בתזמון מושלם עם הצעת החוק של ח"כ משה סעדה, על הוצאת מח"ש מהפרקליטות והעברתה לשר המשפטים, התפרסם היום דוח מבקר המדינה שבמרכזו הקריאה "לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות".
אפשר לתהות את מי הדוח הזה משרת, ומדוע הוא נבחר להוביל את הפרסומים של מבקר המדינה, אבל גם אם המניע הוא פוליטי – הדוח חושף (שוב) את האמת הקשה על התפקוד הלקוי של מח"ש, שהפכה להיות מכונה משומנת של סגירת תיקים.
הדוח נעדר שמות ופרצופים, אבל מאחוריו עומדים בני אדם שאת סיפוריהם הבאנו ב"מקום הכי חם בגיהנום" במהלך השנים האחרונות. למרבה הצער, הדוח לא מספק הסברים כיצד טרגדיות שלמות נותרו ללא אשמים.
המבקר למשל היה יכול לעטר את הדוח בתמונתו של אמיר גדידיאן, מתמודד הנפש שמת לפני שנתיים, לאחר שנאזק ורותק לקרקע בעודו זועק שאינו יכול לנשום. במשך התקופה שבה ליוונו את המקרה, נראה שמח"ש מקבלת את עמדת המשטרה ופועלת כדי לטשטש את עקבות האחריות האפשרית של השוטרים. המחלקה לחקירות שוטרים לא ביצעה פעולות חקירה בתיק, אפילו לא חקרה את השוטרים שהיו מעורבים באירוע, בעוד המשטרה הפגינה יוזמה גדולה בחקירה משלה.
לפי דוח המבקר, באגף החקירות של מח"ש עובדים שוטרים שמושאלים מהמשטרה, והם למעשה אמורים לחקור את מקום עבודתם. "מוצע כי פעילות המודיעין במח"ש תופרד בצורה מלאה מהמשטרה ותפעל באופן עצמאי לחלוטין", נכתב שם.
במשך שנתיים מבקשים בני משפחתו של גדידיאן תשובות ועדכונים ממח"ש לגבי ההתנהלות של החקירה, אך הם לא נענים. גם תוצאות דוח הנתיחה של המכון הפתולוגי לא הועברו לידיהם. בשל כך הגיש עורך דינם, יראון פסטינגר, תביעת נזיקין נגד מח"ש והמשטרה.
גם במקרה של יוסף סלמסה החליטו בני משפחתו להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה. "לא הצלחנו להביא לחקירה פלילית נגד השוטרים ששיקרו", אמרה אחותו ל"המקום" לאחר שמח"ש סגרה את התיק הפלילי נגד השוטרים שהיו מעורבים באירוע והעבירה את הבחינה בעניינם למחלקת המשמעת של המשטרה.
יוסף סלמסה הותקף בידי שוטרים במארס 2014, בעת שישב בגינה סמוך לביתו בבנימינה. השוטרים טענו בהמשך כי חיפשו חשוד בפריצה עליה דווח, אולם הפריצה לא נחקרה מעולם וסלמסה לא הואשם בדבר. הם חישמלו אותו בטייזר ולקחו אותו כפות לתחנת המשטרה, שם הושאר בחצר במצב קשה. הוא שקע בדיכאון וכעבור ארבעה חודשים נמצאה גופתו מחוץ ליישוב.
"למרות שיש פה מקרה שבו אין מחלוקת שהיה מעצר שלא כדין שהוביל לנסיבות טרגיות ואין מחלוקת שהשוטרים התנהלו שלא כדין, לרבות סתירות בעדויותיהם – עדיין מח"ש לא מצאו לנכון לנקוט משמעתי בהליך משמעתי כלפי השוטרים", אומרת עו"ד ניבה דורסט שמלווה את המשפחה.
