לפני יומיים עלה באתר וואלה טור מטעם של ארגון מ.ד.פ – ארגון הגג של המסגרות הפרטיות לאנשים עם מוגבלויות. על הטור היה חתום יורם וקשלק, יו""ר הארגון והבעלים של מעון ידידה לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. בטור הוא הציג נתוני סקר שערך הארגון, ובו נשאלו המשיבים האם מגורים בסמוך לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יפריעו להם.
לאור הממצאים של הסקר (13 אחוז טענו ששכנות לאנשים עם מוגבלות היתה מפריעה להם במידה מסוימת או רבה ו-30 אחוז אמרו שלדעתם לשכנים שלהם זה יפריע), כתב וקשלק כי "התנגדות זו מנעה לא פעם הקמה של מערכי דיור בקהילה או מעבר של אנשים עם מוגבלות ממוסדות לדיור בקהילה, בגלל ששכניהם הפכו את חייהם לבלתי נסבלים".
אלא שהארגון הזה מאגד בתוכו חברות שהפכו הן בעצמן את חיי הדיירים בהם לסיוט. למשל חברת ק.ב.ע הפועלת בשם "אלאור" והפעילה בין היתר את מעון בני ציון, שבו התגלו בחודש פברואר האחרון מאות מקרי התעללות בחוסים, בהם מקרים של תקיפה, מעשים מגונים ואלימות נפשית. גם "בית אקשטיין" הוא חלק מארגון הגג הזה. בית אקשטיין, שנמצא בבעלות חברת "דנאל", מפעיל את מעון בית דפנה, שבו מתו בחודש יולי שלושה דיירים, ככל הנראה בשל זיהום במזון. היא גם מחזיקה במעון עין הפרדס, שבו מטפלת היכתה נער אוטיסט והוגש נגדה כתב אישום בשל כך.
בשנה שעברה סגר משרד הרווחה את הפנימייה הפוסט אשפוזית "עציון" ששייכת אף היא לבית אקשטיין. כפי שדווח בהמקום הכי חם, מנהלות האגף החוץ ביתי ומחוז צפון ביקרו במקום, והתמונה שהתגלתה בפניהן הייתה קשה במיוחד, ולכן הוחלט להורות על סגירת המסגרת לאלתר.
מפגינים אטימות
יש סיבה לכך שיו"ר הארגון החליט לכתוב את הטור הזה. "כפועל יוצא מכך", הוא כתב בהתייחס לממצאי הסקר, "קיים היצע נמוך מאוד של דירות המיועדות לדיור בקהילה, ועד שכבר נמצאת דירה, לרוב בעלי הנכס דורשים תוספת תשלום, ביחס לדמי השכירות המקובלים לדירה כזאת. לשם המחשה, אל מול עלייה של כ-20 אחוז בשכר הדירה לדיירים פרטיים במהלך השנתיים האחרונות מחיר הדיור לאנשים עם מוגבלויות זינק ב-30 אחוז באותה תקופה".
ומה דורשות החברות למטרות רווח שמפעילות את המוסדות הללו? עוד כסף, מעבר ל-17 אלף שקל עבור חוסה שמשרד הרווחה מעביר להם. "דוגמאות אלה ממחישות את הצורך של משרד הרווחה, לייצר תכנית פעולה שתאפשר להעביר את חזון אמנת האו"ם לתוך החקיקה ישראלית, תוך הקצאת משאבים ייעודיים להמשך המגמה של מעבר והשתלבות מרבית בקהילה", כתב וקשלק בטורו. "תוכנית זאת צריכה לכלול, בין השאר, תמריצים לבעלי נכסים, העלאת שכר הדירה המשולם למסגרות המטפלות…".
במשך התקופה הארוכה שבהם אנו מסקרים את נושא האנשים עם המוגבלויות מעולם לא שמענו על ארגון מ.ד.ף. מבדיקה שלנו מדובר בעמותה שנרשמה ב-2009 ברשם העמותות. באתר "גיידסטאר" מופיע דוח כספי אחד של העמותה, מ-2012. בתיק העמותה במשרד המשפטים לא מופיעות כל פעולות שביצעה העמותה מאז שנרשמה ואיחדה 39 מסגרות שונות.
