בשבועיים האחרונים מעלה לאוניד יעקבסון ליו טיוב סרטונים שמתארים את האוכל שמגיע מדי יום לדירה ששייכת למעון לנכים צעירים בקריית שלום בתל אביב, שבה הוא מתגורר עם עוד ארבעה אנשים. הוא מציג בפני המצלמה את הארוחות ושם דגש על איכות האוכל ובעיקר על כמותו.
"זה ארוחת הצהריים שהביאו לנו היום", הוא אומר ופותח מכסה אחד מבין שניים. "קצת אורז לחמישה אנשים וקציצות שאי אפשר לאכול אותן. אפשר לראות את הצבע המוזר שיש להן. וזהו. זה כל הארוחה שהביאו, בלי סלט, בלי כלום. העגלה ריקה". פעם אחרת הראה את כמות הצ'יפס שהביאו, פעם אחרת הצביע על כך שהפירה הוא מאבקה. בסרטון אחר נראה כמות הירקות לכל השבוע: שמונה עגבניות וכמות דומה של מלפפונים.
המוסד לנכים צעירים נמצא בבעלות פרטית של חברת א.ש.ק השקעות בע"מ ובו שוהים 80 גברים ונשים בגילאי 20 עד 65, בדרגות נכות שונות. לאוניד, בן 52, שוהה במוסד מזה ארבע שנים. הוא עבד כמתכנת עד 2010, אז בעיה רפואית שהיתה לו הלכה והסתבכה עד שהפך לנכה 100 אחוז. "הקצבה של ביטוח לאומי נגמרה ב-2017 וגם החסכונות נגמרו", הוא מספר. "יחד עם העובדת הסוציאלית של העירייה החלטנו שאעבור למקום הזה".
במשך תקופה ארוכה פונה יעקובסון לפניות הציבור של משרד הרווחה, שמפעילה ומממנת את המקום, וללשכת הרווחה בעיריית תל אביב, שדאגה להשמה שלו שם, כדי להתלונן. הוא מקבלת תגובות, באיחור ניכר, אבל אין בהן כדי לשנות את המצב. איכות האוכל וכמותו באים לידי ביטוי גם בדוחות שערך משרד הבריאות במוסד, ואת ההערות אפשר לראות מ-2017 ועד לדוח האחרון שמופיע באתר של המשרד – מפברואר 2020.
"ניכר שכמות ומגוון המזונות שהוגשו אינם מספקים לחלק מהמטופלים במחלקות", נכתב שם. "במחלקה סיעודית ב' נצפו מטופלים עם צלחות ריקות מאוכל שקראו למטפלת להוסיף להם אוכל ומכיוון שהיתה רק מטפלת אחת שחילקה את המזון הם נענו רק לאחר התערבותנו".
שנה קודם לכן נכתבה ההערה הבאה בדוח: "הארוחה תאמה את התפריט הרשום אך הייה בסיסית ביותר… נצפו מספר מטופלים רב שלא אכלו את מה שהוגש להם. הארוחה מוגשת בכלים מוסדיים שאינם מעוררים תיאבון". ביולי 2017 הופיעה ההערה: "יש לדאוג להגשת כל מרכיבי המזון הנדרשים בארוחת הערב".
בדוח של משרד הבריאות על המקום מיולי 2017 הופיעה ההערה: "יש לדאוג להגשת כל מרכיבי המזון הנדרשים בארוחת הערב"
בניגוד לכל הדוחות של משרד הבריאות, משרד הרווחה השיב באוגוסט למכתב תלונה שהעביר יעקובסון כי: "הפיקוח המחוזי לא מצא פגם באוכל, גוונו או צורת הגשתו". עוד הם כתבו כי "נציין כי מהלך השנה האחרונה הצוות במסגרת הוביל תהליך של עבודה על התפריט וחיזוק אכילה בריאה בו נכלל גם סקר שנערך בין הדיירים לגבי התפריט. בעקבות כך יצא תפריט מסגרתי חדש, מגוון ובריא יותר".
