ברחוב שקט בדרום תל אביב ניצב מבנה חסר ייחוד. כמוהו יש עוד רבים בסביבה. זהותו נשמרת בסוד. איש לא יודע שלכאן מגיעים נערים ונערות בזנות. הם יודעים שמאחורי הדלת נמצא המקום הבטוח שלהם. רחוק מהסרסורים, מאימת הרחוב. פה אפשר לדבר על הכל. אפשר לאכול, לישון כמו שצריך, לכבס את הבגדים, להתקלח. פה אפשר לעבור הכשרה מקצועית, לחשוב על לימודים, לקבל תמיכה וייעוץ, לדעת שאתה לא לבד.
מרחב "הלב 24/7" בתל אביב פועל כבר שבע שנים, מאז 2014. את התוכנית להפעלתו כתבה ופיתחה עמותת עלם, לאחר יותר מעשור שבו הארגון עבד עם קטינים מנוצלים מינית. לאורך השנים, במקביל לפיתוח תכניות נוספות והתמקצעות מעמיקה של צוות הארגון, נפתחו מרכזי הלב נוספים, בין היתר בחיפה, אילת, פתח תקווה ודימונה.
אלא שהקשר החזק שהלך ונבנה במשך תקופה ארוכה בין המטפלים לצעירים ולצעירות, האמון ותחושת הביטחון שהושגו – עומדים להיגדע אחרי שמשרד הרווחה הודיע לפני כשבועיים שבמכרז ההפעלה החדש זכתה חברה פרטית, חסרת ידע וניסיון בטיפול באוכלוסיית היעד.
ועדת המכרזים שקובעת את הזוכה במכרז, מעניקה ניקוד על פי רשימה ארוכה של קריטריונים, שחלקם לא ברורים מבחינה מקצועית. באופן מפתיע וחסר תקדים, ניסיון קודם בעבודה עם צעירים וצעירות בזנות לא היה תנאי סף לזכייה במכרז.
"במכרז הנמיכו את תנאי הסף", אומרת שני נרדימון, מנהלת "הלב 24/7" תל אביב. "המינימום אמור להיות ניסיון בטיפול בטראומה מינית, אבל גם זה לא נדרש. זה לזלזל באוכלוסיה".
חלק גדול מהמכרז שפורסם על ידי משרד הרווחה התבסס על תוכן מקצועי שנבנה ונוסח על ידי עמותת עלם, וכלל מונחים מקצועיים שייחודיים לעמותה. "לקח לנו כמה שנים להבין איך לטפל", אומרת נרדימון. "הקמנו את התוכנית מאפס. עשינו טעויות בדרך, נדרשנו ללמוד למידה מעמיקה של מאמרים ותוכניות ומחקרים, ועכשיו הם אומרים שכל הידע הזה יורד לטמיון".
עשרות טענות
אל המכרז ניגשו ארבעה מציעים, בהם עמותת עלם ו"מעון רמת טבריה", שמטפל באוכלוסיות מוגבלות שכלית התפתחותית. המעון – שזכה במכרז – הוא חלק מקבוצת רמות. לפי אתר האינטרנט שלה, הקבוצה מספקת מענים "בתחומי הדיור, התעסוקה ושירותי קהילה לאנשים ממגוון אוכלוסיות מיוחדות: מוגבלות שכלית התפתחותית, אוכלוסיית השיקום, אוטיזם, אוכלוסיית בריאות הנפש, דרי רחוב וטיפול בהתמכרויות".
כאמור, משרד הרווחה לא דרש ניסיון עם אוכלוסיית היעד, אך העניק ניקוד למציע שהציג ניסיון בעבודה עם קטינים בזנות. זה לא עזר לעמותת עלם. ועדת המכרזים בחרה להוריד ניקוד מהעמותה על עשרות טענות, כמעט בכל סעיף וסעיף. על כולן, אחת לאחת, עונה עמותת עלם בפירוט.
לדברי העמותה, חלק מהטענות הינן בגדר הוצאת דיבה. כך למשל הטענה של משרד הרווחה כי "פיתוח המענים שנעשה על ידי העמותה אינו מועיל ואף פוגם". על פי עלם: "העמותה עובדת מול המשרד שנים רבות, ואם הם לא היו מרוצים היו יכולים להפסיק את ההתקשרות. אולם המשרד בחר שנה אחר שנה להמשיך את ההתקשרות מול העמותה ואף להרחיב אותה, תוך הבעת שביעות רצון מפעולותיה של העמותה ואפקטיביות השירותים… חשוב לציין כי המפקחים של המשרד אשר עובדים בצמוד עם מנהלות התוכניות ונציגות העמותה, מעולם לא הביעו טענה זו בפני גורם כלשהו בעמותה. ההיפך הוא הנכון. ניתן ללמוד מהראיות הרבות הכתובות בסיכומי ביקורי הפיקוח וועדות ההיגוי, שהפיקוח מרוצה ומעריך את עבודת העמותה".
