"רוצים לקחת אותנו מהבית שלנו", אומרת מיקה טקלה, תלמידת גימנסיה הרצליה בת"א, מדריכה בשבט צופי דיזנגוף. "בתכלס, אנחנו לא שונים מכל הילדים פה, אותו בית ספר, אותם צופים. אנחנו בדיוק אותו דבר, חוץ מהעובדה שההורים שלנו לא נולדו פה. אני באמת לא יודעת למה החליטו לגרש אותנו. זה לא שההורים שלנו הפריעו, זה לא כי עשינו משהו".
טקלה היא אחת מעשרה נערים ונערות ילידי ישראל, בני 15, תלמידי כיתה י', כולם נולדו להורים שהגיעו מהפיליפינים, כולם קיבלו החודש הודעות שלפיהן עליהם לעזוב את הארץ בתוך 30 יום. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לפני כשלוש שנים שיש לפעול כדי לתת ל-14 המשפחות האחרונות של ילידי 2005 מעמד בארץ, בהתאם להחלטת הממשלה. ועדה מיוחדת שדנה במקרים חיזקה את ההמלצה. החודש התברר שארבע מהן קיבלו מעמד, ועשר קיבלו צו גירוש. כל הסבר לא ניתן להבדלים בין אלה לאלה.
"המלצות הוועדה נבחנו", נמסר מדוברות רשות האוכלוסין וההגירה (התגובה המלאה בסוף), "והוחלט לדחות את בקשתן של 10 משפחות ולהעניק מעמד ל-4 משפחות".
"עורך הדין שלנו אמר שזכינו בעתירה, זה משהו שאנחנו יודעות", אומרת ג', אימה של א', ספורטאית מצטיינת מאותו תיכון. "לא ידענו שמשהו השתנה, ופתאום משרד הפנים החליט להפוך הכל. אמרו לנו לקום וללכת".
"אנחנו משחקות עם א' כבר מעל ארבע שנים", כתבו השבוע שחקניות הנוער של מכבי תל אביב בכדור-עף, "היא שחקנית מצוינת וחברה אמיתית, תומכת ועוזרת לכולם. אנחנו מוכנות לעשות כל שיידרש על מנת ש-א' תישאר בישראל ובעיר תל אביב. אנו מבקשות בזאת, בכל לשון של בקשה, ש-א' תהפוך להיות אזרחית קבועה במדינת ישראל ותמשיך איתנו כשחקנית בקבוצת ליגת העל לנשים במכבי תל אביב".
"אני לא מכיר ילדים שנולדו כאן, שאוהבים ותורמים כמו הילדה הזו", אומר על א' נועם אלבז, המאמן הראשי במחלקת הכדור-עף של מכבי תל אביב, "אין שום סיבה שהמשפחה הזו תעקר מכאן, אני לא יכול להבין אפילו איך שוקלים לגרש את האנשים האלה. זה מדיר שינה מעיני, אני מוכן ללכת לשבת במעצר במקומה אם חלילה זה יגיע לזה".
החלטה שרירותית
אתמול התקיים דיון סוער בוועדת הפנים של הכנסת במקרה של העשרה, המתעתדים בימים הקרובים להגיש ערר לבית הדין לעררים של רשות האוכלוסין בירושלים, רובם באמצעות עו"ד מיכל פומרנץ.
ב-2010 החליטה הממשלה להעניק מעמד לילדי זרים שנולדו בישראל ושעלו באותה שנה לכיתה א'. עשרות משפחות אחרות של ילידי אותה שנה, שעלו לגן חובה ולא לכיתה א' הגישו בקשות בבתי משפט שונים, נענו בחיוב וקיבלו מעמד.
14 המשפחות שעתרו למחוזי באמצעות עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ לא ידעו, לטענתן, שהפתח לבקשת מעמד קיים ולכן לא הגישו את הבקשות. בהחלטתו מ-2018 קבע השופט ארנון דראל שחל על הנערים והנערות אותו דין כמו על אלה שמשפחותיהם הגישו בקשות במועד, ושוועדה מיוחדת תדון בעניינן, במטרה להעניק את המעמד.
שלוש שנים לקח למשרד הפנים להקים את הוועדה ולהשלים את דיוניה. הרוב בה המליץ להעניק את המעמד ולתת לבני הנוער ולאמהות (רוב המשפחות הן חד הוריות, 12 מהאבות גורשו או עזבו את ישראל לפני שנים) להתאזרח בישראל. בספטמבר החליט שר הפנים אריה דרעי לקבל את עמדת המיעוט בוועדה, והורה להוציא צווי גירוש.