"הסקר נערך על ידי המנהלים, זה כמו שישאלו את סטלין לגבי המצב ברוסיה הקומוניסטית", אומר יעקובסון. "אני קונה אוכל מהקצבה שמביאים לי", אומרת אחת הדיירות. "ובגלל שאני לא יכולה להשתמש בכל הכסף לאוכל, אני אוכלת מה שנותנים למרות שזה לא טעים. בכוח. לפעמים כשיש משהו שאפשר לאכול, אין מספיק. אני שואלת למה אין, הם אומרים נתנו אוכל מספיק. כמה שצריך קיבלתם וזהו".
נאלצים לעבור למוסדות סגורים
הפרוטוקולים של הוועדה לבחינת העלאת הקצבאות לנכים, שנחשפו בהארץ ב-2018, מעלים כי גובה הקצבה המקסימלי לנכה הוא 5,200 שקלים, בעוד שהתשלום הכולל למטפל לשבעה ימים בשבוע מגיע לכ-8,000 שקלים. כתוצאה מכך, נכים רבים אינם יכולים לעמוד בגובה התשלום, ונאלצים לעבור למוסדות סגורים של המדינה. באותם דיונים סגורים הצהיר משרד הרווחה כי המגורים בקהילות סגורות עולים בין 15 ל-20 אלף שקל בחודש לאדם.
כמה כסף מתגלגל בין המדינה לחברות המפעילות? ניתן ללמוד זאת לפי המסמך שיצא מישיבת ועדת הפטור של משרד האוצר מ-2017 שבה דנו בהמשך התקשרות עם א.ש.ק השקעות בע"מ, להשמה של 15 דיירים נוספים, בעקבות סגירת מעון "בית האלה". הוועדה אישרה להאריך את ההתקשרות בסך 8.8 מיליון שקל לתקופה של שלוש וחצי שנים.
במסמך אפשר לראות מה עלות ההתקשרות של המשרד עם חברת א.ש.ק במסגרת המכרז הפומבי "הפעלת מסגרות לדיור חוץ ביתי עבור אוכלוסיית אגף השיקום" – 77 מיליון שקל לתקופה שבין ה-1 באפריל 2016 ועד ה-31 במרץ 2021.
ברחבי הארץ ישנם כ-50 מסגרות המוגדרות תחת הכותרת "שיקום ונכים" ושייכים למינהל המוגבלויות במשרד הרווחה. חלקם מופעלים על ידי ארגונים כמו ניצן ואקי"ם ואחרים על ידי חברות כמו א.ש.ק או "גל חדרה", "בר אנוש תפארת", א.ד.נ.ם ואחרים.
ברשימה של משרד הרווחה מככבת "בית אקשטיין", שנרכשה על ידי דנאל ב-2013. בכתבה בדה מרקר מספטמבר, שסקרה כיצד הגיעה דנאל לשווי של 3.6 מיליארד שקל, נכתב: "חלק מרכזי נוסף בפעילות וברווחיות של דנאל מגיע משירותים לבעלי צרכים מיוחדים, שבו פועלת החברה הבת בית אקשטיין… פעילות זו של מסגרות לבעלי צרכים מיוחדים ייצרה במחצית הראשונה של 2021 הכנסות של 230.6 מיליון שקל — עלייה של 8.6% לעומת התקופה המקבילה. הרווח התפעולי מפעילות זו במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב–32.3 מיליון שקל — קפיצה של 40% לעומת התקופה המקבילה".
בראש א.ש.ק השקעות עומד אייל שלימק, שמפעיל את המעון יחד עם אשתו רונית, בנו ניר, בתו וחתנו. הוא עצמו מעורב בפרויקטים נוספים, רווחים לא פחות. הוא מחזיק ב-10 אחוזים מחברת בוליגו קפיטל, שמתמחה בהשקעות נדל”ן אסטרטגיות בארה”ב, והונפקה בספטמבר באחרון לפי שווי של 320 מיליון שקל. חודש אחרי כבר שילשה את שוויה ומנייתה זינקה בחדות. מאז 2017 מימשה החברה נכסים בסך מיליארד דולר.
