"הייתי עם הילד אצל הדיאטנית של קופת החולים והיא נתנה לנו תפריט עבורו, בין היתר חלב וגבינות עיזים, וגם לחם כוסמין. החלב עולה 15 שקל, הלחם עולה 16 שקל. זה מטורף", אומרת ה' מבאר שבע. "השינוי התזונתי עובד לאט ובינתיים ההוצאות עולות. מה עושים? אני עושה שיקולים בסופר, מורידה מוצרים מהסל כדי לשלם עבור התפריט החדש. מצטמצמים, מה לעשות? זה הבריאות של הילד".
בספטמבר הקרוב תשתתף ישראל בפסגת מערכות המזון של האו"ם בניו יורק, שתתמקד בדרכים לעיצוב מערכות המזון הלאומיות והגלובליות כך שיהיו בריאות, שוויוניות ובנות-קיימא. קשה להבין איך ישראל ניגשת לפסגה העולמית כשבסל המוצרים בפיקוח נמצאים לחם לבן וחלה, כמו גם שמנת מתוקה 38 אחוז וגבינה קשה 22 אחוז, מוצרים שקשה להצמיד אליהם את התואר "בריאים". ועוד יותר קשה להבין איך ישראל מגיעה לשם כשתפקיד יושב הראש של המועצה לביטחון תזונתי לא מאויש כבר חצי שנה, מאז שיושב הראש הקודם, פרופ' דב צ'רניחובסקי, הלך לעולמו.
לפני כשלוש שנים הכריזה ההסתדרות הרפואית כי ההשמנה בישראל היא מחלה, והציגה נתונים שלפיהם המדינה מוציאה על המלחמה בהשמנה כ-7 מיליארד שקל בשנה. לפני כחודש הוציא משרד הבריאות את קשת המזון החדשה, ובה שלל המלצות לתזונה בריאה הכוללים את המוצרים שכדאי להימנע מהם (בשר בקר, מוצרים מעובדים) ועד המוצרים שכדאי לצרוך כמה פעמים ביום (פירות, ירקות ודגנים מלאים). נשאלת השאלה – איך יצליחו אזרחי ישראל להקפיד על המלצות התזונה, כשהמחירים כל כך גבוהים?
במשך יותר מעשור ניסו ארגונים ועמותות להוציא את הלחם הלבן מסל מוצרי המזון בפיקוח, ולהכניס במקומו את הלחם שמבוסס קמח מלא מהגרעין בשלמותו. אבל לשווא.
"רבים מדברים על כך, אבל לא מצליחים להבין למה זה לא קורה", אומרת דורית אדלר, יו"ר הפורום לתזונה ברת קיימא. "מחקרים מעלים כי כשאוכלים לחם לבן על נגזרותיו זה מגדיל את הסיכון למחלות, מה עוד שבקמח הלבן יש מעט מאוד רכיבים תזונתיים משמעותיים, לעומת גרעין החיטה המלא שהוא אוצר תזונתי בלום, שכולל בין היתר מגנזיום, ויטמין E בשפע, סיבים ועוד רכיבים רבים.
"צריך להיווצר סטנדרט של לחם בסיסי בריא מבוסס קמח מלא מהגרעין בשלמותו. לדבר הזה בהחלט יש תרומה משמעותית לקידום בריאות הציבור, בטח במדינה שלנו שבה לחם הוא מרכיב משמעותי בצריכה. כך שהבריאות והקיימות צריכים להיות המצפנים שלפיהם קובעים מדיניות בתחומי המזון".
חלוקה מעמדית
מחיר הלחם הלבן נקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, שמאפשר לממשלה לקבוע מחירים מרביים למצרכים או לשירותים, בעקבות שיקולים של תחרות או תועלת הציבור והמדינה. כיום עומד מחיר כיכר לחם לבן על 6.5 שקל לעומת 15-18 שקל ללחם מלא.
