הסגר הכללי שהחל ביום ראשון לשבועיים הקרובים לפחות, היה אמור לשלוח כמיליון תלמידים בכיתות ה' עד י' ללמוד מבתיהם. למרבה המזל, נכון לשעת כתיבת דברים אלו, ההחלטה הזו טורפדה – אבל משרד הבריאות עדיין לוחץ ומשחרר תחזיות קודרות על ההשפעה הקטלנית של אי-השבתת כמחצית ממערכת החינוך על התמשכות הסגר, ואין לדעת כיצד דברים יתפתחו.
כך או כך, זו הזדמנות טובה לבחון את היערכות מערכת החינוך ללמידה מרחוק בכלל ובתקופת הקורונה בפרט, רגע לפני שהחיסונים וההדחקה יהפכו את התקופה הזו לזיכרון רחוק. השורה התחתונה, כרגע, נראית בעייתית: בהסתמך על נתונים של עמותת עלם לגבי שני הסגרים הקודמים, רבע מהתלמידים שהיו אמורים להשתתף בלמידה מרחוק לא עשו זאת. התלמידים דיווחו על קושי לא מבוטל ללמוד באמצעות הזום: תחושות של שעמום וריקנות, ירידה במוטיבציה וחוסר יכולת להתרכז במסכים במשך שעות רבות.
קשיים אלו הובילו להחמרה במצב הנפשי של הילדים ולעלייה בדיכאון, בחרדה ובבדידות. בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם ביולי, הצהירו רבע מהנשאלים כי המצב הנפשי של ילדיהם החמיר או החמיר מאוד מאז תחילת משבר הקורונה – נתונים שתמכו במה שדיווחה עמותת עלם מהשטח. לכך מיתוספת ביקורת רבה שמגיעה מאנשי חינוך – מורים, מנהלים ויזמים – שחוו את תקופת הקורונה ככישלון של המערכת. כך למשל, בין השאר דווח על פגיעה של הלימודים בזום בקצב ההתקדמות בקריאה של ילדי הכיתות הנמוכות.
זו הייתה דווקא אמורה להיות התקופה שבה ב"סטארט-אפ ניישן" הגאה, בעזרת החדשנות הטכנולוגית הישראלית המפורסמת והחוצפה הישראלית המפורסמת לא פחות, ייקחו את מערכת החינוך צעד אחד נועז קדימה. בפועל, נראה שהפוטנציאל הרב לחדשנות במצב ייחודי זה פוספס, בניגוד למתרחש בתחומים אחרים. זאת למרות שמדובר בתחום שחשיבותו קריטית הן לעתיד האזרחים כאינדיבידואלים והן לעתיד כלכלת המדינה כולה.
"עד הקורונה מי שלא הכיר את התחום לא ידע שיש בעיה. עכשיו משרד החינוך נתפס עם המכנסיים למטה", סיכם את המצב ספק תוכן שעובד עם משרד החינוך.
מוכנות נמוכה יחסית ל-OECD
ביוני השנה פירסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל סקר שבדק את רמת המוכנות של ישראל למעבר ללמידה מרחוק. בהשוואה למדינות ה-OECD, שבהן ממוצע של 65 אחוז מהמנהלים חשבו שהמורים שלהם הם בעלי המיומנות הטכנית והפדגוגית הנחוצה לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה, בישראל רק 56 אחוז חשבו כך. רק 51 אחוז מהמנהלים בישראל אמרו שהמורים מקבלים תמיכה מקצועית שמאפשרת להם ללמוד כיצד להשתמש בכלים דיגיטליים, לעומת 65 אחוז בממוצע ב-OECD. ורק ב-36 אחוז מבתי הספר בישראל היו תוכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה בתקופה שקדמה לקורונה – לעומת 47 אחוז מבתי הספר במדינות ה-OECD בממוצע.
"עד הקורונה מי שלא הכיר את התחום לא ידע שיש בעיה. עכשיו משרד החינוך נתפס עם המכנסיים למטה"
זה לא היה חייב להיות כך. משרד החינוך פתח ב-2010 בתוכנית תקשוב שאפתנית שמטרתה הייתה לחבר את כל בתי הספר בישראל – 3,600 מוסדות החינוך – לסיבים אופטיים שיאפשרו למידה מרחוק, לעודד מורים לשלב תוכן דיגיטלי בהוראה ולפתח אוריינות טכנולוגית דיגיטלית. ב-2013, אחרי השקעה של חצי מיליארד שקל ואחרי שתוקשבו כשליש מבתי הספר, החליט שר החינוך דאז שי פירון להקפיא את התוכנית. בהודעה שהוציא המשרד אז נאמר כי "הוחלט להקצות תקציבים לטובת האצת תהליכים דיגיטליים שונים, בהם הרחבת תוכנית הספרים הדיגיטליים".
