"מבחינת בית הספר, הסיפור של יותם אוקון היה צריך לצלצל בכל הפעמונים ולהבהיר שהאיש הזה לא יכול ללמד", מספרת אמא שילדיה למדו בבית הספר לאומנויות בתל אביב, כאשר המורה והמחנך יותם אוקון לימד שם, ועל פי כתב האישום שהוגש נגדו בחודש אוגוסט פגע מינית בתלמידתו בת ה-12.
לאחר שהתפוצצה הפרשה, עלו עדויות על כך שבמהלך שש השנים שבהם לימד בבית הספר, הגיעו להנהלת המוסד תלונות נגדו, בין היתר על התעללות רגשית בילדים וגם על התבטאויות לא הולמות.
"כשהילדה שלי היתה בכיתה ו' התלוננתי עליו", אומרת אמא אחרת. "משהו בשיח שלו עם התלמידים היה לא נורמטיבי, הוא היה עושה הפרד ומשול, חילק את הכיתה לקבוצות של אלו שהוא מחבב אותם ואלו שלא. הוא היה יורד על הילדה שלי באופן קבוע עד שהיא לא רצתה לקום מהמיטה, לא רצתה ללכת לבית הספר. כשהתלוננתי, בית הספר הגן עליו. אמרו הוא אמנם מורה אחר, אבל הכיתה מתה עליו, הוא מחנך נהדר. במקום לבחון את התלונות נגדו, העבירו את הילדה כיתה בשיעור מדעים".
"אמרו הוא אמנם מורה אחר, אבל הכיתה מתה עליו, הוא מחנך נהדר. במקום לבחון את התלונות נגדו, העבירו את הילדה כיתה בשיעור מדעים"
"בית הספר זילזל בתלונות שלי, גם המפקחת של משרד החינוך", אומרת אולה קלנדרוב. בתה, שהיתה תלמידתו של אוקון, ספגה איומים ברצח, קללות ונאצות מתלמידים אחרים בוואטסאפ הכיתתי לעיני המורה שלא עשה דבר כדי לעצור את האלימות נגדה. "ישבתי בפגישה עם היועצת, המפקחת, המנהל והסגנית וכולם ניסו להוציא אותי לא בסדר. נתנו לי להרגיש שאני מגזימה, שאני בהזיות, עד שבשלב מסוים חשבתי שאולי אני באמת מגזימה בתגובות שלי. הם גם לא הסכימו לפטר אותו. אמרו לי בגיחוך 'נראה לך, הוא לא הולך לשום מקום', והסבירו שהדבר היחיד שאפשר לעשות זה להעביר את לינוי כיתה. הוצאתי את הילדה מבית הספר, עברנו לעיר אחרת, עד היום הילדה ואני משלמות על האטימות של המערכת".
גם לאחר שהתפוצצה הפרשה, הורים מתלוננים שהנהלת בית הספר לא עושה די כדי לספק לילדים תחושת מוגנות וכדי להבטיח שמקרה כזה לא יחזור שוב. "לא היתה שום החזקה של הסיפור", אומרת אחת האימהות. "איפה השיח לתלמידים, איפה הקריאה לתלמידים שנפגעו לבוא לדבר, להעיד. שום דמות סמכותית לא הגיעה כדי לנהל את הדבר הזה, לתווך להורים. הם רק עשו הרצאה אחת על מיניות מוגנת והוציאו תקנון גבולות לקוני. איפה לקיחת האחריות, בכל זאת, שש שנים מסתובב פדופיל בבית הספר".
אין נתונים או מענה מספק
בשנה האחרונה חשפנו במקום הכי חם את סיפורו של המורה למוזיקה ליאור בן שלוש מהוד השרון, שניהל יחסים אינטימיים וניצל תלמידות בחטיבה ובתיכון. התברר שלפני שפרטי הפרשה נודעו, המורה פוטר מתיכון תלמה ילין בשל התנהגות לא הולמת כלפי תלמידות ותלמידים, אך מונה לרכז מגמת מוזיקה בתיכון רמון בהוד השרון באין מפריע.
