תמונה ששווה עשרות מליונים: מרים פיירברג חוגגת בפנטהאוז שהוכשר בדיעבד על ידי העיריה

בשעת הערב של ה-24 בנובמבר עבדה המעלית בבניין הצפוני של בריגה טאוואר בחוף פולג בנתניה ללא הפסקה. שוב ושוב היא עלתה אל הפנטהאוז המפואר בקומה ה-33 ופלטה מתוכה גברים בחליפות ונשים בשמלות ערב ואיפור מוקפד. בעל הבית, יזם הנדל"ן יקי בריגה, קיבל את פניהם בחיוך גדול, לבוש טי-שרט שחורה. היה שם אלכוהול איכותי וקייטרינג של מעדנייה יוקרתית, וגם תוכנית אומנותית שכללה את המנצח גיל שוחט וזמרת האופרה דניאלה לוגסי. ככל שהערב התקדם, האווירה השתחררה. באחד הרגעים הבלתי נשכחים הצטרפה ראש העיר נתניה מרים פיירברג אל לוגסי, אחזה בידה ובחיוך מאוזן לאוזן פיזזה איתה. 

הרגע הזה הונצח בעדשת המצלמה, ויחד עם תמונות נוספות מהאירוע עלה לדף הפייסבוק של אבנר מכטינגר, מבעלי משרד הפרסום של בריגה. בתמונות נראים בין היתר עופר נמרודי, טל ברודי, משה נור מ"נור שלטים", אבי גואטה, רואה החשבון ראם עמינח ועורך הדין דוד עציוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. "אומרים שתמונה שווה אלף מילים", כתב מכטינגר בפוסט, "באירוע של בריגה התמונות שוות עשרות אלפי מילים". כשמבינים את הסיפור שמאחורי הפנטהאוז שבו חגגו ההון עם השלטון, אפשר להגיד שהתמונות שוות עשרות מליוני שקלים.   

לאחרונה נמכרה דירת ארבעה חדרים בקומה ה-13 באחד המגדלים תמורת תשעה מיליון שקלים. בידיעה בגלובס שסקרה את העסקה נכתב שהלקוחה רכשה את הדירה, שמשתרעת על פני שטח של 176 מ"ר, לאחר סיור שנערך לה באפליקציית פייס טיים. אם היא היתה רוצה לרכוש את אחד הפנטהאוזים, היתה הלקוחה נפרדת מ-35-50 מיליון שקל. מה שהיא אולי לא היתה יודעת ואנו חושפים כעת, הוא שהמעורבות של חברת מועצת העיר נתניה, של ועדת התכנון העירונית ושל הוועדה המחוזית בסיפור – היא שהניבה ליזם רווח של מיליונים.      

הוועדה מסרבת להרחבה 

המגדלים, בני 34 קומות כל אחד, שכוללים 206 יחידות דיור בסך הכל, שוכנים על שני שטחים שלהם בעלים שונים. שטח אחד היה בבעלות י.ח דמרי וחברת ס.ע.ן זהב והשני בבעלות המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל. שניהם נמצאים באזור שיועד על פי התכנית המחוזית והארצית למלונאות ולנופש. 

---

במהלך העבודה הממושכת על התחקיר, לא הצלחנו לגלות איך הוחרג השטח שעליו נמצאים כעת המגדלים מהסכם הפשרה של תוכנית "עיר ימים" שנחתמה ב-2002. (ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, נחתם בין חבר מועצת נתניה הרצל קרן לבין יזמים שתכננו לבנות במתחם ובין וועדת התכנון של העיריה, ולפיו חל איסור לבנות במקום לפני עריכה של תוכנית בנייה חדשה).  

ככל שהערב התקדם, האווירה השתחררה. באחד הרגעים הבלתי נשכחים הצטרפה ראש העיר נתניה מרים פיירברג אל זמרת האופרה דניאלה לוגסי, אחזה בידה ובחיוך מאוזן לאוזן פיזזה איתה

התוכנית הראשונה עבור המגדלים הובאה לאישור הוועדה המחוזית בנתניה ב-2010. התושבים ערערו וטענו כי התוכנית לא עומדת בהסכם. הערעור שלהם נדחה, בדיוק ביום שבו פורסם כי יגאל דמרי מכר את הקרקע תמורת 91.5 מיליון שקל לציון בריגה ובניו בע"מ, אז חברה קטנה ולא מוכרת שבנתה בעיקר בניינים עד שש קומות. 