בדצמבר 2017 התפרסמו תוצאות בדיקה שערכו המכללה החברתית כלכלית וקרן ברל כצנלסון יחד עם משרד הבריאות, שלפיהן הטלת פיקוח על לחם מקמח מלא וביטול הפיקוח על הלחם הלבן תעלה למדינה 14 וחצי מיליון שקל בשנה.
הבדיקה התבססה על נתוני מחקר שערך הכלכלן בועז סופר עבור משרד הבריאות שנתיים קודם לכן. בעקבות זאת, המליץ משרד הבריאות למשרדי הכלכלה והאוצר, להכניס את הלחם המלא לפיקוח. באתר של משרד הבריאות עצמו רשומים היתרונות התזונתיים של הלחם המלא, והמשרד גם השיק את "אפשרי בריא", תו סימון ללחמים, פיתות ולחמניות בריאים יותר, אך המחירים של המוצרים הללו גבוהים וידם של רבים לא משגת לצרוך אותם. ב-2014 יאיר לפיד, אז שר האוצר פנה לוועדת המחירים וביקש להכניס לפיקוח מספר מוצרים, בהם לחם מחיטה מלאה, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה שלא צלח.
לפי נתוני הלמ"ס מ-2018 עולה כי משקי בית מהעשירון התחתון מוציאים פי שלושה על לחם מקמח לבן מהעשירון העליון, ובעשירון העליון מוציאים פי 2.5 מהעשירון התחתון על לחם מיוחד. הנתונים המפתיעים הם שבכל העשירונים, מוציאים יותר על לחם מיוחד. כלומר מדובר במוצר צריכה שכולם נזקקים לו.
"במשפחות עניות, עם הרבה ילדים מחיר הלחם הוא גורם מכריע", אומר פרופ' בשארת בשארת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל בהסתדרות הרפואית. "בסקר הראשון שערכתי ב-2013, 15 אחוז מהאוכלוסייה הערבית השתמשו בלחם מחיטה מלאה לעומת כמחצית מהאוכלוסייה היהודית וזאת למרות שחמישית מהאוכלוסייה הערבית סובלת מסכרת ומעבר ללחם מלא יכול לשנות הרבה בבריאות שלהם".
שוק ריכוזי
פרופ' בשארת מזכיר שמשרד הכלכלה ניסה ב-2017 לשנות את השוק הריכוזי של הלחם המלא, ששולטות בו שלוש מאפיות גדולות, אנג'ל, ברמן ודוידוביץ'. המשרד הקצה 30 מיליון שקל למאפיות חדשות שיגדילו את היקפי הייצור. "המכרז היה מסובך ולא התקדם", הוא אומר. "מאז לא היתה כנסת וממשלה והנושא נתקע".
בקיץ שעבר הפסידה המאפייה המרחבית בקריית שמונה במכרז של משרד הביטחון לאספקת לחם אחיד לבסיסים בצפון הארץ. לטענת בעלי המאפייה, מאפיית ברמן שזכתה במכרז מוכרת את הלחם במחירי הפסד. הנושא הועבר על ידי משרד הכלכלה לבדיקת רשות התחרות, שטענה כי מחירי הלחם בפיקוח יקרים מדי. "הממצאים העולים מבדיקת הרשות, מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח", נכתב שם.
"בסקר הראשון שערכתי ב-2013, 15 אחוז מהאוכלוסייה הערבית השתמשו בלחם מחיטה מלאה לעומת כמחצית מהאוכלוסייה היהודית"
"שתי המאפיות הגדולות, ברמן ואנג'ל ששולטות על 60 אחוז מהתחום משתמשות לכאורה בסבסוד צולב שבעזרתו הן מונעות תחרות", אומר גלעד אהרונסון, מבעלי המאפייה המרחבית. "הן מסבסדות בעזרת הלחם המלא, שנמכר במחיר מלא את הלחם האחיד, שהן מוכרות במחירים נמוכים". בנוסף, הוא טוען במסגרת תביעה שהגיש כי המאפיות "נותנות מחירים נמוכים ללחם המפוקח ללקוחות גדולים באמצעות גביית מחיר גבוה לאותו לחם מלקוחות קטנים. יש פה תרגיל שזוכה לגיבוי מרשות התחרות".
