"אמרתי למורים תסמנו אפס נוכחות – אנחנו לא משחקים את המשחק הזה"

שלושה ימים חלפו מאז שמשרד החינוך הודיע כי הוא מסדיר את הלמידה מרחוק, והרוחות לא נרגעות. לפי החלטת המשרד ממחר בבוקר צפויים כל ילדי הגנים, בתי הספר היסודיים והתיכונים לשבת מול מסכי המחשב וללמוד עד שעות הצהריים. המשרד פרסם מערכת שעות שכוללת ירידה לפרטים, למשל שעות ארוחת בוקר, זמן לחטיף, מפגשים כיתתיים בזום, שיעורים בקבוצות קטנות ותרגול עצמי. 

הורים רבים טוענים שאין באפשרותם לספק מחשב לכל אחד מילדי הבית, ללמידה שנערכת במקביל. הם מבהירים שהמחשבים נדרשים להם לעבודתם, ומספרים כי מערכת השעות הנוקשה לא תאפשר להם להתפנות לעבודתם ותדרוש מהם להתפנות לעזרה בשיעורים ולתפעול המערכת. החשש הגדול הוא מהעמקת הפערים החברתיים בין אלו שידם משגת לאוכלוסיות המוחלשות, פערים שגם כך הם הגבוהים מבין מדינות המערב. 

אתמול עלתה עצומה שקוראת לבטל את הלמידה מרחוק ולבחון פתרונות אחרים, בהם לימודים בחודשי החופש הגדול. ברשת עולים עוד ועוד פוסטים של הורים שהם מכריזים כי לא ישתפו פעולה עם הלמידה מרחוק ויסרבו לקחת בה חלק.

"איבדתם את זה לגמרי. אתם איבדתם אותנו, את האמון שלנו, או לפחות את המעט שעוד נשאר ממנו", כתבה אחת האימהות בפוסט שקיבל אלפי שיתופים. "אין לי שום כוונה לשתף פעולה עם התוכנית ההזויה שלכם. אין לי שום כוונה להכניס את עצמי ואת משפחתי לסחרור המטורף הזה שאתם מנסים לכפות עלינו. תרשמו לילדים שלי חיסורים על כך שהם לא הופיעו לפגישת זום, אם אתם רוצים. 

---

"מעניין לי את קצה הזרת. הילדים שלי ימשיכו ללמוד. אני אלמד איתם יחד, אבל אעשה את זה בצורה שמותאמת להתנהלות של משפחה בבידוד. אבחר בנושאים שאני יכולה ללמוד עם כמה מהילדים במקביל בלי לנסות לחלק את עצמי לשלוש ישויות שונות. אלמד איתם בקצב ובזמן שנכון לנו. אפעל בשיקול דעת הגיוני שיאפשר לנו לשמור על שפויות ולא להשתעבד לתוכניות חסרות ההיגיון שלכם".

שוחחנו היום עם כמה הורים המסרבים לשתף פעולה עם הלמידה מרחוק הנוקשה והמגבילה. אלו הקולות שלהם:

 מיכל אברמוביץ, אמא לשניים, כותבת ומרצה על תוכן שיווקי, חיפה: "אין סיכוי שנתפנה לחמש שעות כל בוקר למשימות"

"השבוע הראשון של הקורונה התחיל בייאוש ושבר שהפסדתי הרבה כסף על עבודות שבוטלו בגלל המשבר. מאז אני עובדת ללא הרף לשמר את הלקוחות הקיימים, לשמור נוכחות און ליין ולגייס לקוחות חדשים. בעלי מתכנת ועובד במשרה מלאה מהבית. שנינו מנסים להשתלט על העבודה והילדים צריכים להעסיק את עצמם. אצלנו בגילאי 4 ו-6 הם מסוגלים להעסיק את עצמם למקטעים של שעה וחצי, ואנחנו יכולים לעבוד.

"הילדים שלי רואים שבעת משבר, ההורים מפרנסים ועובדים והיוזמה של משרד החינוך לא תשנה את זה. אני נותנת גז על הקריירה, יש עבודה ותנועה ואני מברכת על כל רגע. אין סיכוי שעכשיו לחמש שעות בכל בוקר, בדיוק בזמן שיש שיחות ייעוץ עם לקוחות אני אתפנה כדי לשבת עם הילדים על משימות שמראש הוגדרו ככאלה שיש לעשות עם ההורים". 

סיוון לוי, אמא לשלושה ילדים, עובדת בביטוח, תל אביב: "מה עם הפרנסה שלי?"