חלפו השנים וב-2015 הגישה בריגה בקשה להיתר בנייה לשטח, לתוכנית שאותה תכנן האדריכל אהוד רזיאל. על המסמכים של התוכנית רשומים כבעלים י.ח דמרי ומנהל מקרקעי ישראל, כל אחד בחלקה שלו. 

התוכנית קיבלה אישור, כשעל ההיתר חתום הרב שמעון שר, בתפקידו כיושב ראש ועדת המשנה לתכנון ובנייה. 

בדצמבר 2020 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שר על שפעל לקדם אינטרסים נדל"ניים של חברות ציבוריות ואנשי עסקים פרטיים, שתרמו כ-2 מיליון שקל למוסדות קהילת צאנז שאליה הוא משתייך. בין הקבלנים המופיעים בכתב האישום גם יעקב בריגה ועמי מירון בעלי חברת הנדל"ן "ציון בריגה ובניו", שתרמו על פי החשד סכום של 210 ו-30 אלף שקל בהתאמה. הפרקליטות לא הגישה כתב אישום נגד אף אחד מהקבלנים. 

"במסגרת תפקידו בקבוצת בריגה היה בריגה אחראי על ייזום המיזמים והוצאתם לפועל, בכלל זאת, היה בריגה אחראי על קידום המיזמים בעיריית נתניה, לרבות זירוז הדיונים בוועדת תכנון ובנייה וקבלת ההיתרים הנדרשים. כמו כן היה אחראי בריגה על קשרי הקהילה של החברה ולרבות מתן תרומות לקהילה", נכתב בכתב האישום נגד הרב שר.

בכתב האישום הוזכרו ארבעה פרויקטים שהגיש בריגה באותה עת, בהם המגדלים בעיר ימים. "לצורך קידום המיזמים השונים והוצאתם לפועל, נדרש בריגה להיתרים שונים מוועדת תכנון ובנייה נתניה, ולפיכך הגיש בקשות לוועדת תכנון ובנייה באמצעות קבוצת בריגה ואף עמד בקשר שוטף עם הנאשם בעניינים אלה".

חמש וחצי שנים לפני הגשת כתב האישום, בישיבה של ועדת התכנון העירונית שהתקיימה ב-25 במרץ 2015, דנו חבריה בבקשה להיתר, שכללה תוספת קומת מגורים בקומה האחרונה, קומה 34, הקומה הטכנית, וזאת בניגוד לתוכנית. "בקומה הטכנית העליונה, מעל דירת הפנטהאוז מוצעת בריכת שחייה מקורה", נכתב בפרוטוקול. "בנוסף, מוצעים חללים לשימוש עיקרי המהווים המשך לקומת המגורים שמתחת, בניגוד להוראת התוכנית שקובעת את קומה 34 כקומה טכנית". 

הבקשות הללו סורבו על ידי הועדה. באישור ההיתר נקבע לא רק שלא יהיו מגורים בקומה הטכנית, אלא שההיתר כולו ניתן בכפוף לביטול המגורים בה. 

רק שבניגוד להיתר, בריגה בכל זאת הפך את הקומה הזו לקומת מגורים, גם חרג בשמונה מטר מעל הגובה הכולל של המגדלים בהיתר וגם הוסיף עוד אלפי מטרים רבועיים הן בקומה ה-33 והן בקומה ה-34 בשני המגדלים.

ב-16 ביולי 2018, שלוש שנים לאחר שהוחלט לבטלן, הגיעו שוב דירות הגג המפוארות לשולחנה של ועדת המשנה של העיריה. הוועדה, הפעם בראשותו של סגן ראש העיר אלי דלל, התבקשה לאשר תוכנית חדשה שתאפשר להכשיר בדיעבד את שימוש המגורים בקומות העליונות. ועדת התכנון סירבה בתחילה לאשר את התוכנית.    