ביולי חשפנו כי מדריך בכפר הנוער מוסינזון בהוד השרון הטריד נערה בת 16 מתיכון השוכן בשטח המוסד. הנערה התלוננה בפני רכז השכבה, אך תלונתה לא טופלה, למרות שמדובר באדם שנמצא בקשר ישיר עם תלמידים ותלמידות. אמה של הילדה גילתה שבית הספר לא ערך בירור מעמיק מול המדריך, ואף לא ידע את גילו האמיתי – 34. רק בעקבות התערבות ראש העיר המדריך פוטר, אלא שכיום הוא עובד כמדריך עם בני נוער בעיר סמוכה.
שלושת המקרים הללו (ועוד מקרים רבים בעבר – ראו אינפו) חושפים את אוזלת היד של משרד החינוך בהתמודדות עם אנשי חינוך המתגלים כתוקפים, אנסים ומטרידים מינית. היא באה לידי ביטוי גם בדוח מבקר המדינה ממרץ 2020. "הנהלים העוסקים בהטרדות מיניות אינם נותנים מענה מלא לאירועי ההטרדות המיניות, והאמצעים לטיפול בהטרדות אינם מספקים", נכתב שם.
לפי נתונים שביקש איגוד מרכזי הסיוע ממשרד החינוך לפי חוק חופש המידע, עולה כי בשנת הלימודים תשע"ח (2017-2018) התקבלו 5,200 תלונות על פגיעות מיניות בתלמידים ובתלמידות, ובתשע"ט (2018-2019) המספר עמד על 5,900 מקרים. באופן תמוה, המשרד לא יודע להבחין בכמה מהמקרים הללו מדובר במורים פוגעים וכמה מקרים הם פגיעות בין תלמידים. איגוד מרכזי הסיוע הגיש בקשה נוספת על 2020, אך הנתונים טרם הגיעו.
בסקר שערכה ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) ב-2017, עלה כי באשר להטרדות מיניות בידי צוות בית הספר "בממוצע 4 אחוז מהתלמידים דיווחו על הערות שיש בהן כוונות מיניות, ובממוצע 2 אחוז דיווחו על נגיעות בעלות אופי מיני או במקומות אינטימיים". מאז נערך סקר נוסף ב-2019, אך הוא לא כלל התייחסות לחוויות של תלמידים מול מורים.
"הנהלים העוסקים בהטרדות מיניות אינם נותנים מענה מלא לאירועי ההטרדות המיניות, והאמצעים לטיפול בהטרדות אינם מספקים"
גם בדיווחים החסרים האלו מדובר בתת דיווח. תלמידים וגם הוריהם נמנעים מלדווח, הן בשלל חשש כי יתנכלו להם והן משום שהם מאמינים- ובצדק, לאור הדברים שעולים כאן – כי אין בכוחה של המערכת לשנות.
"הנתונים מעלים חשש כי ממצאי הסקרים לגבי הטרדות של תלמידים בין כותלי בתי הספר מציגים תמונה חלקית ביותר של אירועי ההטרדה, וכי מספר הקטינים שהוטרדו מינית מחוץ למסגרות החינוך הפורמליות גדול בהרבה", נכתב בדוח מבקר המדינה. "נתונים אלה מלמדים על הצורך לבחון אם נדרשות התייחסות והיערכות נפרדות להתמודדות עם ההטרדות מחוץ למוסדות החינוך".
הדוח הסתיים בהמלצה למשרד החינוך "להגביר את הפעולות להעלאת המודעות להטרדות מיניות בידי תלמידים ובידי אנשי הצוות".
מורים מטרידים ממשיכים לעבוד
בדיון שהתקיים בוועדת החינוך באוגוסט, דרשה יו"ר הוועדה שרן השכל ממשרד החינוך לגבש תוך 60 יום נוהל פיטורים למורים שהטרידו מינית, גם אם אין נגדם תלונות במשטרה. בשל נהלי משרד החינוך, שמאפשרים לפטר מורים רק על רקע פדגוגי, מורים שהצטברו נגדם תלונות על עבירות מין בתלמידים המשיכו ללמד עד שהוגש נגדם כתב אישום או עד שהורשעו בדין.
מבדיקה שערכנו השבוע, בחלוף 60 יום, נוהל כזה עדיין לא גובש. בתגובה לשאלתנו על המועד שבו יהיה מוכן הנוהל המאפשר פיטורי מורים, נמסר ממשרד החינוך כי "התשובה לוועדה עדיין בעבודה מול מספר גורמים".
