המשטרה נגד הפסטיבלים העצמאיים: "האירועים היחידים שיוכלו להתקיים יהיו בחסות המדינה"

הליינאפ כבר היה מהודק, השטח הוכשר וכמעט כל הכרטיסים נמכרו, אבל אז יצאה ההודעה: פסטיבל "שושן" שהיה אמור להתקיים השבוע בוטל. הסיבה, כפי שהציגו אותה המפיקים בדף הפייסבוק של האירוע: "חוסר היכולת שלנו לעמוד בתנאי הרישוי המחמירים שאליהם אנו נדרשים לצורך קיום האירוע". המארגנים סיפרו כי לפני חודשיים הגישו תוכנית עבודה מפורטת למשטרה, אך משקיבלו את תנאי האבטחה לקיום האירוע הבינו כי הסכומים שהם נדרשים לשלם על מנת לממן שוטרים בשכר הופכים את היתכנותו ללא כדאית.

על פי החוק פסטיבל שמארח למעלה מ-500 משתתפים תחת כיפת השמיים חייב להוציא רישיון עסק ייחודי (תקנה 7.7.ה). אחת התחנות שמפיקי אירוע מסוג זה אמורים לעבור בדרך לאישור הנכסף על פי התקנה היא המשטרה, הרגולטור בתחום הבטיחות והאבטחה, שדורשת תוכנית אירוע מסודרת. עכשיו, לפי התקנה הזו הקצין הממונה – ראש משרד סיור מהתחנה האזורית שהוסמך על ידי ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל – קובע כמה שוטרים יידרשו המפיקים להעסיק לטובת האירוע והוא קובע את היקף האמצעים הנדרשים לטובת האבטחה. הכל לפי שיקול דעתו וללא תקנון אחיד וברור.

כתוצאה מכך, מתבטלים בשנים האחרונות פסטיבל אחר פסטיבל, וגם אינדינגב הוותיק הודיע כעת שהוא עוזב את איזור הנגב. לאחרונה בוטל גם הרייב המסורתי בכיכר המדינה בתל אביב, לבקשת השכנים ובעלי העסקים שהמשטרה נענתה להם, ופסטיבל מידברן, לאחר שלא קיבל אישורים מצה"ל.

בניגוד לשני האחרונים, במקרה של פסטיבל שושן ניתן לזהות דפוס פעולה של המשטרה, החוזר על עצמו, למרות או אולי בסיוע היד החופשית שיש לתחנות האיזוריות, וכמוהו תגובת המשטרה לביטול. באוקטובר 2016 פורסם כאן סיפור ביטולו של פסטיבל אינדיגו, ואחרי זמן קצר בוטל גם פסטיבל סאנביט.

---

דרשו שנקים אוהל מעוכבים

"לפני סאנביט של 2016 הוזמנו לפגישה עם שוטר לבקש אישור לאירוע, והוא עשה מעשה שלא ראיתי בחיים, והפקתי למעלה מ-400 אירועים", אומר כרמי וורטמן, מפיק וותיק, מייסד הפסטיבל וחבר באיגוד המפיקים. "הוא ביקש שנשאיר את הטלפונים בחוץ ובפגישה אמר לנו שמפקד המרחב שלו רוצה לתת לעם ישראל לשמוח, אבל הוא אינו מעוניין שנהיה שם ואם נתעקש הוא יחמיר איתנו. ולראייה הדרישות ההזויות שהוא הציג בפנינו, שאחת מהם הייתה להקים אוהל מעוכבים באירוע. הבהרתי לו שמבחינתי להקים תא מעצר באירוע זה לגמרי לא בא בחשבון. בנוסף קיבלנו דרישות לא סבירות של כמויות משטרה ומאבטחים. אני עובד עם המשטרה בהרבה אירועים ובמקרים שבהם העבודה משותפת לאורך שנים יש כבוד הדדי, אבל לפעמים בעיקר בדרום או בצפון החבר'ה מנותקים".  

רונן ראסטה, ממפיקי אינדיגו, סיפר באותה תקופה למקום: "לפני חמישה חודשים בערך הגשנו למשטרה את התכנית של הפסטיבל, הכל על פניו אושר ולפני כמה ימים, עשרה ימים לפני האירוע, קיבלנו הודעה על תנאים נוספים והזויים שאנחנו חייבים לעמוד בהם: מצלמות, הפסקה של המוזיקה בכל ארבע שעות, ביקשו שנגדר את הברים בשעות הלילה ושנציב מאבטחים וסדרנים 24 שעות ביממה ליד כל בר עם מצלמות במעגל סגור, כדי שהילדים, בני עשר ומטה, לא יקנו אלכוהול. והרי אנחנו מבקשים תעודות כשמוכרים אלכוהול, וזו כמובן הוצאה מטורפת שאנחנו לא מוכנים אליה.