"הרבה זמן לא נתקלתי בהחלטה כל כך שרירותית", אומרת עו"ד פומרנץ, "אין שום דרך להבין במה משפחה שקיבלה מעמד שונה מאחרת, ולמה דרעי מעדיף את עמדת משרד המשפטים והאוצר מעמדת נציגי משרדי החינוך והרווחה שישבו שם. השופט במחוזי אמר בבירור שאין סיבה להבדיל ביניהן, ואנו נעתור נגד ההחלטה".
עשרת הנערים והנערות הפכו לחברים במהלך המסע הארוך לקבלת מעמד. "מכתה ה' אמא שלי היתה לוקחת אותי לבתי משפט", מספרת מיקה טקלה, "היינו כולנו באים לשם כדי לתרגם את מה שקורה להורים, שלא מדברים עברית כמונו. בשבילי זה היה אז נטו לפגוש חברים, היינו בדיונים ובראיונות ואז מסתובבים יחד, אוכלים שווארמה, עד עכשיו זה בדיחה שלנו בחבורה – שהולכים לבית משפט. לקח שנים עד שהבנו מה זה אומר 'גירוש'.
"בכיתה ז' קיבלנו הודעה קולית מעורך הדין שלנו – שניצחנו במשפט. הכל היה עדיין בתהליכים, אבל נראה לטובתנו. אמרו שהכל יהיה בסדר, רק צריך לחכות. לפני שבוע וקצת חזרתי הביתה וראיתי על הפנים של אמא שלי שמשהו לא טוב קרה. היא סיפרה לי שבמכתב כתוב שהחליטו לדחות, ויש לנו 30 ימים לצאת מישראל. חשבתי שהיא צוחקת, ובאמת אמרתי לה – את צוחקת עלי? היא אמרה לי לא, זה רציני. היינו בשוק טוטאלי. לא ציפינו לזה בכלל. כמה ימים לפני זה דחו ילד אחר מהקבוצה שלנו, לא האמנתי שיקרה גם לנו".
דניאל קרוז, שסיפורו הובא בתכנית "הצינור" של גיא לרר, מדריך אף הוא בצופים ומשחק כדורסל במכבי תל אביב. השבוע חתמו אלפי אנשים על עצומה נגד גירושו. "ככל שהימים עוברים אני מפחד יותר ויותר", כתב קרוז, "מפחד לעזוב את החברים שלי, את המסגרות, את השגרה, את איפה שגדלתי, את מה שאני רגיל אליו ואוהב כל כך. חברים שלי ואני מנסים לעשות הכל כדי למנוע את זה, ורצינו לפנות אליכם ושזה יגיע לכמה שיותר אנשים, כי זה לא מגיע לנו. היינו אמורים להיות אזרחים עם תעודות זהות, ובגלל החלטה של בן אדם אחד זה לא קרה ועכשיו מגרשים אותנו לארץ שהיא זרה לי".
לקדם מדיניות הגירה
ועדת הפנים התכנסה אתמול לבקשת ח"כ אסף זמיר (כחול לבן), שליווה את נושא ילדי הזרים במשך שנים כמחזיק תיק החינוך בעיריית תל אביב. "בשם איום דמוגרפי שקרי המדינה עושה לילות כימים כדי לתפוס את אותם הילדים ולזרוק אותם מכאן", אמר זמיר, "ביקשתי לקיים את הדיון היום כדי שתצא קריאה להקמת ועדה שתייצר קריטריונים ברורים שימנעו מקרים קורעי לב כמו המקרה של דניאל קרוז. זו החובה שלנו.
"אני קורא לקדם מדיניות הגירה. מה שקורה עם דניאל ואחותו יעל זו תוצאה של העדר אכיפה. 15 שנה הילדים גדלים כאן ופתאום צריך לארוז מיד. אני לא חושב שכל מי שנולד פה צריך לקבל אזרחות, אבל במקום שהמדינה כושלת, ילד בן 15 לא צריך לשלם את המחיר".
אסף זמיר: "אני לא חושב שכל מי שנולד פה צריך לקבל אזרחות, אבל במקום שהמדינה כושלת, ילד בן 15 לא צריך לשלם את המחיר"
יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, שעמד בראש הוועדה המיוחדת ודווקא המליץ לשר הפנים לקבל את פסיקת בית המשפט ולהעניק מעמד למרבית הנערים, אמר בלאקוניות: "אין הודעה על גירוש. המשפחה של דניאל קיבלה הודעה בעקבות ערר שהגישה. הוועדה דחתה את הערר של משפחת קרוז. נתנו להם 30 יום להתארגן. הבחור דניאל קיבל הודעה לצאת מהארץ כשהיה בן שנתיים וכשהיה בן 4".