"פירון אמר שהוא רוצה להתאים את חומרי הלימוד, את הפדגוגיה, לטכנולוגיה. אבל אם אין טכנולוגיה, אם אין תשתיות, קשה לדבר על דברים באוויר", אומרת מורה ששימשה בעברה כרכזת תקשוב בבית ספר. "זה כמו ללמוד שחייה בהתכתבות".
"כששי פירון בכהונתו כשר החינוך רצה לעשות מהפכה ולהעביר את כל ילדי ישראל ללמידה באמצעות ספרים דיגיטליים בלבד, המנכ"לית הקודמת של מטח, גילה בן הר, פשוט טירפדה את המהלך", מספר אדם אחר, המכיר מקרוב את המערכת.
האם מטח מועילה לציבור?
האזכור של מטח בהקשר זה אינו מקרי. שמה שב ועולה בשיחות עם גורמים שונים בתחום החינוך בהקשר של הקשיים השונים שהתגלו בלמידה מרחוק בשנה האחרונה. על הכישלון חתום אמנם משרד החינוך – ואם תשאלו אותו כמובן לא מדובר בכישלון – אבל אפשר לספר את השתלשלות העניינים גם באמצעות סיפורה של מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, חברה לתועלת הציבור, שמוכרת תוכן ותוכניות למשרד החינוך מאז הקמתה, לפני 50 שנה.
רק ב-36% מבתי הספר בישראל היו תוכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה בתקופה שקדמה לקורונה לעומת 47% מבתי הספר במדינות ה-OECD בממוצע
בשנים הללו הפכה החברה הספקית לזרוע הביצועית של משרד החינוך, עד שלמתבונן מהצד נראה שמטח היא חלק בלתי נפרד ממנו. והיא אכן במידה רבה כזו, כמונופול בתחום. מכרז למידה מרחוק שמשרד החינוך פירסם ב-2017, מדגים את כוחה של מטח בשוק: המכרז מחולק לשלושה נושאים (פיתוח, תשתיות והפעלה של תכנים מקוונים), כשכל מציע יכול לגשת ליותר מנושא אחד. בשלושתם היתה מטח הזוכה העיקרי, או היחיד.
מעבר לכך קיים מכרז תוכן דיגיטלי שמתחדש מדי שנה – לאספקה והפעלת יחידות תוכן לימודי דיגיטלי, ספרים דיגיטליים למוסדות חינוך וסביבות למידה מתוקשבות לגני ילדים וללימוד שפות. ב-2019, מדובר היה בפעילות כוללת בהיקף של 25 מיליון שקל שמחולקת ל-25 ספקים. מטח הייתה הגדולה מכולם, ובהפרש ניכר: חלקה היה 62 אחוז מהיקף המכרז – כ-15 מיליון שקל. בריינפופ ישראל – שמציעה תוכן המבוסס על סרטוני אנימציה, מכרה למשרד בכ-1.7 מיליון שקל שמהווים כשבעה אחוזים מהמכירות. סנונית – 1.6 מיליון שקל, ועשרות הספקים האחרים הסתפקו בסכומים נמוכים יותר. ב-2020 גדל הסכום המוקצה למכרז זה בעשרה מיליון שקלים.
"מטח היא לא בהכרח גוף שהתמחה בלמידה מרחוק אלא יותר בלמידה מקוונת וסביבות למידה מקוונות – ויש הבדל מהותי בין שתיהן"
"יחסית למדינות ה-OECD מדובר בסכומים גבוהים מאוד", אומר מקור הבקיא בתחום, "ויחסית לתוצאה מה שנעשה הוא בדיחה". אדם שעוסק באסטרטגיות למידה מצביע על אחת מסיבות הקושי שנוצרו בתקופת הקורונה: "מטח היא לא בהכרח גוף שהתמחה בלמידה מרחוק אלא יותר בלמידה מקוונת וסביבות למידה מקוונות – ויש הבדל מהותי בין שתיהן. הם מעולם לא נערכו אסטרטגית ללמידה מרחוק והעדיפו תמיד לפתח סביבות למידה מתוקשבות סגורות ולא גמישות, שאפשר לגבות עליהן תשלום. הגורמים המובילים בתחומי הלמידה מרחוק הן חברות פרטיות, אבל מאחר שמשרד החינוך מטפח את מטח, קשה לחברות אלו להיכנס לבתי ספר והן פעילות בעיקר בחו"ל – ומצליחות שם מאוד".
מערך שיווק משומן
אז איך מתבטאת בפועל הסימביוזה בין מטח למשרד החינוך? מטח מפעיל עבור משרד החינוך אתרי תוכן (הילקוט הדיגיטלי, אופק), מאגרי מידע באינטרנט, תוכנית ללמידה מרחוק, הוא כותב חלק משאלוני בחינות הבגרות ומפעיל את מכון אבני ראשה, שבו מוכשרים מנהלי בתי הספר בישראל. ההתקשרות בין המשרד למטח נעשית כאמור במכרזים אך יש גם לא מעט התקשרויות בין שני הגופים בפטור ממכרז.