דברי העמותה מגובים במייל תגובה שהוציאה המפקחת הישירה ממשרד הרווחה על התוכנית השנתית ל-2021, שבו כתבה: "תוכנית מרשימה מאוד, מקיפה ומקצועית", וחתמה במילים "המשך עשייה מבורכת".
גם אנשי המקצוע האקדמאים החוקרים את התחום, רואים את המרכז שמפעילה עלם כהצלחה יוצאת דופן. בדוח מחקר הערכה רחב היקף שהתפרסם ב-2017 על ידי פרופ׳ עינת פלד וד״ר גיא שילה, נכתב בין היתר כי ״הלב 24/7 היא תכנית חדשנית, ייחודית, גדולת מימדים, רבת פעלים ומרחבים. בישראל היא התכנית הציבורית היחידה לצעירים וצעירות הנמצאים על רצף הזנות, הנותנת מענה רב-מגדרי, רב-גילאי, ובמרחבי פעילות מגוונים. בשל מורכבותה הרבה מתמודדת התכנית עם אתגרים מרובים ויכולתה לעמוד באתגרים מרשימה. לאורך תקופת ההערכה ניתן היה להבחין בתהליכים משמעותיים של פיתוח מודל ההתערבות, התמקצעות כוח האדם, שכלול ודיוק של מתודות ההתערבות״.
אפס בשביעות רצון
טענה נוספת שהעלתה ועדת המכרזים היא שהחזון שהציעה עלם אינו תואם את תפיסת המרכז. "מתואר מצב שבו הצעירים לוקחים את הזמן לפי קצב המטופלים, ללא הגדרה תהליכית מוגדרת מראש", נכתב שם.
"אנחנו לא מאמינים בצעירים שצריכים להתיישר לפי מסגרת", אומרת נרדימון. "אנחנו מתאימים את עצמנו אליהם, ומייצרים לכל אחד את סדר היום שלו".
טענת הוועדה מהווה גם סתירה לדברים שנכתבו במכרז עצמו. שם נאמר כי "יש חוקרים הטוענים שתהליך של יציאה ממעגל הזנות, הוא תהליך ארוך שיכול להימשך עד 7 שנים. על מנת לטפל במצוקות ובצרכים השונים של הגברים והנשים, המנוצלים על רצף מצבי הזנות, המשרד החליט להתאים ולהרחיב את המענים הקיימים ולבנות תוכנית מודולרית, שתיתן מענה מותאם במטרה למזער נזקים ולסייע בתהליכים ארוכי טווח של טיפול ושיקום, עד ליציאה מוחלטת ממעגל הזנות".
"כתבו שעלם הולכת עם המטופלים לפי הקצב שלהם, כאילו שזו מילת גנאי", אומרת נרדימון. "לפי הספרות המקצועית יציאה מזנות אורכת בין 5-7 שנים. הם מצפים שנטפל ונוציא מזנות בארבעה חודשים. אין לזה אח ורע בעולם".
"כתבו שעלם הולכת עם המטופלים לפי הקצב שלהם, כאילו שזו מילת גנאי. לפי הספרות המקצועית יציאה מזנות אורכת בין 5-7 שנים. הם מצפים שנעשה זאת בארבעה חודשים. אין לזה אח ורע בעולם"
ועדת המכרזים במשרד הרווחה הורידה ניקוד נוסף לעמותה בטענה כי דיווחה על תפוסה מלאה בתל אביב, "בעוד שבפועל היו פחות מחצי". "מדובר בטענה שקרית מיסודה", מתרעמים בעלם. "הדיווחים על תפוסה מלאה היו בהתאם למודל ולחוזה הידוע לעמותה, ולא לפי מודל שאף גורם פרט לנציג אגף תקון לא ידע על קיומו".
ממשיכים לסעיף שנקרא "ניסיון קודם עם המשרד", שבו זכתה עלם בניקוד מינימלי. היא קיבלה למשל את הציון אפס על שביעות רצון בשל חילוקי דעות על אופן הטיפול במכרז בחיפה, כשהמכרז עצמו מתייחס למרכז בתל אביב. מספר פעמים עלו טענות על כך שהמשרד לא מוזכר בפרסומים בתקשורת שנעשים על מרחב הלב. כלומר, הניקוד ירד משום שעלם לכאורה לא העניקו קרדיט למשרד כאילו היה חברה מסחרית שזקוקה ליחסי ציבור חיוביים.
"אופן ראיית הקשר תואם חלקית את תפיסת המשרד", נאמר במקום אחד ובאחר – "לא ברור מקומו של המשרד למול 'מקבלי ההחלטות בעמותה'". לעומת זאת לגבי הזוכה במכרז נכתב – "התפיסה המקצועית תואמת לתפיסת המשרד… הקשר מול הפיקוח תואם מאוד (ההדגשה במקור – נ.ח) את התפיסה המשרדית". מכאן עולה כי ניקוד גבוה ניתן על כך שהמציע מקיים את דרישות המשרד, גם אם הן אינן עולות בקנה אחד עם התפיסה הטיפולית הנדרשת.