מסיבה לא ברורה, שכן המשפחות אינן גרות באזור או משפיעות על חייהם באופן ישיר, זומנו לדיון נציגי ארגון 'עוטף תחנה מרכזית' מדרום תל אביב, התומכים בגירוש זרים מישראל. "ילד פיליפיני ישפיע על האחרים", אמר גלעד הלחמי ברטמן, "תבקשו לבטל את חוק השבות, לא בדרכים עוקפות".
"לא יכול להיות שילד יהפוך ל'גרין קארד אנושי'. צריך לקבוע מדיניות", אמר ח"כ אריאל קלנר (ליכוד). "אני אשמח לשמוע מה מדיניות ההגירה שאסף זמיר מציע. האם שילדה את הילד קיבלה ויזה לתקופה, עברה על החוק שנשארה מעבר לזמן. בגלל שהצליחו מספיק זמן לערבב את המערכת, מגיע להם פרס? אם נתמרץ מקרים כאלה, יהיו רבים. מה הסנקציה כלפי עבריינים?"
ח"כ מאי גולן (ליכוד), פעילה ותיקה בעד גירוש זרים בדרום ת"א: "אם נאפשר לכל מי שנולד כאן להישאר, האם נאפשר גם למסתננים בלתי חוקיים? יש 2,000 לידות בשנה. יש מי שרוצה מדינת כל מסתנניה". מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), סיכם: "הם נטועים פה עמוק, ויש אי צדק בלגרש אותם. מדיניות ההגירה מלאה חורים ולעתים אף עוולות". ח"כ משה ארבל (ש"ס): "אני מסתייג מהסיכום שלך".
ח"כ גינזבורג: "אני קורא לשר הפנים לבחון מחדש את המקרה ולבטל את ההחלטה, יש מקום לבחון שיקולים אחרים ולהסדיר את מעמדם. כמו שב-2006 וב-2010 ידעו להסדיר מעמד. אני קורא להקים ועדה בין משרדית לבחינת מעמדם, דווקא ממקום של מדינה עם עוצמה, ולעצור מקרים כואבים".
כיף שיש לי גב
"חשבתי הרבה על הפיליפינים", אומרת טקלה, "וזו המחשבה הכי נוראית, שרוצים לקחת אותך מהעולם והחיים והשפה והתרבות שלך – ולשים אותך במדינה שאת לא מכירה בה שום דבר. לעקור אותך מהמדינה שלך, מהבית שלך".
יש לך משפחה שם.
"לא הייתי שם מעולם, אני לא מכירה אותם. אני הרי לא יכולה לצאת מכאן, כי אין לי מעמד. לבקר ברור שאני רוצה, אבל ישראל זה הבית שלי, והמשפחה שלי היא כאן".
אמא שלך לא היתה רוצה לחזור לשם?
"אמא שלי רוצה שיהיה לי טוב, זו הסיבה למה היא עובדת כל כך קשה ונלחמת כל השנים האלה, כדי שלי יהיה עתיד טוב. זה הדבר היחיד שהיא רוצה – שאני אחיה בעולם שלי ובמדינה שלי. היא פה 22 שנה, מאז שהיתה אישה צעירה, ויש לה רק אותי".
את פוחדת?
"אני מנסה לשמור על אופטימיות, ובעיקר כי זה כיף שכל החברים שלי מאחורי. זה לא רק הם, זה המורים, המנהל, המדריכים הקודמים שלי בצופים, אפילו כאלה שבצבא מתקשרים לשאול איך אני ומה הולך. בהתחלה הייתי בטוחה שאני עוזבת, אבל דיברתי עם כל כך הרבה אנשים וכולם אמרו שאין מצב שזה יקרה לנו, אין מצב שאנחנו נגורש מכאן. אחרי שעשרים אנשים אומרים לך את זה, את מתחילה להבין שוואלה, זה לא יכול לקרות. אני לא יודעת מה יקרה, אבל אשכרה כיף שיש לי גב".
"זו המחשבה הכי נוראית, שרוצים לקחת אותך מהעולם והחיים והשפה והתרבות שלך – ולשים אותך במדינה שאת לא מכירה בה שום דבר. לעקור אותך מהבית שלך"
מרשות האוכלוסין נמסר: "בפסק הדין שניתן על ידו ביום 1.1.18, קבע השופט כי יש להעלות את עניינם של המבקשים לוועדה המקצועית הבין-משרדית לעניין ילדי שוהים שלא כחוק, לצורך בחינת הבקשות בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2183 וכן שיקולים נוספים, כגון עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים. הוועדה, המורכבת מנציגי משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד החינוך ורשות האוכלוסין וההגירה, דנה בבקשות ובחנה את מכלול הנסיבות בעניינה של כל משפחה באופן פרטני והעבירה את המלצותיה. המלצות הוועדה נבחנו והוחלט לדחות את בקשתן של 10 משפחות ולהעניק מעמד ל-4 משפחות".