המבקר בדוח התייחס, בין היתר, להיעדר הקשר של המשטרה עם נפגעי העבירה. הוא מציין כי בני המשפחה לא מקבלים באופן יזום עדכונים מהמשטרה על התקדמות הטיפול המשמעתי ועל התוצאות שלו. "לא קיים במשטרה נוהל או הליך סדור לגבי עבירות משמעת המגדירים את אופן העברת המידע וטיבו לנפגעי עבירה", כתב המבקר.
מחלקת משמעת של המשטרה היא גוף נוסף שבודק את התנהלות השוטרים, במקרים שבהם מדובר בעבירות שעונשן אינו עולה על שנה אחת. מדוח המבקר עולה כי אין לשום גורם – לא למח"ש ולא לחטיבת התביעות של המשטרה – נתונים על העמדה לדין של שוטרים בעבירות פליליות שעונשן עד שנת מאסר.
במענה לשאלת המבקר על כך ענתה המשטרה כי, "לא מוכרים לה מקרים שבהם הוגשו על ידי התביעה המשטרתית כתבי אישום נגד שוטרים בהליך פלילי בעבירה שעונשה עד שנת מאסר".
בתרשים: התפלגות כתבי האישום שהגישה מחלקת משמעת ב-2021, על פי סוג העבירה | על פי נתוני מחלקת משמעת, בעיבוד משרד מבקר המדינה
בדוח המבקר נכתב כי "מצב דברים זה, שבו ככלל מח"ש אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו ולמשטרה אין כל אסמכתאות המעידות כי היא עוסקת בהם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים שדינן עד שנת מאסר".
המבקר ממליץ כי המשטרה תבחן את משמעויות הפיצול הארגוני של הטיפול בתלונות נגד שוטרים, ואת ההשפעות התפקודיות הנובעות מכך".
המבקר בחן גם את התלות שקיימת לחוקרי מח"ש במשטרה, בין היתר בגישה למערכות המידע המשטרתיות. המבקר הצביע על כך שלחוקרים יש גישה חלקית ומוגבלת למצלמות הגוף של השוטרים, שאין לחוקרים גישה ישירה למערכת ההקלטות של מוקד 100, וכי "קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה ולעיתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה".
כפי שהראנו בסיקור שלנו את חקירת מותו של סלומון טקה ב-2019, בידי שוטר שלא היה בתפקיד, הקליע שנורה לעבר טקה, נחקר על ידי מח"ש במעבדה הבליסטית של המשטרה והעמיד את משטרת ישראל בניגוד עניינים, שכן היא גם הנחקרת וגם הגורם שקבע אם הקליע שהביא למותו של הצעיר פגע בו ישירות בחזהו, או שניתז מהקרקע.
ממח"ש נמסר אז כי הממצאים תמכו בטענת השוטר, כי הקליע פגע תחילה בקרקע, כאשר נתז מהירי בקרקע הוא שפגע במנוח והביא למותו של טקה.
"מי שאוסף את הממצאים בזירה נכון לרגע האירוע אלה אנשי המעבדות הניידות של המשטרה, ויש ניגוד אינטרסים כאשר שוטר חוקר מקרה שבו מעורב חבר שלו", אמר לנו אז רב פקד (בדימוס) אבנר רוזנגרטן, לשעבר מומחה בכיר במז"פ, המשמש כיום מנהל המכון למדע פורנזי. המשפט עדיין מתנהל ואמור להגיע לסופו בסתיו הקרוב.
"את הממצאים בזירת אירוע אוספים אנשי המעבדות הניידות של המשטרה. יש ניגוד אינטרסים כאשר שוטר חוקר מקרה שמערב חבר שלו"
ב-2021 סגרה מח"ש 55 אחוז מהתיקים (2,930 תיקים) שנפתחו על התנהגות פסולה של שוטרים, בלי שהועבר עניינם לגורם כלשהו במשטרה, על מנת שייתן מענה שאינו פלילי. רוב התיקים נסגרו באגף החקירות והמודיעין בלי בדיקה מקדמית או חקירה באזהרה. לא מח"ש ולא המבקר הסבירו מדוע נסגרו כל כך הרבה תיקים.