"מקבלים בגדים מתרומות"
באתר הביטוח הלאומי, נכתב כי נכה השוהה במוסד, מקבל ממנו את כל צרכיו. במסמך ההנחיות למסגרות חוץ ביתיות של אגף השיקום נכתב בין היתר: "המסגרת אחראית כי לכל דייר יהיה מלאי של בגדים אישיים להחלפה. המסגרת מקבלת סל ביגוד עבור כל אחד מהדיירים למטרה זו. המסגרת אחראית לקנות עבור כל דייר ביגוד חדש המתאים לו ולצרכיו לכל עונות השנה. ההחלטה באשר לאופן רכישת הביגוד תעשה כחלק מהתוכנית הטיפולית – שיקומית של הדייר תוך שאיפה למיצוי עצמאותו גם בתחום זה.
"אנחנו מקבלים בגדים מתרומות", אומרת אחת הדיירות, "זה הכל". "שאלתי את המפקחת שהיתה פה – אנחנו אמורים לקבל בגדים? היא אמרה שכן", אומר יעקובסון. "אמרתי לה לא נותנים לנו. היא אמרה שתדאג לזה אבל אנחנו עדיין לא מקבלים".
"שאלתי את המפקחת שהיתה פה – אנחנו אמורים לקבל בגדים? היא אמרה שכן", אומר יעקובסון. "אמרתי לה לא נותנים לנו. היא אמרה שתדאג לזה אבל אנחנו עדיין לא מקבלים"
בכל הנוגע להיגיינה אישית, נכתב במסמך כי "המסגרת תקפיד על הופעה נקיה ומסודרת של הדיירים, כולל תספורת, גזיזת ציפורניים וכו'". לדברי הדיירים, נכה שלא מסוגל לקצוץ לעצמו את הציפורניים נדרש לשלם 80 שקל עבור הפעולה הזו ועל תספורת משלמים.
אחת התלונות שחזרו מהדיריים שעימם שוחחנו היה לגבי היעדר מיזוג אוויר משמעותי בשטחים הציבוריים והפרטיים בעונות מעבר. "מזגן בחורף לא מדליקים גם אם חם", אומרת אחת הדיירות. "באביב ביקשת שידליקו את המזגן, אמרתי חם אי אפשר ככה", מספר יעקובסון. "אמרו כן בסדר ולא הדליקו. ואז אמרתי שוב. אמרו לי – אי אפשר להדליק, זה עונת מעבר. אמרתי עכשיו חם, מה הקשר לעונת מעבר. אמרו אי אפשר".
"חוסר פעילות ושיעמום רב"
לפי ההנחיות של ביטוח לאומי, "מי שזכאי לקצבת נכות, ומאושפז במוסד שהינו גוף ציבורי ויותר ממחצית הוצאות החזקתו הן על חשבון המוסד שבו הוא מאושפז, תחולק הקצבה בין הזכאי לבין המוסד הציבורי". שיעורי חלוקת הקצבה משתנים, ועומדים לרוב על 80 אחוז למסגרת המטפלת ויתרת התשלום – 20 אחוז – מועברת ישירות לנכה.
"יש טיפול רפואי שאני צריכה לעבור ואמורים לשלם לי עליו מהמעון", אומרת דיירת שמעדיפה להישאר בעילום שם ולא לחשוף פרטים על הטיפול. "אומרים לי שיש לי מספיק כסף בקצבה ואני יכולה לעשות לבד".
בקובץ ההנחיות מופיע סעיף פנאי, ולפיו נכתב כי "בכל מסגרת חוץ ביתית ידאג מנהל המעון לקיים, באמצעות אנשים מיומנים לכך, פעילות חברתית, תרבותית ותעסוקתית המותאמת לדיירים ולצרכיהם, וכן לספק לדיירים ציוד, חומרי עבודה ותעסוקה, משחקים, עיתונים וספרים, לפעילויות תרבות ותעסוקה של הדיירים". המימון לפעילויות הפנאי מגיע מקרן 30% של משרד הרווחה שנוסדה בדיוק למקרים אלו.
