השלט שקיבל את פני הבאים למסעדת "שבת אחים" בתום חג הפסח, בית התמחוי בשדרות, הבהיר שהמקום ייסגר לאחר ארבע שנות פעילות. לעמותת "מרכז החסד שדרות", שמפעילה אותו, נגמר הכסף.
לדברי אביחי עמוסי, מנכ"ל העמותה, עלות הפעלתו החודשית עומדת על 15 אלף שקל, זאת בנוסף לעלויות של סלי מזון שהם מחלקים לכ-350 משפחות בעיר. התקציב מהמדינה עומד על 175 אלף שקל בשנה, ויש עוד תרומות, אבל הן הפסיקו להגיע. "הוראות קבע שהחזיקו את המקום הלכו והתפוגגו, חלקן מתורמים של 10 שנים או יותר", אומר עמוסי. "בנוסף, עלויות התפעול יקרות יותר. פניתי למחלקת הרווחה בעירייה, ביקשתי שינסו לסייע. האוכלוסיה שמגיעה לסעוד כאן תלוייה במקום. אני ממתין לתשובה".
דורון שבתאי, עובד סוציאלי תושב העיר, פרסם את הסיפור ברשתות החברתיות והקים עמוד לגיוס המונים למימון בית התמחוי. ח"כ נעמה לזימי נרתמה לסייע, ועוזרו של שר הרווחה יעקב מרגי טען בפני שבתאי כי ינסה לסייע בתמיכה שנתית מסודרת למקום.
עיריית שדרות מסרה בתגובה כי "מדובר במקום פרטי שאינו קשור לעירייה. העיריה באמצעות אגף הרווחה מסייעת לכל תושב ותושבת בעיר ולכל משפחה הנזקקת לסיוע".
על פי נתונים של עמותת "לשובע", המפעילה שלושה בתי תמחוי בארץ ומספקת הסעדה ליותר מ-600 נזקקים מדי יום, ישנה עלייה בכמות המבקשים סיוע שהחלה לאחר תקופת הקורונה ונמשכת עד היום בשל יוקר המחייה המאמיר. לדבריהם, אל האוכלוסייה של מבקשי הסיוע נוספו לאחרונה גם פליטים מאוקראינה, ובתל אביב ניכרת עלייה של פונים מאוכלוסיית מבקשי המקלט.
מאיפה תגיע הארוחה הבאה?
"מי שמגיע לבית תמחוי הוא מי שגם אם יהיה לו עוף בבית, הוא לא יבשל אותו מכיוון שאין לו חשמל או שאין לו גז, או שאין לו את שניהם", אומר עמוסי. "אלה אנשים שסלי מזון לא מספיקים עבורם", מוסיף שבתאי. "אלו אנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי".
אי-ביטחון תזונתי הוא אחד הסממנים של עוני, והוא מתבטא בזמינות מוגבלת של מזון, ובאי יכולת להגיע באופן סדיר ובדרכים מקובלות לתזונה בסיסית, בריאה ומאוזנת.
מדוח שפרסם הביטוח הלאומי ב-2021, 20 אחוז מהאנשים בישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי. כ-265 אלף משפחות, בהם כ-320 אלף ילדים – חיים באי ביטחון תזונתי חמור.
לפי הנתונים, מחצית מהאנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי הם אנשים עובדים. "אדם שחי בשכר מינימום ויש לו שניים שלושה ילדים, צריך לעבוד 145 שעות כדי לרכוש את סל המזון המומלץ על ידי משרד הבריאות", אמר בעבר פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. "כלומר משרה מלאה של אחד מבני הזוג כדי לרכוש את סל המזון. זה אומר ששוק העבודה כיום אינו מאפשר לאנשים עובדים להביא מזון לבית".
חוסר ביטחון קבוע
הדוח של ביטוח לאומי מצביע על כך שחוסר ביטחון תזונתי חמור הוא מצב שקשה להיחלץ ממנו. הממצאים מראים כי מי שחיו בחוסר ביטחון תזונתי בסקר שנערך ב-2016, נותרו במצב זה גם ב-2021. נושא זה נבחן לאורך עשור בשלוש תקופות שונות, ב-2012, ב-2016 וב-2021, ולאורך שלוש התקופות 6.5 אחוז מהאוכלוסייה נותרו בחוסר ביטחון תזונתי חמור. הדוח מראה כי הסיכויים של משפחה ענייה להגיע למצב של אי ביטחון תזונתי גבוה פי 1.7 מהסיכוי של משפחות שחיות מעל לקו העוני.