ומה התוצאה של הסימביוזה הזו? בין השאר, אומר אחד הספקים, "בדיפולט שלהם, רוב בתי הספר בוחרים במטח כי הם הכי מפורסמים, הם שם כבר שנים, יש להם מערך שיווק ומדריכים אדיר, והם מוטמעים עמוק בתוך מערכת החינוך. כמעט בכל בית ספר בארץ יש מישהו שבצורה כלשהי מועסק על ידי מטח, אם לא עכשיו אז בשלב יותר מאוחר בקריירה שלו".
מה הבעיה בכך שמטח שולטים על השוק?
"אם מצב החינוך במדינה היה מעולה – מבחינת המבחנים ההשוואתיים או מבחינת העולם המוסרי והערכי – הייתי אומר שאפו ואולי סוגר את החברה", אומר אחד הספקים. "אבל אולי מישהו יתעורר ויבין שהמונופול של מטח ומשרד החינוך כבר לא יכול לשחק תפקיד במדינה".
"יש מכרזים שאף אחד לא ניגש אליהם כי יודעים שאין טעם", אמר ספק אחר. "את מוציאה המון כסף על ערבויות, מבזבזת זמן ובסוף ברור שמטח יזכו במכרז כי הוא תפור למידותיו. לשום ספק אין את הגודל ואת העושר התוכני של מטח, שהם לא פיתחו בכספם אלא בכספי משרד החינוך".
"אולי מישהו יתעורר ויבין שהמונופול של מטח ומשרד החינוך כבר לא יכול לשחק תפקיד במדינה"
"ספקים שמעולים במתמטיקה למשל, לא מצליחים להגיע לבתי הספר לא כי הם לא טובים, אלא כי ברגע שמטח מקבלת מיליונים ממשרד החינוך, היא יכולה לקחת חמישים אנשי מכירות ולעבור בין בתי הספר ולהציע להם עזרה בהטמעה, מה שאין לספקים אחרים", אומר א', אחד מספקי התוכן שעובד עם משרד החינוך. "זו הסיבה שרבים מאיתנו עובדים בחו"ל, אחרת לא היינו יכולים לשרוד".
"ביקשתי לעשות פגישה עם מפקחת של מקצוע כלשהו והיא ביקשה לעשות את הפגישה במשרדים של מטח", מספרת ספקית תוכן אחרת. "אני מתחרה שלהם, למה שאעשה פגישה במשרדים שלהם? למה שהיא לא תבוא אלי או שנקיים את הפגישה במשרד שלה? זה נראה לה לגיטימי. כמו שיזמנו אנשי איקאה לפגישה בהום סנטר".
"ביקשתי לעשות פגישה עם מפקחת של מקצוע כלשהו והיא ביקשה לעשות את הפגישה במשרדים של מטח", מספרת ספקית תוכן. "אני מתחרה שלהם, למה שאעשה פגישה במשרדים שלהם? זה נראה לה לגיטימי. כמו שיזמנו אנשי איקאה לפגישה בהום סנטר"
"משרד החינוך רגיל להתייחס למטח כאל קבלן ביצועי חינמי", אומר אדם המכיר את המערכת מבפנים. "כל הזמן האנשים של משרד החינוך יושבים במשרדים של מטח. הם לא משכירים את חדרי הישיבות. זה ככה כבר המון שנים. במהלך השנים הייתה זליגה של עובדי משרד החינוך שעברו לעבוד במטח".
"ברגע שיש מונופול כמעט יחיד בשליטתו של משרד החינוך, הוא משדר לשטח שאין גיוון. שכולם חייבים להתיישר על פיו. זה מביא להתנוונות ולחוסר נכונות להיפתח לתהליכים שקורים מסביב. מערכת החינוך מתייבשת מתחרות ככל שמטח שולטת יותר. ובהתאם, מערכת החינוך גם מושפעת מכל הזעזועים שקורים במטח. איפה שמטח לא יכולה הייתה לעזור, פתאום גם למשרד החינוך לא היו פתרונות".
ספר דיגיטלי – זה דיגיטל?
"יש איזו הכוונה של המערכת ברכישת תכנים", אומרת סמדר מורס, מנהלת בית ספר נופים בתל אביב. "הם קושרים אותנו בגלל שהמערכות שלהם מותאמות לספרי הלימוד שלהם. ספר הלימוד הוא מוגדר ותחום – וכך במקום להעצים ולהעשיר אותנו, מצמצמים אותנו. המשרד מעביר מסרים סותרים: אומרים לנו תכניסו חדשנות ויזמות ומצד שני כשמגיעים למשאבים דיגיטליים, הם מקבעים אותנו ומחזירים אותנו לתוך הספר".
אמירתה של מורס נשמעת טכנית, אבל היא מכילה את אחת הטענות הקשות והנפוצות ביותר נגד מטח: הטענה היא שכל הווייתה הפדגוגית בנויה סביב ספרים שהיא מוכרת, ושכל המעבר לדיגיטל מסתכם בהעלאתם של הספרים הללו "as is" לאתרים.
