אמא ניסתה להציל את נכדיה מבתה המכורה לסמים – הרווחה בבת ים לא טרחה לסייע

שבוע לפני פסח 2021 הגיעה שרית למשרדי הרווחה בבת ים. בלי לפתוח תיק בצורה מסודרת, בלי לקבוע פגישה. היא פגשה שם את הפקיד סעד והעובדת הסוציאלית, סיפרה להם למה פנתה אליהם בדחיפות. לדבריה, היא הגיעה לנקודת האל חזור, שבו היא נאלצת לשתף את הרווחה במה שקרה למשפחה שלה.

שרית סיפרה לעובדים שפגשו אותה שבתה, כבר בת 30, מכורה לסמים, שבעלה של הבת הוא עבריין אלים, שאת הנכדה בת השנה היא לקחה אליה, אבל הנכד בן הארבע עדיין מתגורר עם אמו ונמצא בסכנה. "הוא בסכנת חיים, אמרתי להם. הילד רואה דברים שהוא לא צריך לראות. ביקשתי שיעזרו, הסברתי שאי אפשר לחכות, שהילד צריך מסגרת וטיפולים רגשיים. זה היה לפני שנה ועד היום הם מטרטרים אותי". 

הרווחה אישרה לשרית לקחת את הילד לחזקתה, אבל לא טרחו לסדר לו גן למשל. הילד נשאר איתה בבית במשך שנה, הלך כמה ימים לצהרון מסובסד. רק לפני חודש נכנס הילד, שאובחן על הרצף האוטיסטי, לגן. "בהתחלה אמרו לי שמחכים לוועדה של החינוך המיוחד", היא מספרת. "אחר כך אמרו שהילד רשום בכתובת של האמא בתל אביב וצריך להיכנס שם לגן. נסעתי לעיריית תל אביב, שם אמרו שלא קיבלו מכתב מהרווחה של בת ים. במרכז להתפתחות הילד בתל השומר כעסו. אמרו לי שהם ניסו לתפוס את הרווחה ולא הצליחו". 

"במרכז להתפתחות הילד בתל השומר כעסו. אמרו לי שהם ניסו לתפוס את הרווחה ולא הצליחו"

שרית מספרת שזמן קצר אחרי שהילד נכנס למסגרת, כבר היה אפשר להרגיש בשינוי. "הוא היה פרא אדם, בואי תראי אותו היום. הוא התחיל לדבר, התחיל לחייך. וזה ילד שלא היה מדבר ושלא התקרב אלי בכלל. הוא חווה דברים קשים, אלימות של אבא שלו נגד האמא. כתוצאה מהחום והאהבה שהענקנו לו, הילד השתנה מקצה לקצה".

---

תוך כדי ששרית נלחמת כדי לסייע לנכדים שלה, בתה המכורה ילדה את הילדה השלישית שלה, כיום בת ארבעה חודשים. התינוקת נולדה עם תסמונת גמילה מסמים. שרית ביקשה מהרווחה לקחת את הילדה אליה. היא פתחה בתהליך של אומנה. 

"הרווחה רצתה לקחת את התינוקת מבית החולים לאומנה חסויה, ומשם לתהליך של אימוץ", אומרת שרית. והמקורבת למשפחה מוסיפה: "פקיד הסעד אמר שהאמא של התינוקת לא תצליח להשתקם ושלשרית יהיה קשה לטפל בילדים. בטח שיהיה לה קשה אם ברווחה לא עוזרים לה בכלל". 

לדברי שרית, פקיד הסעד של הרווחה, מי שמייצג את הרווחה מול הרשויות, ובאחריותו לקבל את ההחלטות בחירום ולהוביל את הטיפול בתיק שלה – פגש אותה רק פעמיים לזמן קצר מאוד, ופעם אחת ביקר בביתה "רק אחרי שהתחננתי שיבואו". 

"פקיד הסעד אמר שהאמא של התינוקת לא תצליח להשתקם ושלשרית יהיה קשה לטפל בילדים. בטח שיהיה לה קשה אם ברווחה לא עוזרים לה בכלל"

"כבר מההתחלה אפשר היה לראות שפקיד הסעד לא עושה מאמץ לפגוש אותם", אומרת מקורבת למשפחה. "יש לו הרבה משקל ברוווחה, הוא זה שמוביל את הטיפול בתיק, שמקבל החלטות בחירום, שמופיע בפני בית משפט. איך הוא יכול לקבל החלטות על סמך שתי פגישות קצרות? יותר מחצי שנה לקח לו להביא את גיליון ההרשעה של האבא של הנכדים ואת הדוח לגביו מהרווחה בעיר מגוריו. במשך הזמן הזה, כשאף אחד לא ידע שיש לו עבר פלילי, הוא הורשה לבקר את הילדים בחופשיות ובלי מגבלה". 

