אנג׳י בן-עמי הייתה צריכה להביט פעמיים במסך כדי להבין שהיא לא טועה. היא לא טעתה. מאות עצים אמורים להיכרת משמורת הטבע החביבה עליה בצפון הכנרת. היא פנתה מיד לחברים שלה, פעילי סביבה, וכתבה להם: "האם יש צורך לכרות את כל העצים האלו בשביל אתר קמפינג?" אלפי אנשים הצטרפו אליה והגישו ערר לפקיד היערות הראשי, האמון על אישור רישיונות הכריתה.
הערר נדחה השבוע ובכך סלל את הדרך גם לכריתה ההמונית וגם – ובעיקר – נתן אור ירוק להקמת מיזם נדל"ן הממוקם בין שמורות טבע, אחד השטחים האחרונים שנותרו חפים מפיתוח בכנרת. לא אתר קמפינג, כפי שחשבה בן-עמי, אלא מתחם נופש יוקרתי, לעשירים בלבד.
המקום, שהוגדר על ידי גופי התכנון עצמם כבעל ״הרגישות הסביבתית הגבוהה ביותר״ בתכנית המתאר הארצית לחופי הכנרת, יהפוך למלון פאר שבו 200 חדרים, ״שכל חדר הוא מעין וילה קטנה שיש לה בריכה וחצר פרטית״, כפי שתיאר את פרי עבודתו האדריכל יואל פייגין, מתכנן הפרויקט עבור חברת בי.טי כנרת, כשדיבר בפני חברי הוועדה המחוזית צפון במאי האחרון. פייגין לא הסתיר ואף הדגיש את ייעודו האליטיסטי של כפר הנופש: ״זה דומה למלון בראשית או סטאי כנרת. זה מעבר לקריטריונים של משרד התיירות, זה מלון של 5 כוכבים פלוס״.
איך קרה שתוכנית מתאר שרצתה לפתח את חוף אמנון כחוף שקט שיוכל לשמש את כלל הציבור נתנה אישור להקמת מתחם יוקרה? התחקות אחרי הסיפור של מפרץ אמנון הוא שיעור על העיוות המערכתי בעולם התכנון ובמשטר הקרקע הישראלי, שאחראים לו בין היתר רשות מקרקעי ישראל, איגוד ערים כנרת ועל הלחץ שמפעילים יזמי נדל"ן, בהם הטייקון יצחק תשובה, על הגורמים האמונים על האינטרס הציבורי.
״אני מזועזעת", אמרה על התוכנית מיכל עייק, נציגת המשרד להגנת הסביבה בוועדה המחוזית במאי. "זה מלון מדהים, אבל הוא חוף לאלפיון העליון ולא מתקשר לשום דבר שקשור לכנרת״.
חברי הוועדה הבהירו בדיון כי לאחר שהתמ"א אושרה ללא תוכנית בינוי, אין להם אפשרות להשפיע על אופי המתחם. "התמ"א, אתה יודע, לא הייתה לי השפעה עליה", הוסיפה עייק. "אבל שאתה רואה על הכנרת… מתחם שבעצם סגור למתי מעט. עכשיו שאתה יודע לא נגיש לא כלום. זה מתסכל".
"כשאנחנו נותנים את כל הזכויות רק במקום אחד אנחנו מקבלים לפעמים מתקנים רק ברמה גבוהה וזה לא מתאים לכולם", אמרה אורלי זיו, נציגת משרד התיירות בדיון על התוכנית ב-2019. "זה פוגע בסופו של דבר בכלל הציבור ויש לקחת את זה בחשבון".
שלושה מיליארד שקל
מה שלא נאמר בוועדה המחוזית חסרת ההשפעה הוא כי בחודש מרץ חכרה בי.טי כנרת מרשות מקרקעי ישראל עוד 20 דונמים שצמודים לשטח המלונאי שברשותה, והפכה להיות בעלת 90 דונמים, מתוך כ-180 דונמים המיועדים לשימוש ציבורי. שאר השטח נמצא עדיין באחריות איגוד ערים כנרת.
בי.טי כנרת היא חברה בת של חברת הנדל״ן המניב פאי סיאם, שהייתה בשליטתו המלאה של היזם שלמה דהוקי והתמקדה בפרויקטים מלונאיים ובדיור מוגן בירושלים. בשיא משבר הקורונה, היו מי שראו הזדמנות בענף המלונאי, בהם רוני צארום, בעל השליטה בחברת אספן גרופ. בדצמבר 2020 הוא רכש 50 אחוז ממניות פאי סיאם בהשקעה של 405 מיליון שקל. דהוקי מחזיק ב-50 אחוז הנותרים דרך חברת KFS, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, ומשמש כיו״ר פעיל בדירקטוריון.