"ברגע שיש מונופול כמעט יחיד בשליטתו של משרד החינוך, הוא משדר לשטח שאין גיוון. שכולם חייבים להתיישר על פיו. זה מביא להתנוונות ולחוסר נכונות להיפתח לתהליכים שקורים מסביב"
בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהתקיימה באוקטובר ועסקה בלמידה מרחוק בתקופת קורונה, אמר רמי מראלי, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת פלתורה טכנולוגיות, ספקית בתחום הלמידה הדיגיטלית למשרד החינוך: "הבעיה הקשה היא שמשקיעים הרבה מאוד כסף כיום בתקשוב של בית ספר, שזה דבר מצוין ונכון, אבל מעט מאוד כסף בתכנים דיגיטליים… אנחנו מסתדרים, אנחנו בחו"ל… אבל אנחנו רואים את זה בבתי הספר, אין להם מספיק כסף בשנים האלה לתכנים מהסוג הזה ולכן בסוף הם מסתפקים בלקנות ספרים דיגיטליים שמלמדים כמו שלמדנו פעם – רק שהספר במחשב, ולא בצורות היותר חדשניות בהן אנחנו מאמינים שצריכים ללמוד".
"זה כל מה שאנחנו נגדו ברמה הפדגוגית. הם לוקחים ספר והופכים אותו למשהו דיגיטלי", אומר אחד הספקים. "לוקחים משהו רע והופכים אותו לרע על מסך המחשב. התכנים ארכאיים, לא מתפתחים ולא מתעדכנים. כי אם הם מצליחים למכור את מה שיש להם, אין להם מוטיבציה להשקיע עוד כסף בחשיבה, בפדגוגיה או בטכנולוגיה".
הידועים בספרים של מטח הם סדרת "שבילים" ללימוד מתמטיקה, "מילה טובה" ללימוד עברית וכן ספרים נוספים כמעט בכל מקצועות הלימוד. הספרים הללו, כאמור, עולים כמו שהם במהדורה דיגיטלית לאתר "כותר".
לפי הדוחות הכספיים של מטח, ב-2018 כ-70 אחוז מהכנסותיה ממכירות היו מ"ספרי לימוד ואמצעי למידה", לעומת "אמצעים מתוקשבים" – שסיפקו כ-30 אחוז מההכנסות. "איזה ארגון יסכים לשנות את הענף שמביא לו 70 אחוז מההכנסות ולפתח דברים משמעותיים?", שואלת אחת מספקיות התוכן. "אם זה אכן המצב, לא הגיוני שתהיה להם מוטיבציה להניח בצד את הפרינט ולעבור לתכנים מקוונים".
מטח מכחישים את הפרשנות הזו לדוחות וטוענים שהספרים מהווים רק 30 אחוז מההכנסות, ושתחת הקטגוריה "אמצעי למידה" הם מוכרים גם אמצעים דיגיטליים וסביבות מקוונות.
"זה כל מה שאנחנו עומדים נגדו ברמה הפדגוגית. הם לוקחים ספר והופכים אותו למשהו דיגיטלי", אומר אחד הספקים. "לוקחים משהו רע והופכים אותו לרע על מסך המחשב"
ספקיות תוכן מתחרות גם טוענות שמטח מפירה תנאי במכרז של המשרד בקשר לספרים הדיגיטליים. "הספק אינו רשאי לתת הטבות או מתנות כספיות או שווה ערך כספי מכל סוג שהוא למקבל שירות הרוכש יחידות תוכן או ספרים דיגיטליים במסגרת המכרז", נקבע במכרז. בימים אלו מתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה שהגישו כמה ספקי תוכן בטענה שמטח הציעה לבתי ספר הטבה שבמסגרתה על כל קנייה של שני ספרים דיגיטליים, מקבלים שניים חינם.
ההקשר של עתירה זו הוא סיפור מעניין בפני עצמו, ויכול להתפרש כעדות לדורסנות של מטח: השנה, 2020, העניק משרד החינוך לכל אחד מ-3,700 בתי הספר 9,000 שקל (15 אלף לבית ספר על יסודי שש-שנתי) לרכישת תוכן דיגיטלי. בתי הספר יכולים היו לקנות אותו באחת משתי אופציות: הזמנה דרך מערכת ההזמנות של המשרד או הזמנה ישירות מהספקים. בתי הספר נדרשו להשלים את הרכישה תוך עשרה ימים, ומטח הגישה להם הצעה על סך 8,980 שקל. המשמעות: היא הותירה לבתי ספר 20 שקל (!) לרכישה מספקים אחרים. לאור מצב זה, בנוסף לתביעה, הספקים ביקשו ממשרד החינוך להגביל ל-40 אחוז מהתקציב את הסכום שספק בודד יכול לקבל מסך העוגה.
המספרים של משרד החינוך מלמדים על הצלחה
באותה ישיבה שהוזכרה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בחודש אוקטובר בעניין הלימוד מרחוק בתקופת הקורונה, טען ד"ר עופר רימון, אז סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך – שהתפטר מאז – שחצי מיליון מתוך 1.8 מיליון תלמידים במערכת החינוך משתמשים מדי יום בתוכן דיגיטלי.