לא יודעים על הזכות לעורך דין

ועדות החלטה שנערכו ברווחה ושבהן נדון עתידם של הילדים, נעשו בלי שהיה לחברי הוועדה את כל המידע על המשפחה ומבלי שחברי הוועדה בכלל יודעים שחסר להם מידע. 

ועדת החלטה היא מסגרת בין מקצועית המתכנסת במחלקת הרווחה של הרשות המקומית. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים בסיכון ובמשפחתם. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית.

בוועדה חברים בין היתר פקיד הסעד, העובד הסוציאלי שמטפל בילד ובמשפחה וכן ראש הצוות של העובד, נציג שירותי החינוך המקומיים, נציג שירותים טיפוליים בקהילה ואחרים. לדיונים מוזמנים גם בני המשפחה. "במקרה של שרית, אבל גם במקרים אחרים, לא יידעו את המשפחה שיש לה זכות חוקית לקחת עורך דין לוועדה", אומר גורם המכיר את לשכת הרווחה בבת ים. "הם לא מיידעים את המשפחה שיש לה זכות לקחת את הדוח הסוציאלי שנכתב לגביהם ולהציג אותו בפני הוועדה, ואין דף זכויות מסודר שניתן למשפחה טרם הועדה". 

רק במקרה שמעה שרית על זכותה לעורך דין מהסנגוריה הציבורית. בזכותו, היא אומרת, הילדים נמצאים אצלה כעת. את הדוחות הסוציאליים עדיין לא קיבלה מהרווחה, למרות שביקשה כמה פעמים, ולמרות שהם חשובים להמשך תהליך האומנה. 

"הוועדות שנעשו לשרית היו מאוד קשות", אומרת המקורבת למשפחה. "באחת מהן העלו את הבת שלה בזום ממרכז הגמילה, כשהיא מטושטשת מתרופות ומול פורום של עשרה אנשים שאלו אותה אם היא נאנסה או הותקפה מינית. נראה שהם חיפשו להצדיק את הדעה שלהם, שהיא לא תסיים את מרכז הגמילה ושאי אפשר לשים שלושה ילדים אצל שרית. אם היא לא היתה נלחמת ולוקחת עורכי דין, התינוקת לא היתה אצלה".  

"שתבוא משומשת"

אחרי הלידה, בתה של שרית ביקשה ממנה עזרה בגמילה. "הילדה התקשרה אלי. אמרה לי שרית, היא לא קוראת לי אמא, יש לך זמן עד הערב לסדר לי גמילה. אם לא, את מוצאת את הגופה שלי. זעקתי לאלוהים תעזור לי, אין לי כסף. ביקשתי מפקיד הסעד שיסדרו לה גמילה. הוא אמר לי שהיא צריכה להיות משתמשת כדי להיכנס למוסד. לא הסכמנו. הילדה היתה כבר נקייה כמה ימים. הוא אמר לה 'לכי תשתמשי'. מה? נגיד לה לכי תשתמשי כדי להיכנס לגמילה? לא היתה לנו ברירה, לקחנו הלוואה, 11 אלף שקל, כדי שתעבור את הטיפול". כיום נמצאת בתה של שרית בהוסטל מעבר. 

"ביקשתי מפקיד הסעד שיסדרו לה גמילה. הוא אמר לי שהיא צריכה להיות משתמשת כדי להיכנס למוסד. לא הסכמנו. הילדה היתה כבר נקייה כמה ימים"

"הפקידה של מרכז הגמילה שעובד עם הרווחה אמרה 'שתבוא משומשת' ופקיד הסעד נתן הוראה שגוייה. המשפחה לא יודעים מה נחשב נקייה מבחינה מקצועית, ומהבחינה הזו שבו היא לא השתמשה רק כמה ימים, הילדה נחשבת 'לא נקייה', כך שהיא יכלה לקבל גמילה. מה עוד שבהוראה שלו, שהיא תלך להשתמש, הוא יכול היה לדעת שיש סיכוי שהיא תסרב אחר כך לעבור גמילה", אומרת המקורבת למשפחה. "שרית, שעזבה את העבודות שלה כדי לטפל בילדים, שאין לה הכנסות עודפות, שבעלה עובד בחצי משרה, לא קיבלה שקל מהמדינה. לא רק על הגמילה. בכלל. היא ביקשה עזרה ברכישת מיטות לילדים, מימון לטיפולי שיניים לילדים. וכלום".  

כעת שרית נמצאת בעיצומו של תהליך האומנה שמתעכב עוד ועוד, ובינתיים כספה אוזל. בינתיים, היא קיבלה הודעה מהרווחה כי אין לה יותר תיק אצלם. ככל הנראה בשל העובדה שהיא נמצאת בתהליך אומנה. "אני מקבלת 3,900 שקל מהביטוח הלאומי וזה לא מספיק לפרנס את הילדים ולשלוח אותם לגנים. יש לי מלא הוצאות. אני הולכת פעם בשבוע למאמנת אישית, משלמת מכספי 200 שקל לפגישה, עושה הדרכת הורים, לוקחת לטיפת חלב. אני ובעלי אמא ואבא של הילדים לכל דבר, לא סבא וסבתא. הילדים בריאים, לא חסר להם כלום, תודה לאל. אנחנו מחסירים מעצמנו ולא מהם. ועדיין, אנחנו צריכים את הרווחה. צריכים סיוע כלכלי, את הדוחות הסוציאליים וצריכים שיזרזו את תהליך האומנה". 