אבל, כפי שעולה מדוחות הבקרה של משרד הבריאות וכפי שמעידים הדיירים בעצם, זה לא קורה.
בדוח ביקורת של משרד הבריאות במאי 2019 נכתב: "בשיחות עם מטופלים דווח על חוסר פעילות ופעילות לא מותאמת לצרכים / רצונות המטופלים ושעמום רב". עוד נכתב כי בזמן הבקרה לא התקיימה כל פעילות פנאי, לא היה מוזיקה, אין טלוויזיה. המטופלים יושבים ללא מעש… מומלץ לטפח ולהעשיר את חדר היום בהתאם למאפייני המטופלים לדוגמה, פינת עיתונים, מחשבים, מולטימדיה, התקנת טלויזיה וכו'".
בפברואר 2019 צויין כי "לא היתה פעילות תעסוקתית למטופלים, חלק צפה בטלוויזיה וחלק ישב בחוסר מעש". ובפברואר 2020 נכתב פשוט "לא נצפתה פעילות פנאי". "הגעתי למוסד ממקום אחר", אומר דייר שמעדיף להישאר בעילום שם. "ההנהלה רואה אותנו בתור מספר. העובדת הסוציאלית אמרה שהיא מחפשת לי עבודה אבל בינתיים אין כלום בשבילי. אין מה לעשות פה. אוכלים, מעשנים, ישנים. זהו. חוסר המעש משגע אותי".
"לאיש לא אכפת ממה שקורה אצלנו ולא רוצים לדעת", אומר יעקבסון. "וכל זה בזמן שהגורמים שאמורים להגן עלינו גורמים לנו לסבול לא רק מהנכויות והמחלות שלנו, אבל גם מהרשלנות, הגסות והזלזול שלהם".
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות מבצע בקרות שוטפות בכלל המוסדות הסיעודיים, על פי תכנית עבודה. יש לציין שחוסרי אוכל הינם גבול אדום שמביא גם להפסקות אשפוז. הבקרה האמורה בוצעה בשנת 2020 ועלו ממצאים רבים לשיפור בתחומי המזון ובפעילות פנאי בלתי מותאמת בעיקר כשיש אוכלוסייה צעירה. יחד עם זאת, הבקרה הייתה במהלך מגפת הקורונה והתחשבו בכך. לפיכך בוצעה ביקורת חוזרת רב מקצועית ובה אכן חל שיפור. יחד עם זאת, קיים מקום להמשך טיוב הטיפול בדיירים". ביקשנו לראות את הביקורת החדשה, אך נאמר לנו שהיא תהיה מוכנה רק בעוד מספר שבועות.
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "מדובר במסגרת שמפוקחת הן על ידי משרד הרווחה והן על ידי משרד הבריאות ורק באחרונה נערכו בה ביקורות הכוללות גם ביקורת של התזונאית הראשית של המשרד. משרד הרווחה בודק ברצינות ולעמוק כל תלונה לגבי המסגרות שנמצאות תחת פיקוחו וגם טענות אלו ייבדקו".
מעיריית תל אביב נמסר: "מדובר במוסד פרטי שהינו בפיקוח משרד הרווחה. מינהל השירותים החברתיים העירוני קיבל מספר תלונות מאדם אחד בלבד בנוגע למקום. תלונותיו נבדקו באופן מיידי בכל פעם על ידי המינהל ו/או על ידי על ידי הגורם המפקח במשרד הרווחה. חשוב לציין כי אנו מציעים חלופות נוספות לפונים אלינו ונמשיך ונסייע במתן פתרונות במידת הצורך למי שזקוק לכך".
מא.ש.ק השקעות, אייל שלימק לא נמסרה תגובה.
שיחה על זה post