עוני אנרגטי: איך משבר האקלים הולך לפגוע בשכבות החלשות

כששלושת הילדים של עירית (שם בדוי) שבים אליה אחרי סוף שבוע אצל אביהם, דבר ראשון שהם עושים, אחרי החיבוק, הוא להדליק את המזגן. בשבועות החמים האחרונים, כשהילדים אצלה, המזגן בסלון עובד ללא הרף. עירית, שחוששת מהרגע שבו המעטפה של חברת החשמל תגיע ובתוכה הסכום הנדרש לתשלום, יודעת שאין לה ברירה. אבל כשהילדים יוצאים היא מכבה את המזגן ומדליקה את המאוורר. חוסכת.

לפי דוח אחרון של פאנל מדעני האו"ם, ולפי כל מי שהוציא את הראש מהחלון לאחרונה, המשבר האקלימי כבר כאן. החיים על פני כדור הארץ הולכים להשתנות. ובישראל, כך מסתמן, יהיה הרבה יותר חם.

ההשפעות הכלכליות של המשבר נבדקו, וב-2019 עלה כי ההתחממות הגלובלית צפוייה לכווץ את הכלכלה העולמית ב-7 אחוזים לפחות עד סוף המאה ואת כלכלתה של ישראל ב-4 אחוזים. ההשפעות ברמת משקי הבית והחברה כמעט לא נבדקו.

"עד כה התייחסו למשבר רק כסביבתי ומי שעסק בהשלכות שלו היו פעילי סביבה, מה שאנחנו מפספסים זו את נקודת המבט החברתית ואיך המשבר ישפיע עלינו כחברה", אומרת ד״ר קרני קריגל, חוקרת ביחידה לחקר עוני סביבה וחברה באוניברסיטת בר אילן, וראש צוות סביבה וחברה בצוותי המומחים של המשבר. "אחד הדברים שעולים מהמחקר הבינלאומי הוא שיש קבוצות אוכלוסיה שצריך לשים עליהן את הזרקור מבחינת הסיכון שלהן להיפגע והצורך במענה".

---

ההתחממות הגלובלית תרחיב את משך הזמן שבו אנחנו נדרשים להפעיל מזגן כדי לקרר את הבית, משלושה לארבעה-חמישה חודשים בשנה. בנוסף, גלי החום הקשים ידרשו מאיתנו לקרר את הבית במשך שעות ארוכות יותר במהלך היום, וגם בלילה, מה שיעלה את חשבון החשמל שלנו בעשרות אחוזים. "יש שכבות באוכלוסיה שמשתמשות בטוקמן (מונה חשמל בתשלום מראש – ג.ה) כדי להפעיל את החשמל בביתם, מה קורה בימים של עומסי חום גדולים כשהסכום בטוקמן נגמר?", שואלת קריגל. "זו תופעה שזכתה לכינוי 'עוני אנרגטי' – חוסר יכולת לעמוד במחירי חשמל שהולכים ועלים כדי לאקלם את הבית בצורה נאותה".

9,000 ניתוקים בשנה

לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2018, ל-81 אחוז ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מזגן בבית, לעומת 94 אחוז מהעשירון העליון. אלא שהנתונים האלה לא לוקחים בחשבון לכמה אנשים יש קושי לעמוד בתשלומי החשמל. חשבון החשמל הממוצע בישראל הוא 400 שקל לחודש, כשבחודשי הקיץ נרשמת עלייה של 30-50 אחוז.

"חשבון החשמל הממוצע בישראל הוא 400 שקל לחודש, כשבחודשי הקיץ נרשמת עלייה של 30-50 אחוז"

בשנה שעברה ביצעה חברת החשמל 9,000 ניתוקים מבין 3 מיליון לקוחות. "חילקנו קודי חירום לאנשים שמשתמשים בטוקמן ולא יכלו לשלם. אמרנו להם, קחו 300 שקל ותחזירו כשתוכלו, לא יכולנו להשאיר אנשים בלי חשמל", אומר אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה של חברת החשמל.

"בשנת הקורונה לא ביצענו אכיפה של גבייה בגלל הסגר והבעיות הכלכליות שנוצרו והורדנו את הגבייה למינימום, כתוצאה מכך נוצרה עלייה של חובות בסך 700 מיליון שקל במאי, פי שתיים ממה שאנחנו רגילים לראות. כעת החוב הוא 550 מיליון".

 מחיר החשמל בישראל הוא דווקא לא מהיקרים בעולם. מ-2013 ועד היום מחיר החשמל ירד ב-20 אחוז. "אם לא היה לנו מלאי גז המחירים היו גבוהים יותר", אומר פרופ' עודד פוצ'טר, מבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ החוג לגיאורפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. "אבל אנחנו עדיין בבעיה כי יש לנו את המונופול של חברת החשמל. אנחנו שבויים של משק חשמל בולשביקי ואת זה מרגישים בכיס שלנו".

