כמעט שלוש שנים אחרי שהגיש השוטר עבד נערני תביעת לשון הרע נגד ארבעה אנשים שהתבטאו נגדו ברשתות החברתיות – הגיע המשפט לסיומו. נערני, שוטר היס"מ ואחד השוטרים המוכרים ביותר בישראל, נודע בשל הזקן אדמוני שלו ובשל התנהלותו הכוחנית כלפי מפגינים ואוהדים בזמן הפגנות ובמגרשי כדורגל.
באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו, הגיש נערני בשנים האחרונות שורה של תביעות נגד אזרחים שהתבטאו נגדו ברשתות החברתיות. תביעה זו, הוגשה נגד מגיבים לפוסט של חושף השחיתויות רפי רותם.
הפוסט, מיוני 2020, כלל סרטון שבו תועד נערני מעכב את רותם ללא סיבה ומבקש לערוך עליו חיפוש, כששוטרים נוספים מאיימים על צלם הסרטון. במהלך המשפט רותם העיד וטען כי נערני תקף אותו פיזית ומינית.
נערני תבע 25 אלף שקל מכל אחד מהנתבעים, בהתאם לחוק איסור לשון הרע. השופטת נאוה ברוורמן קבעה כי שני נתבעים ישלמו כל אחד 6,000 שקל כפיצוי ועוד 2,000 הוצאות משפט. עם השניים האחרים הגיע נערני לפשרה. יחד עם זאת השופטת דחתה את הבקשה של נערני שהנתבעים יתנצלו בפומבי.
בכתב התביעה ייחס ג'ורנו לנתבע הראשון, ד', שלושה פרסומים שונים לאותו פוסט: "עבד נערני (ערבי) מגייסים ערבים שבדם שלהם הם אלימים למשטרה", וכן "אין לי משהו רע נגד ערבים, רק לא רוצה שיאיישו תפקידים שמשתמשים בכוח כמו שוטרים במשטרת ישראל". והפרסום השלישי שבגינו נתבע הוא "כי גם ככה בגנטיקה שלהם הם אלימים מופרעים".
לנתבע השני, א', יוחסו בכתב התביעה פרסום אחד: "קוקסינלים מתחבאים מאחורי מדים! רוצה לסגור את זה בניכם?? תגיד לו שיבוא בלי מדים וצד ותג ואקדח שהוא מתחבא מאחוריהם כמו קוקסינל ונראה איזה גיבור הוא יחזור הבייתה בוכה לכושיל אמא שלו".
י' אחד הנתבעים שהגיעו להסדר פשרה כתב "עבד הבן זונה", לאחר שגולשים שאלו ברשת מה שמו של השוטר. והנתבע האחרון, ש', פרסם "זה היסמניק הג'ינג'י עם הזקן ששיחרר לך אחת לגרון, חייב למצוא את הבן זונה הזה".
שאלת השם הטוב
"הנתבעים, במעשיהם, השפילו אותו בעיני הבריות, במטרה לעשותו כשנוא, מבוזה ולשימו ללעג מצדם", טען התובע. הנתבעים מצידם טענו כי מדובר בתביעת השתקה, ואין מדובר באמירות שמהוות לשון הרע, אלא הבעת דעה. שנים מהנתבעים, ד' וא', טענו כי אמירות המופנות כלפי קבוצה של אנשים לא יכולות להיחשב כלשון הרע.
עוד טענו הנתבעים כי לשוטר אין "שם טוב" מלכתחילה מאחר שיש לו דפוס פעולה של שוטר אלים. כפי שהראנו ב"המקום הכי חם", בתביעת לשון הרע אחרת שהגיש, נחשפו תיקי מח"ש שנפתחו נגד נערני לאורך השנים ונסגרו. עיון בהם שופך אור על דמותו של נערני ועל התנהלותו, כמו גם על התנהלות מח"ש.
האגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה להליך כידידת בית המשפט, הביעה עמדה נגד התבטאויות הכוללות קללות וגידופים נגד שוטרים או נגד כל אדם אחר.