"התכנית באה לאשר בנייה בדיעבד הכוללת תוספת גובה משמעותית ותוספת זכויות בשני בניינים הנמצאים בקו הראשון לים", נאמר בהחלטה. "בתוכנית זו מבוקשת תוספת של עוד למעלה מ-8 מטר תוספת שאינה סבירה מבחינה תכנונית. אין הצדקה לתוספת המבוקשת של השטחים העיקריים לקו ראשון לים. הוועדה סבורה שאין הצדקה תכנונית לאשר את הגובה והשטחים המבוקשים. יש להוציא דוח פיקוח ולפעול כנדרש בחוק". 

חברי המועצה באים לעזרה

כעבור שבוע, בדיוק בזמן הנדרש על פי חוק להגיש התנגדות להחלטה, הגישה חברת המועצה ענת לביא אזולאי מכתב ובו בקשה לדיון חוזר בהחלטה, בגין "פגמים היורדים לשורש ההחלטה". לביא יצחקי טענה כי "הובאו לידיעתה" אילוצים שונים, "שלא היו נהירים לחברי הוועדה". אל לביא אזולאי הצטרף חבר המועצה עקיבא יצחקי, שבמכתב משלו תמך בבקשה לקיים דיון חוזר. 

לביא אזולאי כתבה כי לפי דוח פיקוח מיולי 2018, "לא נודע על קיומה של חריגות בנייה". אולם נראה כי דוח הפיקוח לא בדק את הבניה החורגת ביחס להיתר, אלא הסתמך על תוכנית הבינוי של היזם. לאכיפה הארצית הוגשו בעבר תלונות על הפנטהאוזים החורגים, שלא זכו לתגובה.   

בקשה לדיון חוזר במליאת הוועדה המקומית אינה אירוע של מה בכך. ראשית, יש לנמק את הסיבות לבקשה באופן מפורט, ושנית, יש לעשות זאת תוך שבעה ימים בלבד מיום קבלת ההחלטה. לכן סביר שחבר או חברת מועצה, הפועלים בהתנדבות, יתאמצו להגיש בקשה כזו רק במקרים בהם יש נושא שמעורר עניין רב מבחינה ציבורית. לפי גורמים שאיתם שוחחנו, הגשת בקשה לדיון חוזר לטובת הכשרת פנטהאוזים של יזם פרטי, היא חריגה מאוד.

מתוך כתב האישום נגד שר:  "לצורך קידום המיזמים השונים והוצאתם לפועל, נדרש בריגה להיתרים שונים מוועדת תכנון ובנייה נתניה, ולפיכך הגיש בקשות לוועדת תכנון ובנייה באמצעות קבוצת בריגה ואף עמד בקשר שוטף עם הנאשם בעניינים אלה"

בעקבות בקשת שני חברי המועצה התנהל דיון מהיר בוועדה המקומית באוגוסט 2018 ותוספת הזכויות לקומות העליונות אושרה. "זהו סגרנו", מיהר אלי דלל מ"מ יו"ר הוועדה לסיים את הישיבה, אחרי שהציג את הנושא. טליה בר ניב, מנהלת מחלקת תב"ע, לא ויתרה: "כל הנימוקים המופיעים במכתב הם אחד לאחד לא נכונים מבחינת זה שאני והצוות לא ידענו עליהם. כל מה שנאמר שם הוא אולי נכון, אבל לא הובא לידיעתנו אף פעם". 

פנינו לענת לביא אזולאי ולעקיבא יצחקי. יצחקי מסר כי הוא אינו חש בטוב ולא מוכן להגיב. שאלנו את לביא אזולאי מה הערך הציבורי של דיון כזה, ובמה הוא תורם לאנשי העיר לאחר שהתוכנית נדחתה. עוד ביקשנו לדעת האם יש לה השכלה בנושאי תכנון ובנייה לאור העובדה שהמסמך שכתבה מנוסח בצורה מקצועית, ומי "הביא לידיעתה" את הפרטים שמופיעים במכתב.

