אפרים בן ברוך חי שש שנים במעון פנימייה "רמת חיפה", המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, במהלכן התלונן שוב ושוב בפני בני משפחתו. "הוא אמר שרע לו, שמרביצים לו", אומרת אמו רחלי בן ברוך. "כשהגעתי למעון כדי להתלונן הראו לי צילומים שלו כשהוא צוחק ואוכל. שהכל תקין. האמנתי להם. אני קוראת להורים שהילדים שלהם שוהים בהוסטלים לא להיות שאננים כמוני – אם הילד מתלונן תתחילו לפעול כדי שלא יקרה לכם מצב כמו שקרה לי".
אפרים בן ברוך מת לפני שלושה שבועות במוסד בו חי, לאחר שעל פי החשד הוכה על ידי מטפל. הטרגדיה הזו, שמצטרפת למקרים נוספים של התעללות מדריכים ומטפלים בחוסים, ממחישה את הצורך בבדק בית בכל הקשור לפתרונות דיור ראויים לאנשים עם מוגבלויות. רק לפני חודשיים הואשמה צעירה שעבדה בהוסטל בכפר סבא כי במספר הזדמנויות תקפה דיירת במוסד. בינואר עצרה המשטרה שתי נשים בחשד שתקפו חוסה בת 50 בהוסטל בנהריה שבו הן עובדות.
לפי נתוני 2014, ישנם כ-25 אלף אנשים עם מוגבלויות שמתגוררים בדיור חוץ ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיור מוגן). הרוב המוחלט הם אנשים עם מוגבלות נפשית ועם מוגבלות שכלית התפתחותית, ומיעוטם חוסים עם אוטיזם ואנשים עם מוגבלות פיזית וחושית. כ-6,100 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חיים ב-63 מעונות פנימייה, תשעה מהם ממשלתיים ועוד מספר קטן של מוסדות השייכים לעמותות. הרוב המוחלט הם מעונות שמנוהלים על ידי חברות פרטיות, שבאופן טבעי רואות מול העיניים את שורת הרווח.
הזכות למברשת שיניים משלך
הזוועות במוסדות מתרחשות על רקע מהפכה תודעתית בעולם, שמפסיק לנעול ולהרחיק מהחברה אנשים עם מוגבלויות: במדינות מערביות גוברת המגמה של סגירת מוסדות גדולים ומעבר של החוסים לחיים עצמאים בדיור קהילתי. מדינות סקנדינביה היו הראשונות לסגור את מעונות הפנימייה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כבר בשנות השבעים. בניו זילנד נסגרו כל המוסדות וגם בקנדה. בארה"ב שני שליש כבר ננעלו ואפילו בבולגריה, מערבית פחות, עבר חוק שמחייב סגירת כל המוסדות עד שנת 2024 והעברת החוסים לחיים בקהילה בסיוע אישי.
בישראל מוביל ארגון "בזכות" את הדרישה לסגירת מוסדות, שזכתה להתעלמות במשך שנים רבות. רק ב-2011 הזמין משרד הרווחה חמישה מומחים בינלאומיים שיכתבו סקירת ספרות על המעבר ממעונות פנימייה לדיור קהילתי. "ממצאי מחקרים מציגים תמונה ברורה: שירותים קהילתיים מיטיבים יותר עם כלל האנשים עם מוגבלות שכלית – התפתחותית מאשר דיור מוסדי", נכתב שם.
בן ברוך: כשהגעתי למעון כדי להתלונן הראו לי צילומים שלו כשהוא צוחק ואוכל. האמנתי להם. אני קוראת להורים בהוסטלים לא להיות שאננים כמוני – אם הילד מתלונן תתחילו לפעול כדי שלא יקרה לכם מצב כמו שקרה לי
הבקשה לסקירת הספרות הגיעה ארבע שנים אחרי שישראל חתמה על "אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות", שסעיף 19 שלה קובע כי "המדינה צריכה להבטיח כי אנשים עם מוגבלות יוכלו לבחור היכן לגור ועם מי, כפי שכל אדם בוחר זאת, ולא יחויבו להתגורר בהסדר מגורים מסוים". ב-2012 אישררה המדינה את האמנה. כלומר, כל עוד מעונות הפנימייה פועלים – המדינה למעשה עוברת על החוק.