על פניו ייתכן שזהו נתון שאפשר להתגאות בו, אך יש לקחת בחשבון שלא הוצגו נתונים לגבי משך השימוש של התלמידים במערכות הללו, האם הם משלימים את המשימות, כמה מהם נוטשים באמצע תרגיל וכו'. "עד היום משרד החינוך לא ביקש ממני נתונים כאלה", אומרים באחת מספקיות התוכן. "לא ברור איך אפשר להפיק כך לקחים".
רימון ניסה בישיבה להגן על היקף הפעילות שננקטה בתחום אחריותו בוועדה, אבל חשף את העובדה שבזמן אמת, כשנדרש לימוד מרחוק, המשרד בעצם כיבה שריפות: "בסבב הראשון, יותר מ-110 אלף מורים עברו הכשרות קצרות זמן, שבין שעה לשעתיים. הם בעיקר קיבלו עזרה ראשונה", אמר רימון בעצמו. "כל מורה שלא יודע לעבוד עם חדר וירטואלי, עם סביבת ענן, עם ספר דיגיטלי, קיבל עזרה אד הוק. עלינו מולו בזום ונתנו פתרונות מידיים".
"כל השנים התקשוב היה משאב לא מנוצל בבתי הספר, וכך מורים הגיעו לרגע האמת בלי לדעת מימינם ומשמאלם, בלי לדעת לפתוח קובץ במחשב", אומרת פעילה בתחום החינוך על משבר הקורונה. "לקח כמה חודשים יקרים עד שהמערכת התאפסה. צריך היה להבין שאנחנו חלק מהמאה ה-21 ולא לחכות למגיפה. לתת התייחסות לכך במבנה של שבוע העבודה של המורה. אבל המורים עסוקים בהישרדות ולא מצליחים למצוא את הזמן להתכונן. אז מתפארים בארגז כלים למורים, אבל למורים אין זמן ללמוד אותו ולהתאים את התכנים לתלמידים שלהם".
"כל השנים התקשוב היה משאב לא מנוצל בבתי הספר, וכך מורים הגיעו לרגע האמת בלי לדעת מימינם ומשמאלם, בלי לדעת לפתוח קובץ במחשב"
אז מה בעצם עשתה מטח בתקופת הקורונה? היא המשיכה להפעיל כרגיל את המוצרים הדיגיטליים המובילים שלה, בעיקר את אתר "אופק", סביבת למידה הכוללת פעילויות אינטראקטיביות, סרטונים ויחידות לימוד במקצועות שונים, בהם מתמטיקה, עברית ועוד. באתר שלה, מדווחת החברה על 30 מיליון כניסות של תלמידים לאופק בין ספטמבר לאוקטובר 2020. כמו כן מפעילה החברה את "בגרופ", סביבת למידה לבגרויות באמצעות קבוצות לימוד בוואטסאפ, שלגביה לא נמסרו נתוני שימוש.
נתק בין המנהלים למטח והמשרד
למרות שרימון התגאה בישיבת הכנסת גם בכך שבפורטל משרד החינוך יש 20 אלף פריטים חינמיים "שיכולים לתת למורה אין סוף אפשרויות" בתקופת הקורונה, מנהלת בית ספר נופים בתל אביב, סמדר מורס, אומרת ש"כשהתחיל הסגר הראשון ראינו שמורים מייצרים בעצמם את התכנים הלימודיים ולא פונים לפתרונות של משרד החינוך (כלומר לאתר של מטח, ג"ה). אם היה מצב שבו משרד החינוך או הספקים שלו היו נותנים מענה, המורים לא היו צריכים להמציא את עצמם מחדש".
"ואגב, גם אם היו מוסיפים עוד כמה פריטים, זה לא היה עונה על הצורך", מוסיפה מורס. "אחת הסיבות לכך היא שיש נתק בין מנהלי בתי ספר למטח ולמשרד החינוך. הם עובדים עם עצמם ולא איתנו. משרד החינוך מבקש מאיתנו לעבוד בשיתופיות אבל הוא עובד לבד – וכך נראים התכנים הדיגיטליים שהוא מציע.
"העולם מתקדם ומשרד החינוך על כל חלקיו וההיצע שלו משתרך מאחור. מטח הוא חלק ממערכת שנותנת תכנים מובנים בלי להבין את הצרכים של השטח. הפנים שלו נראים כמו התפיסה של המשרד: ארכאי, מיושן וסוליסט".
המיינד-סט הנכון?
טענה זו מהדהדת את הביקורת החוזרת על מטח מפי דוברים רבים: הארגון הפך לגוף גדול ומסורבל, מיושן, כזה שהשמרנות שלו היא כל מה שלא צפוי מגוף שאמור לעסוק בחדשנות טכנולוגית. מטח מתגאה ב"מיינדסט", מרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך, אקסלרטור המיועד למיזמים עצמאיים בתחום ה- Ed Tech (טכנולוגיות חינוכיות) – אולם מבקריו גורסים, כי מדובר בארגון עצמאי לגמרי, שגם העובדה שהוא יושב בירוחם, הרחק ממרכז החברה בתל אביב, פוגמת ביכולתו להשפיע על הארגון כולו.