עד כמה הדבר הכרחי, אפשר ללמוד מסיפור מקומם במיוחד שהובא בדוח המבקר על מורה שהתקבלו נגדו דיווחים על הטרדה מינית אך לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה והוא המשיך לעבוד. בהמשך התקבל דיווח נוסף על הטרדה מינית ואף הוגשה נגדו תלונה במשטרה. משום שהתלונה נסגרה מחוסר ראיות, המורה המשיך לעבוד והמשיך להטריד כששתי תלונות נוספות נגדו התקבלו באגף המשמעת של משרד החינוך, ומי יודע עוד כמה מקרים התרחשו אך לא יצאו לאור. בכל הזמן הזה מחלקת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך לא אישרה לפטר את המורה על רקע אי התאמה ולמעשה אפשרה בכך את צילוקן של נפשות נוספות.
לפי נתונים שהציגה המשטרה בדיון בכנסת מאוגוסט, במחצית הראשונה של 2021 נפתחו 19 תיקים במשטרה נגד מורים על רקע הטרדה מינית (לא כולל אונס ותקיפה מינית), לעומת 20 תיקים שנפתחו ב-2020 כולה. באוגוסט, למשל, נעצר דימה מנשין מורה למוזיקה מכפר וורדים, בחשד שפגע מינית בתלמידותו. ביוני נעצר לחקירה מורה מישיבה תיכונית בחשד לסחיטה מינית של קטינים. במאי נעצר מורה בן 60 מאבן שמואל בחשד שביצע עבירות מין בארבע אחיות קטינות, על פי הפרסום במשטרה חשדו שהוא פגע בילדות נוספות מאותו מוסד.
הנתונים שנמצאים במשרד החינוך מספרים סיפור אחר. בתגובה לבקשה של איגוד מרכזי הסיוע הודו במשרד כי ישנם 67 תיקים של מורים על הטרדה ב-2017 ו-45 תיקים ב-2018.
"אין בו דרישה לתיעוד האירועים והטיפול בהם, באופן שיאפשר מעקב אחרי התלונות"
חוזר האקלים החינוכי של משרד החינוך, המסמך היחיד שעוסק בהתמודדות עם מעשי אלימות בקרב תלמידים, עוסק גם בפגיעה של עובדי הוראה בתלמידים ובילדי הגן. אלא שאין בו דרישה לתיעוד האירועים והטיפול בהם, באופן שיאפשר מעקב אחרי התלונות. ובכלל, הוא אינו כולל התייחסות ספציפית לכל סוגי ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית.
אמנם נציגת משרד החינוך סיפרה בדיון באוגוסט כי באחרונה נכנסה לשימוש במשרד מערכת התראה חמה המעדכנת על כל חקירה פלילית הנפתחת בעניינו של עובד הוראה המצוי במצבת המורים של המשרד, אולם היא לא כוללת צוותי הוראה נוספים ובכלל זה תומכי הוראה וגם אינה מספקת מענה למקרה של תלונות שלא הגיעו לידיעת המשטרה, מה שממילא לא משקף או נותן מענה למתרחש בשטח.
"עלולים לחזור ולפגוע בתלמידים"
מה שיכול היה לשנות את התמונה הוא מאגר סע"ר (סביבת עבודה רוחבית), שנכנס לעבודה מלאה ב-2018 באגף המשמעת ובמחוזות של משרד החינוך. המאגר מאפשר לבדוק הם קיימות תלונות עבר על הטרדות נגד מורה מסוים. המאגר יכול היה להפוך לכלי עבודה שימנע ממורים מטרידים שהוגשו נגדם תלונות לעבור מבית ספר לבית ספר ולבצע את זממם ללא מפריע, אך נראה שהמערכת לא מתפקדת כנדרש.
לפי דוח המבקר, "המידע על עובדי הוראה פוגעים איננו מרוכז במאגר מידע אחד, והדבר מקשה על אגף המשמעת במשה"ח לזהות פוגעים סדרתיים. למשרד החינוך אין תמונה מלאה של מספר ההליכים המשמעתיים שהתקיימו בעקבות תלונות על הטרדות מיניות, ובכך נמנע ממנו לעקוב אחר מהלך הטיפול בתיקים ולאתר פוגעים סדרתיים.
אגף המשמעת במשה"ח מסר בתשובתו כי הכנסת מידע למערכת תלויה בפתיחת תיקי המשמעת במחוזות, ואין במערכת מידע על אירועי משמעת שהטיפול בהם מתבצע במחוזות ולא נפתח תיק משמעת בגינם. האגף יבחן אם יש מקום לעדכן את דיווחי המשמעת. ועוד ציין כי הוא בוחן מערכת מיחשובית חדישה שתרכז את המידע באופן המיטבי". עם זאת, מאז 2018 לא נרשמה כל התקדמות.