"אני עובדת שמונה שעות בבית עם המחשב אז לא ריאלי שאתן למישהו מהם את המחשב. יש לי ילד בן שבע ותאומים בני חמש, לכל אחד מהילדים קצב למידה שונה. לפי המערכת שעות של משרד החינוך, אני צריכה שלושה מחשבים בבית, מה שלא מתאפשר לי מבחינה כלכלית, במיוחד עכשיו עקב המצב. וגם אם היו, הילדים לא יודעים לקרוא ולא יצליחו להיכנס בעצמם למחשב ואצטרך להיות לידם כל הזמן. איפה הפרנסה שלי? 

המורים עושים שגר ושכח ואנחנו צריכים למלא את התפקיד שלהם. הם רוצים לצאת לידי חובה ומפילים עלינו ההורים את המטלות. אז עזבו, אנחנו יכולים לקדם את הילדים שלנו בעצמנו, לא עוזר לנו שתכתיבו את התנאים. התוכנית חשובה, אבל ממש לא אפקטיבית".  

בני שחורי, אבא לשלושה, עוסק בחינוך פיננסי חברתי, באר שבע 

"במסגרות של הילדים שלנו, בבית ספר יסודי, עושים למידה מרחוק כבר שבוע וזה קשה מאוד. מחר זה הולך להיות עוד יותר קשה. אמנם יש לנו בבית שני מחשבים ניידים, אבל הם משמשים לפרנסת המשפחה ואי אפשר לנטרל את העבודה עבור הלימודים. גם לתת להם לעבוד באמצעות הסמארטפונים לא מצליח, כי קשה לערוך למידה קבוצתית בזום בגלל המסך הקטן. 

באופן כללי הפלטפורמה מצריכה דיקטטורה מסוימת. הילדים הולכים לאיבוד שם, הם נוטשים באמצע השיחה. זה לא מחזיק אותם. מה שקורה בפועל הוא שאחד מאיתנו אמור להיות כל הזמן בהיכון למצב של מנהלות: התנתקה השיחה, פתחו שיחה חדשה, המורה לא רואה שהילדים מצביעים ורוצים להשתתף. רמת התסכול גבוהה. 

"בינתיים אומרים לנו שמורים יבדקו נוכחות ויורידו ציון על היעדרות. זה מגוחך, הם באים עם שירות מעפן ואומרים שמי שלא יצרוך אותו ישלם מחיר. ומה יעשו? ייתנו קנסות לילדים שלא מצליחים להתחבר לשיחה? 

משרד החינוך קוצר את הפירות של חוסר התכנון של המערכת במשך שנים, והאחריות יושבת לפתחו. המורים מנסים להצליח במציאות שמכתיבה כישלון". 

קארין אוחיון, אמא לחמישה ילדים, מנהלת צהרון, כפר סבא: "לא מתכוונת לשתף עם זה פעולה"

"בוודאות כבר אפשר להגיד שאין מחשב לכל ילד. כשיש מחשבים, ההורים צריכים אותם לעבודה. יש לי ארבעה ילדים שצריכים ללמוד מרחוק. אחרי יומיים יצאתי מכל קבוצות הוואסטאפ הכיתתיות והודעתי שאני לא מתכוונת לשתף עם זה פעולה. שלא יוציאו את הילדים למוד חופשה בהפתעה – ויצפו מהם ללמוד. זה לא יקרה. 

חוץ מזה, אחרי שכל כך מקפידים על צמצום של זמן מסך, פתאום התהפכה הקערה, מסך זה לגיטימי וחיובי. החינוך בארץ פושט רגל כבר מזמן גם בלי התהליך הזה שנועד לכישלון חרוץ. זה לא פייר גם כלפי המורים. המורה והגננות אמרו לנו 'אם לא תשתפו פעולה, לא ישלמו לנו משכורת. זה לא נעים אבל אני לא צריכה לדאוג להם. אמרתי להם: תסמנו אפס נוכחות – אנחנו לא משחקים את המשחק הזה'". 

ליאת דגוגה, אמא לארבעה מתל אביב: "הם רוצים שאבחר ילד אחד לקדם ואזניח את השאר?"

"אנחנו באופן עקרוני לא נשתתף בלמידה מרחוק. בבית שלי אני מנהלת את סדר היום ולא מתכוונת לשלב בו הוראה. יש לי ארבעה ילדים, מחשב אחד ומשרה מלאה. אני נמצאת ולא נמצאת בבית. יש לי מחויבות כלפי המעסיק שלי לשמונה שעות. אז אין לי זמן פנוי, אין לי את כמות המכשירים הנדרשת ואת הטכנולוגיה. מה הם רוצים שאעשה? אבחר ילד אחד לקדם אותו ואזניח את השאר? 

