עושים ציונות? "ההורים נאלצו לשלוח כסף מחו"ל כדי שלילדים יהיה מה לאכול בקיבוץ"

הסוכנות היהודית החליטה באחרונה להקפיא את קשריה העסקיים עם קיבוץ עין השופט, המשתתף בתוכנית מסע של "אולפן קיבוץ" לעולים חדשים ותיירים יהודים, בעקבות תלונות שהגיעו אליהם על יחס בעייתי ומחסור במזון, בקרב משתתפי התוכנית בקיבוץ.

"זו הדרך הטובה ביותר ללמוד עברית בישראל", קוראים הפרסומים של הסוכנות היהודית, המפנים עולים חדשים וגם סתם תיירים ל"אולפן קיבוץ" – תוכנית בת חמישה חודשים שמתנהלת בשבעה קיבוצים ברחבי הארץ – עין השופט, מעגן מיכאל, יגור, נען, שדה אליהו, משמר העמק וצובה – שבמהלכה מובטח לצעירים ללמוד עברית ולחיות ולעבוד לצד חברי הקיבוץ.

בכל תוכנית משתתפים בין 20 ל-25 צעירים נלהבים מכל העולם, חלקם עולים חדשים, חלקם תיירים או יהודים עם זיקה לישראל שרוצים לחוות משהו אחר. אלא שבמחזור האחרון של התוכנית בקיבוץ עין השופט משהו השתבש. צעירים מגרמניה ואנגליה כבר חזרו הביתה בגלל תנאי המחיה הגרועים וחוסר המזון לטענתם, שני צעירים נוספים הביעו מורת רוח והתלוננו למנהלי התוכנית.

תוכנית אולפן קיבוץ, פועלת בחסות פרויקט מסע של הסוכנות היהודית, מיועדת לצעירים בגילאי 18-30 מכל העולם, שמתכוונים לעשות עלייה או תיירים יהודים סקרנים. היא כוללת לימודי עברית בהיקף של 18-24 שעות אקדמיות בשבוע, עבודה התנדבותית בהיקף של עד 24 שעות שבועיות, וסיורים מודרכים וטיולים בארץ. מחיר התוכנית באתר מסע באנגלית הוא 5,900 דולר – חלק נכבד ממנו ניתן כ"מענק" על ידי מסע בסופו של דבר, והיתר, כ-2,000 דולר – משולם על ידי המשתתפים. באתר הסוכנות היהודית בעברית, אותה תוכנית לעולים חדשים עולה רק 5,8000 שקל ועוד 500 שקל פיקדון "שיוחזר אם מולאו כל ההתחייבויות". 

---

לשרוד עם 30 שקל ביום

"חברה שלי מגרמניה שלחה את בתה לאולפן קיבוץ בעין השופט. הילדה הגיעה לארץ מתוך כוונה בסופו של דבר לעשות עלייה. הובטחו להם חמישה חודשים של מגורים וארוחות, לימודים בעברית והם התחייבו לעבוד יומיים בשבוע. ומה קרה בארץ? ניתנה להם הקצבה של 30 נקודות ליום שהם שווה ערך ל-30 שקלים עבור מזון שבאמצעותו הם היו צריכים לרכוש אוכל, כשכוס קפה למשל שווה ארבע נקודות ושניצל 10 נקודות. ההורים נאלצו לשלוח כסף מחו"ל כדי שלילדים יהיה כסף לאוכל", מספרת ג', ישראלית המיודדת עם משפחתה של הנערה מגרמניה שחזרה הביתה, בלי עברית ובלי חלום העלייה.  

הצעירים שהגיעו לאולפן בעין השופט חתמו על התחייבות לעבודה של יומיים בקיבוץ, והצעירה מגרמניה נשלחה לעבוד במפעל מנורות. "יום אחד היא היתה חולה והלכה לרופא, ולמרות זאת נאמר לה שעליה להחזיר לקיבוץ יום של עבודה", מספרת ג'. "זה ממש חוסר אכפתיות מוחלט". כשהצעירה התלוננה בפני האחראים, נאמר לה שהיא מוזמנת לעזוב. אבל אם תבחר לעשות זאת, יהיה עליה להחזיר את כספי המלגה שקיבלה.

"כשהיא נרשמה לתוכנית נאמר לה שמחיר התוכנית הוא 5,900 דולר, ולאחר קבלת מלגה עליה לשלם רק 2,000 דולר. עם עזיבתה, הובהר לה, כי היא תידרש לשלם את ההפרש: כמעט 4,000 דולר", מסבירה ג'. למרות תנאי השחרור המגבילים, המשפחה החליטה שהילדה תעזוב את הקיבוץ ותחזור לגרמניה באופן מיידי. רעיון העלייה כמובן נגנז. "האם, שגם כך גירדה סכומים כדי לשלם עבור האולפן, חוששת שעתה ירדפו אחריה בעבור המלגה. אך מעבר לכך, עולה כאן ריח של התנהלות לא תקינה".

"הובטחו להם חמישה חודשים של מגורים וארוחות, לימודים בעברית והם התחייבו לעבוד יומיים בשבוע. ומה קרה בארץ? ניתנה להם הקצבה של 30 שקלים ליום"

גם יאנוש תבורי, המתגורר בהונגריה, שלח את בנו מתן לתוכנית של מסע בקיבוץ עין השופט ביוני האחרון. "מי שרוצה לאכול יכול לקנות מנה נוספת בחדר האוכל ואם אין לו כסף אז הוא יכול לעבוד עבודה נוספת בקיבוץ על מנת לממן את המנה הנוספת", כתב תבורי במכתב תלונה ששלח להנהלת מסע ב-22 ליולי, והגיע לידינו. "התברר שגם בימי שבת אין אוכל מסודר לתלמידי האולפן בכלל, וזה לא מתקבל על הדעת. לאחר ששילמנו ממיטב כספנו בעבור התוכנית, לא תיארנו לעצמנו שהבנים נאלצים לקנות אוכל". 

