"יש בעיה מובנית ביכולת של מח"ש לחקור את המשטרה", קובע ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא שהוכה על ידי שוטר בהפגנה בחיפה לפני כשנה, "למח"ש אין מעבדה לזיהוי פלילי, אז מתבססים על זו של המשטרה. תוסיפו את העובדה שנתיחת הגופה הולכת לאבו כביר, הממצאים נמסרים רק למח"ש ולמשטרה ולא מגיעים למשפחה, שלא יודעת מה קורה עם הנתיחה של הגופה, אין דרך לדעת מה היה ואיך נורה".
פרח, שמח"ש הגישה בחודש שעבר כתב אישום נגד השוטר שתקף אותו ושבר את רגלו, וליווה עשרות משפחות של הרוגים מירי שוטרים, מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות בעת חקירות שוטרים. "גם בשטח, במרבית המקרים, המשטרה מנהלת הליך פלילי מקדים להליך של מח"ש. מספיק שבמקרה של סלומון טקה הם קובעים שהייתה קטטה, ומזמינים לחקירה את העדים שראו את הירי. המשטרה מגיעה לזירה ראשונה, אוספת תרמילים, אולי מתדרכת את השוטר איך להתנהג – והתיק נגמר. הורסים אותו פלילית".
השאלות לגבי היכולת של מח"ש לבצע חקירה עצמאית – גם שנים לאחר שהיחידה הוצאה ממשטרת ישראל, הועברה למשרד המשפטים ועברה להעסיק אזרחים במקום שוטרים – עולות ביתר שאת בעקבות חקירת ירי של שוטר (לא בתפקיד) בסלומון טקה ביום ראשון שעבר.
בימים האחרונים היא סופגת מתקפות גם מלמעלה, למשל מצד השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שמנסה להעביר כך אחריות ממשרדו, אולם הביקורת העיקרית כלפי תפקודה מגיעה ממי שרואה במשך שנים איך הקשר בינה לבין המשטרה מסרב להתנתק. במוקד הבעיה עומד הקליע שנורה לעבר טקה, נחקר על ידי מח"ש ועלול להעמיד את משטרת ישראל בניגוד עניינים, שכן היא גם הנחקרת וגם הגורם שיקבע אם הקליע שהביא למותו של הצעיר פגע בו ישירות בחזהו, או שניתז מהקרקע.
גופתו של טקה הגיעה ביום שני שעבר למכון לרפואה משפטית, הנמצא בניהול משרד הבריאות. במכון לא הצליחו לקבוע באופן חד משמעי אם הקליע נורה ישירות אל חזהו של טקה, ולכן הועבר לבדיקה מכריעה במעבדה הבליסטית של משטרת ישראל. ביום שני השבוע הודיעה המחלקה כי מבדיקות בליסטיות מקיפות עולה כי השוטר שירה למוות בסלומון טקה, כיוון את הירי לקרקע ונתז פגע בטקה והביא למותו.
ממח"ש נמסר באותו בוקר: "בוצעו עד כה בדיקות מדעיות פורנזיות שונות, בהן ניתוח פתולוגי, בדיקות בליסטיות של הירי, בדיקות של הנשק בו בוצע הירי, ובחינת הזירה על ידי מעבדה לזיהוי פלילי. הממצאים לעת הזו של בדיקות אלו תומכים בטענה כי הקליע פגע תחילה בקרקע, כאשר נתז מהירי בקרקע הוא שפגע במנוח והביא למותו המצער".
"למח"ש אין כיום מעבדות מסיבה כספית"
למעט הבדיקה הפתולוגית, שממצאיה הועברו ישירות למח"ש ולמשטרה, כל הבדיקות נערכות במתקנים השייכים למשטרת ישראל, ועל ידה. המעבדה הבליסטית של המשטרה היא המעבדה המלאה היחידה בישראל, והיחידה ששייכת לגוף אכיפה רשמי. לצידה פועלים כמה מכונים פרטיים, שאינם מצוידים כמו המעבדה המשטרתית, אך עדיין יכולים לבצע בדיקות רבות.
"מח"ש עושה את כל הבדיקות במעבדות של המשטרה", מאשר ניצב משנה (בדימוס), מאיר גלבוע, שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל, "יחד עם זאת, בשנותיי במשטרה מעולם לא נתקלתי במקרים שבהם עובדי המעבדות הראו הטיה לטובת שוטרים. הבדיקות שלהם אובייקטיביות, עצמאיות ועל בסיס מקצועי".