שווי הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים שברשות פאי סיאם הוערך ב"כלכליסט" באחרונה בשלושה מיליארד שקל. היא מחזיקה בשני מלונות איביס בירושלים ויזמה את פרויקט החבצלת בכיכר ציון בעיר, שבו אושרה תב״ע להגדלת שני מבנים קיימים בני 3 קומות ל-10 קומות בייעוד מלונאי, ואת הקמת מלון היוקרה פולמן בעיר הבירה. בתל אביב היא יזמה את פרויקט מרכזיית בזק-ההגנה בתל אביב ופרויקט המרד בנוה צדק בשיתוף עם עיריית תל אביב. ברשותה גם מגרש של 40 דונם בייעוד מלונאי בצפת וכמובן, כפר הנופש המתוכנן במפרץ אמנון בכנרת.
פגיעה בזכויות קודמות
התכנית, שמכוחה קיבלה בי.טי כנרת את רישיון הכריתה והיתר הבנייה היא תולדה של תהליך תכנוני שנמשך למעלה מעשור ומהווה תיקון לתכנית המתאר הארצית לחופי הכנרת שאושרה ב-2015. התוכנית אושרה ל-14 חופי הכנרת – מלבד חוף אמנון.
״לפי בקשת רשות מקרקעי ישראל הוצאנו את חוף אמנון בגלל שהיו שם עניינים קנייניים שמנעו את אישור התכנית״, אמר עורך התוכנית בדיוני המועצה הארצית בשנת 2018.
באותם ימים, בעל הקניין של השטח הפרטי בחוף אמנון הציבורי היה הטייקון יצחק תשובה. ב-1992 רכש תשובה מהסוכנות היהודית באמצעות חברת אלעד כנרת בע״מ את "החברה לפיתוח מפרץ אמנון בע״מ", שבבעלותה היה אז מתחם נופש קטן בחוף וחניון לילה. לפי הפרסומים, עלות העסקה הייתה ארבעה מיליון דולר בלבד.
במשך שנים ארוכות המתחם הוזנח ומלבד מספר ניסיונות כושלים של מפעילים שונים להחיות את אתר הנופש, לא נעשתה השקעה בבינוי ובתשתיות. "אני לא מבין למה נזכרו עכשיו בחופים", אמר יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי בישיבה ב-2018 שעסקה בחוף. "אני לא מבין למה זה במועצה הארצית. זה דברים שהיו באמת צריכים לקרות לפני 30 שנה או 40 שנה".
ב-2009 החלה העבודה על תוכנית המתאר החדשה למרחב הכנרת. התוכנית נוצרה על ידי המועצה הארצית, לאור ההזנחה והפעילות הלא מוסדרת בחופי הכנרת. המועצה הכינה תוכנית אחת לחופים ציבוריים ותוכנית שנייה כללית, שתתן מענה לכלל מרחב הכנרת. בקריאה בדיוני הוועדות לאורך השנים, ולאור המלצות התסקירים הסביבתיים אפשר לראות שהמדיניות שניסה להתוות מנהל התכנון היא של הגבלת הבנייה התיירותית בחופי הכנרת. היא הגדירה אזור תיירות מרכזי בטבריה, אזור תיירות משני במגדל ובנייה תיירותית חדשה במתחמים הקיימים, זאת לצורך צמצום הבנייה בשטחים פתוחים או בעלי רגישות סביבתית.
ב-2019 אושרה בהחלטת ממשלה תוכנית מתאר ספציפית לחוף אמנון. לתוכנית הזו התנגדה "אלעד כנרת", לדבריהם משום שהיא "פוגעת בזכויות קודמות".
בא כוחם של היזמים, עו"ד מוטי איצקוביץ' טען כי ללא הקמת מעגן סירות פרטי בצמוד לכפר הנופש, לא תהיה כדאיות כלכלית בהקמת המתחם. "לא די שיהיו תכניות טובות, צריך שגם בסוף היזמים יגידו או.קיי אני מוכן כרגע אחרי שהתכנית טובה, להשקיע את המאות מיליונים שנדרשים כדי שהמקום הזה יצליח. וכרגע היזמים אומרים שהמנגש הזה קריטי".