תבורי קבל בכמבת גם על האופן שבו באה לידי ביטוי "החוויה הישראלית" שהובטחה לצעירים. "פרויקט מסע מציעים לבני נוער יהודים הזדמנות 'לחיזוק זהותם היהודית, מעורבותם ופעילותם של צעירים יהודים בעולם, בחברה ובתרבות הישראלית'. לעת עתה התלמידים לא מרגישים מזה כלום והרושם הוא שהם לומדים עברית בכפר נידח שבמקרה נמצא בישראל", כתב תבורי למנהלי מסע.

"האם, שגם כך גירדה סכומים כדי לשלם עבור האולפן, חוששת שעתה ירדפו אחריה בעבור החזרת המלגה. אך מעבר לכך, עולה כאן ריח של התנהלות לא תקינה"

עוד הוסיף תבורי במכתבו להנהלת מסע, י בעוד שהובטח לצעירים יום טיול אחד בחודש, בפועל הם יצאו ליום אחד ביפו ועוד חצי יום לאולפן במעגן מיכאל, "גם שם הם לא קיבלו אוכל, אלא נשלחו לקנות מזון אם היו רעבים". במעגן מיכאל לפחות הבינו הנערים איך תוכנית כזאת אמורה להיראות. שם מקבלים הצעירים 770 שקל לחודש עבור מזון, אבל תמורת 25 שקלים אפשר לאכול שלוש ארוחות מלאות ביום כך שהסכום מספיק בהחלט. לדברי דליה ברק, מנהלת האולפן בקיבוץ מעגן מיכאל לכל צעיר וצעירה מוצמדת משפחה מארחת והם משתדלים לערב אותם בחיי הקיבוץ, גם באירועים, "כדי לתת להם הרגשה של בית". כמו בשאר האולפנים גם במעגן מיכאל הצעירים עובדים חלק מהשבוע, "בעבודות פשוטות יחסית, אבל מי שמתאים מקבל יותר אחריות", כך ברק. אחרי הלימודים והעבודה, בשעות אחר הצהריים מתקיימות מפעם לפעם פעילויות שונות.  

"נקבל החלטה על המשך הפעילות"

למקום הכי חם נודע כאמור כי בעקבות התלונות החליטו בסוכנות היהודית להקפיא לעת עתה את שיתוף הפעולה עם קיבוץ עין השופט ולהוציאו מרשימת הקיבוצים, עד לסיום הבירור והחקירה בעניין. עם זאת, הקיבוץ עדיין מופיע ברשימת הקיבוצים האפשריים לאולפן כרגע באתר מסע. מקיבוץ עין השופט נמסר: "לא ידוע לנו על החלטה כזאת. בקרוב תתקיים פגישה בין הקיבוץ והסוכנות בעניין".

עוד נמסר מפרויקט מסע כי "הטענות שהועלו הגיעו לאחרונה לידיעתנו ומיד עם קבלת המידע נשלחו מנהלים מטעם מסע לאולפן עין השופט בכדי לבדוק אותן אחת לאחת, ברצינות הראויה לכך. אנו בוחנים את הטענות לעומק ובימים הקרובים תתקבל החלטה על המשך הפעילות של מסע באולפן עין השופט. ארגון מסע מביא לישראל אלפי צעירים המשתלבים במגוון תכניות שונות בישראל המופעלות על ידי גופים שונים, ביניהם תכנית המופעלת באולפן עין השופט. אנו דואגים לחניכים ומציגים סטנדרטים גבוהים לליווי המשתתפים במהלך כל שהותם בארץ".

אלקה שוק, מנהלת האולפן בקיבוץ עין השופט מסרה: "הטענות שהעלת אינן נכונות כלל ועיקר. לגבי האוכל – נאמר לחניכים שחדר האוכל בקיבוץ פתוח לשלוש ארוחות מיום ראשון עד יום חמישי. בשישי שתי ארוחות ובשבת סגור. התקציב שאנחנו נותנים להם מספיק יפה מאד לארוחות אלו, כשהאוכל מסובסד והמחירים אינם דומים למחירי האוכל בעיר. בסוף כל חודש אני מקבלת מהמטבח את הסכומים שהם אכלו ולאחר החישוב נותנת להם במזומן את ההפרש בו לא עשו שימוש. כל חודש מקבלים אותם סטודנטים שהתלוננו כסף בחזרה מהקיבוץ,  כלומר אינם מסיימים את תקציב האוכל שניתן להם!!.

"בטיולים עירונים כשיש מקום להסתובב חופשי ולקנות אוכל הם אמנם קונים לעצמם אך אני מוסיפה לתקציבם 20 ליום הטיול והם רואים את זה בסוף החודש. טיולים שאין בהם אפשרות להסתובבות חופשית ורכישת אוכל אני מביאה אוכל במרוכז. לגבי הטיולים – מחזור האולפן התחיל בחודש מאי (לפני פחות מחצי שנה) ועד סיום האולפן נצא לשישה טיולים ולא לחמישה כפי שהובטח – ביוני היינו בתל אביב, ביולי היינו בגליל המערבי, באוגוסט בקיבוץ וסביבתו, בספטמבר נהיה בירושלים ובאוקטובר נהיה ברמת הגולן. בעניין הבריאות: אם חניך מביא לי מכתב מרופא בו ממליץ הרופא על יום מחלה אני מכבדת את זה! מעולם לא נדרש חניך להחזיר יום עבודה כשהיה לו אישור מחלה".