בתיק העמותה במשרד המשפטים לא מופיעות כל פעולות שביצעה עמותת מ.ד.ף מאז שנרשמה
על עבודת הלובי של הארגון בכנסת אחראי חבר הכנסת לשעבר יואל חסון מחברת "קבינט". בהודעה שהוציא הארגון, הוא ציין כי אירוע מחאה של הארגונים יתקיים מול משרד הרווחה בירושלים. העמותות הגדולות, אלו"ט, אקי"ם ואיל"ן לא השתתפו במחאה. העמותה היחידה שהשתתפה במחאה היא על"ה.
"הסיבה, לדברי המארגנים: המצוקה, משבר כוח האדם החריף ו'הקריסה ההולכת וקרבה של כל המסגרות'", נכתב על המחאה באתר "שווים" לאנשים עם מוגבלויות. "לטענת הארגונים והעמותות, התחום כולו נמצא על סף קריסה בשל מחסור בכוח אדם ותת-תקצוב של משרד הרווחה למסגרות בתחום כוח האדם, וכבר כיום מרבית המסגרות מתמודדות עם קשיים גדלים והולכים ועם חוסר משמעותי בעובדים המטפלים באופן ישיר באנשים עם מוגבלות, ביניהם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואוכלוסיית השיקום".
פנינו לשלומי כהן מחברת דנאל שהשתתף היום במחאה. "אני לא מדבר עם עיתונאים", הוא אמר. מול המוחים עמדה נעמה לרנר מארגון "התנועה לעצמאות" ונשאה שלטים שבהם כתבה: "אתם מפגינים אטימות", ו"אנשים עם מוגבלות אינם מוצר מדף".
מינהל המוגבלויות של משרד הרווחה נותן מענה לכ-149 אלף אנשים עם מוגבלויות, בהם 34 אלף עם אבחנה של מוגבלות שכלית והתפתחותית. לפי סקר שערך בשנה שעברה ארגון הג'וינט עבור משרד ראש הממשלה, עולה כי 32 אחוז מהמאובחנים נמצאים בהשמה חוץ ביתית – 18 אחוז בפנימיות ובמעונות ו-14 אחוז בהוסטל או דירה.
לא בודקים תלושים
חייבים לומר בעיית כוח האדם במוסדות ידועה. הדרישות לפי התקן הן של עובד אחד לכל שישה או שבעה דיירים. במקרים רבים מדובר על איש צוות אחד לכל עשרה דיירים. "תיזמנתי כמה זמן לוקח לקלח אדם סיעודי במעון שבו עבדתי", אמר לנו בעבר עובד סוציאלי, "מהרגע שהוא לבוש עד הרגע שהוא יוצא – 90 שניות. זה הכל". "העובדים מתקתקים את החוסים, הם לא מתעכבים לעזור. יותר קל להאכיל את החוסים בדייסה מאשר לעזור להם לאכול לבד. הם רוצים לחזור לראות סרט בנייד", אומרת אישה המכירה את התחום. "אחד הדברים שזועקים לשמיים הוא בעיית כוח האדם. אין מינימום של דרישה להתמחות בעבודה עם אנשים עם מוגבלויות". בחלק מהמוסדות, כפי שנחשף בהארץ, בשל מחסור בכוח אדם משתמשים העובדים בקשירות כדי למנוע מהחוסים להפריע בעבודתם.
הטיפול באנשים עם מוגבלויות מכניס מאות מיליוני שקלים – עכשיו המשפחות דורשות לנהל זאת בעצמן
גלית הראליאבל האם תוספת שכר לעובדים כפי שמבקשים המוסדות הפרטיים תפתור את הבעיה. כלל לא בטוח. באתר "שווים" נחשף כי לפני ארבע שנים, בוועדת הכנסת, הודה גדעון שלום מי שהיה אז ראש מינהל מוגבלויות: “בנושא של תלושי שכר – אנחנו בעיקרון לא בודקים תלושי שכר של גורמים פרטיים וציבוריים, כי אם היינו רוצים לבדוק את תלושי השכר, אז בעצם היינו ממשיכים להפעיל אותם כמערכת ממשלתית. כל התפיסה בהפעלה של המערכות הפרטיות והציבוריות היא כזו שבעצם השכר שניתן לעובדים נקבע על ידי המעביד שלהם". עוד הוא הוסיף: “אנחנו יכולים לשלוט רק על מה שאנחנו נותנים למסגרות ולא מה שהמסגרת נותנת לאנשים, כי זה שוק פרטי”.