עולה כי ניקוד גבוה ניתן על כך שהמציע מקיים את דרישות המשרד, גם אם הן אינן עולות בקנה אחד עם התפיסה הטיפולית הנדרשת
"חלק מהאג׳נדה שלנו הוא השמעת קולם של הקטינים בזנות", אומרת נרדימון. "נשמיע את קולם בכל שולחנות מקבלי ההחלטות. זה התפקיד שלנו. לבחור בחברה שאין לה אג׳נדה זה בעצם למחוק את מי שכרגע זועק את זעקתם".
לקחים שלא הופקו
"יש פה רצון להוריד את העמותה ולהביא עובדי קבלן", אומרת מאיה ברון, ראש תחום קצה ונערות בעלם. "המהלך הזה של משרד הרווחה לא התחיל בעלם – הוא התחיל בעמותות אחרות קטנות יותר, ועכשיו הגיעו אלינו. יש פערים גדולים בין חוות דעת מהשטח לבין הדברים החמורים שנכתבו על ידי וועדת המכרזים. ננזפנו שיש לנו אג׳נדה ותורה חברתית. סגרו איתנו חשבונות. נראה שיש יד מכוונת שמטרתה להעיף את השירותים החברתיים בעלי הנסיון. ומה שלא פחות מטריד – זה שהזוכה במכרז לא מנוסה בעבודה עם קטינים בזנות".
כמו שהראנו בסדרת כתבות התחקיר שפרסמנו ב-2019 על אגף תקון במשרד הרווחה – שבראשו עומדת אלין אלול – מדובר באופן פעולה שחוזר על עצמו ושמטרתו לפגוע שוב ושוב בעמותות מקצועיות שמבקשות לחדש את המכרזים שלהן.
לפי דפוס הפעולה הזה, המשרד מתחיל את התהליך בטענה שיש ליקוי בכך שעמותה אחת מפעילה ברצף במשך שנים מרכז טיפולי. כך גם כעת: במקום לחדש חוזה עם עמותת עלם בחר המשרד לוותר על האופציה המקצועית היחידה שפועלת בארץ בתחום וזוכה על עבודתה לשבחים ולהעדיף על פניה גוף חסר ניסיון בעבודה עם צעירים בזנות.
הטענות שעלו במכרז הזה נגד עמותת עלם דומות באופן מפתיע לטענות שעלו במכרזים קודמים. למשל, ב-2018 כשוועדת המכרזים בחרה שלא להתקשר עם עמותת ענב בהפעלת מעונות נעולים של חסות הנוער, היא העניקה לה את הציון אפס באמת המידה "שביעות רצון מהתקשרות קודמת והמלצות".
העמותה הגישה עתירה לבית המשפט. בפסק הדין שביטל את החלטת ועדת המכרזים שלא להתקשר עם העמותה, כתב השופט כי "ראיתי מקום להתערב בהחלטה של ועדת המכרזים… הואיל ובהחלטה… נפלו פגמים של מסד עובדתי, וחוסר סבירות בקבלת ההחלטות על בסיס המסד הראייתי הפגום".
בעקבות פסק הדין בעתירת עינב טענה הפרקליטות כי "ועדת המכרזים הפיקה לקחים רבים". אלא שלפי התנהלותה במכרז הנוכחי נראה כי לקחים לא הופקו. וועדת המכרזים טענה נגד עמותת עלם כי "העמותה אינה מעמידה עו"סים במקומות רבים באופן כרוני, ואינה מגייסת צוותים תוך תפיסה כי דרישה זו מצד המשרד אינה נכונה ואין צורך לעמוד בה". הטענה בנוגע לגיוס צוותים נשמעה כבר בעבר, למשל באותו פסק דין בעניין עמותת ענב.
ועדת המכרזים העניקה אז לענב ציון נמוך שהסתמך על חוות דעת של אלין אלול, שכתבה: "התוודעתי לבעיות וכשלים חמורים ומתמשכים בגיוס כוח האדם הנדרש מהעמותה… על אף פניותי לעמותה על מנת שתגייס את הצוות הנדרש לצורך הפעלה בתפוסה מלאה של המעונות, נותרנו עם מיטות ריקות וחוסר יכולת לקלוט את הנערים והנערות הממתינים".
על המסמך של וועדת המכרזים חתום נפתלי יעבץ, ראש מטה המינהל ומנהל תחום פרויקטים באגף תקון, שמסתמך על החלטתם של חברי הוועדה: אנשי אגף הרכש, הייעוץ המשפטי והחשבות. הדבר מעורר תהיה לגבי המשקל שניתן בהחלטה זו לשיקולים מקצועיים ולא ברור על איזו חוות דעת מקצועיות התבססה ההחלטה.
משרד העבודה והרווחה מוסר בתגובה: "עמותת עלם הגישה ערעור לוועדת המכרזים על ההחלטה. על פי כללי מנהל תקין, ועדת המכרזים היא הגורם המוסמך לדון בסוגיות אלו".
מקבוצת רמות לא נמסרה תגובה.