לדברי גלבוע, "בארצות הברית יש הרבה מעבדות לזיהוי פלילי של גופי אכיפה שונים, אבל בישראל נראה כרגע שאין כוונה להקים מעבדות נוספות, בעיקר כי זו השקעה כספית עצומה. צריך לעודד הקמה של מכונים פרטיים שיעברו רישוי קפדני". והוא מסכם: "החשש לניגוד אינטרסים בעבודת המשטרה הוא כרגע תאורטי".
מי שמפעיל מכון פרטי כזה הוא רב פקד (בדימוס) אבנר רוזנגרטן, לשעבר מומחה בכיר במז"פ, המשמש כיום מנהל המכון למדע פורנזי. הוא פחות משוכנע בעצמאות המחלקה לחקירות שוטרים. "אם אדם נורה האנשים הראשונים שמגיעים לזירה אלה המשטרה ולא מח"ש, והשוטרים יודעים מיד שמי שירה את הכדור הוא שוטר", אומר רוזנגרטן. "מי שאוסף את הממצאים בזירה נכון לרגע האירוע אלה אנשי המעבדות הניידות של המשטרה, ויש ניגוד אינטרסים כאשר שוטר חוקר מקרה שבו מעורב חבר שלו.
"בארה"ב יש הרבה מעבדות לזיהוי פלילי של גופי אכיפה שונים, אבל בישראל נראה כרגע שאין כוונה להקים מעבדות נוספות"
"למח"ש אין כיום מעבדות מסיבה כספית. מח"ש מקבלת שירותי זיהוי פלילי מהמשטרה בלי כסף. יש פה כמה בעיות: קודם כל, הבעיה היא שמח"ש משתמשת במשטרת ישראל כדי לחקור את משטרת ישראל. כשאני הקמתי את המכון שלי החלטתי שלא ייתכן שאקבל שירותים מהמשטרה. עד אז היו מומחים מתחומים שונים שהיו מגיעים ומשתמשים במתקנים של משטרת ישראל כדי לעשות בדיקות. אני ראיתי את זה ואמרתי שזה לא יכול להיות. אני לא יכול להשתמש במתקנים של המשטרה כדי לתקוף אותה אחר כך, זה לא סביר".
לדבריו, "גם אם כולם יעשו את עבודתם יוצא מן הכלל, מראית העין של ניגוד האינטרסים קיימת".
רב פקד לשעבר ליאור נדיבי, יוצא המחלקה לזיהוי פלילי, שהקים חברה המספקת שירותים פרטיים בתחום הזיהוי הפלילי, דווקא בטוח שהבדיקות המבוצעות במעבדות המשטרה מקצועיות ואינן מוטות. "המעבדות נותנות לכולם את אותו השירות, כולל למח"ש, שירות מקצועי, ואובייקטיבי", הוא מבהיר.
"זה קורה מכמה סיבות: קודם כל, זה האופי של האנשים שעובדים שם, וזה החינוך שהם מקבלים במסגרת השירות שלהם. בנוסף יש עוד סיבה אובייקטיבית: מפעם לפעם פיקוד המשטרה מכניס תיקי בדיקה, שנראים כמו תיק של אירוע אמיתי ולמעשה הם רק ניסיון לבחון את המקצועיות של האנשים ואת האובייקטיביות שלהם". לדבריו, "את כולם בודקים באותו האופן. סביר להניח שהאנשים שבדקו את הקליע שנורה לעבר סלמון טקה ז"ל לא מכירים את הקצין היורה, ואין להם שום קשר אליו". עם זאת, גם נדיבי מסכים שהשימוש של מח"ש במעבדות המשטרה טומן בחובו ניגוד אינטרסים מובנה.
"מח"ש מקבלת שירותי זיהוי פלילי מהמשטרה בלי כסף. יש פה כמה בעיות: קודם כל, הבעיה היא שמח"ש משתמשת במשטרת ישראל כדי לחקור את משטרת ישראל"
נדיבי מוסיף: "החלק הקל בהקמת המעבדה זה לגייס את האנשים. הציוד עצמו עולה מיליוני שקלים". הוא מציע פתרון אחר, זול משמעותית, ושונה מהפתרונות שמציעים גלבוע ורוזנגרטן. "לדעתי מח"ש לא צריכה כרגע לבנות מעבדה", הוא אומר, "היא צריכה שתהיה לה את היכולת לפנות לראש מז"פ ולהגיד לו שהיא רוצה להביא מומחים משלה לעבוד על המכשירים של מז"פ ולתת חוות דעת משלהם. המכשירים לא שייכים הרי למשטרה, הם שייכים למדינת ישראל. השאלה היא אם הם רוצים לעשות את זה".
