יחס מעליב מצד אנשי הצוות, ענישה לא מותאמת, מזון לא מספיק, קשיים בקשר עם אנשי הצוות ופגיעה בפרטיות – 296 פניות של כ-800 ילדים השוהים בהשמה חוץ ביתית הגיעו לנציבות פניות ילדים ונוער במהלך השנה החולפת. מתוך 140 פניות שהטיפול בהן הסתיים, 79 אחוז נמצאו מוצדקות.
הדוח השנתי של הנציבות, שמוגש זו השנה השישית לוועדת הרווחה של הכנסת, עוסק בילדים השוהים במסגרות מחוץ לביתם. רוב הפניות שהגיעו לנציבות בשנה החולפת הגיעו מילדים שנמצאים בפנימיות, 15 אחוז הגיעו מפנימיות פוסט אשפוזיות ופניות מעטות הגיעו מילדים במשפחות אומנה וממסגרות לילדים עם מוגבלויות.
אחת התלונות החמורות הגיעה ממסגרת שבה אחד המדריכים מרבה לצעוק על הילדים, מתנהג אליהם בצורה פוגענית, כולל מגע פיזי אלים על כל התנהגות לא ראויה בעיניו מצד הילדים. בדו"ח הנציבות, שבו מפורטים המקרים והאופן בו טיפלה הנציבות בעניין, נכתב כי הנציבות מצאה את התלונות מוצדקות. למרבה הזעזוע, לא נכתב כי הומלץ להרחיק את המדריך האלים אלא רק כי "ניתנו הנחיות למנהלת תוך יידוע לפיקוח לצורך מעקב אחר שינויים עתידיים".
אחת הפניות שהתקבלה בנציבות היא מקבוצת בנות בפנימייה שהתלוננו על פגיעה בפרטיותן. הבנות אמרו כי דלתות החדרים שלהן פתוחות, הארונות פרוצים וללא מנעולים וכי אנשי הצוות מחטטים בארונותיהן בלי לבקש רשות ומבלי שהן נמצאות במקום.
נוהל של משרד הרווחה מחייב את המסגרות לספק לילדים השוהים בהן ארונות עם אפשרות נעילה לאחסון החפצים האישיים, אלא שנוהל זה אינו מוטמע בכל המסגרות בין אם מטעמי חסכון או מרצון של מנהלי המסגרת להשיג כך שליטה בילדים.
תלונה אחרת התקבלה מפנימייה של בנות שנדרשות לשלם מדמי הכיס שלהן במקרה של אובדן ציוד, בפנימייה אחרת נאמר כי לא רוכשים לילדים בגדים ונעליים וכי יש מעט הלבשה תחתונה.
נהלי הרווחה קובעים שיש להעניק לכל ילד דמי כיס, בלי סייגים. המסגרת מתוגמלת בתקציב שהיא מקבלת ממשרד הרווחה לשם כך – בין 60 ל-100 שקלים בחודש. עבור ילדי ללא עורף משפחתי זהו הסכום היחיד שעומד לרשותם לרשותם לשימוש חופשי. ועדיין, לנציבות מגיעות פניות חוזרות ונשנות על מסגרות שמשתמשות בדמי כיס כאמצעי ענישה.
חלק מהפניות עסקו בקשרים עם אנשי הצוות. בנציבות התקבלה פנייה מדריכים שנוקטים בענישה לא מותאמת שכוללת החרמת ציוד, בגדים, ממתקים או משחקים שהילדים מקבלים מהוריהם. בפנימייה אחרת התלוננו בנות כי המנהלת מרבה לצעוק, לאיים עליהן וכי היא משתמשת במידע שהיא יודעת עליהן נגדן.
בנוסף, הגיעו לנציבות תלונות על תחזוקה ירודה באחת המסגרות. מקלחות ושירותים מלאים בעובש, בורות ניקוז שמפיצים ריח לא נעים ועוד. במקרה זה הנציבות המליצה לפיקוח לפנות לגורם שמפעיל את המסגרת לצורך בדיקת התאמת המנהלת לתפקיד.
במסגרת אחרת נאמר כי כמות האוכל המוגשת לילדים אינה מספקת. יש להזכיר כי לאחר הפרטת המוסדות להשמה חוץ ביתית, המפעילים שלהן הן חברות פרטיות למטרות רווח וכי במוסדות מסוימים עלו בעבר טענות על מיעוט בפעילויות פנאי, בבגדים לחניכים ובאוכל על מנת להגדיל את שורת הרווח.
הדוח הגיע אתמול לדיון בוועדת הרווחה, שם נטען כי בהתחשב בעובדה שכ-30 אלף ילדים שוהים בהשמות חוץ ביתיות, כמות הפניות המעטה מעידה על כך שהילדים לא מכירים בצורה מספקת את הנציבות ולא יודעים כי אפשר להגיש תלונות על המוסדות. גם עצם העובדה שהנציבות כפופה למשרד הרווחה, המפעיל את המוסדות, מקשה על הפונים להגיש פניות הנוגעות לשירותי הרווחה.
"המטרה בהקמת הנציבות הייתה לתת קול לילדים שאף אחד לא מקשיב להם", אמרה ח"כ קארין אלהרר, שחוקקה את חוק האומנה שמכוחו הוקמה הנציבות. "הנציבות אכן קמה בתוך משרד הרווחה כפשרה, זה לא אידיאלי אבל זה בוודאי עדיף מהמצב הקודם בו לא היה שום גוף שאליו ילדים יכולים לפנות".