עומס בלתי נסבל

לדברי גורמים שמכירים את לשכת הרווחה בבת ים, הסיפור של שרית הוא מקרה מייצג לכאוס ששורר שם. "ברווחה בבת ים לכל עובד ניתנים בין 50-150 תיקים,  כשהעומס הגדול יותר מוטל דווקא על העובדים החדשים. עובדים סוציאליים לא יכולים פרקטית לערוך ביקורי בית ל-50 מטופלים", אומר גורם שמכיר את הלשכה. "דרך העבודה היא באמצעות הטלפון ובכיבוי שריפות ובמתן פתרון לבעיות, בלי עבודת עומק". 

לדבריו, אין הנחיות ברורות איך לתעד את הפגישות עם הפונים והדבר גורם לבלבול בין העובדים השונים שמטפלים בתיק, שאינם מודעים למה העובד האחר עשה. בנוסף, יש קושי ביצירת שיתופי פעולה בין גורמים שונים בשל העדר עדכון שותף דרך המערכת הממוחשבת. "אין חומר מסודר על הזכויות של הפונים והמטופלים לא יודעים מה לבקש", הוא מוסיף. 

"ברווחה בבת ים לכל עובד ניתנים בין 50-150 תיקים,  כשהעומס הגדול יותר מוטל דווקא על העובדים החדשים. עובדים סוציאליים לא יכולים פרקטית לערוך ביקורי בית ל-50 מטופלים"

אחת הדוגמאות לכך הוא המת"ס, קופה של הרווחה ברשות המקומית שמיועדת לתשלום עבור ציוד לפונים. לא רק שהמטופלים לא מודעים לקיומה של הקופה, אותו אדם שמכיר את הלשכה טוען שהעובדים עצמם לא יודעים מה הצרכים שאפשר לספק באמצעותה. "שרית היתה יכולה לקבל טיפולי שיניים באמצעותה, אבל אפילו המנהלים לא ידעו שזה חלק מהמימון שניתן לתת", הוא אומר. "היא היתה יכולה לקבל מיטה וארון לילדים ואפילו סייעת לילד, אבל זה לא קרה".  

"חוץ מעו"סית אחת שטיפלה בי, ועכשיו היא כבר לא שם, הגורמים למעלה רק מקשים עלינו בכל התהליך", אומרת שרית. "אף אחד לא עזר. הילדים נמצאים איתי בזכות ולא בחסד".

תגובת אגף הרווחה בעיריית בת ים: "אגף הרווחה פועל סביב השעון באופן מקצועי ומסור ככל יכולתו על מנת לתת שירות מיטיב לפוניו. מכיוון שאנו מחויבים בסודיות ושמירה על פרטיות וכבודו של הפונה בעיקר כשמדובר בטיפול בקטינים, לא נוכל להתייחס לטענות באופן מפורט. בבדיקה שנעשתה, מדובר במשפחה המוכרת לנו ומטופלת באופן אינטנסיבי מצד גורמי הטיפול של האגף ולשביעות רצונה של המשפחה.
בבדיקה עלה שחלק מהטענות אינן קשורות ותלויות רק באחריות האגף. מדובר בתהליך שמעורבים בו גורמים נוספים שמעכבים את המענים. גם אנשי הטיפול של האגף שעושים ככל יכולתם לקדם במהרה את הטיפול תלויים בתשובות המתקבלות על ידי גורמים נוספים.

"בעניין הסיוע החומרי- לאחרונה פנתה לבקשת סיוע ונענתה. ובמידה ויצטרכו סיוע נוסף יינתן ככל שיתאפשר ובהתאם לבקשה. בעניין ועדות תכנון טיפול- מדובר בוועדה טיפולית ולא בוועדת החלטה כפי שצוין, זו אינה ועדה שהיא משפטית אלא ועדה שבוחנת דרכי טיפול ונותנת המלצות בהתאם ובשיתוף עם המשפחה. במקרים שמתגלים חילוקי דעות ונעשית פנייה לבית משפט אז מוצע למשפחות להיעזר בעורך דין.
בנוסף, הגברת אינה צד בהליך המשפטי ועל כן לא ניתן להעביר אליה דוחות וחומרים המצויים בידינו, אלא רק להורי הקטינים. אנו מודעים לכך שתחילת הטיפול במשפחה לווה בקשיים. אגף הרווחה עשה כל שביכולתו בכדי לסייע – וכיום המשפחה מטופלת ע"י עו"ס משפחה רבת ניסיון ומקצוענית, קיים קשר הדוק עם הגברת בהקשר לטיפול בקטינים".