"מטח הפכה להיות הסתדרות", אמר מקור שמכיר את המתרחש בו. "אני רואה את האנשים שעובדים שם, את האיטיות, את החשיבה. זה מקום שהוא לואו-טק".
"זה גוף שאמור להיות מגזר שלישי אבל מעסיק עובדים שמרוויחים משכורות מטורפות (ראה בנפרד)", אומרת אחרת, "זו חברה עם פוטנציאל שהפכה למפעל".
"איך הגענו למצב שבמדינה המתהדרת בתעשיית הייטק מפותחת כל כך, מערכת החינוך על תקציבי הענק שלה מקרטעת מאחור?", תוהה רונית שמאי שוורץ, בעלת האתר scoolers.online שמציע מורים פרטיים במגוון מקצועות. "פותחו כל כך הרבה כלים טכנולוגיים מתוחכמים, פתרונות ללמידה עצמאית, מודלים חדשניים, פתרונות יצירתיים שנועדו לקדם את הלמידה במאה ה-21. אפשר ללמוד היסטוריה מסדרות וסרטי דוקו, אפשר ללמוד מתמטיקה באופן שמותאם אישית לקצב ההתקדמות שלך. ואנחנו? עדיין בזום. איך שהילדים שלי לומדים היום, זה בדיוק איך שאני למדתי לפני חמישים שנה. זה פשוט לא ייתכן".
"מטח מתגאה מאוד למשל במרחב הפיזיטלי, מרחב לימוד שאמור לטשטש את הגבול בין פיזי לדיגיטלי", אומר אדם שעובד בתחום החינוך. "בפועל זה נראה כמו כרזה שהתלמיד אמור ללחוץ בה על קישור כלשהו שנפתח לפורום, לסרטון או למשימה. זה פתרון חמוד אבל אין בו חידוש. מגוחך להתגאות בחדשנות של מרחב כזה כשלמעשה מדובר בכיווץ של רשימת קישורים. באותה מידה זו יכולה הייתה להיות טבלת אקסל".
מטאטא חדש מהצבא
אם עד כה דנו כאן בביקורת חיצונית על מטח, הרי שלפי מקורות שעבדו במטח, הקשיים שלה בתקופה האחרונה הם גם תולדה של בעיות ארגוניות פנימיות קשות. במשך שנים רבות, מ-2004 ועד ל-2018, שימשה גילה בן הר כמנכ"לית מטח ונחשבה בעיני עובדי הארגון ל"מנהלת כל יכולה". בימיו הראשונים של נפתלי בנט בתפקידו כשר החינוך, הוא פינה את הזמן ונפגש עמה, מה שמעיד על החשיבות הגדולה שראה במטח ובעומדת בראשו.
לאחר פרישת בן הר מהתפקיד היא הוחלפה באלוף במיל. יוסי בידץ, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות וראש חטיבת המחקר באמ"ן. ואולם למרות הקריירה הצבאית המרשימה, על פי אותם מקורות, הוא אינו מצליח להוביל את מטח לעמוד בחוד החנית של הלמידה מרחוק.
"בידץ הוא סיפור טרגי", מוסיף אדם שעבד במטח ומכיר את הנפשות הפועלות. "הוא איש חכם מהמודיעין, אדם שאכפת לו מהחברה ומהחינוך, אבל מצד שני הוא חושב כמו איש צבא, ואנשי צבא לא יכולים לנהל גופים אזרחיים. זו היתה טעות, תקלה איומה. הוא לא מבין בחינוך ולא יודע לקבל החלטות ולכן הארגון תקוע כבר שנתיים".
"בידץ הוא סיפור טרגי", מוסיף אדם שעבד במטח. "הוא איש חכם מהמודיעין, אדם שאכפת לו מהחברה ומהחינוך, אבל מצד שני הוא חושב כמו איש צבא, ואנשי צבא לא יכולים לנהל גופים אזרחיים. הוא לא מבין בחינוך ולא יודע לקבל החלטות ולכן הארגון תקוע כבר שנתיים"
"הוא לא מבין את הפוליטיקה הארגונית, לא מצליח להשתלט ולא מבין את מערכת היחסים בין משרד החינוך לבינו", אומרת אחרת. "ועדיין, צריך לומר שיש פה עוד בעיה שלא קשורה ישירות אליו – הוא לא יכול לקחת מפעל ייצור ולהפוך אותו לחברת הייטק".
"מטח התנהל כמו עבד של משרד החינוך בזמן משבר הקורונה. המשרד מתעלל בו חבל על הזמן", אומרת מישהי שמכירה את שני הצדדים. "מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב ועופר רימון זיהו אותו כחוליה החלשה והנחיתו עליו הוראות. היו נוזפים בו והוא נכנס למגננה".