"אז אמרנו בסדר – נוותר על הפסטיבל כפסטיבל משפחות ונבטל את האופציה להביא ילדים. אבל אז הם באו עם עוד דרישות: אם בתכנית המקורית הוצאות סגרנו 50 אנשי אבטחה, והוצאות האבטחה של הפסטיבל אמורות היו להיות 300,000 ש"ח ועוד 100,000 ש"ח ששמרנו בצד למקרה שהתנאים יהיו נוקשים יותר, עכשיו הם דורשים 108 שוטרים, כלומר פי שניים. הם דורשים שיהיו מאבטחים עם תעודת סדרני ספורט שהם הכי יקרים ויצא שנצטרך להוסיף עוד 428,000 ש"ח לתכנית הכלכלית המקורית של האבטחה. כלומר – 728,000 ש"ח לפני שהתחלנו את האירוע בכלל. אנחנו בתחושה שזו הדרך של המשטרה לגרום למארגנים לוותר על הפסטיבל".

שנה קודם לכן היה המידברן בסכנת ביטול באותן נסיבות בדיוק, והשנה הגיע תורו של אחד הפסטיבלים הוותיקים והחשובים בישראל למוסיקה עצמאית. מי שעומד מאחורי הפקת פסטיבל "שושן" הם מפיקי אינדינגב, האירוע השנתי הגדול שמתקיים במצפה גבולות שגם אותו נכון לעכשיו הם מבטלים בשל דרישות המשטרה.

"תקנה 7.7.ה, התנ"ך של רישוי עסקים בישראל הוא אמורפי ונתון לפרשנות וכמה פעמים כתוב בו שיש למפקד המשטרה מקום להפעיל שיקול דעת. כך שאם תעשי את אותו אירוע במקומות שונים תקבלי דרישות אחרות. זה לא מידתי, לא מסודר וגם פותח פתח לשחיתויות", מעיד אסף בן דוד, ממארגני האירוע. "האבסורד הוא שהגוף שקובע את סדרי האבטחה שנדרשים בפועל הוא גם זה שמבצע את העבודה וגם זה שקובע את השכר. ברוב המדינות המערביות יש תקנים ונהלים ברורים לגבי התהליך של רישוי לאירועים, ובהרבה מדינות זה לא בידי המשטרה אלא בידי גורם מקצועי בלתי תלוי".

לדבריו העלויות של המשטרה מגיעות באירועים שלהם ל-25%-30% מהאירוע. "בצרפת למשל העלות היא עשירת מזה – רק 3%", הוא מציין. את אותו מספר ציינו בפנינו גם מקורבים להפקת פסטיבל "דרום אדום" שמתקיים מדי שנה בחודש פברואר ומושך מאות אלפי מטיילים. "על צעדת הכלניות דרשו מהם 150 אלף שקל עבור שיטור בשכר, שליש מעלות הצעדה", אומר המקורב. "זה מטורף. כל הדרישות כרוכות בהורדות ידיים. אחד האירועים של דרום אדום היה כל כך מוצלח שבשעה עשר וחצי המשטרה סגרה אותו והודיעה למארגנים שכדי לקיים אותו ביום למחרת ההפקה צריכה להוסיף עוד שבעה שוטרים וארבעה מאבטחים. בשביל מה? הכל עבר חלק ולא היו הפרות סדר. המפיקים החליטו לבטל את האירוע. הם אמרו שתוספת של עוד 20 אלף שקל תגרום להם הפסדים. זה הפך להיות משהו לא מידתי ולא פרופורציונלי".

וזה עוד לא הכול: "הם רצו שההפקה של דרום אדום תעשה תוכניות תנועה בכל המרחב שבו מתקיימים האירועים שלהם. זה אבסורד, האם הם אחראים על הפקקים? זו אחריות של המשטרה לשמור על הסדר הציבורי. האם כשיש פקקים בחרמון המשטרה מבקשת מנווה אטי"ב לשלם על השוטרים שמכוונים את התנועה? וביום העצמאות כשיש פקקים בכניסה ליערות מישהו משלם למשטרה על השמירה על הסדר? לא.

"הם תמיד מאיימים שיפתרו את המחלוקות בבית משפט, זו ההתנהלות. ברגע שאתה מעביר ביקורת נכנסים בך במקום אחר ועושים לך את החיים קשים, זה סוג של מלכוד. אתה יוצא מופסד כי הם יעלו לך את הדרישות ממקום אחר. במשטרה יכולה לעשות כראות עיניה כי מה תעשה? אין גוף אחר שאפשר לפנות אליו".