מח"ש: מחויבת לחתור לחקר האמת
"הקשרים של מח"ש לא נגמרים בחקירה", אומר בכעס פרח, "אני חושב שזה בושה וחרפה שמח"ש והפרקליטות עושות עסקה לשחרר שוטר שחשוד בהריגה למעצר בית. חשוד בהריגה צריך לחקור כמו כל אזרח אחר, ולא שמעתי מעולם על אירוע שיש בו הרוג ואזרח שירה בנשק חם שוחרר למעצר בית לפני שחקירה מתקדמת. זה מקרה חריג שלא קורה, ואפשרי רק כשהפרקליטות לא מבקשת משופט הארכת מעצר, אלא תומכת בבקשת הסנגור לשחרר הביתה.
"היינו בהפגנות ובלוויה של טקה, הצענו לטבקה ולקליניקה של אוניברסיטת בר אילן לעבוד יחד על הסיפור הזה. לצערי יש לנו הרבה יותר ניסיון בתיקי הריגה של אזרחים מכל עמותה אחרת. אנחנו מכירים היטב את כל השטיקים של המשטרה, מח"ש, הפרקליטות והייעוץ המשפטי. למשטרה יש מערכת יחסי ציבור שלמה שמפעילה את הקשרים שלה מול משפחה אבלה".
"אנחנו כל הזמן מדגישים את החוסר אמון העמוק שיש לנו במח"ש ושמח"ש לא יכולה לחקור את מקרה סלומון, ומנגד מתעקשים להגיד לנו שחוסר האמון שאנחנו חשים אינו מבוסס", אומרת שלומית בוקיה מאגודת יהודי אתיופיה. "אבל אז אנחנו שומעים שאת הבדיקות הבליסטיות עשתה המשטרה, בעוד שמח"ש היתה יכולה להחליט שהבדיקה תתבצע על ידי גוף חיצוני; שבבדיקה הפתולוגית לא נכח אף נציג של המשפחה ושאיסוף הראיות מהשטח נעשה כמובן על ידי המשטרה. לנוכח כל זאת אני עדיין לא מבינה איך מח"ש יכולה לסבור שחוסר האמון לא מבוסס. אנחנו חוזרים על הדרישה שלנו להקים ועדת חקירה בלתי תלויה בראשות שופט, שתחקור את הריגתו של סלומון טקה ז"ל".
ממח"ש נמסר בתגובה לטענות: "מח"ש מחויבת לחתור לחקר האמת ולפעול במהירות ובנחישות כאשר עולה חשד לביצוע עבירות אלימות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. מח"ש פרוסה ברחבי הארץ ומגיעה לזירות אירוע זמן קצר מאוד לאחר שמתקבל דיווח על כך וחוקריה מיומנים בחקירות מסוג זה ועושים שימוש בחקירותיהם באמצעים מגוונים כולל אמצעים הנוהגים ביחידות חקירה מובחרות.
"למח"ש צריכה להיות היכולת לפנות לראש מז"פ ולהגיד היא רוצה להביא מומחים משלה לעבוד על המכשירים ולתת חוות דעת משלהם. השאלה היא אם הם רוצים לעשות את זה"
"מטבע הדברים מאחר שמח"ש חוקרת אירועים בהם מעורבים שוטרים, פעמים רבות העבירה מצדו של השוטר מתבצעת תוך כדי טיפול באירוע פלילי שהמשטרה כבר מטפלת בו. על כן, פעמים רבות המשטרה נוכחת במקום עוד קודם התרחשות האירוע נשוא חקירת מח"ש. עם זאת, מרגע שמתקבל דיווח על חשד לעבירה שביצע שוטר, מח"ש פותחת בבדיקת האירוע – כאשר איסוף חומר הראיות – כולל גביית העדויות, תפיסת המצלמות ופעולות החקירה כולן מבוצעות על ידי חוקרי מח"ש, אשר הינם חוקרים מקצועיים, שאינם שוטרים, שמיומנים בחקירות מסוג זה.
"השוטרים יודעים שמי שירה הוא שוטר. מי שאוסף את הממצאים בזירה אלה אנשי המעבדות הניידות של המשטרה, ויש ניגוד אינטרסים כאשר שוטר חוקר מקרה שבו מעורב חבר שלו"
"ככל שמתעורר צורך לקיים פעולות חקירה נקודתיות אשר דורשות מומחיות ייחודית, נעזרת מח"ש בגופים אשר להם הידע והמומחיות לכך (המכון לרפואה משפטית, שב"כ, מעבדות בליסטיות וכו…) זאת על מנת לבצע חקירה יסודית ומקיפה ככל הניתן ולהגיע לחקר האמת. כפי שנעשה ביחידות חקירה אחרות אשר נעזרות מעת לעת בשירותים אשר אינם בתחומי מומחיותם. למען הסר ספק – ממצאי הבדיקות הללו מועברים אך ורק ליחידה החוקרת ואינם מועברים לגורמים אחרים אשר אינם מנהלים את החקירה".