לא רק נשק או טכנולוגיות הרסניות – מתברר שבמדינת ישראל גם ספרים הם אויבים, כך הבינו בעלי "פתוש בר וגלריה" בחיפה, שפתחו אתמול בחנותם יריד ספרים, בלי ספרים.
זו השנה השלישית שבה אמורים היו להיות מוצגים ביריד כותרים ממיטב הספרות שיוצאות מבתי הוצאה לאור נבחרים בירדן, לבנון, מצרים, מדינות המפרץ, תוניסיה, מרוקו, עיראק ועוד, כמו גם מיטב הספרות העולמית המתורגמת לערבית. אלא שימים ספורים לפני פתיחת היריד, בעיצומן של ההכנות התקבלה הודעה מהרשויות האוסרות על כניסתו לארץ של חלק ניכר ממשלוח הספרים שנשלח לארץ מביירות דרך ירדן.
כדי לאסור על הכנסת 50 ארגזי הספרים מלבנון לארץ, הסתמכו רשויות המכס על התקנה המנדטורית לשעת חירום מ-1939 בעניין "פקודת המסחר עם האויב". לפי תקנה זו חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. היקף האיסור שמטילה הפקודה הינו נרחב מאוד וכולל בפועל כל סוג של פעילות כלכלית עם אויב או לטובתו.
"הצעד הזה פוגע בזכותנו לחופש העיסוק ובנגישות שלנו לחלק ניכר מן הספרים שמגיעים אלינו מערי בירה ערביות, שמאז ומתמיד היוו חלק מרכזי ממרקם המורשת התרבותית והיצירתית שלנו", אומרים בפתוש. "צו האיסור גם פוגע באופן חמור בזכויותיו הבסיסיות של כלל הקהל שלנו. הצו מונע מקהל זה נגישות לידע, לעיון ולמעקב ובעיקר להשתתפות ביצירה המחשבתית, העיונית, הספרותית והאקדמאית שמתרחשת סביבם בערבית ותורמת לעולם ומקבלת ממנו".
לדברי אמסאא עזאיזה, המנהלת האומנותית של היריד, בשנתיים האחרונות התקיים האירוע משום שהספרים הגיעו לארץ בדרך לא דרך, מוברחים בתוך ארגזי ספרים עם כותרים ממדינות ידידותיות יותר. "כשאנשי המכס פותחים את הארגזים ומגלים שיש ספרים מלבנון הם חייבים לפעול", היא אומרת. לפיכך הארגזים שהיו מיועדים אליה, וכללו בין היתר ספרי אומנות, שירה וגם ספרי ילדים הוחזרו בחזרה ללבנון.
"התקנה המנדטורית היא חוק גזעני שמנציח את ניתוקם של הפלסטינים מתרבותם הערבית, ובעצם מגדיר כ'אויב' את כל מי שמשתייך לתרבות זו", אומרים בפטוש. "התקנות לשעת חירום הן אבסורדיות ובלתי סבירות לחלוטין, וזאת כאשר לוקחים בחשבון את הבידוק הביטחוני הקפדני במעברי הגבול לכל הסחורות המיובאות, וכאשר לוקחים בחשבון כי ספרים לבנוניים נכנסים במעברים בין כה וכה. כמו כן התקנות אינן עולות בקנה אחד עם העידן הדיגיטלי שבו ניתן לקרוא באינטרנט את כל אותם הספרים ה'אסורים' כביכול".
"התקנות אינן עולות בקנה אחד עם העידן הדיגיטלי שבו ניתן לקרוא באינטרנט את כל אותם הספרים ה'אסורים' כביכול"
לפני עשור הגיש סאלח עבאסי, מבעלי החברה "כל בו ספרים" עתירה לבג"ץ באמצעות "עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" בדרישה לאפשר לחברה, שהינה הספקית הגדולה של ספרי לימוד בשפה הערבית בישראל, לייבא ספרים היוצאים לאור בלבנון ובסוריה. בתגובה לעתירה השיבה המדינה כי "לאור אופייה של הסחורה המיובאת – ספרי לימוד וחינוך, החליט שר האוצר להשתמש בסמכותו ולהעניק לעותרת את ההרשאה ליבוא הספרים". מאחר וחנות הספרים היא לא היבואן היא לא יכלה להגיש בג"ץ בנושא זה הפעם.
למרות המכשול היריד יצא אתמול לדרך עם עשרה ארגזים שהגיעו מהוצאות לאור מטוניס ומירדן ושאותם אישר המכס להכניס, ובין היתר עם ספרים לבנוניים שהתקבלו מספריות מקומיות וממפיצים מהגדה המערבית."יכולנו בקלות לבטל את האירוע אבל בכוונה החלטתי לקיים אותו, אפילו בכמות קטנה יותר של ספרים מהמתוכנן", אומרת עזאיזה. "רציתי לנצל את המומנטום כדי לספר לאנשים על החוק". במקביל מתכננים בפתוש להעלות קמפיין ברשתות החברתיות עם הכותרת #תחזירו_לנו_את הספרים, בתקווה שהתקנות ישתנו, לפחות בכל מה שקשור לנושאים תרבותיים.
שיחה על זה post