לדבריו, משרד הכלכלה קבע שעלות הייצור של לחם אחיד הוא חמישה שקלים. "כל מי שמוכר אותו בשלושה שקלים, כמו ההצעה של ברמן למשרד הביטחון, מסבסדת אותו מלקוחות קטנים וממחיר הלחם המלא", טוען אהרונסון. "לקמעונאי אין כוח ויש פה שימוש ציני בכוח ובשררה והמדינה נותנת גב למהלך מתוחכם של טייקונים ששולטים בתחום ומחסלים את התחרות".
"הן מסבסדות בעזרת הלחם המלא, שנמכר במחיר מלא את הלחם האחיד, שהן מוכרות במחירים נמוכים"
לגבי המכרז של משרד הכלכלה שלא זכה להיענות, אומר אהרונסון: "כל מי שיש לו דם במוח, לא ייכנס לתחום הלחם, גם אם משרד הכלכלה ייתן לו מענק. יש פה אינטרסים של יותר מדי גופים שמעורבים ואף אחד לא רוצה להתערב בבעיה כל כך עמוקה. אף מאפייה לא תרצה למכור לחם בחמישה שקלים כשהיא יכולה למכור אותו בעשרים. מי שמפסיד בלחם האחיד ירוויח בלחם המלא. רשות התחרות אומרת שהיא לא מתערבת ולא משנה לה שהאזרח מממן את המחיר הנמוך שבו צה"ל והגופים הגדולים קונים את הלחם האחיד".
"אני זוכר את הדיונים שהיו לנו בנושא במועצה לביטחון תזונתי", אומר פרופ' אייל קמחי מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וממוסד שורש למחקר כלכלי חברתי. "משרד הבריאות הביא יועץ שעשה חשבונות והראה שלייצר לחם מקמח מלא עולה כמעט אותו דבר כמו קמח לבן. כששאלנו למה מוכרים את הלחם המלא בכמעט פי שניים, אמרו שהמאפיות מפסידות כנראה על הלחם המפוקח, אז הן צריכות לפצות את עצמן. למה לא לעשות זאת הפוך? בהינתן שהמספרים נכונים, ברור שעדיף להנגיש את הלחם המלא מהלחם הלבן".
איש לא לוקח אחריות
המועצה לביטחון תזונתי קמה במסגרת משרד הרווחה בתוקף חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי תשע״א-2011, שנחקק מתוך רצון לחולל שינוי משמעותי בטיפולה של המדינה בתופעה של חוסר ביטחון תזונתי בישראל. זהו המשרד הממשלתי השישי שאמור לקחת חלק במהלך המקיף הזה, יחד עם משרד הבריאות, האוצר, הכלכלה והחקלאות, כשלקראת פסגת המזון באו"ם גם המשרד להגנת הסביבה נכנס לתמונה. אולם, כמו שקורה בדרך כלל, בהעדר וועדה בין משרדית שתתכלל את הנושא, עוברת האחריות ממשרד למשרד ואין גוף שמוביל את הנושא.
"זו אחת הסיבות שבגללה המהלך מקרטע", אומרת סיון אבוט-ברקן, לשעבר מנכ"לית עמותת הדיאטנים והתזונאים "עתיד". "ביחד עם עמותת 'מהיום' ניסינו לקדם ב-2018 את נושא המוצרים שייכנסו לסל הבריא בפיקוח. ערכנו התאמות ושדרוגים בהתאם לידע התזונתי שהיה בידינו וחשבנו שהצלחנו להתקדם, בעזרת ח"כ איתן כבל שהיה יושב ראש וועדת הכלכלה. בקיץ שעבר, בזמן הקורונה, הדיאטנית בת אל באר ואני הגענו למיקי חיימוביץ' בזמן שהיתה בכנסת וניסינו שוב לגרום לזה לקרות, ואז הממשלה נפלה. ככל הנראה שגם חוסר היציבות הפוליטית משפיע. ברור שזה מהלך שמחויב המציאות".
