לפני כעשרה ימים הגיעו שוטרים לביתו של מיכאל חסן, מתמודד נפש מנתניה, בעקבות דיווח של שכנים כי הוא מתנהג בצורה אלימה. השוטרים, שהכירו את חסן וידעו על מצבו הנפשי, ירו בו למוות לאחר שהבחינו כי הוא אוחז בסכין. מהתיעוד שהפיצה המשטרה נראה שחסן היה במרחק רב מהשוטרים ולא היווה סכנה מיידית. כמו כן, לפי הפרסומים הירי כוון לעבר מרכז הגוף ולא לרגליים.
מיכאל חסן, אמיר גדידיאן ומוניר ענתבאווי היו כולם מתמודדי נפש שנהרגו כתוצאה ממפגש שלהם עם שוטרים, זאת לאחר שפורסמו בפברואר 2021 מסקנות הוועדה שהייתה אמונה לשנות את תוצאות המפגשים הללו.
במאי 2020 נורה למוות בירושלים איאד אל-חלאק, צעיר פלסטיני שאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך. השוטר הואשם בהמתה בקלות דעת ומשפטו מתנהל מזה כשנה. בעקבות מותו של אל-חלאק, הקים הנשיא דאז רובי ריבלין ועדה בין-משרדית לטיפול של כוחות האכיפה והביטחון עם מתמודדי נפש ואנשים עם מוגבלויות.
בראשות הוועדה ישב מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, נציגי עמותות לאנשים עם מוגבלויות, נציגי משרד הבריאות, המשטרה והמשרד לבטחון פנים. במהלך דיוני הוועדה נציגי המשטרה והוועדה לביטחון פנים הפסיקו את השתתפותם באופן חד צדדי, והצטרפו רק בשלב הדיון המסכם. עד היום המלצות דוח הוועדה לא יושמו במלואן.
"למעלה משנתיים מאז ניתנו המלצות הוועדה ובשטח נעשה מעט מאוד. היקף ההכשרות לשוטרים מצומצם למדי וצוותי התערבות במשבר טרם הוקמו", אומרת ד"ר עידית סרגוסטי, אחראית תחום יישום מדיניות בארגון "בזכות" לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. "כל יום שחולף חושף עוד ועוד אנשים עם מוגבלות לפגיעה בזכויותיהם ולמפגשים בעייתיים עם גורמי האכיפה, המסתיימים לעתים גם במוות שאותו ניתן היה ככל הנראה למנוע".
הכשרות ל-116 שוטרים
דוח הוועדה הבין משרדית הצביע על מספר כשלים במפגשים בין המשטרה לאנשים עם מוגבלות, בהם קושי בזיהוי המוגבלות על ידי גורם האכיפה, אשר עלול לגרום לפרשנות שגויה של ההתנהגותו הנובעת מהמוגבלות – וסיווגה כמאיימת.
מתמודדי הנפש לעתים מתקשים לזהות כי מדובר בגורם אכיפה, ולפיכך אינם מבינים את הסיטואציה, מי נמצא מולם וכיצד מצופה מהם לנהוג. גורמי האכיפה לא תמיד מודעים לקושי המוגבר של בעל המוגבלות להתמודד עם האירוע, ולעיתים אין נכונות של השוטרים בזירה להיעזר בגורמים מתווכים.
הוועדה המליצה לפעול בשלושה מישורים עיקריים: הכשרות, הקמת צוותים רב מקצועיים לשעת משבר, והמשך בחינת ייצוג היתר של בעלי מוגבלויות בהליך הפלילי.
ראשית המליצה הוועדה על קיום הכשרות, שיספקו בידי השוטרים כלים לזיהוי בעל המוגבלות ויסייעו להם לקיים תקשורת מותאמת בזירה ולהרגיע את הסיטואציה. ההשתלמות פותחה בשיתוף משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, אגף בריאות הנפש וג'וינט ישראל. משך ההשתלמות כשבוע, ואותם רפרנטים אמורים להמשיך לעבור רענון בנושא מדי תקופה.
מ-2021 ועד היום התקיימו ארבע הכשרות ל-116 שוטרים המוגדרים רפרנטים, מומחי תוכן להתמודדות עם בעלי מוגבלויות ובפרט מוגבלות שכלית ונפשית. לפי המשטרה, הם אמורים לשרת בכל 87 התחנות ברחבי הארץ, אך בשל מעברים של הרפרנטים לתפקידים שונים בין תחנות, אין בהכרח בכל תחנה בארץ רפרנט.
התפקיד של הרפרנט כולל הדרכת השוטרים בתחנות על ידי העברת שיעור שבועי, זמינות להדרכות נקודתיות ולהתייעצויות במקרה של אירוע עם בעל מוגבלות. בנוסף, על השוטרים לעבור הדרכת לומדה דיגיטלית בנושא של מוגבלויות שכליות ונפשיות שבסיומה הם נדרשים לעמוד במבחן מסכם.