"משפחות אלה באופן תדיר מדלגות על ארוחות כי אין להם כסף לקנות אוכל", אומרת בקי כהן-קשת מארגון "רבנים לזכויות אדם", ומפורום ארגוני המזון, הפועל לשינוי המדיניות בתחום. "מדובר על ילדים שהולכים לישון רעבים או שהולכים לבית הספר בלי כריך ועל מבוגרים שמוותרים על ארוחות כדי שלילדים שלהם יהיה מה לאכול, שלא אוכלים את המזון באיכות ובכמות הנדרשת".
"מדובר על ילדים שהולכים לישון רעבים או שהולכים לבית הספר בלי כריך ועל מבוגרים שמוותרים על ארוחות כדי שלילדים שלהם יהיה מה לאכול"
"בארץ נפוצה גם הבעייה של חוסר ביטחון תזונתי סמוי. זה מצב שבו אנשים אוכלים למשל רק לחם לבן ומוותרים על פירות, ירקות ודגים כי זה יקר. גם אם הם לא מרגישים את הבטן מקרקרת, מבחינה תזונתית הם בחוסר ביטחון תזונתי. אותנו מטריד גם מי שאין לו כסף לקנות מצרכי מזון בריאים".
המועצה לביטחון תזונתי קמה במסגרת משרד הרווחה בתוקף חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי תשע״א-2011, שנחקק מתוך רצון לחולל שינוי משמעותי בטיפולה של המדינה בתופעה בישראל. היא החלה את פעילותה ב-2012 עם מינויו של פרופ' דב צ'רניחובסקי לראשות המועצה, אלא שמדובר היה בגוף ללא יכולת ממשית לייצר פעולה בשטח שכן משרדי הרווחה לאורך השנים הקצו תקציבים נמוכים לפעילותה שהתרכזו בעיקר לקראת פסח וראש השנה. בתחילת 2021 נפטר יו"ר המועצה צ'רניחובסקי, ופעילות המועצה נפסקה. רק כשנה לאחר מכן מונה היו"ר הנוכחי, פרופ' רוני סטריאר, יחד עם חברי מועצה חדשים והישיבה הראשונה התקיימה במאי 2022.
ב-2017 יצא משרד הרווחה בפיילוט של מיזם "ביטחון תזונתי", לסיוע לכ-10 אלפים משפחות. במסגרת המיזם, מקבלות המשפחות 350 שקל בחודש בכרטיס נטען ועוד 150 שקל שווי סל של פירות וירקות. התוכנית כוללת גם סדנאות במרכזי "עוצמה" כדי לעזור למשפחות אלה להיחלץ ממעגל העוני. החברה שזכתה בהפעלת המיזם היא "אשל חב"ד" והיא מבצעת אותו ברשויות מקומיות בכל הארץ. ב-2022 התרחב המיזם ל-35 אלף משפחות.
ב-2022, בזמן ממשלת השינוי, לראשונה הוקצו 46 מיליון שקל למשרד הרווחה עבור "ביטחון תזונתי", כשורה בבסיס התקציב. כלומר, היתה וודאות לגבי המשך התקצוב גם בשנה העוקבת. אלא שבתקציב ל-2023 הוא לא מופיע כלל.
בישיבת העבודה והרווחה שהתקיימה במרץ, הסביר מנחם בלויא, יו"ר אשל חב"ד, שהתקציב לטובת הפרויקט מיוני 2022 ועד יוני 2023 עומד על 150 מיליון שקל: "מתוכם המדינה מביאה 95 מיליון שקל, הרשויות המקומיות 15 מיליון, ואת היתרה אנחנו מגייסים – 40 מיליון". כלומר, החל מעוד חודשיים המיזם עשוי להתבטל בשל חוסר תקציב.