"עצם החיים במוסד בהגדרתם הם שוללי זכויות", אומר רונן גיל מאס"י (קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל). "אדם שחי במוסד לא יכול להחליט מי נמצא איתו בחדר, האם יהיה לו ארון לשמור את הציוד האישי שלו. יש מוסדות שלאדם אין מקום שבו הוא יכול להחזיק מברשת שיניים פרטית. לא יתכן שהחירות הבסיסית של האדם תישלל רק כי הפשע היחיד שלו שהוא אדם עם מוגבלות. לפני שלושה שבועות נרצח אדם שכל הפשע שלו שהוא היה אדם עם מוגבלות שכלית. לא יתכן שזה ימשך פעם אחרי פעם, ובכל פעם יגידו לנו נסגור רק את המוסדות הבעייתיים".
נותנים להם כדורי הרגעה שלא יפריעו
ביום ראשון השבוע נערכה הפגנה מול משרד הרווחה בדרישה לסגור את מעונות הפנימייה ולהעביר את החוסים לדיור בקהילה בסיוע אישי. "כאדם עם מוגבלויות אני לא יכול לקבל שירותי רווחה כי אני לא מסכים להתאפסן במוסד", מסביר גיל, שהשתתף בהפגנה.
גיל מספר כי לפני שנתיים עבר תיקון 18 לחוק ההכשרות, שבמסגרתו בית המשפט ממנה אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות רק אם אין חלופה פחות פוגענית: "בשביל מה התאמצנו ויצרנו חלופות בחוק כל כך משמעותי אם הוא מסייע לאלו שנמצאים במוסדות, שאין להם את היכולת הבסיסית להחליט עבור עצמם?"
"לא יתכן שהחירות הבסיסית של האדם תישלל רק כי הפשע היחיד שלו שהוא אדם עם מוגבלות"
בהפגנה השתתפו גם בני משפחתו של הסטנדאפיסט והכותב רמי ורד. "מי שיכול, כמונו, שולח את הילדים למסגרות יומיות", אומר ורד, שבנו אסף בן ה-20 אובחן כאוטיסט כשהיה בן שנתיים. "כמה זמן זה ימשך? עד שנהיה זקנים ולא נוכל יותר. אנחנו מקווים שעד אז נוכל להקים איזשהו דיור בקהילה תחת השגחה ופיקוח ועם מטפלים שיש להם הכשרה מתאימה. ברוב המקומות נותנים כדורי הרגעה לחבר'ה שלא יפריעו".
ורד, אבא מעורב, הגיע עד לכנסת כדי להציף את הבעיה. "המדינה מעדיפה לתת כסף לחברות פרטיות", הוא מסביר. "שאלתי בוועדה בכנסת: 'אתם בודקים כמה החברות משלמות למטפלים? הם מקבלים משכורות רעב'. אמרו לי 'לא, אנחנו לא יכולים לפקח'. אז הם נותנים כסף לחברות ומקווים שיהיה בסדר. יש מדינה שמפריטה את הטיפול בחסרי ישע, ויש פה פתח לשחיתות ולהתעללות.
רמי ורד: שאלתי בכנסת: 'אתם בודקים כמה החברות משלמות למטפלים? הם מקבלים משכורות רעב'. אמרו לי 'לא, אנחנו לא יכולים לפקח'. יש פה פתח לשחיתות ולהתעללות
"לממשלה ולחברי כנסת לא אכפת מקשישים שמרביצים להם או שלא מאכילים אותם. אין פיקוח במדינה. לא רק בנושא הזה – בכלל. אין פיקוח במעונות היום, לא באתרי בנייה. רק בכשרות. יש אלפיים משגיחי כשרות. מי ישגיח על הילדים, על הקשישים, על האנשים עם מוגבלויות?"
"כל מי שלא אכפת לו שיבין: כל אחד מאיתנו יכול להפוך לחסר ישע, פגוע נפש או גוף", אומר ורד. "אל תגידו זה לא ענייני – מחר ירביצו לאבא שלך, לאמא שלך או לך".
