מערכת הבחירות הנוכחית התנהלה עד היום בעיקר במרחב הווירטואלי, במסרונים ובהודעות וואטספ ששידרו לכל עבר את תעמולת הרשימות. החל מהיום ישודרו משדרי התעמולה של הרשימות בערוצי הטלוויזיה והרדיו עד ערב הבחירות. בשבועיים הקרובים נפגוש כל הברקה, גימיק ופרובוקציה שאפשר לדמיין – ושלא הופיעה עד עכשיו.
שידורי התעמולה בישראל משודרים בכלי התקשורת בעלי רישיון שידור, הן ברדיו והן בטלוויזיה, והזמן המוקצה לכל רשימה בטלוויזיה מורכב מזמן בסיס של 7 דק' בתוספת שתי דקות על כל חבר כנסת מכהן בכנסת היוצאת המשתייך לאותה רשימה. כך הליכוד, מקבל את מספר הדקות הרב ביותר, לאחר מכן מפלגת העבודה (לשעבר המחנה הציוני) ואחר כך יש עתיד. ברדיו כל רשימה זכאית ל-15 דקות זמן בסיס בתוספת 4 דקות על כל ח"כ מכהן. בסך הכל עומדות לחלוקה 534 דקות לתעמולה בטלוויזיה ובתוספת 1,068 דקות לתעמולה ברדיו. הרשימות אינן מחויבות לנצל את מלוא הזמן העומד לרשותן.
למרות שלא כל הזמן המוקצה לרשות הרשימות, מנוצל, הרי ששידורי התעמולה המתאפשרים לרשימות, ודאי אלה אשר אמצעיהם מועטים, הינם בבחינת כלי חינמי להעברת מסרים, הטמעת אידיאולוגיה וגם הנעה להצבעה. כמה פעמים גיחכתם מול תשדיריו של הרב אמנון יצחק? ועדיין מבחינתו זו היתה אפשרות להפיץ בחינם את מסריו. כל מה שצריך זו מפלגה רשומה שתגיש רשימת מועמדים. אין עלות נוספת, אין אותיות קטנות. צלם סרטון, קבל זמן מסך.
להערכת חגית שוכמן מחברת "מדיה צ'ק", במונחים כספיים, שווי דקות השידור בערוצים המסחריים הניתנות לרשימה חדשה מוערך בכ-350 אלף שקל (כ-25 אלף שקל לדקת פרסום בערוצים 12 ו-13) וזאת לצד דקות השידור המתקבלות בתחנות הרדיו השונות ומערכות בשווי של כ-30 אלף שקל. מכאן, ניתן רק לדמיין את ההפסדים הנגרמים לזכייניות, אף ששעת שידורי התעמולה נדחקה ל-23:00 בלילה במהלך השבוע, ו-18:00 בשבת.
מישהו בכלל רואה את זה?
לעתים נדמה כי ב-2019 הדיון לגבי רלוונטיות התעמולה בטלוויזיה התייתר. רבים מסכימים כי ימי 100% רייטינג בטלוויזיה חלפו וכי יכולת העברת המסרים של הרשימות השונות אינן תלויות היום במשדרי הטלוויזיה לבדם. ואכן גם הוועדה הציבורית שבראשה עמדה השופטת בדימוס דורית בייניש, המליצה על שינוי מתכונת שידורי התעמולה, אך המלצותיה לא הוטמעו ותשדירי הבחירות עדיין תופסים נתח משמעותי.
לאורך 20 השנים האחרונות, שידורי התעמולה נחשפו ללמעלה מ-20% מהציבור בכל מערכת בחירות, מספר לא מבוטל בכלל של אזרחים ואפיק תעמולה שעדיין מספק חשיפה משמעותית, למרות ירידת קרנו. כלומר, לפחות אחד מכל חמישה ישראלים בגירים צופה בשידורי התעמולה בזמן אמת (אם להיסמך על נתוני המדרוג), ונתון זה אינו מגלם בתוכו גם את מספר המצביעים הפוטנציאליים הנחשפים אל תשדירי התעמולה במדיות הווירטואליות ובהפצה באמצעות הודעות אישיות. יתרה מזאת, סרטוני תעמולה רבים המופקים למדיה הטלוויזיונית משמשים את הרשימות השונות גם בעבור תעמולה המתרחשת במדיות האחרות, כך שאין מדובר בהשקעה נוספת עבור המפלגות.
אז מה יש לנו פה? זמן שידור בחינם, חשיפה ב-6 ערוצים ותחנות רדיו במקביל, קהל מפולח המבקש לצפות ולצרוך תעמולת בחירות – בקיצור, עסקת המאה לכל רשימה, במיוחד לאלו שאמצעיהן מוגבלים.
אז מה בכל זאת השתנה?
ימי הזוהר של שידורי התעמולה נמצאים ככל הנראה מאחורינו. בעבר השתתפו בשידורי התעמולה טובי השחקנים ומי שמוגדרים היום "נכסי צאן ברזל" דוגמת נעמי שמר, הגשש החיוור, ספי ריבלין ועם השנים השתתפותם פחתה. זאת, לצד ציניות רבה הן ברחוב הישראלי והן בקרב הרשימות המתמודדות באשר למהות והצורך בשידורי תעמולה אלה.
לפני הבחירות לכנסת ה-18, קוצר משך שידורי התעמולה משלושה שבועות לשבועיים ולקראת הבחירות לכנסת זו אף נערך ניסיון לשנות מהיסוד את שידורי התעמולה, במסגרת יישום המלצות. לא יהיה זה מופרך להמר שזו תהיה מערכת הבחירות האחרונה שבה שידורי התעמולה משודרים במתכונת הקיימת. העולם השתנה, האופן שבו אנו צורכים פוליטיקה ותעמולה משתנה וכך גם שידורי התעמולה ישתנו. ולמרות הכל, ישראלים רבים יתיישבו הערב ובערבים הקרובים ויצפו בשידורי התעמולה הערב.