"הילדים שלי בני 3,6,8 ו-13. הם מתגעגעים לבית הספר, אבל לא יהיו מוכנים להתאמץ כדי לקבל תוכן לימודי. אם זה בכיתה הם ילמדו – אבל הם לא ישבו מול המחשב בבית". 

אסף רוזנהיים, אבא לשניים, עוסק בהשקעות חברתיות, מרעננה: "מקבעים פערי מעמדות"

"משרד החינוך החליט לקבע את הבדלי המעמדות בין מי שיכול להרשות לעצמו לבין מי שלא. האוכלוסיות המוחלשות, מי שאין לו מחשב בבית, מי שמערכת החינוך בעיר שלו לא חזקה, מי שההורים שלו לא מכירים את החומר – הם אלו שיפגעו הכי הרבה. שאר הכיתה תמשיך, והילדים האלו יפסידו את החומר הנלמד. זה ידע שהם אף פעם לא יוכלו להשלים.

"מי שמשתתף בלמידה מרחוק נותן יד לפגיעה בשכבות החלשות שלא יכולות לקחת חלק בניסוי המחריד הזה שמייצר פערים. כאקט של סולידריות אני לא מתכוון לשתף פעולה עם זה, כל עוד לכל הילדים יהיה מחשב בבית. כל עוד משרד החינוך לא מיישר קו עם הדברים הכי בסיסיים". 

שלהבת כספי, אמא לשלושה, הנדסאית, באר שבע: "הלמידה מרחוק מתאימה לאוכלוסייה ספציפית"

"אני אמנם בחל"ת עכשיו ויש לנו מחשב אחד בבית, אבל שלושת הילדים שלי, בני 5, 10 ו-11 צריכים אותו. אתר אופק כל הזמן נופל, המצלמה במחשב לא עובדת, כשקשה להיכנס לזום, המורים לא יודעים לתת מענה. וכשקשה לילדים עם החומר אני לא יכולה לעזור להם. האלטרנטיבה בדרך כלל היא להביא מורה פרטי, אבל עכשיו בקורונה אין את מי להביא וגם ככה זה קשה כלכלית.  

"מה יהיה מחר? עוד יום של חופש כמו כל הימים. המורים לוחצים שהם ילמדו, אבל הילדים לא משתפים פעולה ואני לא מתכוונת לריב איתם שישבו מול המחשב. זה לא שיש לי ילד אחד, כל הבית על הראש שלי. אין טעם להוסיף עוד לחץ ומריבות. גם ככה קשה. 

"אני לא רוצה לחשוב מה יהיה כשהם יחזרו לבית הספר, גם ככה יש להם פערים משאר הילדים בכיתה ועכשיו הפערים האלה רק ילכו ויגדלו. זה יהיה קטסטרופה. הלמידה מרחוק מתאימה לאוכלוסייה ספציפית, כאלה שיכולים להרשות לעצמם, כאלה שיכולים לעזור לילדים שלהם". 

יוספה קמחי, אמא לשתיים, מפיקה וכותבת תוכן, תל אביב: "אתם מכתיבים לי מתי להאכיל את הילדות שלי בבית שלי? זה לא הגיוני"

"לפני היציאה לחופשת פסח היה ניסיון לערוך שיחות זום כיתתיות. לא ללמידה, רק כדי להגיד שלום. הניסיון כשל. השיחה נפלה, חצי מהילדים לא השתתפו ואצל אלה שהיו חלק ממנה נשמעו ברקע רעשים שאי אפשר היה לשמוע כלום. אז כיתת לימוד בזום? הלמידה מרחוק הזו הולכת להיות כישלון.  

"הבנות שלי לומדות באותה כיתה א', אז הן יכולות לעבוד במחשב אחד, אבל הלמידה מתרחשת בדיוק בשעות שאני זקוקה לו לעבודה. למה השיעורים לא יכולים להיות מוקלטים, שנוכל להיכנס אליהם בכל שעה שתהיה נוחה, גם לילדים וגם להורים? אפשר ללמוד מארבע עד שמונה בערב, לא חייבים להיצמד לשעות נוקשות. 

מבקשים מהילדים להתלבש וקובעים להם לשבת בשמונה מול המחשב. אי אפשר לצפות שזה יקרה. במערכת שעות כתוב שמתשע ורבע עד עשר יש ארוחת בוקר וב-12:30 חטיף. אתם מכתיבים לי מתי להאכיל את הילדות שלי בבית שלי? זה לא הגיוני".