לדעת משרד מבקר המדינה, "המצב הנוכחי, שבו המידע על אודות בגירים הפוגעים בקטינים פזור בין המחוזות ללא פיקוח ושמירה על הנתונים, אינו תקין, משום שבהיעדר ריכוז מסודר של הנתונים עלולים הפוגעים לחזור ולפגוע בתלמידים. משרד החינוך נדרש להעביר את כל נתוני אגף המשמעת למערכת סע"ר, כדי שכל המידע בנושא יאוחד במערכת ממוחשבת אחת ויחידה עם הרשאות מסודרות באופן השומר על פרטיות הגורמים המעורבים".
עו"ד הלה נויבך: "הנתונים שמשרד החינוך יודע לספק הם על עשרות מקרים בודדים מדי שנה. הדברים יכולים להעיד על אחד משניים – חוסר אמון במערכת שמוביל לתת דיווח קיצוני או התעלמות של משרד החינוך מהנושא"
כשאיגוד מרכזי הסיוע ביקש בדיון בכנסת לבדוק אם משרד החינוך יודע בכמה מקרים נפגעו התלמידים ממבוגר, בכלל זה ממורה, מסר המשרד כי המידע המבוקש אינו ממוחשב ונמצא באופן פיזי במחוזות השונים, וכי הכנת התשובה לשאלה תהיה בגדר "השקעת משאבים בלתי סבירה". המשרד גם לא ידע לענות על השאלה כמה מועמדים נפסלו מללמד בבתי הספר על רקע עבר פלילי בתחום עבירות המין.
עו"ד הלה נויבך מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית סיפרה למקום כי "במרכזי הסיוע התקבלו בשנים האחרונות מאות פניות על פגיעות על ידי מורים, ואלפי פניות על פגיעות במערכת החינוך. באותו זמן, הנתונים שמשרד החינוך יודע לספק הם על עשרות מקרים בודדים מדי שנה. הדברים יכולים להעיד על אחד משניים – חוסר אמון במערכת שמוביל לתת דיווח קיצוני או התעלמות של משרד החינוך מהנושא הבא לידי ביטוי, בין היתר, באי איסוף נתונים.
יעל טל מאיגוד מרכזי הסיוע: "אנחנו מעודדות את התלמידים לשתף גורמי סמכות מתוך בית הספר בסיפורים הללו. יש בתי ספר שיודעים לטפל במקרים כאלה, ויש מקומות שבהם הדברים נגמרים פשוט בנזיפה למורה"
גם דו"ח מבקר המדינה ממאי 2020 הצביע על כך שמשרד החינוך אינו מרכז מידע על אנשי הוראה ועובדים אחרים הפוגעים. עוד עלה מהדו"ח כי משרד החינוך לא הסדיר את אופן הטיפול באנשי הוראה שחזרו והטרידו פעם אחר פעם אך לא התגבשה בעניינים הרשעה פלילית וכי המשרד לא סיים לנסח תקנון מותאם למניעת הטרדה מינית כאשר הוא החל בכך ב-2010".
יעל טל, ראש תחום חינוך והסברה באיגוד מרכזי הסיוע, אמרה למקום הכי חם כי בסדנאות שהן מעבירות לבני נוער קורה לא פעם שתלמידים משתפים אותן בהתנהגויות פוגעניות של מורים. "אנחנו מעודדות את התלמידים לשתף גורמי סמכות מתוך בית הספר בסיפורים הללו. מניסיוני ישנם בתי ספר שיודעים לטפל במקרים כאלה, ויש מקומות שבהם הדברים נגמרים פשוט בנזיפה למורה", אומרת טל. "אבל גם במקומות שמטפלים בדבים באופן נכון אנחנו נתקלות בחוסר סגירת מעגל מול התלמידות – כלומר, עד שהן אוזרות אומץ ומספרות וגם כאשר בית הספר מטפל היטב במקרה, לפעמים התלמידות פשוט לא מעודכנות לגבי הטיפול. כך שהשיפור צריך להתקיים לא רק באופן הטיפול במקרים השונים אלא גם בשיח שקוף ובגובה עיניים מול התלמידים".