"ככל, חברי הוועדה מקבלים מידע ו/או הבהרות ו/או הסברים לעתים מהצוות המקצועי לעיתים ממגיש הבקשה ולעתים מחבר מועצה אחר אשר מוסר אינפורמציה אשר קיבל לידיו. הדיון בתיק הנדון התנהל לפני קרוב לארבע שנים ולפיכך אינני יכולה לזכור מי הביא לידיעתי את הדבר. יחד עם זאת, אם מצאתי לנכון להגיש בקשה לדיון חוזר, הרי שהשתכנעתי כי אכן חברי הוועדה טעו וראוי כי נדון בעניין מחדש ומתוך אחריות פעלתי" (התגובה במלואה תובא בסוף הכתבה).   

ניגודי עניינים  

באוקטובר 2018 התקיימו בחירות מקומיות, שנערכו בנתניה על רקע החשד לפלילים והמלצת המשטרה להגשת כתב אישום נגד ראש העיר מרים פיירברג (ב-2016 נעצרו מרים ובנה צפריר בחשד לקבלת שוחד בתמורה לקידום פרוייקטי בנייה בעיר, בראשם פרויקט קורל של היזם אברהם תשובה). סיעת נתניה אחת של פיירברג זכתה בבחירות, והיא המשיכה לכהונה חמישית. בסופו של דבר לא הוגש נגדה כתב אישום, בשל חוסר ראיות. 

בעקבות בקשת שני חברי המועצה התנהל דיון מהיר בוועדה המקומית באוגוסט 2018 ותוספת הזכויות לקומות העליונות אושרה. "זהו סגרנו", מיהר אלי דלל מ"מ יו"ר הוועדה לסיים את הישיבה

פיירברג נהנתה מתמיכה של עשרות תומכים שתרמו לה כספים למימון מסע הבחירות, בהם אנשי נדל"ן רבים, ביניהן יעקב, רונן ושרה בריגה, שתרמו כל אחד את הסכום המקסימלי – 5,000 שקל. סך הכל תרמה משפחת בריגה לפיירברג 15 אלף שקל. 

ב-28 בנובמבר 2018 התקיימה ישיבת המועצה הראשונה, וב-11 לדצמבר ישיבה ראשונה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מרים פיירברג הפכה ליו"ר הוועדה ומינתה את חבר מועצת העיר אלון אלרואי לממלא מקומה, זאת למרות שעדיין לא חתם על הסכם ניגוד עניינים ולמרות שאינו סגן ראש עיר כמתחייב בחוק (כפי שכתבנו במקום הכי חם, המינוי היה בניגוד לחוק משום שרק סגני ראש עיר יכולים לכהן בתפקיד. אלרואי הגיש את התפטרותו מהוועדה ב-2020). 

בנוסף, אמור היה חבר המועצה אלרואי להתמנות באותו יום גם לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה. המינוי הוסר מסדר היום בעקבות פנייה של חבר המועצה אדיר בנימיני. הוא הפנה את תשומת לבה של יועמ"שית העיריה לכך שהוועדה עדיין לא הוקמה ולכן אי אפשר למנות לה יושב ראש. 

היועמ"שית ציינה כי אין מניעה שאלרואי יתמנה לתפקיד לאחר הקמת הוועדה, ובלבד שיחתום על הסכם ניגוד עניינים. בשל סירוב העיריה למסור לנו פרטים, לא ברור מתי חתם אלרואי על הסדר ניגוד העניינים ומתי חתמו חברי המועצה האחרים (בפרוטוקול ב-2 לינואר 2019 נראה שעדיין הם לא חתמו על כך).

למרות שלא הוקמה ועדת משנה, שתפקידה לדון בנושאים תכנוניים, הזדרז אלרואי לחתום על הפקדת התכנית שמשנה את הקומה האחרונה של הפנטהאוז מטכנית למגורים. התאריך על המסמך, שנמצא באתר האינטרנט של ועדת התכנון, הוא ה-20 לדצמבר 2018. 

ברשותנו נמצא מכתב הפקדה זהה מאותו תאריך, שעליו חתום אלי דלל כיו"ר ועדת התכנון העירונית. לא ברור מדוע יצאו שני מסמכים בעלי נוסח דומה. פנינו לעיריה בשאלה, ולכשתתקבל נוסיף אותה כאן. 