"אני מנסה להוביל את זה עוד מהתקופה שהייתי עיתונאית ועשיתי סרטים על מה מסתתר באוכל שלנו ואיך בישראל יש עדיין מוצרים לא בריאים, עתירי שומן ואולטרה מעובדים בפיקוח", אומרת מיקי חיימוביץ'. "הנושא לא היה בתחום אחריותי הישיר כשהייתי בכנסת, משום שישבתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אין ספק שהוא דורש ועדה משותפת. עכשיו אני לוקחת חלק בשולחנות העגולים של מערכת המזון לקידום סל מזון מקיים ובריא".
לדברי חיימוביץ', לחץ ציבורי ותקשורתי יכול לעזור ביצירת אימפקט על הפוליטיקאים. "צריך להחליף את הגישה ביחס למהו הסל הבריא, ושההמלצות יהיו גורפות".
"מישהו אמור להיות אחראי על זה", אומר פרופ' קמחי. "מכיון שזה נושא שמתכלל עבודה של הרבה משרדים, המקום הנכון להקים בו וועדה אחראית הוא משרד ראש הממשלה".
"מכיון שזה נושא שמתכלל עבודה של הרבה משרדים, המקום הנכון להקים בו וועדה אחראית הוא משרד ראש הממשלה"
"אני בעד להקים שדולה לאורח חיים בריא בכנסת, כפי שהיתה בעבר בהובלת ח"כ איתן כבל", אומר פרופ' בשארת. "שדולה כזו יכולה להשפיע הרבה על משרדי הממשלה כי סך הכל היא דואגת לבריאות ולא פועלת מפוליטיקה".
ממשרד הבריאות נמסר: "מחיר הלחם מדגן מלא ופיקוח על המחיר היא תחת הועדה לפיקוח המחירים שבאחריות משרד הכלכלה והאוצר – ולא תחת משרד הבריאות. יחד עם זאת משרד הבריאות פועל לסימון לחם מחיטה מלאה, בריא יותר באמצעות פרסום הנחיות לסימון ירוק ובוצעו פניות רבות לוועדת הפיקוח לשלב את הלחם מחיטה מלאה תחת הפיקוח. כמו כן, יחד עם משרד הכלכלה ובמימון שלהם נעשה ניסיון לממן מאפיה שתיקח על עצמה לייצר לחם מדגן מלא, אך לצערנו לא ניגשה אף מאפיה למכרז".
משרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, נמסר: "השרה רואה חשיבות בקידום תזונה בריאה, כאשר קיימים מגוון כלים לקידום הנושא כגון הגברת התחרות וקידום מודעות צרכנית. כמדי רבעון ימשיך משרד הכלכלה והתעשייה לפרסם לציבור את סל המוצרים הבריא. בשבוע הבא עתיד להתפרסם הסל מתוך רצון להרחיב את המודעות הצרכנית ולייצר תחרות על הסל הזול ביותר לצרכן ותזונה בריאה בשיתוף משרד הבריאות".
נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה מוסרת: "מתוך הכרה בעובדה שמערכות המזון בישראל, כמו בעולם כולו, אינן בריאות, שוויוניות ובנות קיימא, בחר המשרד להגנת הסביבה להוביל את הכנות מדינת ישראל לפסגת מערכות המזון של האו"ם. בימים אלו, עובד המשרד על קידום הצעת מחליטים לטיפול במערכות המזון, כולל בניית תכנית אסטרטגית להפיכת מערכות המזון לשוויוניות, בריאות ובנות קיימא, כך שנוכל לספק מזון בריא, בכל זמן, לנו ולילדינו".
ממשרד הרווחה נמסר כי הם פועלים לאייש בקרוב את משרת יושב ראש המועצה לביטחון תזונתי.
מרשות התחרות והמאפיות הגדולות לא התקבלה תגובה.
שיחה על זה post