פרופ' גרשון גרוסמן, מייסד פורום האנרגיה, מבהיר שאפשר להוזיל עוד יותר את העלויות של החשמל במעבר לאנרגיות מתחדשות, בעיקר לאנרגיה סולארית. "המדינה לא עומדת ביעדים שקבעה לעצמה", הוא אומר. "אמרו שעד 2020 עשרה אחוז מהחשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות והגיעו עד ל-5-6 אחוז, עכשיו יש יעד חדש – שעד 2030 30 אחוז מהחשמל יהיה ירוק. זה אתגר רציני ואני חושב שיהיה קשה לעמוד ביעד הזה, כי הממשלה לא עושה מספיק".

"אמרו שעד 2020 עשרה אחוז מהחשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות והגיעו עד ל-5-6 אחוז"

מעבר לאנרגיות נקיות יכול להיות רווח נקי לציבור בשני אופנים: גם בהוזלת האנרגיה, וגם במניעת פליטת הפחמן הדו חמצני, אחד האחראים לאפקט החממה וגם בהוזלת העלות של האנרגיה לצרכנים, שהרי הפקה של קילוואט חשמל מאנרגיה סולארית זול יותר מאשר מפחם.

"קפיצה של 30 אחוז במחירי המזון"

השפעה נוספת ישירה של משבר האקלים על הכיס של כולנו היא במחירי המזון, בעיקר במחירי הירקות והפירות, שכבר כעת מאמירים מסיבות אחרות.

"היה לנו השנה חורף חם יחסית, וזה אומר שהפירות הנשירים (תפוחים, אגסים, שזיפים ועוד – ג.ה) שזקוקים למנות קור לא התפתחו בכמות גדולה. בחשבון פשוט כשיש היצע נמוך יותר המחיר עולה", אומר פרופ' פוצ'טר. "גלי החום שהיו לאחרונה משפיעים באופן ישיר על הירקות, למשל העגבניות והמלפפונים. הם נפגעו והמחיר שלהם עלה. 

"גלי החום שהיו לאחרונה משפיעים באופן ישיר על הירקות, למשל העגבניות והמלפפונים. הם נפגעו והמחיר שלהם עלה"

"משבר האקלים משפיע גם על החלב. הפרה רגישה לחום ואין לה יכולת הזעה ולכן ברפתות יש בקרת אקלים, והדבר הזה עולה הרבה כסף. בימים חמים כאלה היכולת לווסת את הטמפרטורה נפגעת והתוצאה היא שהפרות מפיקות פחות חלב. מכיוון שהחלב בישראל נמצא בפיקוח, מה שמתייקר הן הגבינות המיוחדות".

"אנחנו צופים שמה שקרה ב-2008, עם קפיצה של 30 אחוז בעלות המזון הגולמי יקרה שוב", אומר פרופ' דני רבינוביץ, ראש בית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, לשעבר סגן יו"ר גרינפיס בריטניה. "אז זה קרה בגלל שארה"ב הקטינה את מלאי המזון האסטרטגי שלה, וזה יצר גלי הדף בעולם. עכשיו אנחנו צופים שזה יקרה בגלל ירידה בפרודקטיביות בשל שינויי האקלים".

עם זאת, פרופ רבינוביץ מוסיף שהתייקרות מוצרי המזון בישראל לא תהיה משמעותית. "ההוצאה של משק בית בישראל על מזון היא בין 20-25 אחוז. מי שירגיש זאת יותר הן מדינות עולם שלישי, שם סל המזון המשפחתי מגיע ל-75 אחוז מההוצאה. זו הסיבה, למשל, שבמצרים למשל העלייה הזו ב-2008 הובילה לגלי הדף פוליטיים".

עלייה באלימות ואי צדק אקלימי

ההתחממות הגלובלית הביאה לעולם ביטוי חדש – "אי צדק אקלימי". "המדינות המפותחות הן אלו שתרמו הכי הרבה לפליטת גזי החממה ולהתחממות הגלובלית והן אלו שידעו להתמודד טוב יותר עם המשבר, לעומת מדינות מתפתחות בחצי הכדור הדרומי שתרמו פחות והיו הראשונות להינזק", אומרת קריגל. "באותו אופן נראה גם את אי הצדק ברמת הפרט: כמות הפליטות לנפש בעשירון העליון בישראל גבוהה פי 24 מזו של העשירון התחתון, ופערי הפליטה לנפש משימוש ברכב פרטי הם פי 27. אבל העשירון העליון מצליח להתמודד טוב יותר עם השינויים האקלימיים כי הוא יכול להרשות לעצמו לעבוד מהבית עם האינטרנט במזגן".

"העשירון העליון מצליח להתמודד טוב יותר עם השינויים האקלימיים כי הוא יכול להרשות לעצמו לעבוד מהבית עם האינטרנט במזגן"

היא מציינת שהקבוצה שצפוייה להיפגע בצורה משמעותית ביותר ממשבר האקלים הן  נשים מוחלשות. לדבריה, ההתחממות הגלובלית צפויה לפגוע בנשים בשלושה דרכים שונות: כלכלית, בריאותית ובהיבט של הביטחון האישי. "כשמדברים על אנשים שחיים בעוני, מדברים בעיקר על נשים", היא אומרת. "העוני הפך נשי יותר, זו מגמה בינלאומית שמתרחשת גם בישראל. יש יותר עניות מעניים", היא אומרת.

