומר פרידן. "לא הגיוני שאדם שסיים תואר ועובד במשרה מלאה בתפקיד כל כך חשוב לחברה, ירוויח סדר גודל של 6,000 שקל בחודש. מי שמכיר את יוקר המחיה בישראל יודע שמשכר כזה אי אפשר להתקיים". 

פרידן מספר על מורה שעבד כשליח של פיצרייה, על אחר שהיה די.ג'י, על מורה שהיתה מלצרית, על מורים רבים שנתנו שיעורים פרטיים בשעות אחר הצהריים. "העבודה של מורה צעיר קשה יותר משל מורה ותיק", הוא מוסיף. "מה שמורה ותיק עושה, למורה צעיר לוקח כפול זמן, אבל הפערים בתנאים עצומים".  

פקידים טכניים ומפוחדים

תמי אורדו רודניק היא מרצה בהכשרת מורים למוזיקה, עובדת במשרד החינוך כמורה למוזיקה וגם מנצחת מקהלה. כחלק מעבודתה היא מנחה סדנת סטאז' של סטודנטים שזו השנה הראשונה שלהם במערכת ומודעת לקשיים ולבעיות. "מורה למוזיקה לא יכול למלא משרה מלאה", היא מספרת. "בבוקר הוא עובד בבתי ספר ובערב מופיע. בין לבין הוא גם נותן שיעורים פרטיים. הוא מותש". 

אבל השכר הוא רק סיבה אחת לכך שאנשים מדירים את רגליהם ממקצוע ההוראה. מנשה לוי מונה בפנינו רשימה ארוכה של סיבות, העיקרית שבהן לדבריו היא מספר התלמידים הגבוה בכיתה, שגורם לבעיות משמעת. "זה הגורם מספר אחד לשחיקה ולייאוש ולעזיבה של מורים את המערכת" הוא אומר. 

בנוסף, לדבריו חוק החינוך המיוחד מכניס לכיתות הרגילות תלמידים ששובצו בעבר לבתי ספר מיוחדים, והקושי לנהל שיעור כהלכה הופך קשה יותר. "גם תנאי העבודה הקשים, ההתערבות הבוטה של ההורים בעבודת המורה, חוסר הגיבוי של משרד החינוך וחוסר אמון של המשרד במורים תורמים לעזיבת המקצוע", הוא מציין. "מורים הפכו לקבלני ביצוע של העברת חומר של משרד החינוך למוחם של ילדים. זו לא אוטונומיה אמיתית". 

גם ש', מנהל של אחד מבתי הספר בצפון הארץ מציין את היעדר האוטונומיה כגורם שבגללו מורים פורשים מהמקצוע. "אם יאנוש קורצ'אק היה חי כיום ועובד כמורה בישראל – הוא היה מפוטר. יש בית חרושת של הישגים וציונים ואין זמן לחינוך אמיתי. הכל הפוך. אני מעניק למורים שלי אוטונומיה כי אני מאמין שהם אנשי מקצוע טובים, והם מעניקים אותה לתלמידים שלהם", הוא אומר. "בכל העולם אין פיקוח על מורים, וכאן במהלך רפורמת השילוב, מינו יותר מפקחים ממדריכים. הפיקוח יושב על חוסר אמון מוחלט וכל האווירה היא של הפחדה וחרדות". 

עסוקים בכיבוי שריפות

ניסיונות להבין ממשרד החינוך מה התוכניות שלו לסגירת הפערים עלו בתוהו. "אנחנו לא מגיבים בנושא", אמרו לנו. "התוכניות של משרד החינוך לא מספיקות", אומר ראש מינהל החינוך באחת העיריות באזור הדרום שאיתו דיברנו. "יש כוונות במשרד לעשות שינוי, אבל מדובר במשרד גדול ומסורבל והשינויים לוקחים זמן". 

נראה שהסיפור של פרופ' קליגר מבית ברל ממחיש היטב כיצד הדברים עובדים: "משרד החינוך עושה הרבה תוכניות אינסטנט כדי להכניס מורים למערכת", היא מתארת. "הם רצו שנפתח איזו תוכנית למדעים לחטיבות ביניים ואמרו שיגייסו מורים, אבל בקושי גייסו שישה מועמדים. לא היה טעם לפתוח את התוכנית בכלל. המשרד לא נערך, הוא עושה כיבוי שריפות ולא נראה שיש לו תוכנית אב או אסטרטגיה רצינית".  לשאלה איפה משרד החינוך מפספס היא משיבה: "בקריאת המפה והשטח, מה חסר ולא חסר. בלהעלות את מעמד המורה ולתת להם יותר שכר. יש דברים שלא תלויים בו, הערכים של החברה אבל יש לו גם תפקיד בתחום הזה, אין ספק".  

פרידן טוען שמשרד החינוך חייב להפוך מרגולטור שמנהל את הכל וקובע כמעט את הכל, למערכת שמאמינה במוריה ומעניקה להם תנאים להצלחה. לדבריו המצב ישתפר רק לאחר העברת משקל הכובד לבתי הספר, הן באוטונומיה והן במשאבים ושינוי במערכות היחסים בין צוותי החינוך למשרד החינוך.

כשאני שואלת את ד' המורה לאנגלית אם היא רואה את העתיד שלה במערכת החינוך היא נאנחת אנחה גדולה. "בשנה שעברה הייתי אומרת כן. אבל השנה אנחנו בעומס מטורף. יש בעיות התנהגותיות, אלימות, המון מטלות שנוחתות עלינו מכל כיוון. ידעתי מה יהיה השכר שלי והכנתי את עצמי, אבל מה שאי אפשר להכין מראש זה לאיך שהשטח נראה. אני לא יודעת עוד כמה זמן אחזיק מעמד". 

"אני חושב שיש הרבה מנהלים ומורים שמרגישים מתוסכלים, והרבה הורים שמרגישים חסרי אונים מול המציאות שילדיהם הולכים לבית הספר ולומדים מעט", אומר רם כהן על הסערה שהצית הפוסט שלו. "מרבית האנשים שמובילים את משרד החינוך היא פקידות שמנותקת מהשטח וזה מה שגורם לפער בין מה שהם חושבים שקורה לבין מה שקורה בפועל".