"המשטרה הלכה על מודל של רפרנטים, אבל האופן שבו הידע אמור להיות מוטמע בסוף זה שכל שוטרי סיור יזהו אנשים עם מוגבלות וידעו מה עליהם לעשות במפגש", אומרת סרגוסטי. "זו תורה שלמה שאי אפשר להעביר בשעה של הרצאה".
"הכשרות לא מספיקות", אומר נתי לגמי, אחראי מעצרים בסניגוריה הציבורית ואחראי משותף על תחום הפסיכיאטריה שגם לקח חלק בוועדה הבין משרדית לטיפול בנושא. "בסופו של יום מי שנתקל במתמודדי הנפש הם שוטרי הסיור. יש אלפי שוטרי סיור ואי אפשר להכשיר את כולם. הפתרון חייב להיות הקמת צוותי המשבר. זה יציל חיים".
300 קריאות על אירועים
הקמת צוותי משבר רב מקצועיים שיגיעו לזירת האירוע היתה המלצה מרכזית נוספת של הוועדה. צוותים אלה אמורים לכלול גורמים מתחום בריאות הנפש כמו פסיכיאטר ופסיכולוג, גורמי רווחה כמו עובדים סוציאליים וגורמי השיטור.
בעת אירוע נקודתי הצוותים המקצועיים אמורים להעריך את מצבו הנפשי של המתמודד עם מוגבלות, לסייע לתווך בינו לבין גורמי האכיפה, להציע פתרונות טיפוליים קיימים ולעצור ככל הניתן את הידרדרות האירוע. אלא שצוותים כאלו עדיין לא הוקמו.
לפני כשנה הוקם צוות שהורכב מנציגים של המשרד לביטחון פנים ומשרדי הבריאות, הרווחה והמשפטים ומטרתו היתה ליישם את המסקנות המרכזיות של הוועדה, בין היתר להקים את צוותי ההתערבות במשבר. נכון להיום אין להם תאריך יעד להקמת צוותי ההתערבות הללו.
"אם היה צוות התערבות, היה אפשר למנוע את המוות של מיכאל חסן", אומרת סרגוסטי. "השוטרים ידעו שמדובר באדם עם מוגבלות, לכן היה צריך להגיע צוות להרגיע את הסיטואציה ולא להסלים אותה. הבעיה מוכרת שנים, הפתרון ידוע, ועדיין אנשים משלמים בחייהם".
"אם היה צוות התערבות, היה אפשר למנוע את המוות של מיכאל חסן. היה צריך להגיע צוות להרגיע את הסיטואציה ולא להסלים אותה"
לאחרונה העלתה ח"כ מיכל וולדינגר (הציונות הדתית) הצעת חוק להקמת "צוותי התערבות במשבר". על פי ההצעה צוות רב מקצועי יהיה זמין לציבור בפריסה ארצית כל יום, כל היום. לצורך העניין יוקם מוקד ארצי לסיוע נפשי שיפנה את הצוותים לאירועים שיתקבלו אצלם בין אם על ידי אזרחים או מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות או על ידי כוחות הביטחון.
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ונמצאת בדיונים על המודל התקציבי, ובהכנה בוועדת הבריאות לקראת קריאה ראשונה.
הקמת צוותי משבר אמורה לסייע גם ביישום ההמלצה השלישית של הוועדה – בחינת טענות לייצוג יתר של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי, במעצרים ובבתי המשפט.
ההערכה היא שמדי חודש מתקבלות כ-300 קריאות על אירועים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, בדגש על מוגבלות נפשית. נציגי הרווחה בוועדה אמדו בזהירות כי מתרחשים בשנה קרוב ל-20 עד 30 מקרי קצה משבריים.
המשטרה לא דורשת מהשוטרים לדווח על מקרים שבהם הופעל כוח כלפי אזרחים. לפי הוראת משטרה על "השימוש בכוח" משנת 1990 נקבע באילו מצבים שוטרים רשאים להשתמש בכוח, אך לא נקבעה חובת דיווח כללית.
לדברי לגמי, קשה לאמוד את המספר המדויק של מעצרי מתמודדי נפש ובעלי מוגבלויות, אך מדובר במספרים משמעותיים שאכן מאששים את הטענה לייצוג יתר. "יש שיאמרו שמדובר ב-20 אחוז מהמקרים (בעוד חלקם באוכלוסייה עומד על 17 אחוז – ע"ש), אבל אין סטטיסטיקות מדויקות", הוא אומר. "המשפט הפלילי מלא במתמודדי נפש או בעלי מוגבלויות שבגלל שהטיפול של הקהילה בהם לא מספק, מגיעים לידי הגורם הזמין הראשון – המשטרה.