אלרואי התמודד בבחירות המקומיות בנתניה במסגרת סיעת "הליכוד". בספר הבוחרים של הליכוד העולמי מ-2020 מופיע כחבר גם חבר המועצה עקיבא יצחקי, שהתמודד בבחירות בסיעה עצמאית והיה מי שהעלה את התוכנית לדיון מחדש. ענת לביא אזולאי, החתומה על אותו מכתב, הצטרפה לליכוד ביולי 2019.

הרגולטור מבקר אך מאשר

במקביל להפקדת התוכנית בדצמבר 2018, היא נשלחה לאישור של הוועדה המחוזית. בסוף ינואר התקבלה התשובה: "התוכנית אינה טעונה את אישור השר", נאמר שם, לצד דברי ביקורת: "לשכת התכנון רואה בחומרה רבה את התנהלות הוועדה המקומית, שלאחר שהתוכנית נדחתה בוועדת תכנון העירונית הוחלט להחזירה לדיון בוועדה המקומית שהחליטה לאשרה ללא שקיימה דיון במהות הבקשה ומבלי שבחנה את בסיס הנתונים לצורך קבלת החלטה שונה… יש לשקול את הצורך בדיון נוסף בתוכנית, שבו יבחנו השינויים שבגינם הוחלט לאשר את התכנית". 

כלומר, הוועדה המחוזית – שתפקידה לפקח על התנהלות הוועדות המקומיות – לא השתמשה בסמכותה לשלול מעיריית נתניה את קידום התכנית כוועדה עצמאית, ולמרות שהיה לה ברור שהתכנית קודמה בהליך מינהלי לא תקין שעלול להכשיר בדיעבד עבירות בנייה – העדיפה לקבוע שהתכנית החדשה "אינה טעונה את אישור השר", כלומר אינה טעונה את אישור הוועדה המחוזית. 

בכך נכשלה הוועדה המחוזית בתפקידה כמפקחת על הוועדה המקומית נתניה, ואיפשרה לה לאשר את התכנית החריגה במסגרת העיריה, וללא התערבות מצד אנשי המקצוע של הוועדה המחוזית. פנינו לוועדה המחוזית בבקשה לתגובה. נפרסם אותה כאן כשתתקבל.

במקום לשלול מנתניה את הסמכות, הוועדה המחוזית – שאמורה לפקח על התנהלות הוועדות המקומיות – נתנה לעיריה אור ירוק לאשר סופית את התוכנית החריגה

בריגה בכלל לא חיכה לאישור. הוא כנראה כבר ידע שהסיפור יסתיים לטובתו. עוד לפני שהתוכנית הופקדה, פורסם שאחד הפנטהאוזים נמכר. הקונים, כך לפי הפרסום, זוג מהרצליה, משפרי דיור בעשור השישי לחייהם. "הפנטהאוז המתפרש על פני הקומות 33 ו-34 משתרע על שטח של 700 מ"ר וכולל בריכת שחייה ונוף ישיר לים", נכתב בכלכליסט ב-18 בדצמבר 2018. 

ואכן, בדיון האחרון במרץ 2019 בוועדת התכנון העירונית, אושרה התכנית להפיכת הקומה הטכנית לקומת מגורים ותוספת של 8 מטרים לגובה לכל אחד משני המגדלים.

"צריך להוציא מכאן אמירה", אמרה חברת ועדת המשנה במרץ 2019, "לנזוף בקבלן או להעיר לו". "מדובר במישהו שחוזר על עבירות", הוסיפה היועצת המשפטית לוועדה. 

אבל אף אחד לא נזף בבריגה או העיר לו, להיפך, הקשרים שלו לעיר רק הלכו והתהדקו. 

מעיריית נתניה נמסר: "אין תגובה". 

מבריגה נמסר: "החברה אשר לה מוניטין של ארבעה עשורים, פעלה כחוק ובאופן מקצועי כמתבקש, תוך שיתוף פעולה בהתאם להנחיות הוועדה המקומית". (התגובה במלואה מופיעה בסוף הכתבה). 

בקשות לתגובות נשלחו אל משרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל ואל הוועדה המחוזית. התגובות יעלו כאן כשיגיעו.