"נקווה שיבוא שר טוב יותר"
"חייבים להיות ברורים: גם בדירות התעללות יכולה לקרות, פשוט אפשרות הפגיעה מצטמצמת", אומרת סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקי"ם ישראל. "כשיש חמישה-שישה אנשים בדירה ויש להם שכנים והם הולכים בבוקר לתעסוקה, מסתובבים בפנאי, בקאנטרי ובפעילות התנדבותית – יותר אנשים נחשפים אליהם והסיכוי שהם יפגשו בערלי לב שישתלטו על החיים שלהם ויעשו בהם שפטים קטן. מדובר באנשים שצריכים עוד עיניים בכל מקום".
לאחרונה השלימה אקי"ם מעבר של 900 איש ואישה מהמעונות לקהילה. "זה לא המעבר המושלם", היא מודה, "אבל זו התחלה. כיום אנחנו פותחים רק דירות. אנחנו מאמינים בפורמט הקטן, האינטימי שהוא חלק מהרחוב".
רמי ורד: לממשלה ולחברי כנסת לא אכפת מקשישים שמרביצים להם או שלא מאכילים אותם. אין פיקוח במעונות היום, לא באתרי בנייה. רק בכשרות. יש אלפיים משגיחי כשרות. מי ישגיח על הילדים, על הקשישים, על האנשים עם מוגבלויות?
בעקבות הרצח של בן ברוך הוציאה אקי"ם מכתב לשר הרווחה המתפטר חיים כץ, בבקשה להקמתה של ועדת בדיקה, חיצונית למשרד, לבחינת האירועים החריגים במעונות, ולקביעת תקנות דיור בקהילה שיכללו גם אנשים עם מצב מוגבלות מורכב יותר. אי הסדרים הללו מצטרפים לשורת תחקירים שהבאנו כאן על המתרחש במוסדות חסות הנוער, גם הם תחת אחריותו של שר הרווחה כץ, נגדו הוגש השבוע כתב אישום בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים.
"האג'נדה שלו היתה לשמור על ועדי העובדים", אומר בכיר בתחום. "ועד העובדים רצה להשאיר את מעונות הפנימייה הממשלתיים ולמלא אותם. אז בזמן שהאוצר בכה לו שכוח האדם במעונות הממשלתיים לא מצטמצם, השר אמר למנהל תחום המוגבלויות במשרד: יאללה, תזרימו אנשים. מה, אנשים הם שקי תפוחי אדמה? יש להורים זכות לבחור באיזה דיור מוגן שהם רוצים. אבל, בסדר. הוא הלך. נקווה שיבוא שר טוב יותר במקומו".
"האתגר הבא של מקבלי המדיניות הוא להעביר תקציבים ברמה שתאפשר תיקון תקנות דיור בקהילה כך שעוד אנשים יוכלו לצאת מהמעונות ולעבור לגור בקהילה", אומרת פרץ יהלומי, "בנוסף יש לתגבר את כוח האדם, לאפשר ליותר עובדים להשתתף בקורסים והכשרות ולהעניק להם משכורות ראויות יותר".
"חייבים להקים ועדה ציבורית", מוסיף גיל. "צריך להיות לה מנדט ותקציב וצריכים להשתתף בה נציגי ציבור שידאגו להקים מערך שירותים בתמיכה לחיים עצמאיים בסיוע אישי".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "מערך הדיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות נמצא בצמיחה מתמדת. באחרונה השלים משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מהלך של הוצאת 1,000 דיירים שרוצים ומסוגלים ממעונות פנימייה לדיור בקהילה. ככלל, שילובו של אדם במסגרת דיור של בית לחיים נעשית בהתאם להמלצות ועדת האבחון הפועלת על פי החוק ושותפים לה הדייר ובני משפחתו. בוועדה נידון סוג המסגרת הנחוצה והמתאימה לו. האוכלוסייה שמטופלת על ידי מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים הינה הטרוגנית עם מנעד גדול של מאפיינים וצרכים והשירותים עבורה נבנים בהתאם".
שיחה על זה post