בין היתר הורה אבוהב למטח לקחת חלק במיזם שלו להקמת אולפנים שישדרו תכנים לימודיים ביוטיוב לפי שכבות גיל בתקופת הקורונה. ההחלטה על הקמת האולפנים נעשתה במסגרת מכרז למידה מרחוק ועוררה ביקורת רבה בתחום. "זו הייתה החלטה מוזרה ולא הגיונית שנעשתה בכפייה על ידי אבואב", אומר אדם שעבד עם מטח. "השקיעו מלא כסף כשהיה ברור לכולם שזה חסר ערך".
"מדובר בסרטונים שנראים כאילו הם לקוחים משנות השבעים, לא רלוונטיים לדור הצעיר ולא פלא שממרץ ועד אוגוסט היו לדבר הזה 140 אלף כניסות בלבד", אומר מקור הבקיא בתחום. "זה כלום ושום דבר. משרד החינוך זרק את הכסף בגלל הגחמה של אבוהב, ומטח לא הצליחו להתנגד ולהגיד 'אנחנו לא לוקחים חלק בפארסה הזו'".
הפסדים ופיטורים
בשורה התחתונה, את 2018 סיימה מטח בעודף של כ-6 מיליון שקל (שנבע בין השאר ממכירת סטארט-אפ לימוד התכנות המצליח קודמאנקי לחברת ענק סינית), אלא שמ-2019 היא יצאה בגירעון של 18 מיליון שקל, שגם באחריות לו יש מי שמפנים אצבע מאשימה לעבר בידץ. בהנהגתו, החליטה מטח לממן בעצמה את פרויקט התיכון הווירטואלי ופרויקט נחשון (שבמסגרתו סטודנטים מצטיינים חונכים אלפי תלמידי פריפריה במטרה להעלות את אחוז הזכאים לבגרות) וסמכה על כך שמשרד החינוך יעביר את חלקו במימון, שעומד על 30 מיליון שקל בשנה.
בתיכון הווירטואלי, שהוקם על ידי מטח ב-2012, למדו כאלף תלמידים ממאה בתי ספר – בעיקר בפריפריה – מתמטיקה, פיזיקה ואזרחות ברמה של חמש יחידות. השנה, כשהבינו במטח שמשרד החינוך לא מתכוון להמשיך את המימון הוא הודיע על סגירת התיכון, אבל בסיכומו של עניין, המשרד העביר חלק הארי מהתקציב – מה שיסגור בדיעבד את הגירעון של מטח ב-2019 – ופעילות התיכון המשיכה כרגיל. מכרז חדש לתפעול התיכון הוירטואלי לשנת הלימודים הבאה יצא לדרך לפני כשבועיים, ועדיין לא ברור אם מטח תיקח בו חלק.
"היום, במציאות החדשה כשהדברים משתנים לבקרים ברמה לאומית, כל העסק כבר גדול על מטח", מסכם את סוגיית מטח והדומיננטיות שלה במערכת החינוך הישראלית אדם ותיק בתחום. "ייווצר פה ואקום אדיר, שייכנסו אליו חברות ענק כמו גוגל, פייסבוק. עסקים שלמים בחינוך בארץ יתרסקו, וכל מבנה החינוך יעבור שינוי. להערכתי יקומו הרבה מאוד מיזמים פרטיים ומערכת החינוך תתחלק לשניים. מגזר פרטי שמנהל בתי ספר פרטיים, ומגזר ציבורי שמנהל בתי ספר לציבור המוחלש. פשוט כך". אותו גורם מבקש להחזיר את הזרקור אל העומדים בראש מערכת החינוך, "הסיפור של מטח הוא רק קצה קרחון פה. הכל מתחיל ונגמר במשרד. זה אפילו עניין של ציונות. אנחנו חייבים להציל את העתיד שלנו".
תגובות
תגובת משרד החינוך: "סוגיות התוכן הדיגיטלי ורכישת מוצרי מטח מצויים בהליך משפטי. המשרד יתייחס אליהם במסגרת הליך זה.
"בהתייחס לתיכון הווירטואלי, המשרד העמיד לטובת פעילותו את התקציב הנדרש לאורך כל תקופת הקורונה, והעיכובים בהפעלתו נבעו מהליכים הקשורים במכרז. עם אישור התכנית בוועדת החריגים שבאוצר, היא יצאה לדרך. בימים אלה התיכון פועל באופן סדיר.
"אשר לטענה על תפירת מכרזים לכאורה, יודגש, כי תנאי הסף בכל מכרז כמו גם תנאי המכרז כולו נדונים בוועדת המכרזים שפועלת באופן בלתי תלוי, על פי קריטריונים ברורים ואמות מידה מקצועיות וענייניות.