היזמים הביאו לדיון כמומחה תיירות את רפי כהן, לשעבר מנכ״ל ישרוטל, שקבע: ״תיירים בעלי אמצעים שיוכלו להגיע עם הסירות שלהם זה מאוד מאוד חשוב לנו, ליזם". חברי הוועדות השונות הסכימו עם האמור בתסקיר הסביבתי, שכלי שיט לא מפוקחים הם סכנה ממשית לאיזון האקולוגי בכנרת. נציגות רמ״י ואיגוד ערים כנרת תמכו בהקמת מעגנות נוספים.
חברי הוועדות השונות הסכימו עם האמור בתסקיר הסביבתי, שכלי שיט לא מפוקחים הם סכנה ממשית לאיזון האקולוגי בכנרת
למרות זאת ניתן היתר למעגן אחד, מסחרי ומפוקח, לא לפני שהתווסף אליה סעיף המתיר ליזמים לייבש רצועה של עד 50 מטר מהכנרת לטובת הרחבת החוף עבור הנופשים ומתן גישה למעגן הסירות, שבנייתו תאלץ להקים יציקות בטון בשטח הכנרת.
גלמפינג יוקרתי
קבוצת דלק שבבעלותו של תשובה נקלעה לקשיים ב-2021, שהובילו אותה לסף חדלות הפירעון והוא החל לממש נכסים רבים שבבעלותו. בנקודה הזו נכנסו צארום ודהוקי לתמונה, כאשר רכשו במאי 2021 את השליטה בחברה לפיתוח מפרץ אמנון בע״מ ושינו את שמה ל-בי.טי.כנרת. דהוקי וצארום למעשה רכשו חברה עם חוזה חכירה על השטח עד שנת 2049 ועם תוכנית מאושרת למתחם מלונאי במקום. הם ידעו שהתנאי לקבלת היתר בניה הוא הגשת תוכנית בינוי מפורטת לוועדה המחוזית ולולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) וקבלת אישורם.
בני הזוג שלמה וסימה דהוקי הגיעו לישיבה של הוועדה המחוזית צפון שנערכה בחודש מאי, והציגו את תכנית הבינוי המפורטת יחד עם האדריכל פייגין ומנהל התכנון של הפרויקט יוסי אברהם. תכנית הבינוי שהציגו אמנם תאמה את הוראות התמ״א, אבל רק בערך: במקום להקים 250 חדרים (מספר החדרים המקסימלי המותר על השטח) בתוכנית הוצגו 180 סוויטות בגודל של 60 מ״ר עם חצר ובריכה פרטית לכל אחת. בשטח שהתפנה הם יקימו ספא עם 30 חדרי טיפול, אולם כנסים, מסעדות ובריכות חיצוניות ופנימיות.
כל זה קרה בזמן שוועדות התכנון החליטו לאשר הקמת מלון על חוף אמנון בשל המחסור בחדרי מלונות באזור, ובזמן שחברת פאי סיאם קיבלה מענק "הקמה ועידוד השקעה לאכסון מלונאי" כדי להקים חדרי מלון בכנרת. אבל במקום לבנות הרבה חדרים להרבה אנשים, החברה בחרה להקים מתחם מצומצם ויוקרתי.
וזה לא הכל. אותם 20 דונם נוספים שחכרה פאי סיאם מרמ"י, היו מיועדים למתחמי ספורט ונופש על פי התוכנית המקורית. איגוד ערים כנרת היה יכול להפעיל עליהם מתקנים לרווחת הציבור הרחב. אבל גם המתחם הזה לא יהיה נגיש לכולם משום שפאי סיאם מתכננת בו אזור גלמפינג (קמפינג יוקרתי).
את כפר הנופש עתידה להפעיל חברת ישרוטל, על פי הסכם התקשרות ל-24 שנים ו-11 חודשים שנחתם בראשית יולי. פאי סיאם תקבל דמי שכירות ופדיון מההכנסות. הסכם החכירה אמנם עלה לפאי סיאם 60 מיליון שקל ב-2021, אך כבר הספיק להכפיל את שוויו על פי דיווחי החברה ל-126 מיליון שקל, ועתיד להניב לה עוד מיליוני שקלים.
הצילו תשעה פיקוסים
רק סימבולי הוא שבשולי הפגיעה הזו בערכי הטבע התנהל מאבק אחר – רישיון כריתה חריג ל-254 עצים במפרץ אמנון, בהם אקליפטוסים ופיקוסים. המאבק התנהל בלי שלאנשים שניהלו אותו ונרתמו אליו היה ידוע כי מדובר למעשה בחלק מעבודות התשתית למלון. מאבק פעילי העצים הצליח להציל רק תשעה פיקוסים, וכעת מימוש הפרויקט כולו תלוי באישור הולחו״ף.