יחד עם זאת האגודה טענה כי "הסיכון הטמון בגל תביעות השוטרים הוא השתקת השיח החופשי והביקורתי ביחס לאלימות משטרתית – עניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. העלאת סרטונים המתעדים אלימות שוטרים לרשתות החברתיות, תורמים באופן ישיר להעלאת המודעות לנושא, להגברת ההרתעה מפני שימוש לרעה בכוח שלטוני, ולקיומו של דיון ציבורי, תקשורתי ופרלמנטרי חיוני. הידיעה כי אדם עלול לשלם 'קנס' של אלפי שקלים בגין התבטאות בפייסבוק מייצרת אפקט מצנן כלפי התבטאויות באשר הן".
כפי שהראנו בעבר ב"המקום הכי חם", עו"ד ג'ורנו ייצג עשרות שוטרים בתביעות נגד אזרחים על אמירות בוטות בפייסבוק. חלק מהתביעות נדחו על ידי בית המשפט.
במקרה אחד, שבו צעירה שיתפה פוסט של אזרח שבו תואר מעצר אלים שלו על רקע הפרת תקנות הקורונה. המלל שצירפה הנתבעת לפוסט ששיתפה הוא "חיות אדם גואל נפש" (הטעות במקור; ג"ה) השופטת הבהירה כי ביטוי זה אינו מהווה אמירה מרשיעה אלא "זוטי דברים".
במקרה אחר שהבאנו, נתן שופט תוקף של פסק דין לפרסום התנצלות מצד צעירה שנתבעה על ידי שוטר לאחר שהגיבה בפייסבוק על תיעוד של מעצר אלים וכתבה "נראה את הבן זונה שיבוא ויעיז לשים עליי אצבע אם אני לא עוקרת לו את שתי העיניים דרך הפה" ו"שרמוטות אחד אחד שעובדים במשטרה" (התגובות כך במקור; ג"ה).
במקרה נוסף, טענה שופטת בית המשפט שפרסומים שכתבו אזרחים על שוטרת בפייסבוק הינם בגדר לשון נמוכה, אך כי התנהלות השוטרת, שתבעה 13 מהם באמצעות עו"ד ג'ורנו מעוררת תהיות "ביחס לרצונה לזכות בכספי פיצויים באופן לא מידתי".
אז התייחסה השופטת ג'ואן מרקוס להלך הרוח ששרר בארץ בתקופת הקורונה ודיברה על החשיבות של חופש הביטוי בתקופת דחק חברתיות. במקרה של התביעה של נערני, אולי בשל הלך הרוח הקיצוני השורר בארץ בחודשים האחרונים, ובמסגרתו אמירות קשות נשמעות השכם והערב כלפי ציבורים שונים, החליטה השופטת ברוורמן לפסוק לחומרה.
לדבריה, היא מבינה שאם בית המשפט יכיר בכך שכל התבטאות חריפה, בוטה ככל שתהיה, תחשב לשון הרע יביא הדבר להצפה של בתי המשפט. "עם זאת", כתבה, "לצערנו, לשון בוטה זו היא לעיתים חלק מהשיח הפומבי במחוזותינו… יש כאלה אשר יאמרו שגידופים וקללות מהווים, לדאבון הלב, חלק מחיים חברתיים בארץ, והשימוש הנפוץ בהם מפחית את עוצמת פגיעתם".
בהקשר לטענה של האגודה לזכויות האזרח, כתבה השופטת "צודקת האגודה כי 'גל תביעות שוטרים' מעורר חשש להשתקת השיח החופשי והביקורתי ביחס לאלימות משטרתית, שברי בעיני, כי הוא בעל חשיבות ציבורית גדולה.יחד עם זאת, כל מקרה צריך להיבחן לגופו".
ובמקרה זה, פסקה השופטת כי "בית המשפט לא יכול להשלים עם אמירות גזעניות ופוגעניות, שמטרתן להשפיל ולבזות את התובע בעיני הבריות. אין לייחס לאמירות אלה 'הבעת דעה', ובכך לתת להן גושפנקא בשל 'חופש הביטוי'… יש לעודד את חופש הביטוי, אך לא את חופש הביזוי".