ב-2021 הראנו איך התקבלו במח"ש שמונה תלונות על אלימות שהגישו אזרחים נגד שוטר היס"מ עבד נערני, את כולן סגרה המחלקה לחקירות שוטרים. בזמן פרסום הכתבה פנינו למח"ש ושאלנו: מה הסיבות שבגינן נסגרו התלונות המופיעות בתיק הנידון והאם נעשתה שיחה עם השוטר לאור מספר התלונות נגדו. לא נמסרה לנו תגובה.
בדצמבר 2022, למשל, כתבנו על כך שהמחלקה לחקירות שוטרים סגרה תלונה שהגיש אוהד כדורגל נגד שוטר שנהג כלפיו באלימות, בזמן משחק שהתקיים באצטדיון טדי בחודש מאי. זאת, למרות תיעוד שמראה שהאוהד עמד עם הגב לשוטר, והשוטר פשוט תפס אותו והעיף אותו מהמדרגות.
במכתב ששלחה מח״ש בתגובה למשה פלמור, עורך דינו של האוהד, היא הסבירה את סגירת התיק בכך ש״נסיבות העניין אינן מצריכות המשך חקירה פלילית״, והוסיפה – ״מאחר שמהתלונה עולים עניינים שיכול ומצויים בתחום סמכותה של מחלקת משמעת במשטרת ישראל, התלונה תועבר לבחינתם״.
לפי דוח המבקר, ב-2021 רק בכאחוז אחד מהמקרים (68 תיקים) החליטה מח"ש על הגשת כתב אישום נגד שוטרים, וב-21 תיקים נחתמו הסדרים מותנים. המבקר התייחס לנתון זה מתוך סך כל התיקים, בלי לבצע את ההפרדה לגבי חומרת העבירה, כך שמספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום גדול יותר ונע סביב 10 אחוז.
אחד המקרים שסיקרנו, שבהם אכן הוגש כתב אישום, היה ב-2021, במקרה של שוטר מתחנת לב תל אביב, שעשה שימוש במאגר מידע משטרתי כדי לעקוב אחרי אישה, אחרי הגבר שהיתה מאורסת לו ובני משפחתה, והפיץ תיעוד מיני מזוייף שלה. חלק גדול מהחיפושים נעשו תוך שימוש בחשבונות של שוטרים אחרים מהתחנה, בהם מפקדו האישי.
חקירת מח"ש בעניין נפתחה בשנת 2020. עם תחילת החקירה הוצא השוטר לחופשה כפויה. לפי נהלי המשטרה, שוטר בחופשה כפויה זכאי לשכר שהיה מקבל אילו הוסיף לעבוד. בראשית שנת 2021 הוא פוטר מהמשטרה.
לפי דוח מבקר המדינה, המשטרה שילמה 9.7 מיליון שקל בשנים 2018-2019 בגין משכורות לשוטרים מושעים. תקופת ההשעייה הממוצעת בשנים אלו הייתה שנה וחצי.
מבקר המדינה התמקד גם בהכשרות ובחניכה של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש. "רובה של הכשרת החוקרים במח"ש תלויה בהסכמתה של המשטרה להקצות למח"ש מקומות בקורסי הכשרה מטעמה", נכתב בדוח. "כך לדוגמה, נמנעה מחוקרי מח"ש האפשרות להשתתף בקורס תשאול, המהווה נדבך חשוב בסל הכלים המקצועיים הדרושים לחוקר מיומן, עקב סירובה של המשטרה להקצות מקומות בקורס עבור מח"ש".
רק היום בבוקר אמרה השופטת ג'ויה סקפה שפירא כי החקירה של מח"ש במקרה של שוטרת מג"ב אוריאן בן כליפא שהואשמה בתקיפת אישה ערבייה היתה "מרושלת". הטיפול של מח"ש בתיק עלה מספר פעמים בדיוני בית המשפט, כולל דיון טכני לבקשת השופטת על התנהלות המחלקה.
בסיכום דבריו הציע המבקר כי היועמ"שית גלי בהרב מיארה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי לבחינת שינוי המבנה הארגוני של המחלקה.