"מבחינה פיזיולוגית, נשים נפגעות יותר מגברים כתוצאה מגלי חום. בגל החום שהיה במערב אירופה ב-2003, הייתה תמותת הנשים גבוהה ב-75 אחוז מתמותת הגברים.  בנוסף, יש מחקרים מכל העולם שלפיהם גלי חום, בצורות ואסונות אקלימיים מעלים את הסיכון של נשים ונערות להיפגע מאלימות".

ד"ר קריגל מפנה למספר מחקרים שנעשו בנושא, בהם מחקר ממדריד שהראה עלייה ברצח מגדרי, בדיווחים למשטרה ובקריאות לקו הסיוע שלושה ימים לאחר התרחשות גל חום. עוד היא מספרת על דיווח על עלייה באלימות במשפחה במהלך שנות בצורת באוסטרליה ועל מחקר בשיקאגו שהראה קשר בין גלי חום לעלייה באלימות במרחב הציבורי. "לפי מחקרים עולה כי הקיץ היא עונה אלימה יותר מהחורף וכי אנשים ממקומות חמים אלימים יותר מאנשים שמתגוררים במקומות קרים", אומר פרופ' פוטצ'ר.

החוליה החלשה בשרשרת

כשמדברים על צדק אקלימי, אי אפשר לא להתייחס לאסון המעלית בשכונת התקווה בחורף 2020, אז טבעו למוות שני צעירים במעלית ככל הנראה משום שתשתית הניקוז בשכונה בדרום תל אביב קרסה. "המשבר האקלימי מגביר את אי השוויון החברתי", אומר פרופ' פוטצ'ר. "השכונות הדרומיות בתל אביב הן צפופות יותר מהשכונות הצפוניות ויש בהן פחות שטחים פתוחים וצמחייה ולכן הם חמות יותר".

"השכונות הדרומיות בתל אביב הן צפופות יותר מהשכונות הצפוניות ויש בהן פחות שטחים פתוחים וצמחייה ולכן הם חמות יותר"

"מדינות צריכות לחשוב על איך מערכת הרווחה לוקחת בחשבון תהליכים של שינויים סביבתיים", אומר פרופ' קיסינגר, שבימים אלו עובד על תוכנית לתמחור מסי פחמן.

בתחילת החודש אישרה הממשלה מנגנון שמתמחר פחמן בדומה למסים שמטילים בכמה ממדינות ה-OECD. המנגנון מחושב לפי העלות המשוערת של השפעת הפליטות על הבריאות, החקלאות ומשק המים.

"מדינות צריכות לחשוב על איך מערכת הרווחה לוקחת בחשבון תהליכים של שינויים סביבתיים"

משום שמנגנון כזה צפוי לגרום לעליית מחירים בכל תחומי החיים ולפגוע שוב בשכבות החלשות, הודיעה שרת האנרגיה קארין אלהרר כי "קביעת מנגנון להקלת המעבר לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית לעשירונים התחתונים דרך יצירת קרן סיוע, היא הדרך היחידה להבטיח שבניסיון שלנו להצטרף לסטנדרט העולמי של מיסוי פחמן, לא נשכח את הערבות ההדדית שמאפיינת אותנו הישראלים".

"כשמדברים על חוסן קהילתי, צריך להתייחס לחוליה החלשה בשרשרת", אומרת קריגל. "צריך לחשוב על הנשים המוחלשות, על הזקנים שחיים בעוני, על הגרים בדיור ציבורי שיתקשו להתמודד עם גלי החום, השטפונות ושאר האסונות האקלימיים".

פרופ' רבינוביץ מבקש להבהיר שמשקי הבית יסתדרו גם בעולם חם יותר. "משק הבית יעשה מה שיהיה לו הזול ביותר. אנשים יודעים להסתדר עם התקציב המשפחתי שלהם", הוא אומר. "מה שמעניין זה איך המדינה תתארגן לקראת עולם עם משבר אקלים ופה צריכים להיעשות השקעות לטווח ארוך. כמו למשל השלמה של שינוי משק האנרגיה, הקלת הרגולציה וסבסוד של רכבים חשמליים וכמובן צמצום פליטות פחמן.

"צריך לחשוב על הנשים המוחלשות, על הזקנים שחיים בעוני, על הגרים בדיור ציבורי שיתקשו להתמודד עם גלי החום"

"החלק השני של המשוואה הוא הסתגלות. גם אם נצמצם פליטות פחמן אנחנו עדיין צפויים לעשורים שבהם מזג האוויר ימשיך להתחמם. המדינה צריכה להתארגן לתקופות של גלי חום, של שריפות ושל עלייה במפלס הים. משק בית לא יודע מה לעשות כשמפלס הים בתל אביב יעלה במטר אחד. זה באחריות המדינה".