גדעון שלום, לשעבר ראש מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה: "אנחנו יכולים לשלוט רק על מה שאנחנו נותנים למסגרות ולא מה שהמסגרת נותנת לאנשים, כי זה שוק פרטי”
בפברואר השנה, לאחר מאבק ממושך, העביר שר הרווחה מאיר כהן תזכיר חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות, שמטרתו העיקרית היא לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותים אשר יאפשרו להם לממש את זכותם הבסיסית לחיים עצמאיים ואוטונומיים ולהשתתפות שוויונית בחברה ובקהילה.
עוד קובע החוק כי מרבית התוספת התקציבית אשר תינתן ליישומו של החוק תיועד לשירותים בקהילה וכי תוכן תכנית לצמצום המסגרות המוסדיות לאנשים עם מוגבלות. כל זאת בהתאם לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהוראות האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות אותה אישרה מדינת ישראל לפני כעשור.
בין היתר פרסם לאחרונה משרד הרווחה יש קול קורא לפיילוט להקמת 20 דירות במודל חדש לאנשים בעלי תפקוד נמוך.
"תוספת משאבים למסגרות המוסדיות עומדת בניגוד להוראות חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולעקרונות האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות", נכתב במכתב שנשלח אתמול לכלל חברי הכנסת ועליו חתום ארגון "בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות" ועוד ארגונים נוספים בהם אבני דרך, אופק לילדנו, אס"י והתנועה לעצמאות. "אנו קוראים לך שלא לקחת חלק במחאתם של מפעילי המסגרות, ולהצטרף למאבקנו לאפשר לכל אדם עם מוגבלות לממש את זכותו הבסיסית לחיים עצמאיים ואוטונומים בקהילה תוך קבלת התמיכה והסיוע הנדרשים לשם כך. ככל שנדרשת תוספת תקציבית, מטרתה חייבת להיות לממש זכות זו".
מארגון מ.ד.פ נמסר: "ההנחה שמפעילים פרטיים דורשים כסף מהמדינה עבור המסגרות שלהם ובמקום לטפל בדיירים משלשלים את הכסף לכיסם – שקרית ושגויה מיסודה. מקומם לא פחות הוא החיבור המלאכותי בין אירועים חריגים במוסדות המטפלים באנשים עם מוגבלויות, למאבק החשוב והמוצדק של כל הארגונים והעמותות לשפר את תנאי כח האדם במסגרות המטפלות באנשים עם מוגבלויות בישראל. הנחות היסוד המוטעות הללו, עושות עוול לעובדים שמעניקים טיפול מסור לדיירים. בנוסף, בניגוד לנטען, למאבק שותפים כל הארגונים והעמותות הציבוריות והפרטיות. רק הבוקר פורסם בתקשורת ראיון עם עו"ד נועה בן צבי, סמנכ"לית אקים. לדבריה: "הקושי מורגש בכל מקצועות הטיפול. חסרים לנו כ-100 עובדים בכל רגע נתון, המספרים דומים, ואף גדולים יותר, בארגונים מקבילים אלינו. החוסרים מורגשים, בעיקר במקצועות ההדרכה, הליווי, הטיפול – בכל הליווי הצמוד היומיומי של המתמודדים. נוסף על כך, יש גם קושי בגיוס אחיות ובתחומי ריכוז וניהול".מדובר במאבק מוצדק וראוי למען אלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל, שכן משבר כח האדם החמור במעונות בהוסטלים ודירות בקהילה חייב להיות בראש סדר העדיפויות הנוכחי של משרד הרווחה. האנשים עם מוגבלות בישראל ובני משפחותיהם משוועים להתייחסות ולפתרון המשבר בדחיפות לפני שהמסגרות המטפלות יקרסו".