"המשפט הפלילי מלא במתמודדי נפש או בעלי מוגבלויות שבגלל שהטיפול של הקהילה בהם לא מספק, מגיעים לידי הגורם הזמין הראשון – המשטרה"
"נקודת הכשל היא שמי שבא לטפל הם לא האנשים המוכשרים לכך. מגיע שוטר, רואה מסוכנות, ולא מבין שהמסוכנות נובעת בגלל במצב של סטרס או מאי לקיחת כדורים, ואז הפרשנות שלו שהאדם מסוכן. הוא לא מבין שמי שנמצא מולו הוא מתמודד שדרוש לו טיפול רפואי. הכלים של שוטר הם אכיפה. במקרה של מיכאל חסן זה הסתיים במוות, אבל בהרבה מקרים זה נגמר במעצרים".
נהלים לא מחייבים
במקביל לפרסום דוח הוועדה, המשטרה ליקטה נתונים משוטרים שהיו בשטח והתמודדו באירועים עם אנשים עם מוגבלות. שוטרי הסיור סיפרו על קושי בהפעלת גורמי טיפול כמו פסיכיאטרים מחוזיים או גורמים קהילתיים של משרד הבריאות; הם טענו כי המערכת המטפלת השאירה אותם לטפל באירוע בשטח לבד, מה שהחריף את תוצאותיו; והם הבהירו כי לו היו יודעים מראש שמדובר באירוע שמערב אדם עם מוגבלות נפשית, היו מתמודדים איתו טוב יותר.
לאור הטענות, פרסמה המשטרה באוגוסט 2021 נוהל חדש לטיפול באירוע עם אדם עם מוגבלות. לפי הנוהל, צוות השיטור צריך להיות מצוייד במצלמת גוף, מכשיר טייזר ותרסיס פלפל.
הנוהל כולל ניסוחים רכים ובלתי מחייבים. כך למשל נכתב ש"השוטרים יפעלו ככל שניתן על מנת להרגיע ולבודד את האדם עם המוגבלות הנפשית מסביבה רועשת או ממסיחים העלולים לגרום לו ללחץ".
במרץ 2021 ניסו שוטרי משטרת חיפה לעצור את מוניר ענתבאווי לאחר שקיבלו דיווח על אדם שמשתולל ברחוב. לדברי השוטרים שהגיעו למקום, ענתבאווי ניסה לדקור אותם והם ירו בו למוות. "חרף התוצאה הטראגית, הירי באירוע בוצע בהתאם לדין ולנהלים", נמסר ממח"ש. " לאור האמור הוחלט לגנוז את התיק במישור הפלילי מחוסר אשמה ובמקביל להעביר למחלקת משמעת של המשטרה את ממצאי חקירת האירוע, לצורך הפקת לקחים בנוגע לטיפול באירועים בהם מעורב אזרח הלוקה בנפשו".
באפריל 2021 מתמודד הנפש אמיר גדידיאן מת בעת שנאזק ורותק לקרקע בזמן שהיה בהתקף פסיכוטי. לפי חשיפת המקום, המכון לרפואה משפטית העביר חוות דעת הקובעת כי ייתכן קשר סיבתי בין התנהגות השוטרים למותו. "התיק מצוי בימים אלו בבחינה", נמסר ממח"ש. גם בעניינו של חסן לא מסרו ממח"ש פרטים, רק הבהירו כי התיק עדיין בחקירה.
במאי 2021 מתמודד הנפש טיבריו ווקסלר מבאר שבע נפצע באורח בינוני לאחר התקלות עם כוח השיטור. על פי דיווח של חדשות 12, ביולי של אותה שנה נעצר מתמודד נפש מירושלים באלימות בביתו ובנובמבר מתמודד נפש מקיבוץ מעברות שאיים על שכנו נפצע באורח קשה לאחר התערבות המשטרה. "השוטרים ידעו על מצבו מבעוד מועד, אך למרות זאת האירוע הסתיים בירי", אמר עו"ד ניצן ביילין מהסנגוריה הציבורית. "מקרה זה מצביע שוב על כשלים חמורים של התמודדות המשטרה עם מתמודדי נפש".
ממשטרת ישראל נמסר: "במשטרת ישראל פועלת מזה מספר שנים בראשות הסמפכ״ל מנהלת נגישות והשוויון ,לקידום הנושאים שעלו בצוותי הנשיא, ביניהם שילוב אנשים עם מוגבלות, גיבוש דרכי מענה בשגרה והכשרות שוטרים.
"לאחרונה גם החל מימושה של תכנית מפגשים בין חברי הצוות הבין משרדי והשותפים לבין מפקדי התחנות, לשם בחינת יישום תפקיד הרפרנטים. הכשרת הרפרנטים המתקיימת במכללה הלאומית לשוטרים מהווה חלק מתכנית העבודה של המנהלת ובכל שנת עבודה עתידים להתקיים בין שלושה לארבעה מחזורי הכשרה.
"המשטרה רואה חשיבות עליונה בקידום הנושא ותמשיך להוביל את התפיסה ואת הפעילות בשת"פ עם המשרד לבטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד הבריאות ועשרות עמותות וארגונים העוסקים בתחום. נמשיך לגבש ולממש תכניות עבודה ולקדם הלכה למעשה הנגשת מבנים, הנגשת שירות, התאמה של שירותי משטרה לאנשים עם מוגבלות ושילובם במשטרת ישראל".