המשטרה: הביטול – על דעת ההפקה

ורטמן ושותפו גיל קרניאל החליטו לבטל את הפסטיבל שהיה אמור להתקיים בפארק הירדן ובדף האירוע בפייסבוק גם הם – כמו חבריהם מאינדינגב שביטלו את פסטיבל שושן – שלחו אצבע מאשימה כלפי המשטרה. "אנחנו עדים לתופעה שבה הפסטיבלים העצמאיים בישראל הולכים ומתמעטים", אומר וורטמן ומונה את שנטיפי, בראשית, סגול, בומבלה ואחרים שמשכו קהל רב עד שכבר לא יכלו לעמוד בדרישות. "לארגן פסטיבל גדול בארץ זה כמעט בלתי אפשרי כי עלויות האבטחה והמשטרה יוצרים בור גדול ואי אפשר שגוף אחד יקבע את התנאים וגם יאכוף אותם", הוא אומר. "היחידים שיכולים להרשות לעצמם להתקיים הם אירועים בחסות המדינה, אבל הסכנה היא שתהיה השפעה של הממשלה על תוכן האירועים. כבר רואים את זה קורה ואנחנו ממש לא רוצים להגיע לשם". 

בן דוד יודע שהפתרון חייב להגיע דרך חקיקה. "יש לנו הערכה לשוטרים, אבל העניין הוא מערכתי ועמוק. ובהעדר יכולת של המחוקק להחליט הדרך היא להסתדר בהתארגנות קטנה. בדיאלוג עם המועצה המקומית, המשטרה והמפיקים. אנחנו לא מזלזלים בפריזמה הביטחונית, אבל לא יכול להיות שרק דרכה נסתכל על הדברים".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת במהלך כל ימות השנה לאפשר את קיומם של אירועים המוניים תחת כיפת השמיים, בהם אירועי תרבות, ספורט, פסטיבלים שונים ועוד. למען הסר ספק, ההחלטה על ביטול הפסטיבל היא של ההפקה ועל דעתה בלבד, זאת למרות שמזה תקופה ממושכת נערכים מגעים ואישורי תוכניות לאירוע בהתאם לדרישות החברה המארגנת כשדרישות המשטרה אינן שונות או חריגות ביחס לאירועים אחרים בסדר גודל דומה. תמוהה הודעת ההפקה, שעה שבמקרה זה נציגי המשטרה הסכימו על צמצום ניכר בכמות השוטרים שנקבעה בסל האבטחה ל-24 בלבד לאירוע המוני המתפרס על פני 24 שעות.

"נדגיש כי תפקיד השוטרים בשכר, הוא לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי באירוע או לחילופין לסייע לאיש ציבור לממש את סמכותו על פי חוק והנושא מעוגן בפקודות ונהלי המשטרה", הוסיפו במשטרה. "כמו במקרה זה, כך גם בעת כל דרישה להקצאת שוטרים בתשלום עבור אירוע המוני אחר, הנושא נבחן במקצועיות ובכובד ראש, בהתחשב במכלול שיקולים אובייקטיביים, בהתאם להערכת המצב באותה העת, לתמונת המודיעין, לאופי האירוע והיקפו, להרכב המשתתפים באירוע, לתנאי הסביבה הפיזית ועוד. בכל מצב בו מפיק אירוע חולק על הדרישות שנקבעו ע״י המשטרה בהקשר זה, עומדת לו הזכות לערער ולהציג את השגותיו לעיון חוזר בפני הדרגים הממונים".

על פניו התשובה נשמעת הגיונית, אולם חזרה לתגובת המשטרה לביטול אינדיגו מלמדת שאו שיש פה קו משטרתי, או שאנשים בישראל באמת אוהבים לארגן פסטיבלי ענק ואז לבטל אותם, סתם כך: "בניגוד לרוח הדברים העולה בפנייתכם, קיבל מארגן האירוע את מלוא התמיכה ממשטרת ישראל לכל שינוי שביקש בכפוף לעמידה בתנאים אשר יבטיחו את שלום הציבור. יתרה מכך, משטרת ישראל באה לקראת המפיקים וקיימה ישיבה בהשתתפותם במטרה להבין כיצד ניתן להתקדם לקראת האירוע. למרבה הפלא, שעות ספורות מסיום אותה ישיבה הודיעו המארגנים כי הם מבטלים את קיום האירוע".