״היכולת של אזרחים לעקוב אחר רשיונות הכריתה לעצים ולהגיב אליהם בזמן אמת מוגבלת, ומאות אלפי עצים נכרתים בישראל מדי שנה״, אומר איל מגדלוביץ מנכ״ל עמותת מעירים. ״מאז שפיתחנו את מערכת ההתראות, אלפי עצים ניצלו מכריתה. יחד עם זאת המאבק הזה מתמקד בחולייה האחרונה בשרשרת ולא במחולל שלהן – תכניות הבנייה״.
טענה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת בחוף אמנון. ״רוב רשיונות הכריתה מונפקים מתוקפן של תוכניות מתאר ותב״עות, ולצד המאבק המוכר נגד כריתת עצים צריך להתחיל לבחון את התוכניות ולדאוג שהיבטים חברתיים וסביבתיים מוטמעים כבר בשלב התכנון״.
בגלל הוראות התמ״א מ-2019, שאושרה על ידי חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה בלי לראות את הבינוי הצפוי במקום וגלגלה את ההחלטה העתידית על אופי הבינוי לוועדות המחוזית והולחו"ף, נותרו אלו עם יכולת מוגבלת להשפיע על הבינוי במקום, החלטה שהוכיחה את עצמה כשגויה מעיקרה וככזו שלבסוף היטיבה עם יזמי הנדל״ן.
לאחר עשור של דיונים ותקציבי עתק על הכנת תוכניות ושכירת שירותי ייעוץ, במקום פיתוח של חוף ציבורי קיבלנו כפר נופש לעשירים על משאב טבע ציבורי מופרד מהרצף הטבעי של רצועת צפון הכנרת, שיגרום לייבוש שטח מהכנרת. וכל זה בהליך לא שקוף, סבוך ומוסתר מהעין הציבורית בזמן שבעלי עניין יושבים ודנים יחד עם חברי הוועדה ארוכות על פרטי התוכנית שתחרוץ את גורל החוף.
מאיגוד ערים כנרת נמסר בתגובה: "עד כה טרם נחתם הסכם חכירה עם איגוד ערים כינרת באשר לשטחים בחוף מפרץ אמנון. עם זאת, בהתאם לחוק 'הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, מנהל האיגוד את חוף הרחצה המוכרז במפרץ אמנון הפועל במקום זה שנים רבות למען הציבור כולו.
תמ"א 13/13 א' לחופי הכנרת העוסקת גם בחוף מפרץ אמנון נכנסה לתוקפה ביולי 2019 לאחר הליך תכנון ארוך ומפורט, תיאום ואישור סדור בהתאם לחוק. תוכנית זו, לה היו שותפים כלל הגורמים שלהם בעניין באזור ובכללם המשרד להגנ"ס, הגופים הירוקים, רשות המים ועוד כוללת בתוכה גם מתקן שייט מסחרי ציבורי. האיגוד ומוסדות התכנון מתנהלים ופועלים בהתאם לתכנית המאושרת.
איגוד ערים כינרת ממונה על פי החוק על שביל סובב כינרת ועל יישום, הלכה למעשה, של זכות המעבר החופשי של הציבור בשטחים הציבוריים והגישה אל קו המים. ננהג כך גם כלפי היזמים במפרץ אמנון, כפי שאנו נוהגים מול כל יזם ונוודא כי השטח השייך לציבור יישאר של הציבור ויתאפשר בו מעבר חופשי בכל ימי השנה.
"תכנית תמ"א 13/13 א' אישרה ייבוש בשטח מצומצם של כ-1.5 דונם. תסקיר סביבתי אשר התייחס גם לסוגיה זו וקבע כי להרחבת התחום היבשתי בקטע זה אין כל השפעה אקולוגית נופית וכי הדבר יתרום ליצירת רצף נגיש לציבור כולל שטחי פעילות איכותיים לנופש ציבורי באזור בו רוחב החוף צר מאוד".
תגובת מנהל התכנון: תכנית הבינוי והפיתוח של המלון בחוף אמנון אמורה להגיע לדיון בולחוף בקרוב והולחוף תקבל החלטה.
מפאי סיאם, רוני צארום ורמ"י – עדיין לא התקבלה תשובה.