"95 מיליון השקלים היו אמורים להגיע מתקציב המשרד, אבל תקציב הרווחה לוט בערפל כרגע", אומרת מיכל מנהיימר, מנכ"לית איגוד העמותות שהשתתפה בישיבת העבודה והרווחה שהתקיימה במרץ. "במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הובטחו כספים בצורה לא פרופורציונלית למה שהממשלה מסוגלת לתת, וכשקמה הממשלה חל קיצוץ רוחבי בכל ההסכמים. 46 מיליון השקלים שכבר היו בבסיס התקציב, היוו רק 5.5 אחוז מהמחזור השנתי של עמותות המזון. טיפה בים לעומת מה שבאמת צריך. הממשלה הזו פשוט גונבת מהעניים".
בחודש מרץ הודיעה הממשלה כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים היא תקצה מיליארד שקל להרחבת המיזם לביטחון תזונתי ועוד 100 מיליון לתמיכות במזון. בפועל, בדיוני התקציב האחרונים הוחלט כי רבע מיליארד שקל יועברו לטיפול בנושא בשנה הנוכחית, וחצי מיליארד ב-2024. אלא שהסכום הזה לא צפוי להגיע למשרד הרווחה, שבראשו עומד חבר ש"ס יעקב מרגי, אלא למשרד הפנים למיזם כרטיסי המזון הנטענים של אריה דרעי.
גופים ללא תקציב
ממידע שהגיע אלינו עולה כי האוצר הבהיר כי אינו מתכוון לממן שני מיזמים הקשורים לביטחון תזונתי ולכן לא נמצא התקציב להמשך המיזם במסגרת משרד הרווחה. בימים אלו מתנהלים דיונים אינטנסיביים בין האוצר לרווחה בשאלת המימון למיזם. עוד נודע לנו כי מתוכננת הקמת רשות לביטחון תזונתי, שתאגד תחתיה את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ואת המיזם לביטחון תזונתי, רק שכרגע לא ברור איפה נמצא התקציב למי מבין הגופים הללו.
המענה שמתוכנן לתת לסיוע לביטחון תזונתי יגיע באמצעות כרטיסי מזון שיחולקו למשפחות הזכאיות להנחה גבוהה בארנונה. "רק 14 אחוז מהאנשים שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי עומדים בקריטריונים", אמר בתגובה יו"ר המועצה לביטחון תזונתי רוני סטריאר. לדבריו, בשיטה זו ישנה העדפה ברורה לאוכלוסיה חרדית הזכאית להנחה בארנונה, ולא לכלל האוכלוסייה של הסובלים מאי ביטחון תזונתי.
בינתיים ימשיכו הארגונים לעשות את תפקידה של המדינה ולסייע לאוכלוסיות החלשות. "לקראת החגים צועקים 'גוועלד', ומישהו מעביר למישהו כסף", אומרת כהן-קשת. "אבל סכומים אלה הם תוצר של לחץ או צורך רגעי, ולא העברה מסודרת מתמשכת. "יש עו"סיות שמתקשרות אלי ומבקשות שאגייס תרומות בטוויטר למטופלים שלהן, כי אין להן אלטרנטיבה", אומר שבתאי. "זאת הבעיה של רווחה מבוססת תרומות, שהיא באה בגלים, ובזמן משבר כלכלי התרומות נפסקות".
מהאוצר נמסר בתגובה: "במסגרת תהליך אישור תקציב המדינה תובא בהמשך לאישור הממשלה החלטה בנושא מימוש ההסכמים הקואליציוניים. החלטה זו צפויה לכלול התייחסות בנושא הבטחון התזונתי".
תגובת משרד הרווחה והביטחון החברתי: "בימים אלו נושא תקצוב 'המיזם לביטחון תזונתי' נמצא בדיונים אינטנסיביים מול משרד האוצר. השר מרגי פועל מול משרד האוצר בנחישות על המשך תקצוב 'המיזם לביטחון תזונתי' במשרד הרווחה ללא קשר ובמקביל למיזם תלושי המזון של משרד הפנים. המיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה מיועד לאוכלוסיות רווחה המקבלות סיוע מדי חודש בחודשו למקרים הקשים ביותר של אי ביטחון תזונתי. אנו מתקשים לראות מצב בו משרד האוצר מפקיר 36,000 משפחות הנתמכות מהמיזם לגורלם".