תגובת מטח: "בניגוד גמור לנטען, מטח הוא אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בישראל בתחום החדשנות בטכנולוגיה החינוכית ומתחדש כל העת. במטח פותחו פלטפורמות דיגיטליות חדשניות המקדמות את מיומנויות המאה ה-21 ופועלות בהרחבה בתוך מערכת החינוך:
"שברים בדרך שלי" – מערכת ללמידה אדפטיבית חדשנית של נושא השברים במתמטיקה לכיתות ד'-ה' שפותחה בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט. קורסים דיגיטליים לתיכון – המספקים מענה במחשב ובמובייל ללימודי בגרויות, והוכיחו את נחיצותם בתקופת הקורונה והלמידה מרחוק ואשר באמצעותם למדו אלפים מתלמידי התיכונים לבגרויות בשנים האחרונות ובשנה האחרונה בפרט. סייבר סקווד – סביבת למידה משחקית דיגיטלית חדשה להיכרות עם עולם הסייבר ואבטחת מידע שפותחה בשיתוף חברת CYBINT בוגרת האקסלרטור של מיינדסט. בגרופ – מודל ללמידה חברתית לבגרות באמצעות קבוצות ווטסאפ שפותח על ידי מטח ואומץ בהרחבה. עבריתנא – למידה וירטואלית חברתית של עברית דבורה בקבוצות קטנות מקרב לומדי החברה הערבית. טופאונליין – למידת מתמטיקה שימושית לחטיבות הביניים באמצעות תופעות (התפשטות מגפות, התחממות גלובלית ועקרון הווייז). זאת באמצעות קבוצות למידה וירטואליות המונחות על ידי מורים וסטודנטים מצטיינים – תוכנית שפותחה בשיתוף קרן טראמפ.
כל אלו הם פיתוחים של השנתיים האחרונות והועצמו בתקופת הקורונה, תוך גילוי גמישות לצרכים המשתנים וזריזות.
בנוסף, חממת MindCet של מטח היא זרוע חדשנות הפועלת מירוחם ומשמשת בדיוק למטרות אלו. מדובר באחד ממרכזי ה-Ed Tech (טכנולוגיות חינוך) המוערכים בעולם. בין השאר, מוביל המרכז את אחת מתחרויות הסטארטאפים החשובות בעולם בתחום החינוך – תחרות פרסי GESAWARDS היוקרתית אשר לוקחות בה חלק ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ועוד. זהו אקו-סיסטם יחיד במינו בארץ שממנו יצאו טכנולוגיות חינוך רבות כחול-לבן לרחבי העולם, ביניהן: קודמאנקי – משחק ללימוד תכנות שנמכר לענקית החינוך הסינית TAL; פלתורה – משחק ללימוד חשיבה חישובית ופתרון בעיות לתלמידי ג-ט, וקליק – מיזם המאפשר למידה עצמית ברשת.
במהלך הגל הראשון יזמו במיינדסט תכנית חדשה המפגישה מורים מנוסים המביאים 'כאבים' חדשים עם יזמים וסטארטאפים. במסגרת התוכנית הוקמו צוותים משותפים היוצרים פתרונות זריזים וחדשניים לאתגרים החדשים בשטח.
לגבי סוגיית ההכנסות מספרים, מטח מסרה שהן מהוות כשלושים אחוז בלבד מתקציב מטח ויתר ההכנסות כמעט כולן מגיעות ממוצרים ופעילויות דיגיטליות. "חשוב להבין שכל 'ספר' יוצא לאור עם סביבה דיגיטלית 'תאומה' ויש בתי ספר הבוחרים רק בה. חלק מייחודו של מטח שהוא מאפשר למורים וללומדים לבחור את הסביבה הנוחה להם – פרינט מסורתי או דיגיטל (כידוע לא לכל התלמידים יש התנאים ללמוד בדיגיטל)", נמסר ממטח.
לגבי הטענות שהקשר ההדוק של מטח עם משרד החינוך עובר את הגבול שבין ספק ללקוח אומרים במטח כי הן אינן נכונות "בלשון המעטה", וכי לא ברור על מה מבוסס רעיון תפירת המכרזים. על הטענה שבתקופתו של שי פירון, מטח טירפדה את היוזמה להפסיק את עם הלמידה באמצעות ספרים מודפסים, נמסר כי "מדובר באמירה חסרת שחר, ההיפך הוא הנכון: בתקופת כהונתו של פירון מטח קידמה בצורה פעילה ביותר את רעיון הספרים הדיגיטליים, ופתרונות, מיזמים וסטארט-אפים".
לגבי פיטורי העובדים, נמסר כי מטח נדרשה לבצע מהלך כולל של התייעלות לאור מצב שנבע משילוב של חוסר יציבות פוליטית וקיצוצים בתקציב המדינה ומשרד החינוך בשנתיים האחרונות. לכך נוספו משבר הקורונה והשלכותיו. "מטח היום ארגון יציב ויעיל הרבה יותר", נמסר.
בעניין הטענה כי המנכ"ל בידץ היה חלש מול בכירי משרד החינוך בזמן משבר הקורונה, נטען כי היא סותרת את הטענות בדבר סימביוזה בין מטח למשרד ולפיכך "אין אפשרות לענות עליה בצורה רצינית".
סייעה בהכנת הכתבה: תמר פלד